כותרות TheMarker >
    ';

    סתמבלוג

    עובד כפיים, יושב קרנות, לא אכפת לי אם לא תקראו אבל דיר באלאק אם אתם לא מגיבים. בשביל האגו.....אתם יודעים....

    0

    מתחת לסנטר

    81 תגובות   יום חמישי, 11/6/09, 12:04

    ''
     

     

    בחודש הבא תמלאנה חמש שנים ללכתו של שמוליק סעדי ז"ל, איש שתמיד הסכים ללכת  איתי לים.

     

    אכלנו כמה דברים טובים.....שתינו כמה דברים טובים.....עישנו כמה דברים טובים וצפינו בשקיעות. את כל הדברים הטובים האלה עשינו ללא תכנון וללא הכנה.

     

     

    הוספתי באיחור משהו משל אסטרוד ז'לברטו

    איזו מתיקות..... 

     

     

    "אבל למה אתה תמיד צריך אותי בשביל החגיגות המושלמות שלך הא?" שאלתי אותו. כל פעם אותו הדבר. אותו הטלפון, אותה ההתלהבות בצד השני של הקו, אותה השאלה המקנטרת שלי.  "זה בגלל שאתה הוא הנאחס שלי",הוא ענה,  "חתיכה מהלב השבור שלי שבלעדיו שום לב לא שלם, החרא שבתוך הבושם שבלעדיו הבושם אינו מושלם". כל פעם אותן הקלישאות, אותו ה"לב השבור" שהוא השלמות, הבושם שללא קמצוץ הריח הנורא שחרא לידו זו חלקת הוורדים האדומים  בגן הוורדים באמצע מאי,  הוא לא בושם מושלם. "ומה יש לך נגד קלישאות הא? בדוק את הקלישאות ותראה שכולן נכונות ומבטאות את הדברים ההכי אמיתיים שיש למין האנושי להגיד על עצמו".

    שרול ואני הסכמנו כבר מזמן שלא להסכים על כלום. הוא בשלו ואני בשלי, הוא במזרח ואני בפאתי מערב או שלהיפך, תבחרו לכם. מה אני אגיד לכם, אני אוהב אותו והוא אוהב אותי  וגם היום לאחר כל השנים אנחנו עדיין מתקוטטים כאילו רק אתמול נפגשנו וגילינו שאין לנו דבר במשותף ושבעצם אנחנו לא מסכימים על שום כלום  ואחותו.

    אנחנו לא מסכימים על פוליטיקה, לא על ערכי המשפחה, לא על חינוך, לא על תרבות, לא על אמנות ואפילו בנשים הטעם שלנו שונה לגמרי כך שמעולם לא חמדנו איש את אשת רעהו  וגם  בעניין הזה אין בנינו הסכמה. "תאמין לי שאני שואל את עצמי כבר שלשים שנה למה אני חבר שלך ולא נראה לי שאדע אי פעם את התשובה. אני מחפש לי איזה רגע של השראה, משהו קוסמי שיסביר לי פעם אחת מה אני מוצא בך יא נודניק מושלם שכמוך" אמרתי לו פעם והוא צחק וענה לי שמבחינתו הוא צריך אותי כמו קמצוץ ריח חרא לבושם, או שבר בלב, או סריטה באוטו החדש כדי שנוכחותי המעצבנת תשלים את מיזמיו המושלמים ושרגע מושלם ללא נוכחותי בו יהיה רגע חסר. "זה יהיה כמו הטאז' מאהל" הוא אמר לי, "כל כך מושלם, שחסר בו משהו" . "שמע" אמרתי לו, "אתה עמוק... 'כל כך מושלם שמשהו חסר' יחרבת'ק."

    מדי פעם, כאשר נחה עליו הרוח, מזמין אותי שרול  לאחד מהמיזמים האלה שלו בהם הוא מנסה לארגן לעצמו איזשהו רגע  מושלם, ארוחה מושלמת, קונצרט מושלם, חופשה חלומית ששום דבר אינו מעיב בה על המנוחה המושלמת וכיו"ב, אתם בטח כבר מבינים את הרעיון. "שלמות היא לא עניין של מה בכך" הוא הסביר לי בתחילת חברותנו,  "לשלמות צריך לשאוף, לתכנן ולדקדק בביצוע. שום שלמות לא תגיע מעצמה". הפעם הוא החליט שהוא מזמין אותי לשקיעת השמש המושלמת. התכנית היתה שנגיע כשעה לפני שקיעת השמש לחוף ניצנים, נאכל משהו, נשתה משהו, נעשן משהו, נשב על כיסאות נוח ונצפה בשקיעה המושלמת ללא על הפרעה או הסחת דעת. "יא דגנראט פרפקציוניסט שכמוך" אני אומר לו "מה פתאום נזכרת לי בשקיעות? כל יום יש שקיעה ורק היום החלטת להמציא את השקיעה המושלמת?  מה בדיוק אמור להיות כל כך מושלם  בשקיעה הזאת דווקא היום?" "תשמע טוב יא חת'כת משורר מפגר אימבציל ובטלן שכמוך" הוא ענה לי בשפתו הציורית "התקשרתי לבית דגן והם אמרו לי שהשמיים יהיו היום צלולים ללא שום עננצ'יק שיפריע, הים יהיה חלק ללא קמט, החברה מהתיכונים עסוקים בבגרויות כך שהחוף יהיה כמעט ריק, בסוכה של אברום קניתי את האבטיח שאמור להיות אבי אבות האבטיחים, הבאתי חומר רפואי משובח וקברנה סוביניון 2003 מהגולן. ואתה שלא תביא לי כלום, אתה תמיד מחרב כל דבר עם חוסר ההבנה הבסיסית  שלך. הנוכחות הדבילית שלך תספיק בהחלט  כדי להוסיף את החסר לשלם. אה, ותדע לך שאם אני לא רואה אותך שם בשעה שש, אני אשקול את המשך היחסים בנינו". לאיומים האלה אני כבר רגיל, הם אף פעם לא מתממשים.  בגילנו, חברים טובים לא צומחים על העצים.

    אני נוטה לאשר את דבריו בעניין הבטלנות שלי, מודה ועוזב ירוחם. שרול לעומתי לא משאיר דבר ליד המקרה והוא מתכנן את כל מעשיו כך שהכל יהיה פיקס ודואג לכל הפרטים הקטנים. ארוחה אצל שרול היא כמו מבצע צבאי מורכב ומסובך.  כל צלחת במקומה, המפה צחה יותר מגליון ההרשעות של מאמא תרזה, לכל מנה יש את הצלחת ופריטי הסכו"ם המיוחדים לה, טבח מיוחד ממונה על הבישול וגם ההגשה היא לפי הספר. "בסוף המאמצים נושאים פרי והכל מתחבר לשלמות" הוא אומר וככה נראים החיים שלו, מאמץ בלתי מתפשר להגיע לרגעי שלמות. אצלי זה בדיוק להיפך. ארוחה אצלי נראית כמו ברדק אחד גדול. הכלים הם תערובת בלתי אפשרית של צלחות מהחתונה, סרוויסים חסרים וסדוקים מהדודות, סכו"ם שנשאר משנות השבעים בקיבוץ ואוכל שבושל ומוגש ללא טקס. אבל לפעמים, הברדק הופך לחגיגה בכחנלית ששום תכנון ושום עבודה קשה לא מסוגלים להביא. גם ללכת איתו לקונצרט או הצגה זו משימה מעצבנת. תמיד הוא דואג להתכונן ולקרוא כל דבר שקשור למופע, להתלבש בחגיגיות פלצנית, להגיע בדיוק בזמן, לכוונן את עצמו ככה שהקונצרט או המופע יהוו את השיא השלמות. איזה נודניק. אני לעומתו ברדקיסט חסר תקנה. ככל שזה נוגע אלי, החיים הם בעיקר רצף אחד גדול של רגעים מחורבנים שפה ושם, מבלי שאתה מתכוון לזה, מגיע לו איזה רגע של קסם, מין נשיקה שכזו מתחת לסנטר.

    אני בטוח שעכשיו אתם מתים לדעת למה אני מתכוון בנשיקה הזאת אבל אני אדחה את ההסבר בכמה שורות כי אני אוהב לכתוב דברים ארוכים כדי לעצבן את שיינהל'ה.

    כשהגעתי לחוף ניצנים השמש כבר היתה במרחק של חמש אצבעות מקוו האופק, השולחנון האלגנטי של שרול כבר היה ערוך עם צלחות פורצלן וגביעי יין מקריסטל, האבטיח היה חתוך ופרוס בקערה מהודרת וגם הגבינות והנקניקים היו מסודרים כמו חיילים במסדר יום העצמאות בהר הרצל. השולחן ניצב במדויק בין שני כסאות נוח שהיו מכוונים בדיוק אל מיקום השקיעה המשוער. כששרול משקיע אז הוא משקיע והוא תמיד משקיע.

    איך שאנחנו נפגשים, מיד אנחנו עוברים להתגוששות קלה על החול מפני שאחד הכייפים הגדולים בחברות זו היכולת להתיילד ולהרגיש שאתה עדיין בן שמונה עשרה, לשכוח קצת את העובדה שאתה מגרד את השישים מלמטה.  "זו הולכת להיות שקיעה כזאת מושלמת שאתה תזכור אותה אפילו באלצהיימר הבא עליך לא לטובה" הוא אמר לי ואני אמרתי לו שהיתרון היחידי שיהיה לי באלצהיימר יהיה  שאני לא אכיר ולא אזהה אותו ושהוא סוף סוף ימחק לי מהנשמה.

    כמו שאני מכיר את עצמי אני עוד אנקום בו,  אוציא אותו מהשלפשטונדה ללא אתראה ואקח אותו לאיבוד בדרום ת"א או בסיני עם חמש מאות שקל בכיס ומה שיקרה יקרה. תמיד מצחיק אותי לראות איך הוא נכנס ללחץ כשאני עושה לו את הדברים האלה אבל הסכם זה הסכם ואם הוא רוצה להמשיך להנדס לי רגעים מושלמים, אז הוא חייב לבוא איתי לחיפושים אחרי הנשיקה שמתחת לסנטר.

    אני מאמין בתורת הכאוס, כלומר בבלגן. החיים הם בלגן אחד גדול ואין לך שום מושג מה יביא עמו הרגע הבא. אתה יכול ללכת ברחוב , להחליק על מיי סבון שאיזה מטומטם שטף איתם  את הרצפה ולשבור קרסול או לשבת באוטובוס ופתאום לידך מתיישבת הנערה היפה שראית מעולם או סתם לדרוך על חרא של כלב, לעולם לא תדע מה יביא לך הרגע הבא. לפעמים, לעיתים רחוקות, מישהו יצירתי במיוחד, או סתם צרוף מיקרים, מעניקים  לך נשיקה מתחת לסנטר ואתה מתמלא במתיקות כזו שאתה ניחם על כל הפעמים שבהם דרכת על חרא של כלב או שברת קרסול.  לפני המון שנים סיפרתי לו פעם, היתה לי מאהבת מאוד יצירתית. היא מאוד אהבה אותי הבחורה הזאת ובאופן מיוחד היא אהבה לנשק ולהתנשק. יום אחד, לאחר שכבר חשבתי שעשיתי איתה את הכל, היא אמרה לי לעצום עיניים ולהרים את הראש. כמובן שעשיתי כמצוותה ואז, היא נישקה אותי מתחת לסנטר, המקום האחרון שציפיתי לחטוף בו בוסה וההפתעה מלאה אותי בנעימות  כזאת ששום רגע מתוכנן לא יכול להביא. כל החיים אני מייחל להפתעות שכאלה וכל נשיקה כזאת אני נוצר ושומר במגרה מיוחדת בזיכרון ההולך ואוזל שלי. אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את אסטרו ז'לברטו שרה בוסה נובה. שמעתי את זה במיטתי בבית הילדים בעזרת טרנזיסטור קטן של סוני ועד היום אני יכול לשחזר את הריגוש. אני זוכר את הפעם הראשונה שהצצתי על חיוכה של זו שתהיה זוגתי בטיול מאורגן בהרי ירושלים, אני זוכר אבטיח קר ומתוק במיוחד ששברתי וחפנתי את ליבו במסע ניווט אחד לאחר לילה של התברברות מוחלטת, וכמובן כשראיתי פעם "ציפור רבת יופי" אבל את זה נתן זך כבר כתב לפני.

