פרק ט' - היום הראשון בגן עמפ"י ועור-פז התעוררו מוקדםבבוקר כדי להכין את ששת דגיגוניהם לגן אך הופתעו שהדגיגונים כבר מוכנים. מרוב התרגשות הדגיגונים לא עצמו עין כל הלילה.הם שוחחו זה עם זה ובעיקר התלבטו אם הבחירה שלהם נכונה. בבוקר התכוננו לגן. כל דגיג רצה להראות הכי יפה כדי להרשים את החברים החדשים בגן: רחוץ, מסורק, לבוש בבגדיו היפים ביותר. אבא ואמא ליוו אותם לגני הדגיגונים, נפרדו מכל אחד מהם בחיבוקים ונשיקות, קבעו לבוא לקחת אותם מהגן כעבור שעתיים. והלכו. אך מי שהסתכל היטב יכול היה להבחין בדמעות התרגשות בעיניהם ובעיני הדגיגונים. מדוע קבעו לבוא לקחת את הדגיגונים כעבור שעתיים? כי כך נהוג בגני הדגיגונים. בשלושת הימים הראשונים הדגיגונים נשארים בגן רק שעתיים. כדי להתרגל למקום החדש, לגננות, לחברים. בשלושת הימים הבאים – שלוש שעות. כעבור שבוע – ארבע שעות. כעבור שבועיים הם נשארים בגן חמש שעות רק כעבור חודש הם נשארים בגן יום שלם. אמא ואבא נופפו לדגיגונים לשלום וקראו 'להתראות חמודים, להתראות'. ושחו הביתה. בדרך, אמא עור-פז החלה לבכות. אבא עמפ"י לא הבין מה קרה. זה יום שמח. יום חג. היום הראשון של הדגיגונים בגן. מה קרה? מה השתבש? מדוע את בוכה, יקירתי, שאל עמפ"י. הו, אני כבר מתגעגת לדגיגונים שלי. מיום שנולדו היינו כל הזמן יחד. יחד בילינו בבית, יחד טיילנו בחוץ, יחד שיחקנו, יחד שחינו, יחד עשינו עבודות יצירה, סיפרתי להם סיפורים, לימדתי אותם שירים, ועכשו הבית יהיה ריק ואני כל כך אתגעגע אליהם. יהיה לי כל כך קשה בלעדיהם. אל תדאגי, אמר עמפ"י. עםהזמן תתרגלי. כעבור שעתיים, כשאמא הגיעה לקחת את הדגיגונים הביתה, כל אחד מהם רצה לספר לה ראשון על חוויותיו. מרוב התרגשות הם דברו כולם יחד, ואמא לא הבינה דבר. רגע, רגע, דגיגוני המתוקים, אני לא מבינה. תספרו אחד אחד. פסית סיפרה ראשונה: כשהגענו, היתה הכניסה לגן מקושטת כולה בוורדים. בנוסף הכינו כסא מלכות לכל דגיגונה ודגיגון ועל הכסא היו מונחים שמלה או חליפה וכתר. בצד אחד של הכתה היתה במה. על הבמה ישבו שמונה נגנים וניגנו מוסיקה יפה מאוד: וולסים של שטראוס, ויצירות לפסנתר של שופן ומוצרט. גננת וגנן לבושים בגדי מלכות ליוו כל דגיגון למושב המלכות שלו. הדגיגון לקח את בגדי המלכות והכתר שהיו על הכסא שלו והלך להחליף בגדים. אחר כך ליוו כל אחד חזרה למושב המלכות. הייתם צריכים לראות את כל הדגיגונים בבגדי המלכות. אבל תוכלו לראות את התמונות שלנו בחגיגת הים, כי צילמו כל אחד לחוד ואת כולנו יחד לבושים בגדי מלכות. לא תאמינו איזה מראה. ואאו, כל כך אהבתי את עצמי בשמלת המלכות והכתר. היה כל כך יפה. אני מתה על הגן הזה. וזוהר הוסיפה: פסית לא אמרה שהתזמורת ניגנה כל הזמן. אחר-כך הדגה שהיא הגננת הראשית הציגה כל אחד מהדגיגונים בשמותיהם. מושבי המלכות היו מסודרים במעגל. כל אחד מהדגיגונים עשה סיבוב סביב המעגל לקול צלילי המוסיקה כשכל דגיגון