ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי







תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לי חיבה מיוחדת לביקורות של מילה אחת
הי ענת, נחמד לפגוש אותך בחוצות הקפה
ממש תודה. משמח
איך שלא הופכים את זה, זה נ-פ-ל-א.
נפלא.
שמחה.
לא בטוחה בתשובות.
מדהים. במיוחד לאור חומר הרקע ששימש אותך לכתיבה. אשמח אם תנסי את פרק ההמשך. המפגש בין הצייד לטרף. ומי הצייד ומי הטרף. וכיצד נקבעת ההייררכיה במפגש בין השניים. מי יהיה מה ולמה? לא אכנס למחקר שלי על מפגש התרבויות במאה ה-16 (ספרדים ואינדיאנים), אבל השיר שלך, למרות שאין לו כל קשר לכך, נוגע בדיוק ברגע שלפני המפגש. ומה שבא אחריו. כיצד נקבעת מערכת יחסים. כיצד נקבעת מערכת הייררכית בין שני אנשים. למה דווקא האישה, שיצאה לרחוב כציידת/דייגת, הופכת פתאום למי שמצפה להפוך לטרף ואם מה שהיא מחפשת זה צייד, הרי מעצם החיפוש היא הופכת ציידת בעצמה, והצייד - לטרף. נהנתי, ויתכן ובהמשך אבקש ממך רשות לצטט אותך בראשית אחד הפרקים של המחקר שלי.
תודה. נהנתי.
איזה תאור! יכולה ממש לראות אותה, או יותר נכון לחוש את האנרגיה שלה. זה לא כל כך צזכיר לי את הקפה משום מה, אבל מאד מתחבר למראות שראיתי בכל מיני מפגשים חברתיים של פורום אינטרנטי מסויים...
"צייד שיראה בה טרף" - משפט הסיום פשוט מבריק.
שמחה שנגע. חושבת שזה מאוד שונה מדברים שכתבתי פעם, אבל...בטח אני האחרונה
שיכולה לחוות דעה.
מה חשבת? סקרנית
הסוף צבט אותי קצת
אבל שמחתי לקרוא כי זה הזכיר לי דברים שחשבתי עוד קודם
אהבתי. נגע בי .
הזכיר לי את גיל העשרה כשקראתי שירים שכתבת. תודה.
אולי הם לא שוכחים?
אולי הם משאירים בכוונה כמו סימני הדרך של הפירורים שעמי ותמי השאירו בדרך לבית הממתקים של המכשפה, כדי לדעת את הדרך חזרה, או לסמן טריטוריה המכריזה, "הייתי פה"?
או שזה בגלל אוגוסט :)
מכירה קפה אחד כזה, כולם שם כותבים בתזזית דברים שלא יאמנו, בדיוק קראתי משהו על מציצות, הה זה אינטימי, כמה מוזר שאנשים שוכחים אחריהם דברים כאלה אישיים, על שולחנות.
זה בטח בגלל אוגוסט.
עוד היום, המפגש יתחיל. מחכה שכולם יגיעו.
ורד,
אהבתי את דימוי החכה.
ותגידי,
את יכולה להמליץ לי על בתי קפה עם פתקאות?
למה במקומות שאני יושבת אנשים לא משאירים אחריהם דבר?
נראה לי נפלא לאסוף פתקאות של אנשים אחרים ולהציץ להם לתוך הסודות. יש בזה משהו מרתק, משכר, אנונימי ואינטימי כאחד.
סופשבוע רגוע, ורד.
מחכה למפגש המזלות. תופסת מקום.