    "אני מכיר את התאוריה המטומטמת שלך על הברדק והנשיקה ההיא שאתה מחפש ואני סולח לך על זה על אף שכל פעם שאתה לוקח אותי להתברברויות שלך אנחנו מוצאים רק צרות" הוא אמר לי כשהתישבנו בכסאות הנוח מול השמש שכבר הגיעה לשלש אצבעות מקו האופק. " אתה בסך הכל בטלן  שלא יודע להכין לעצמו את המצעים לפני שהוא  הולך לזיין וככה החיים שלך נראים". שאבנו קצת עשן כחלחל מהחומר הרפואי שהוא הביא, לגמנו מהקברנה סובניון ונישנשנו את האבטיח המושלם עם הגבינה הבולגרית המשובחת. על פי התאוריה של שרול, צריך להכין את הגוף ואת הנפש כדי לזכות ברגע של אושר.  אסור לחשוב על פוליטיקה, על הצרות בבית, על הילדים, על העבודה וכיו"ב,  ואסור להיות רעב, צמא וחרמן. "תפסיק להסתכל בחתיכות האלה" הוא ציווה עלי שם בחוף ניצנים, "תתרכז בשקיעה בלבד ותהנה מהנשיקה הזאת שלך מתחת לסנטר". "זו לא תהיה נשיקה מתחת לסנטר" עניתי לו, "זו תהיה שקיעה קיטשית, בנאלית וצפויה אבל אני אשתדל להינות ממנה בכל זאת כי לא נעים לי לאכזב חבר וותיק."

    הייתי מת שפעם אחת אני אצליח לנשק מישהו מתחת לסנטר, משהו שבאך, גרסיה מארקס וסשה ארגוב עשו כל יום אפילו בפה סגור והייתי מת שפעם אחת  שרול יחטוף אותה, את הנשיקה הזאת  ככה,  שכל החיים המתוכננים שלו יהפכו לבלגן אחד גדול.

    מופע השקיעה הגדול של שרול הגיע לשיאו. סגרנו את השיחה והתבוננו איך השמש נושקת את קו האופק, טבעות סגולות סביבה, השמיים הגבוהים יותר הופכים לתורקיז והיא צוללת לאט לאט למים. בדיוק כשחציה של השמש נראתה כמו שד כתום וענקי, נאנח שרול ופלט "מושלם........פשוט מושלם" ואני עניתי לו  ש"הייתי מוסיף עליה פטמה".

     

     

     

     

     


       

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (80)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/11 18:15:

      צטט: יופי יום 2011-09-25 23:40:29

      איך שאתה מעביר רגעים...הייתי שם איתכם לקחתי פנימה את הרפואי לגמתי מהיין ונזכרתי בנשיקות על הסנטר.עונג תודה. שנה טובה ועוד הרבה נשיקות על הסנטר... לי ולך...:)

      -------------------------------------------

      שמח שנהנית

      שנה טובה

       

        25/9/11 23:40:
      איך שאתה מעביר רגעים...הייתי שם איתכם לקחתי פנימה את הרפואי לגמתי מהיין ונזכרתי בנשיקות על הסנטר.עונג תודה. שנה טובה ועוד הרבה נשיקות על הסנטר... לי ולך...:)
        23/11/09 18:29:

      צטט: mom.doc 2009-11-23 09:56:53

      אוף... בחיי שזה הפוסט המושלם. אתה והשרול החמוד שלך, והשקיעה המושלמת, ורגעי האושר שאנחנו מלקטים כמו נשיקות מתחת לסנטר.

      לא יודעת איך פיספסתיו (את הפוסט). בעצם יודעת איך..קראתי את ההתחלה שלו, ראיתי שהולך להיות כל כך ארוך והרפיתי. והפסדתי.

      מזל שקישרת אותי אליו כי שלשום חוויתי כפי שראית שקיעה "כמעט מושלמת".

      יום לפני כן, בערב שבת, היתה הצלילות המתאימה והיא היתה מושלמת ואני הייתי בלי מצלמה.

      וכך באמת חויתי אותה, את המושלמת, כי כשמצלמים  לא רואים כלום. רואים עינית...

      וכדי להשלים לך את הפוסט ולהמחיש- מקשרת אל השקיעה שלי.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1334279

       

      תודה אסף.

       

       

      שמח שנהנית.

      התמונות שלך נהדרות!

      תמשיכי לחפש את הנשיקות האלה....

      תודה אילנה

        23/11/09 09:56:

      אוף... בחיי שזה הפוסט המושלם. אתה והשרול החמוד שלך, והשקיעה המושלמת, ורגעי האושר שאנחנו מלקטים כמו נשיקות מתחת לסנטר.

      לא יודעת איך פיספסתיו (את הפוסט). בעצם יודעת איך..קראתי את ההתחלה שלו, ראיתי שהולך להיות כל כך ארוך והרפיתי. והפסדתי.

      מזל שקישרת אותי אליו כי שלשום חוויתי כפי שראית שקיעה "כמעט מושלמת".

      יום לפני כן, בערב שבת, היתה הצלילות המתאימה והיא היתה מושלמת ואני הייתי בלי מצלמה.

      וכך באמת חויתי אותה, את המושלמת, כי כשמצלמים  לא רואים כלום. רואים עינית...

      וכדי להשלים לך את הפוסט ולהמחיש- מקשרת אל השקיעה שלי.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1334279

       

      תודה אסף.

        13/11/09 11:54:

      צטט: RonArzi 2009-11-13 01:43:49

      צטט: RonArzi 2009-11-13 01:33:34

      השריטה היא על הברך הימנית - שצפל יהיה מרוצה

      חוץ מזה מושלם ששרול יהיה מרוצה

       

       

       

       

       

       




       

       

      הייתי מעדיף את וונוס ממילו עם שומה מתחת לפיטמה השמאלית........

       

      תודה רון

        13/11/09 01:43:

      צטט: RonArzi 2009-11-13 01:33:34

      השריטה היא על הברך הימנית - שצפל יהיה מרוצה

      חוץ מזה מושלם ששרול יהיה מרוצה

       

       

       

       

       

       




        13/11/09 01:33:

      השריטה היא על הברך הימנית

      חוץ מזה מושלם

       

       

        13/11/09 00:42:

      צטט: עליזהלה 2009-11-12 23:46:20

      הרגעים האלה, הכל-כך מדוייקים,

      של החברות שפותחת את הלב,

      שחולקת את הנשיקה ההיא שזוכרים במיוחד,

      שרק בשבילם שווה לזכור ולחזור...

      אין על שקיעות וחבר טוב. אתה כזה. 

      וגם הסיפור הזה. טוב. לי .

       

       

      וואללה?

        12/11/09 23:46:

      הרגעים האלה, הכל-כך מדוייקים,

      של החברות שפותחת את הלב,

      שחולקת את הנשיקה ההיא שזוכרים במיוחד,

      שרק בשבילם שווה לזכור ולחזור...

      אין על שקיעות וחבר טוב. אתה כזה. 

      וגם הסיפור הזה. טוב. לי .

        2/10/09 00:56:

      צטט: .קובי 2009-10-02 00:34:55


      הייתי נותן לך 2 כוכבים. אחד על הפוסט, ואחד על המוזיקה.

