סולדריות קונספטואלית

38 תגובות   יום חמישי, 11/6/09, 13:03

ליד המשרד שלי יש מכולת שבה קונה המזכירה שלנו את הכיבוד למשרד.

המכולת הזו מנוהלת ביד רמה ע"י איזו גרוזינית קולנית שנוהגת לצעוק עלי כל פעם שאני פוקד אותה. למה אני מזכיר את המוצא שלה ? מפני שהצעקות שלה נעשות בשפה שכוללת את המילה ביז'ו שהיא המילה הגרוזינית לחבר, אבל לא חבר כמו רע, חבר כמו 'חבר מועדון' או משהו כזה וזאת המילה היחידה שאני מכיר בגרוזינית.

היא מאוד קפדנית ואם נגיד אני נוטל זית מערימת זיתים בתפזורת, היא תמיד אומרת "בוא נשקול".

הבוקר ניכנסתי שמה לקנות סיגריות והיא, כאילו זה מעשה יום יום, מושיטה לי מצית ואומרת לי מתנה...

מה פתאום מתנה אני שואל אותה ?

"מה יש ביז'ו, אי אפשר לתת לך מתנה" ?

רק רגע אני אומר לה...

אני הרי לא פראייר, יצאתי החוצה והסתכלתי סביב ובאמת במרחק 20 מטר, גיליתי שפתחו סופר של אם פם.

אחרי זה חשבתי שאם הקפיטליזם הדורסני שהולך אולי לחסל לה את המכולת, הצליח ליצר איזו סולדריות בין הגרוזינית וביני, אולי בכל זאת זו שיטה לא רעה ואולי לא ראוי לגנות אותה כל כך כמו שכולם עושים בימים האלה, כי באמת מה חוץ מהשיטה הזו עשוי היה לגרום לאיזו תחושה של סולדריות מצד בעלת המכולת שצריכה הייתה לנחש כבר מזמן שאת הסיגריות שאני קונה אצלה, צריך איכשהו להדליק.

דרג את התוכן: