יש לי להגיד משו
פוסטים אחרונים
- ריח של חדש 8/10/13
- אין מעבר 7/9/13
- טעם של נייר 2/8/13
- אלוהים 25/6/13
- היה שלום ותודה על המילים 10/6/13
- זוכר הכל 7/4/13
Take Away
איש ישב בסלון ביתו ובהה במסך השטוח. הקרינו שם חדשות. הזוועות הרגילות. קצת אלימות, קצת אונס, קצת פוליטיקה שחורה, מאפיות, חיסולים, הרבה כוכבים נוצצים. איש בהה במגישים המלוטשים, בעיניים החלולות, בנשוב אחרי הפרסומות, בזבל שמוכרים לו. למחרת הוא נפגש עם שמטוב.
שמטוב היה ידוע בסביבה. כולם ידעו מיהו אבל העדיפו שלא להכיר אותו באמת. איש נפגש עם שמטוב בקפה הקטן ליד הכיכר, איפה שהכוסיות מטופפות בכפכפים בתחילת חודש יוני, ואיש יודע שמתחיל הקיץ והזין שלו שובפעם הולך לעבוד קשה. הוא מיקם לעצמו נקודת תצפית טובה, שמטוב הסתיר לו את השמש, ואז הוא אמר לו, אני צריך שתוריד לי מישהו. אבל בתנאי אחד. אסור לך לעשות את זה בעצמך. תן את זה לאחד החיילים שלך. מה שלא יהיה, תבטיח לי, אתה לא הולך לעשות את זה בעצמך. ויהיו לי הדרכים לגלות אם אתה עשית את זה או לא. אני יודע שאם אחד החיילים שלך יבצע את זה, המחיר אמור להיות נמוך יותר. אבל אני נותן לך 10 אלף יותר. שמטוב סיים את הקפה שלו, ושאל את איש אם הוא סיים לטחון לו את המוח. אחר כך ביקש ממנו שישאיר בתיבת הדואר של אחד החיילים עד מחר בערב, מעטפה חתומה עם חמישה צילומי תקריב של הקורבן. מה עשה לך הנבלה, אמר שמטוב. איש אמר, הוא חי יותר מדי זמן. נמאס לי ממנו. חוצמזה הוא מסכן. חרא לו. שמטוב הנהן, זרק שטר של 20 על השולחן ונעלם.
למחרת בבוקר איש הכניס אל תיבת הדואר של אחד החיילים את המעטפה עם התצלומים. גם צ'ק הוא הכניס למעטפה. לא היה לו אכפת לשלם כבר עכשיו. שמטוב מקצוען אמיתי, אין עליו. איש ידע שהוא לא ידפוק אותו. בערב, שמטוב טלפן לאחד החיילים שנשלח למשימה. מה נהיה, הוא אמר. הכל נקי, השיב החייל. יופי, ענה שמטוב, תגיע אלי עכשיו עם המעטפה והצ'ק.
אחרי חצי שעה נשמע צלצול בדלת של שמטוב. הוא פתח אותה, ידע שזה החייל שלו, זה הכי טוב שלו. אותו הוא שלח למשימה. נו מה, שאל. כלום, ענה החייל. נקי, חלק, שקט... ככה אני אוהב. שמטוב הנהן, נתן לו 2000 במזומן וזה הסתלק. אחרי שהלך, שמטוב נעל אחריו את הדלת והתיישב על כורסת האמריקן קומפורט שלו. ביד אחת פתח לף בראון, במאפרה המתין לו חצי ג'ויינט מאתמול. הוא פתח את המעטפה. נשר ממנה צ'ק של 10 אלף, כמו שאיש הבטיח לו. וגם התצלומים היו שם. חמישה תצלומים, של איש.
©כל הזכויות שמורות לאלעד אקרמן |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה יהודית :-)
אדם מזמין לעצמו חוזה חיסול. מקאברי.דיסקרטיות נשמרת עד הסוף כמו החיסול עצמו, רק שהמתווך הופתע בגדול. כתיבה מעניינת אלעד*
תודה רבה גליתיאה :-)
שיחקת אותה...
*
היי, תודה רבה VB :-)
*
תודה רבה טלי
מעניין
מותח
מסקרן
לא הכרתי את הכתיבה הזאת שלך
מעולה!
אתה צודק.
שלח לי שוב את המספר ב-סמס.
כניראה לא שמרתי נכון את המספר אחרי שהטבעתי את הנייד הקודם.
אללא ירחמו.
תודה פיונת
שטויות, עלי.
סליחה על הקפיצה עם האותיות...לא בדקתי את ההודעה.
תודה רבה דפי,
מזמן לא קשקשנו.
ארקמן ידידי היקר
כהרגלך, כתיבהתך משובחת.
ראיתי פה כמה הרבלות אקטואליות.
כן, גם איש, פחד להתאבד לבד
אז הוא עשה כל מני מעשי התאבדות.
מעניין מאוד.
*
יאללה, בואי נעשה סרט.
זה לא יאומן אבל כתבתי אותו סיפור בדיוק על אשה שמזמינה אצל רוצח שכיר את מותה ואפילו התחלתי לתסרט את זה מזמן וזנחתי
הסגנון שונה כמובן אבל הרעיון זהה, אצלי זה גם מתפתח, למקום אחר
כנראה שאת צודקת...
ממממ כל משפחות הפשע לא מבינים שזה חוזר אליהם כמו בומרנג....
תודה רבה נטעלי
חתיכת הפקה עשה האיש הזה.
כתוב היטב.
כן
צ'ק בנקאי הולך?
צ'ק מזומן. תודה.
נחמד אך לא מקורי,
דרך לא רעה לסיים את החיים
אבל הצ'ק הכי הפריע לי
צ'ק? מה פתאום?רק מזומן