      נתתי אחד, זוכר אחד.

      אז כמה כמה אנחנו בחשבון שלנו?

       

       

       

      מה זה משנה, העיקר שנהנים

       

      תודה

        2/10/09 00:34:


      הייתי נותן לך 2 כוכבים. אחד על הפוסט, ואחד על המוזיקה.

      נתתי אחד, זוכר אחד.

      אז כמה כמה אנחנו בחשבון שלנו?

       

        2/7/09 00:06:

      צטט: עולילית 2009-07-01 23:14:48

      בכחנליה אמיתית הכתיבה שלך. ועוד עם אוסטרוד ז'ילברטו ונתן זך - רק אתה יכול לכתוב גברי כזה ולשבץ יהלומים נשיים כאלה. במקומך, לא הייתי קונה תכשיט לאישה, כי הכתיבה שלך מספיקה...איזה חיסכון!

       

      ובקשר לרגל, כלתי מתלוננת על הגירוד באצבע הקטנה ברגלה המגובסת,  ואתה - למרות השבר, מרקיד את כל העולם (חידת היגיון: נוזל כתיבה בו דוהרים) , יעני - והדיוניסוסים שלו באיזה קוזצ'וק פראי בערבות הקזחיות הבוכיות.

       (נכתב בעקבות הרומן האלמותי, והיום איננו כלה, עליו שמענו הרצאה מצוינת אתמול משרה שגיא - גם היא בקפה).

       

      מאחלת לך ביקור בריא בטאג' מאהאל (אגב, אחד הסיפורים אומר שאחרי שהמלך סיים לבנות את הארמון, הוא ביקש להזיז למרתף את הארון של גופת אשתו החנוטה, כי לא התאים למבנה המפואר... אוי וייז מיר לאהבה שכזאת).

       

      רק בריאות וצחוק,

      לאה 

       

       

       

       

       

       

      היי עוללית, שמח שנהנית.

      את הצילום של הטאג' אני צילמתי וגם את הצילום המהופך שבגלריה. אי אפשר לפספס את הצילום הזה אם באים בשעה המתאימה.......שש בבוקר.......

      כשכתבתי את הסיפור הזה, הרגל כל כך כאבה לי שהיתי צריך לכתוב משהו שמח. אחד הדברים ששמתי אליהם לב זה שבזמן הכתיבה הכאבים נשכחים. הבעיה עם ה"תרופה" הזאת היא שסיפור קצר הוא כמו אופטלגין, ההשפעה שלו נגמרת  מהר.

      "והיום אננו כלה" הוא אחד הספרים הטובים שקראתי בשנתיים האחרונות.

      הגבס יוסר בעוד כשבועיים וחצי ואני מקווה שכלתך תחלים לפני זה. תני לה איזה קיסם גירוד טוב זה תמיד עוזר

        1/7/09 23:14:

      בכחנליה אמיתית הכתיבה שלך. ועוד עם אוסטרוד ז'ילברטו ונתן זך - רק אתה יכול לכתוב גברי כזה ולשבץ יהלומים נשיים כאלה. במקומך, לא הייתי קונה תכשיט לאישה, כי הכתיבה שלך מספיקה...איזה חיסכון!

       

      ובקשר לרגל, כלתי מתלוננת על הגירוד באצבע הקטנה ברגלה המגובסת,  ואתה - למרות השבר, מרקיד את כל העולם (חידת היגיון: נוזל כתיבה בו דוהרים) , יעני - והדיוניסוסים שלו באיזה קוזצ'וק פראי בערבות הקזחיות הבוכיות.

       (נכתב בעקבות הרומן האלמותי, והיום איננו כלה, עליו שמענו הרצאה מצוינת אתמול משרה שגיא - גם היא בקפה).

       

      מאחלת לך ביקור בריא בטאג' מאהאל (אגב, אחד הסיפורים אומר שאחרי שהמלך סיים לבנות את הארמון, הוא ביקש להזיז למרתף את הארון של גופת אשתו החנוטה, כי לא התאים למבנה המפואר... אוי וייז מיר לאהבה שכזאת).

       

      רק בריאות וצחוק,

      לאה 

       

       

       

       

        27/6/09 14:10:

      צטט: נתי55 2009-06-27 12:35:08


      וואי, כמה יפה :-)

      הגעתי בטעות אבל אחזור בכוונה לקרוא עוד.

       

       

       

       

      טעות לעולם חוזרת אמר הקיפוד.......

       

      שמח שהגעת, יש כאן עוד כמה סיפורים אם יתחשק לך.

        27/6/09 12:35:


      וואי, כמה יפה :-)

      הגעתי בטעות אבל אחזור בכוונה לקרוא עוד.

       

        25/6/09 00:41:

      צטט: בועז22 2009-06-25 00:01:01


      הכרתי פעם זוג שלא הפסיק להתקוטט.

      מכל עכבר עשו פיל ומכל גומת חפרפרת - הר...

      פעם היא אמרה לו: אולי נגמור עם זה וזהו?

      מה פתאום?, אמר לה.

      הכי טוב?, זה להתקוטט!, כי הנשיקות אחר-כך

      הן הכי טובות, ענה לה האיש בטוב טעם...

      הם עדיין ביחד.

      אני לא יודע מי מנשק למי מתחת לסנטר, אבל הם

      אוהבים להתנשק. בטח הם כבר שמעו על הטריק הזה...

      וחוץ מזה:

      יותר אנשים מתלהבים מהרומנטיקה שבשקיעה

      מאשר בזו של הזריחה. מוזר, לא?

       

       

      רק כמה משוגעים ומסכנים זוכים ליופי הזריחה.

      לפעמים, בפרויקטים מסוימים אני זוכה לצפות בזריחות. בבקרים כאלה כשהזריחה עולה אני עדיין מקלל את ההשכמה המוקדמת כך שאני מוכן נפשית ליופי.........ככה זה עם אנשי לילה. 

        25/6/09 00:37:

      צטט: קוצבטוסיק 2009-06-24 23:31:52

      מקסים מקסים מקסים

      סליחה על הבנאליות, אבל זה מה שזה - פשוט מקסים!

      (חוצמיזה, ציפור קטנה לחשה לי {כן נו, ריכלנו עליך קצת(אבל רק בטוב, נשבעת)} שנפצעת ורגלך מגובסת, אז זאת גם הזדמנות לאחל לך החלמה מהירה ונטולת כאבים)

       

       

       

      תודה, אני מסמיק.

      עוד שלשה שבועות ואני אוכל לגרד עם הצפרניים, ברוך מסיר גבסים.