מלווה בגננת וכל דגיגונת בגנן. אחר-כך קמנו כולנו, החזקנו האחד בסנפירו של השני ורקדנו במעגל. הו, זה היה כל כך נפלא. מחר נלמד כיצד מתיישבים על כסא וכיצד קמים ממנו לפי כל הגינונים. נפלא, נפלא, אמרה אמא לזוהר ולפסית, שמחה שהן נהנו כל כך בגן. ומה היה בגן מקצועות הלוחמה, כסיף וזהבית? אתם רוצים לספר? זהבית וכסיף החליפו מבטים וחיוך שפוך על פניהם. סיפר כסיף: כשנכנסנו לגן עברנו בין שתי שורות של לוחמים לבושים בגדים לבנים וחגורים חגורות צהובות, כתומות וחומות ולשני לוחמים היו חגורות שחורות. אלה היו הגננים. זוג הלוחמים האחרון ליווה את הדגיגון שנכנס לגן למושב שלו ואז חזר זוג הלוחמים לנקודת הכניסה לגן. כשכל הדגיגונים היו ישובים, עשה הצוות הצגה של תרגילי לוחמה שונים: ג'ודו, קונג-פו, ג'יאוג'יצו, ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכר את שמותיהם. כשהם סיימו את ההופעה, המשיכה זהבית, הם הלבישו אותנו בתלבושת מדהימה, בדיוק כמו התלבושות שלהם, ולימדו אותנו את התנועה הראשונה בג'ודו, כדי לגרות את החשק שלנו ללמוד ג'ודו. הם הדגימו לנו כיצד כל אחד מהם יכול להפיל דג שגדול ממנו בהרבה. רוצים שנדגים לכם מה למדנו? בוא כסיף. אתם יודעים בוודאי שאת התרגילים האלה עושים בזוגות, כי זו מלחמה, ואי אפשר להילחם בלי יריב. הרי לא נילחם נגד עצמנו! כולם צחקו וקראו: תדגימו לנו, כן, כן, תדגימו לנו! והם הדגימו את עמדת הפתיחה בג'ודו. כל הדגיגונים ואמא מחאו להם כפיים. מחר, הוסיף כסיף, ישוחחו עם כל אחד מאתנו ויעזרו לנו להחליט באיזה חוג חוג לוחמה לבחור ראשון. אני כבר מחכה שיהיה מחר. גם אני, גם אני, אמרה זהבית. ומה היה אצלכם בגן, ריבועוני ומשולשי? שאלה אמא. אצלנו, אמר משולשי, היתה מסיבה ממש כייפית. הגן היה מקושט בלונים ושרשרות נוצצות, ועל כל השולחנות היו ממתקים ועוגות. התיישבנו סביב השולחנות והגננת האחראית בקשה מכל אחד לומר את שמו והיכן הוא גר. כך, היא אמרה, נוכל לפנות האחד אל השני בשם, וכך גם נוכל לדעת מי גר קרוב אלינו אם נרצה לבוא לשחק אתו אחר הצהריים, אחרי שעות הגן. אחרי שהכרנו והתכבדנו התחילה להתנגן מוסיקה וכולנו רקדנו. הו, איזה כיף זה היה. ואחר כך, הוסיף משולשי, היתה הצגת הפתעה שהכינו הגגנות ובהצגה סיפרו על התכניות בגן במהלך השנה, וכשניגמרה ההצגה שמחתי שבחרתי בגן הזה, כי היה לי בגן ממש כיף. אם כן, אמרה אמא, כל אחד מכם עשה את הבחירה הנכונה והמתאימה לו. יופי. אני שמחה. מחר נצא לגן ברגע לשמונה. זאת אומרת שכל אחד צריך לסיים עד אז את ארוחת הבוקר ולהיות לבוש ומוכן. בשעה עשר אבוא לקחת אתכם מהגן. זה יהיה הסידור שלנו בימים הראשונים. אחר כך נחליט לגבי ההמשך. ואכן, יום יום ליוותה אמא עור-פז את דגיגוניה לגנים ובאה לאסוף אותם הביתה. לאחר חודשיים כבר שחו הדגיגונים לגן ובחזרה הביתה ללא ליווי אמם. כשחזרו מהגנים אמא עור-פז חיכתה להם בבית כדי לשמוע את החוויות שחוו, |