        25/6/09 00:35:

      צטט: נויתי 2009-06-24 22:48:09

      חיוךלפעמים...

       

       


      במילמטה?
        25/6/09 00:01:


      הכרתי פעם זוג שלא הפסיק להתקוטט.

      מכל עכבר עשו פיל ומכל גומת חפרפרת - הר...

      פעם היא אמרה לו: אולי נגמור עם זה וזהו?

      מה פתאום?, אמר לה.

      הכי טוב?, זה להתקוטט!, כי הנשיקות אחר-כך

      הן הכי טובות, ענה לה האיש בטוב טעם...

      הם עדיין ביחד.

      אני לא יודע מי מנשק למי מתחת לסנטר, אבל הם

      אוהבים להתנשק. בטח הם כבר שמעו על הטריק הזה...

      וחוץ מזה:

      יותר אנשים מתלהבים מהרומנטיקה שבשקיעה

      מאשר בזו של הזריחה. מוזר, לא?

        24/6/09 23:31:

      מקסים מקסים מקסים

      סליחה על הבנאליות, אבל זה מה שזה - פשוט מקסים!

      (חוצמיזה, ציפור קטנה לחשה לי {כן נו, ריכלנו עליך קצת(אבל רק בטוב, נשבעת)} שנפצעת ורגלך מגובסת, אז זאת גם הזדמנות לאחל לך החלמה מהירה ונטולת כאבים)

        24/6/09 22:48:
      חיוךלפעמים...
        24/6/09 00:24:

      צטט: 2btami 2009-06-23 23:51:01

      כרגיל ,סיפור קורע.

       

       


      אני אשאיר אותו באינטרנט, חבל על הנייר......
        23/6/09 23:51:
      כרגיל ,סיפור קורע.
        23/6/09 00:43:

      צטט: כש-רונית 2009-06-23 00:37:52

      הסיפור הזה עשה לי לבכות לא יודעת למה, אולי זו אני היום....

       

      אבל סיפרת אותו יפה כל כך

       

      לבכות משקיעה ואבטיח? או מנשיקה מתחת לסנטר? מקווה שהדמעות מתוקות.......

       

      תודה רונית.

       

        23/6/09 00:37:

      הסיפור הזה עשה לי לבכות לא יודעת למה, אולי זו אני היום....

       

      אבל סיפרת אותו יפה כל כך

        19/6/09 16:32:

      צטט: רומפיפיה 2009-06-19 16:29:34


      כרגיל, אתה כותב כל כך נהדר...

      שבת יפהפיה לך יקר...

       

       

      תודה

      שבת נהדרת גם לך

        19/6/09 16:29:


      כרגיל, אתה כותב כל כך נהדר...

      שבת יפהפיה לך יקר...

        19/6/09 15:25:

      צטט: עו"דד 2009-06-19 15:12:22


      מושלם!

       

       


      תודה, אבל לא להגזים........

       

      מקווה שרואים את הסריטה......

        19/6/09 15:12:

      מושלם!
        19/6/09 11:50:

      צטט: פ. השקד 2009-06-18 20:47:40


      איך פיספסתי?

      נהדר, כהרגלך בקודש.

      והרגל, שלומה מהו?

       

       

      תודה

      כוותיקת הקוראות שלי כבר דאגתי........

      הרגל באינקובציה, יום אחד היא תצוץ ממעבה גיבסה ואז כולם יראו לה את הלבנונית.........

        18/6/09 20:47:


      איך פיספסתי?

      נהדר, כהרגלך בקודש.

      והרגל, שלומה מהו?

        17/6/09 19:00:

      צטט: שיווה 2009-06-17 11:16:50

      הטאז' מאהל הוא מונומנט של סיפור אהבה מרגש

      באתי, קראתי ומצאתי אהבה ורעות שכזאת

      להתקנא

       

       

      תודה יווה

      הטאז' נבנה בגלל אהבה והוא סימטרי באופן מושלם.

        17/6/09 11:16:

      הטאז' מאהל הוא מונומנט של סיפור אהבה מרגש

      באתי, קראתי ומצאתי אהבה ורעות שכזאת

      להתקנא

        16/6/09 19:28:

      צטט: קאיה 2009-06-16 18:28:39


      ינעל דין רבקום

      עכשיו אתה מספר לי על הנשיקה מתחת לפסנתר?

      אוף כמה שאתה טוב במלוא 190 סנטימטריך.

       

       

       

      תודה חוהל'ה צוחק

        16/6/09 18:28:


      ינעל דין רבקום

      עכשיו אתה מספר לי על הנשיקה מתחת לפסנתר?

      אוף כמה שאתה טוב במלוא 190 סנטימטריך.

        14/6/09 22:32:

      צטט: דן הופרט 2009-06-14 22:20:51

      שרול נשמע כמו אחד שבאמת חבל שהוא הלך.

      אבל נשמע שהזכרונות חיים.

       

      כרגיל תענוג לקרוא אותך.

      דן

       

       

       

      שרול הוא שרול ושמוליק הוא הוא שמוליק.

      שמוליק אהב את הבלוז, דפק בחשמלית ללא שום ידע ושר או בייבי בייבי........

      והיו לו כל הסיבות לבלוז הזה.

      חסרות לי השעות איתו ועם לולו (הכלבה שלי גם היא ז"ל) בים אחה"צ

        14/6/09 22:20:

      שרול נשמע כמו אחד שבאמת חבל שהוא הלך.

      אבל נשמע שהזכרונות חיים.

       

      כרגיל תענוג לקרוא אותך.

      דן

        14/6/09 12:26:

      צטט: ~s~ 2009-06-14 08:52:15

      אני לא יודעת אם להגיד לך שזה הפוסט המושלם או להתמוגג כי הוא נקרה לו ככה בדרכי בלי תכנון.

      בכל מקרה- מסכימה עם הדב בעניין התור והעשן מהשרתים, ומסכימה עוד יותר עם תמי ויחרב'תק. גם מודה ועוזב הצחיק אותי...

      והפנינים.... אוי הפנינים....

      כבר אמרו כוורת לפני:

      "אם דרכת בתוך דבר

      שכלב לפעמים משאיר

      נקה היטב את הנעליים

      ושמור מאיתנו מרחק סביר"

      .

      וצדק שרול- בלעדיך שום דבר לא מושלם.

      בינתיים, כפי שרואות עינייך, בקושי הגיעו תגובות ומצב השרתים מעולם לא היה  קריר יותר.......יחרב'תי....

      בחיים אני לא אשמור ממך מרחק סביר.......יחרבת'ו הכלב

      מודה ועוזב ועוד......קצת

       

        14/6/09 08:52:

      אני לא יודעת אם להגיד לך שזה הפוסט המושלם או להתמוגג כי הוא נקרה לו ככה בדרכי בלי תכנון.

      בכל מקרה- מסכימה עם הדב בעניין התור והעשן מהשרתים, ומסכימה עוד יותר עם תמי ויחרב'תק. גם מודה ועוזב הצחיק אותי...

      והפנינים.... אוי הפנינים....

      כבר אמרו כוורת לפני:

      "אם דרכת בתוך דבר

      שכלב לפעמים משאיר

      נקה היטב את הנעליים

      ושמור מאיתנו מרחק סביר"

      .

      וצדק שרול- בלעדיך שום דבר לא מושלם.

        13/6/09 20:40:

      צטט: עדית... 2009-06-12 20:10:19


      אני צריכה להסביר לך את גדולת הרגע הזה, אסף.

      הזוג הדתי שלי תכף נכנסים הביתה. שבת נכנסה לפני חמישים דקות ואני עכשיו אמורה לתפקד על  "שעון-שבת".

      סתם נכנסתי, כי פתאום ראיתי שכול העולם כבר יודע שיש לך פוסט חדש ורק אני לא.

      כל ארוחת הערב על הפלטות והמיחם פועל, והאור בשירותים והסלוטייפ במקרר (כדי ששם לא יידלק האור כמובן).

      אני לחוצה כמו אני-לא-יודעת-מה, שהכול יעבוד בסדר, שאף טלפון לא יצלצל, שהזאטוט שלי לא יחליט פתאום שבא לו להראות קסם עם גפרור דולק....

      ובאמצע - נפל עלי הפוסט שלך.

      עם התובנות של האבטיח האדום והנשיקה בסנטר, ובאך, והשקיעה והגעגועים האלה.

      למה כתבתי את כל הקשקוש הזה - בשביל שתדע שכל רגע של הקריאה היה שווה.

      יצא לנו רק טוב מהקרסול שלך - תודה!

       

       

      יצתה לה השבת המלכל'ה ואפשר שוב להדליק את האור.

      תודיעי לזאטוט שאסור לשחק בגפרורים גם בחול.....

      לפעמים, בזמן הכתיבה, נשכח לו הקרסול ורק זה היה שווה את הסיפור.....

      והמון תודה על התגובה, היה לי שווה לחלל את השבת עבורה.

       

        12/6/09 20:10:


      אני צריכה להסביר לך את גדולת הרגע הזה, אסף.

      הזוג הדתי שלי תכף נכנסים הביתה. שבת נכנסה לפני חמישים דקות ואני עכשיו אמורה לתפקד על  "שעון-שבת".

      סתם נכנסתי, כי פתאום ראיתי שכול העולם כבר יודע שיש לך פוסט חדש ורק אני לא.

      כל ארוחת הערב על הפלטות והמיחם פועל, והאור בשירותים והסלוטייפ במקרר (כדי ששם לא יידלק האור כמובן).

      אני לחוצה כמו אני-לא-יודעת-מה, שהכול יעבוד בסדר, שאף טלפון לא יצלצל, שהזאטוט שלי לא יחליט פתאום שבא לו להראות קסם עם גפרור דולק....

      ובאמצע - נפל עלי הפוסט שלך.

      עם התובנות של האבטיח האדום והנשיקה בסנטר, ובאך, והשקיעה והגעגועים האלה.

      למה כתבתי את כל הקשקוש הזה - בשביל שתדע שכל רגע של הקריאה היה שווה.

      יצא לנו רק טוב מהקרסול שלך - תודה!

        12/6/09 19:56:

      צטט: תמי ליבנה 2009-06-12 19:51:33

       

      אתה  טוב אתה יחרבת'ק.

       

       

      שוקרון יא עייני

       

        12/6/09 19:54:

      צטט: noontet 2009-06-12 19:36:09

      עדכון חשוב.

       

      ניסיתי על י. הוא אמר לי "לא כיף"

       

       

       


      חכה חכה, הקטן הזה רק יגדל והן תפתענה אותו......
        12/6/09 19:51:

       

      אתה  טוב אתה יחרבת'ק.

        12/6/09 19:36:

      עדכון חשוב.

       

      ניסיתי על י. הוא אמר לי "לא כיף"

       

        12/6/09 19:24:


      תשמע - יא נקניק שכמוך

      לא רק שקראתי מהתחלה ועד הסוף

      אפילו נהנתי (אני ננתי )

       

      אני כבר הולך לבדוק וליישם את

      הנשיקה בסנטר על הילד הקטן שלי.

      וחסר לו שיתנגד. צוחק 

       

       

        12/6/09 19:20:

      צטט: הדב מהיער 2009-06-12 13:10:15

       

       

      צפלה, הזהר! מתוך נסיון כשמתגלחים ועוברות כמה דקות זה כואב יותר מאשר ללא גילוח כלל. זה פשוט צורב את העור עד אודם ארגמני!

      צטט: צפל 2009-06-12 12:55:44

      צטט: הדב מהיער 2009-06-12 11:49:43

      צטט: צפל 2009-06-11 20:27:48

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 19:38:28

      צטט: צפל 2009-06-11 17:38:34

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 17:26:30

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

       

       

      יש לך מס' טלפון של אחת שמוכנה?

       

      אני בטוח שבעוד שעה המערכת של האימייל הפנימי של הקפה תקרוס מרוב פניות אליך, כל השרתים יעלו עשן וכל הגבעות תתמוגגנה. אתה תצטרך להקים מערכת ממוחשבת לארגון תור מנשקות תחת סנטר (מת"ס), ויהיה לזה waiting list מפה ועד טשקנט...

       

       

       

      פרומיסס, פרומיסס..........

      אולי שווה להתחיל ישר בטשקנט?

       

      שנתחיל כאן?

       

       

       

      אוי טשקנט.......

      רק בתנאי שלא יהיה להן שפם....

       

      שום דבר לא מושלם. שפם הוא חלק מהעסקה / שריטה.

      אבל אני מקווה שהן יתגלחו קודם.

       

       

       

        12/6/09 13:10:

      צטט: צפל 2009-06-12 12:55:44

      צטט: הדב מהיער 2009-06-12 11:49:43

      צטט: צפל 2009-06-11 20:27:48

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 19:38:28

      צטט: צפל 2009-06-11 17:38:34

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 17:26:30

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

       

       

      יש לך מס' טלפון של אחת שמוכנה?

       

      אני בטוח שבעוד שעה המערכת של האימייל הפנימי של הקפה תקרוס מרוב פניות אליך, כל השרתים יעלו עשן וכל הגבעות תתמוגגנה. אתה תצטרך להקים מערכת ממוחשבת לארגון תור מנשקות תחת סנטר (מת"ס), ויהיה לזה waiting list מפה ועד טשקנט...

       

       

       

      פרומיסס, פרומיסס..........

      אולי שווה להתחיל ישר בטשקנט?

       

      שנתחיל כאן?

       

       

       

      אוי טשקנט.......

      רק בתנאי שלא יהיה להן שפם....

       

      שום דבר לא מושלם. שפם הוא חלק מהעסקה / שריטה.

      אבל אני מקווה שהן יתגלחו קודם.

       

        12/6/09 12:55:

      צטט: הדב מהיער 2009-06-12 11:49:43

      צטט: צפל 2009-06-11 20:27:48

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 19:38:28

      צטט: צפל 2009-06-11 17:38:34

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 17:26:30

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

       

       

      יש לך מס' טלפון של אחת שמוכנה?

       

      אני בטוח שבעוד שעה המערכת של האימייל הפנימי של הקפה תקרוס מרוב פניות אליך, כל השרתים יעלו עשן וכל הגבעות תתמוגגנה. אתה תצטרך להקים מערכת ממוחשבת לארגון תור מנשקות תחת סנטר (מת"ס), ויהיה לזה waiting list מפה ועד טשקנט...

       

       

       

      פרומיסס, פרומיסס..........

      אולי שווה להתחיל ישר בטשקנט?

       

      שנתחיל כאן?

       

       

       

      אוי טשקנט.......

      רק בתנאי שלא יהיה להן שפם....

        12/6/09 12:42:

      צטט: אני ואפסי, עו"ד 2009-06-12 12:36:21

      "ארוך, בלי סימני פיסוק"

      עזוב אותך. אני התענגתי על המילים שביניהם.

      וביחוד, משום מה, אהבתי את "מודה ועוזב ירוחם"...

       

       

       

      ידעתי שתעלה על זה......

      תודה

        12/6/09 12:36:

      "ארוך, בלי סימני פיסוק"

      עזוב אותך. אני התענגתי על המילים שביניהם.

      וביחוד, משום מה, אהבתי את "מודה ועוזב ירוחם"...

        12/6/09 11:49:

      צטט: צפל 2009-06-11 20:27:48

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 19:38:28

      צטט: צפל 2009-06-11 17:38:34

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 17:26:30

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

       

       

      יש לך מס' טלפון של אחת שמוכנה?

       

      אני בטוח שבעוד שעה המערכת של האימייל הפנימי של הקפה תקרוס מרוב פניות אליך, כל השרתים יעלו עשן וכל הגבעות תתמוגגנה. אתה תצטרך להקים מערכת ממוחשבת לארגון תור מנשקות תחת סנטר (מת"ס), ויהיה לזה waiting list מפה ועד טשקנט...

       

       

       

      פרומיסס, פרומיסס..........

      אולי שווה להתחיל ישר בטשקנט?

       

      שנתחיל כאן?

       

        12/6/09 11:47:

      צטט: מגית 2009-06-12 11:34:16

      יופי של מחוה וכתיבה.

       

      רגע! אני רצה להביא את השרפרף בכדי להגיע למתחת הסנטר

       

       

      לא צריך שרפרף, אני מוכן להתכופף

      תודה

        12/6/09 11:34:

      יופי של מחוה וכתיבה.

       

      רגע! אני רצה להביא את השרפרף בכדי להגיע למתחת הסנטר

        12/6/09 11:17:

      צטט: shulamit near 2009-06-12 09:41:23

      ניפלא. פשוט וניפלא.

      תודה.

       

       

      תודה, פשוט תודה.....

      (אני צריך את החיזוקים האלה)

        12/6/09 09:41:

      ניפלא. פשוט וניפלא.

      תודה.

        11/6/09 23:52:

      צטט: נעמה ארז 2009-06-11 23:46:01


      !

      *

       

       

       

      תודה
        11/6/09 23:46:


      !

      *

       

        11/6/09 22:48:

      צטט: הלנה היפה 2009-06-11 22:42:56

      כמו שאני מכיר את עצמי אני עוד אנקום בו,  אוציא אותו מהשלפשטונדה ללא אתראה ואקח אותו לאיבוד בדרום ת"א או בסיני עם חמש מאות שקל בכיס ומה שיקרה יקרה.

      איזה יקרה מה שיקרה, אם בסוף תמיד חסרה שם פטמה? אדם מאושר, כל כך מעט חסר לך, כל כך מעט אתה צריך!

      נפלא!

      תודה צפלה על הפוסט היפה הזה ו*

      לאה

       

       

       

      תודה לאל'ה,

      החסר מגדיר את השלם

       

        11/6/09 22:42:

      כמו שאני מכיר את עצמי אני עוד אנקום בו,  אוציא אותו מהשלפשטונדה ללא אתראה ואקח אותו לאיבוד בדרום ת"א או בסיני עם חמש מאות שקל בכיס ומה שיקרה יקרה.

      איזה יקרה מה שיקרה, אם בסוף תמיד חסרה שם פטמה? אדם מאושר, כל כך מעט חסר לך, כל כך מעט אתה צריך!

      נפלא!

      תודה צפלה על הפוסט היפה הזה ו*

      לאה

       

       

        11/6/09 22:24:

      צטט: מיכל* 2009-06-11 21:38:21

      מתנצלת שלא הסברתי - הפוסט נפתח בספירת חמש שנים ללכתו, וזה ליווה אותי לאורך כל הסיפור, והעציב אותי יותר ככל שהמשכתי לקרוא.

      שריטה במובן עצב. לא התנסחתי טוב.

       

      אני יותר מסוגך - קוטפת תענוגות על הדרך, ותמיד מופתעת לפגוש אותן. מין תחושה שאם לא אשקיע מדי ואתכונן מדי, לא אתאכזב. רק אזכה מן ההפקר :)

       

       


      הבנתי עכשיו.

      שמוליק לא היה שרול על אף שהוא תמיד התלבש יפה והבית שלו היה מתוקתק.

      שמוליק היה איש עם חיוך תמידי שתמיד שש לבילויים. בחוץ הוא צחק אבל בפנים הוא היה איש עצוב ודפוק, יום אחד אני אכתוב עליו.

      המון תודה על התגובה הזאת.

        11/6/09 21:38:

      מתנצלת שלא הסברתי - הפוסט נפתח בספירת חמש שנים ללכתו, וזה ליווה אותי לאורך כל הסיפור, והעציב אותי יותר ככל שהמשכתי לקרוא.

      שריטה במובן עצב. לא התנסחתי טוב.

       

      אני יותר מסוגך - קוטפת תענוגות על הדרך, ותמיד מופתעת לפגוש אותן. מין תחושה שאם לא אשקיע מדי ואתכונן מדי, לא אתאכזב. רק אזכה מן ההפקר :)

        11/6/09 21:32:

      צטט: מיכל* 2009-06-11 21:03:08

      מבחינתי הפוסט הזה הוא נשיקה על העורף, על גבול השיער (אם לא איכפת לך העדפה קטנה משלי :).

      והוא היה יכול להיות מושלם אם לולא השריטה הקטנה (לא קטנה) שפתחה אותו.

      זו חברות ששווה לחיות בשבילה.

       

       

      מבקש הסבר על השריטה, לא כל כך הבנתי.

      אצלי שום דבר לא מושלם.......

      והתמונה ההיא שלך עם בת אחיך, איזה יופי.

        11/6/09 21:03:

      מבחינתי הפוסט הזה הוא נשיקה על העורף, על גבול השיער (אם לא איכפת לך העדפה קטנה משלי :).

      והוא היה יכול להיות מושלם אם לולא השריטה הקטנה (לא קטנה) שפתחה אותו.

      זו חברות ששווה לחיות בשבילה.

        11/6/09 20:31:

      צטט: מינימקסי 2009-06-11 20:15:47


      קסם של סיפור, קסם של כתיבה.

       

       

      שמח שאהבת

       

      אני ממש לא בטוח לגבי הסיפור הזה

        11/6/09 20:27:

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 19:38:28

      צטט: צפל 2009-06-11 17:38:34

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 17:26:30

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

       

       

      יש לך מס' טלפון של אחת שמוכנה?

       

      אני בטוח שבעוד שעה המערכת של האימייל הפנימי של הקפה תקרוס מרוב פניות אליך, כל השרתים יעלו עשן וכל הגבעות תתמוגגנה. אתה תצטרך להקים מערכת ממוחשבת לארגון תור מנשקות תחת סנטר (מת"ס), ויהיה לזה waiting list מפה ועד טשקנט...

       

       

       

      פרומיסס, פרומיסס..........

      אולי שווה להתחיל ישר בטשקנט?

        11/6/09 20:26:

      צטט: r and r 2009-06-11 19:26:22

       זה הפגמים הקטנים שעושים את הכל כל כך מושלם.

      אז הפטמה לא חסרה בשקיעה.

      וההפתעות האלו כמו נשיקה בסנטר לא ימחקו באלצהימר,

      ולדעתי דווקא הרגעים שכן יזכרו הם אלו, החצי הזויים:)

       

       

       

       

      צודקת!

      מי כמוך יודעת, מפיקה שכמוך........

        11/6/09 20:15:

      קסם של סיפור, קסם של כתיבה.
        11/6/09 19:38:

      צטט: צפל 2009-06-11 17:38:34

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 17:26:30

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

       

       

      יש לך מס' טלפון של אחת שמוכנה?

       

      אני בטוח שבעוד שעה המערכת של האימייל הפנימי של הקפה תקרוס מרוב פניות אליך, כל השרתים יעלו עשן וכל הגבעות תתמוגגנה. אתה תצטרך להקים מערכת ממוחשבת לארגון תור מנשקות תחת סנטר (מת"ס), ויהיה לזה waiting list מפה ועד טשקנט...

       

        11/6/09 19:26:

       זה הפגמים הקטנים שעושים את הכל כל כך מושלם.

      אז הפטמה לא חסרה בשקיעה.

      וההפתעות האלו כמו נשיקה בסנטר לא ימחקו באלצהימר,

      ולדעתי דווקא הרגעים שכן יזכרו הם אלו, החצי הזויים:)

       

       

        11/6/09 18:05:

      צטט: noare 2009-06-11 17:23:58


       

       

       

       

      תודה נעל'ה

        11/6/09 17:38:

      צטט: הדב מהיער 2009-06-11 17:26:30

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

       

       

      יש לך מס' טלפון של אחת שמוכנה?

        11/6/09 17:26:

      מגיעה לך נשיקה מתחת לסנטר על הפוסט הזה.

      לא. לא ממני. מאיזה חתיכה צעירה.

       

        11/6/09 17:23:

        11/6/09 16:28:

      צטט: ~s~ 2009-06-11 14:59:30

      לא התעצבנתי ולא התעצבנתי !!!

      חולeת עליך בכל מקרה.

      כשיהיה לי זמן אתענג גם על הסיפור. אולי עד אז תשים קצת פסיקים, מרווחים ושאר עניינים שברומו של תחביר.

       

       

       

      היתי במכולת, נגמרו להם הפסיקים וגם את הנקודות הם מוכרים בצמצום תחת השולחן.

      בפעם הבאה אני אצליח לעצבן אותך.

      גם אני חולe  עליך והרגל שלי גם היא חולa עליי (אבל היום שמתי עלי גבס קל שמתאים למילניום הנוכחי) יחרבת'ה

        11/6/09 16:22:

      צטט: רות.מ 2009-06-11 14:52:21

      שתדע לך שאתה היחידי שאני מוכנה ככה לסלוח לו על העדר פסקאות אויר בטקסט ארוך ומשובח.

      יהי זיכרו נוכח כמו אותה נשיקת נשך

       

       

       

      שמתי פסיקים ונקודות וחילקתי לפסקאות. לרווח בין הפסקאות? למה?

      תודה רותי

        11/6/09 14:59:

      לא התעצבנתי ולא התעצבנתי !!!

      חולeת עליך בכל מקרה.

      כשיהיה לי זמן אתענג גם על הסיפור. אולי עד אז תשים קצת פסיקים, מרווחים ושאר עניינים שברומו של תחביר.

        11/6/09 14:52:

      שתדע לך שאתה היחידי שאני מוכנה ככה לסלוח לו על העדר פסקאות אויר בטקסט ארוך ומשובח.

       

      יהי זיכרו נוכח כמו אותה נשיקת נשך

        11/6/09 12:34:

      צטט: שכביץ 2009-06-11 12:14:05

      לפעמים גם אפשר לתפוס צד מזרח לא רע של עליית ירח כנעני באמצע חודש  עברי .

       

       

      המילה "לפעמים" עושה לי טוב.....
        11/6/09 12:14:
      לפעמים גם אפשר לתפוס צד מזרח לא רע של עליית ירח כנעני באמצע חודש  עברי .

      ארכיון

      פרופיל

      צפל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין