כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זכרונות של עו"ד מזדקן

    תגובות (18)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      23/7/12 07:15:

    צטט: מרב 1956 2012-07-21 10:16:05

    מאוד מוצא חן בעיני

    זה.

    "מי שמתקבלים הם כמובן אלה מן השורה השניה, לא הראשונה.

    באופן טבעי – הטובים ביותר, כבר מצאו עבודה, ולא צריכים טובות. "

     לא חשבתי על רעיון נכון כזה.

    לך מותר לא לחשוב על כך, אחרי הכל, את לא עובדת בנציבות שרות המדינה.

    המצער הוא שבנציבות לא חושבים על כך, ומכל מקום לא נוקטים את הצעדים המתבקשים מכך.

      21/7/12 10:16:

    מאוד מוצא חן בעיני

    זה.

    "מי שמתקבלים הם כמובן אלה מן השורה השניה, לא הראשונה.

    באופן טבעי – הטובים ביותר, כבר מצאו עבודה, ולא צריכים טובות. "

     לא חשבתי על רעיון נכון כזה.

      1/9/09 08:06:

    צטט: פיני יחזקאלי 2009-09-01 06:55:33

    מדכא

    פיני

    תתעודד, הולך להיות הרבה יותר גרוע...

     

      1/9/09 06:55:

    מדכא

     

    פיני

      14/6/09 14:08:

    צטט: zeirauri 2009-06-14 12:29:52

    "אלה זכרונותיי" על משקל "אלו עדיי"

    סיומת נאה לעו"ד. הזכרונות הם העדים ולהיפך.

    רציתי להודות לך על הפוסטים שפרסמת. מכולם החכמתי, גם האישיים וגם המקצועיים (מהאישיים אפילו נהניתי יותר).

    אני חושב שאין כל צורך שתסכם. סיכומים עורכים במשפט ולא בחיים.

    מן הסתם, אירועים חדשים יעוררו אצלך זכרונות ישנים, ותרצה לפרסם. ואז מה, תעשה קאמבק?

    אפילו לא כתבת ט.ל.ח. או מ.ל.ב. !!

    ולכן קוראיך הנאמנים (אני בשמם) דוחים את הודעת הסיכום שלך ומצפים, שגם אם לא במשטר העבודה הקשה (אחד לשבוע! גם מזה אפשר ללמוד משהו...) שגזרת על עצמך, תמשיך ותפרסם פוסטים / זכרונות / הגיגים / רומן בהמשכים וכו' כיד היצירה הטובה עליך.

    תודה רבה,

    אכן, לא התכוונתי לגזור על עצמי שתיקה. יש גבול.

    כמו שכתבת, אם אזכר בעוד משהו ששווה לכתוב עליו - אכתוב.

     

      14/6/09 12:29:


    "אלה זכרונותיי" על משקל "אלו עדיי"

    סיומת נאה לעו"ד. הזכרונות הם העדים ולהיפך.

    רציתי להודות לך על הפוסטים שפרסמת. מכולם החכמתי, גם האישיים וגם המקצועיים (מהאישיים אפילו נהניתי יותר).

    אני חושב שאין כל צורך שתסכם. סיכומים עורכים במשפט ולא בחיים.

    מן הסתם, אירועים חדשים יעוררו אצלך זכרונות ישנים, ותרצה לפרסם. ואז מה, תעשה קאמבק?

    אפילו לא כתבת ט.ל.ח. או מ.ל.ב. !!

    ולכן קוראיך הנאמנים (אני בשמם) דוחים את הודעת הסיכום שלך ומצפים, שגם אם לא במשטר העבודה הקשה (אחד לשבוע! גם מזה אפשר ללמוד משהו...) שגזרת על עצמך, תמשיך ותפרסם פוסטים / זכרונות / הגיגים / רומן בהמשכים וכו' כיד היצירה הטובה עליך.

     

      13/6/09 09:52:

    צטט: ליריתוש 2009-06-13 01:15:31

    התחושה? - שלא חסרים עיוותים במכרזים הללו.. האם לא טעיתי?

    ובעצם העיוותים האלו קיימים כמעט בכל מקום, וכל עבד כי ימלוך....

    "שתי בעיות במחיר של אחת."

    אנסה לא להפוך את תשובתי לפוסט בפני עצמו (או עבודת מחקר).

    1. המכרז הוא במקורו נסיון להתגבר על עיוותים רבים מאד במערכת הנהול וההתנהלות של שירות המדינה.

    שלא יוכל כל אמרכל או מנהל להכניס את מקורביו וכו'.

    אלא שמכרזים כאלה (להבדיל ממכרזים לביצוע עבודות או רכישת סחורות) נקבעים פעמים רבות על פי התרשמות מן האדם. והתרשמות כזו עלולה להטעות.

    מעבר לכך, אחת הרעות החולות שנועדה לעקוף את המכרז היא העסקת אדם כקבלן. הוא עושה את מה שעובד מדינה עושה, אלא שבהיותו "קבלן" - הוא עוקף את כל מערכת הסינון ולמעשה זו דרך המלך להעסקת מקורבים. האוצר והנציבות עיוורים לכך, עיוורון שלא כולו בלתי מכוון. האוצר רוצה שיהיו כמה שפחות עובדי מדינה. קבלנים ו'עובדי קבלן' הוא לא סופר.

    "עבד כי ימלוך" - זה סיפור בפני עצמו.

    הנהול בשרות המדינה הוא בעיה בפני עצמה.

    ברור שמי שאינו יודע לנהל, שלא לומר על מי שנעדר כישורי ניהול, יהרוס את המערכת שתחתיו. זאת גם באמצעות מינויים בלתי ראויים.

      13/6/09 01:15:


    התחושה? - שלא חסרים עיוותים במכרזים הללו.. האם לא טעיתי?

    ובעצם העיוותים האלו קיימים כמעט בכל מקום, וכל עבד כי ימלוך....

      12/6/09 17:29:

    צטט: אבי k 2009-06-12 14:07:54


    אהבתי את ההתבדחות בסוף.

    תודה רבה.

     

      12/6/09 17:28:

    צטט: עו"ד בן-צוק 2009-06-12 11:29:23

    תודה על הפוסט המעניין,

    זאת דוגמא טובה מאוד כיצד מקבלים עו"ד למקום העבודה,

    ואני שואל עצמי, מדוע שלא יעשו בחינות התאמה ואישיות מלכתחילה

    לכל מי שמבקש להתקבל להיות חבר בלשכת עורכי הדין?

     

    תודה רבה.

    כנראה שאין יודעים כיצד לבחון, כלומר - איזו בחינה אכן תנבא ברמת דיוק סבירה עד כמה עוה"ד הוא בעל אישיות מתאימה.

    כפי שראית, הורשע זה עתה עו"ד מסוים בסיוע הדוק לעבריין, בפעולה עבריינית.

    איזה מבחן אישיות היה מגלה זאת מראש?

     

      12/6/09 17:19:

    צטט: עו"ד אילנה דור 2009-06-12 09:45:08

    אריאל,

    זה במקרה שכל המקרים שהבאת מתייחסים לנשים-מועמדות או שמא רק אותן אתה זוכר?....קריצה

    1. שירות המדינה מורכב ברובו מנשים. השעות מתאימות לנשים, ובהדרגה גם השכר הותאם להן. (פרט למנכלים וסמנכלים, אבל אלה ברובם גברים...)

    2. אחד המועמדים הטובים ביותר במבדקים, היה גבר, שהגיע ישר משרות מלואים. אבל עד שקבעו ועדת בוחנים, הוא מצא משרה שלא רק תכיר בכישוריו בזמן, אלא גם תתגמל אותו בהתאם.

      12/6/09 14:07:

    אהבתי את ההתבדחות בסוף.
      12/6/09 11:29:


    תודה על הפוסט המעניין,

     

    זאת דוגמא טובה מאוד כיצד מקבלים עו"ד למקום העבודה,

     

    ואני שואל עצמי, מדוע שלא יעשו בחינות התאמה ואישיות מלכתחילה

    לכל מי שמבקש להתקבל להיות חבר בלשכת עורכי הדין?

     

     

      12/6/09 09:45:


    אריאל,

     

    זה במקרה שכל המקרים שהבאת מתייחסים לנשים-מועמדות או שמא רק אותן אתה זוכר?....קריצה

      12/6/09 09:11:

    צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2009-06-12 08:44:16

    תודה לך על פוסט מענין.

    תודה רבה

     

      12/6/09 09:11:

    צטט: יגאל קרט 2009-06-12 08:40:24

    אני מתרגם את המונח "במשרה מועסק עובד" באופן הבא:

    "החוקים המטומטמים שיש פה, מאלצים אותנו לפרסם כל שנה מכרז, ולמרר לנו את החיים, למרות שאין מצב בעולם, שנחליף את איציק מהוועד, בעובד אחר, טוב שאתם מאמינים שיש לכם סיכוי להתקבל לעבודה אצלנו חה-חה-חה"

    :-)

    אתה צודק בעקרון, אבל לא בפרטים.

    מה שקרה בד"כ היה שלא ניתן היה להוציא מכרז עד שהעובד הקבוע אכן פרש לגמלאות או כד'.

    אלא שאת המשרה צריך לאייש.

    לכן לקחו מישהו שנראה מתאים, ונתנו לו למלא את המשרה "במינוי זמני", "בחוזה מיוחד" או בכל שם אחר, עד שהנציבות תוציא מכרז.

    ואכן, כעבור חצי שנה אכן יצא מכרז, אלא שבינתיים האיש כבר בפנים, מבצע את תפקידו, וצובר נסיון וידע, ולכן גם ירשים יותר את ועדת הבוחנים - האם תחליף אותו בטירון? (שלא לדבר על מנהל חלש, שגם כאשר אותו עובד אינו מצטיין, כבר "לא נעים" לו לנשלו מחזקתו בתפקיד).

    לאחרונה הואצלו כמה מסמכויות הנציבות לאמרכלויות המשרדים, וזה פתר כמה בעיות קשות, ויצר כמה אחרות. 

      12/6/09 08:44:

    תודה לך על פוסט מענין.

     

     

      12/6/09 08:40:

     

    אני מתרגם את המונח "במשרה מועסק עובד" באופן הבא:

    "החוקים המטומטמים שיש פה, מאלצים אותנו לפרסם כל שנה מכרז, ולמרר לנו את החיים, למרות שאין מצב בעולם, שנחליף את איציק מהוועד, בעובד אחר, טוב שאתם מאמינים שיש לכם סיכוי להתקבל לעבודה אצלנו חה-חה-חה"

    :-)

    ועדות ומכרזים

    19 תגובות   יום שישי , 12/6/09, 07:48

    על חובת המכרזים

    יצא לי לא פעם לשבת ב"ועדת בוחנים" מטעם שירות המדינה, שתפקידה להתרשם ממועמדים במכרז על משרה. אז הנה, על קצה המזלג.  

     

    משרה לעו"ד

    נכנסת  עו"ד צעירה, עם חיוך נחמד. אני שואל אותה אם היא יודעת מה דרישות המשרה, מה מצפים ממנה, האם היא יודעת מה החוקים החשובים לעבודתה?

    היא מגמגמת. למען האמת, היא לא כל כך התכוננה לשאלות כאלה.

    נו כן, להתרשמותנו, עד היום היא השיגה הכל באמצעות החיוך שלה. אני מקווה שמכאן ואילך תפנים שראוי גם להכין שיעורי בית. 

     

    עוד משרה לעו"ד

    הפעם, בפרסום המכרז, מופיעות גם המלים: "במשרה מועסק עובד". מובן שמפורט שם גם כי העסקתו של העובד אינה מקנה לו כל יתרון על פני יתר המתחרים – אבל כל מי שמוחו בראשו, יודע כי זו "הלכה ואין מורים כן".

    בכל זאת, מחמת צוק העתים, על המשרה מתחרים 9 מתמודדים ומתמודדות, חלקם משירות המדינה – חלקם מחוצה לו.

    אחת מהן היא מתמודדת חלשה בצורה יוצאת דופן. אנו שואלים אותה אם היה לה נסיון בשטח מסויים, שהוא מעיקרי העבודה במשרה זו, מסתבר במפתיע שכן, היא השתתפה בועדות העוסקות בכך.

    ומה עשתה שם? –  חתמה על הפרוטוקול, כמובן. טוב, ברור לנו שהיא לא תקבל את המשרה, חותמות גומי מזמינים בועדת רכישות, לא בועדת בוחנים. אבל אחת הבוחנות בועדה בכל זאת שואלת אותה אם היא יודעת מה עיקר העבודה במשרה הנדרשת. היא מוסרת לנו רשימה מנותקת לחלוטין, ומוסיפה שגם, קצת, לעתים רחוקות, השטח שאנו יודעים שהוא מעיקרי המשרה. "שאלתי את עוה"ד העובדת שם כיום, והיא אמרה לי"...

    עתה ברור לנו שלא רק המועמדת הזו פסולה, אלא גם זו המועסקת במשרה כיום. די לנו בשקרנים שמעבר מזה של המתרס. לא צריך אותם גם בצד שלנו.

    אנו עומדים לבחור במועמדת המועדפת עלינו, כאשר מזכיר הועדה מטעם הנציבות מודיע לנו, כי במבחנים שקדמו להופעתה בוועדה היא נכשלה לחלוטין. אנו נדהמים, כמובן. כשאנו ממשיכים לבהות בו ולשתוק מספיק זמן, הוא "נשבר" ומודה שהיא הגיעה למבדקים עם חום של 40.4... 

     

    ובועדת בדיקה

    כאשר על משרה אחת מתחרים מי-יודע-כמה עו"ד – עורכת נציבות שירות המדינה מבדקים מוקדמים למועמדים. אלה כוללים דיון המתנהל בין כולם, מו"מ מדומה בין כל שניים, ודיון של חברי הועדה מול כל עו"ד בנפרד.

    ועדת הבדיקה מורכבת גם היא מעובדים מן המניין. ההתמחות של אלה בעריכת המבחן נרכשת גם היא תוך כדי.

    כחבר בועדת בדיקה כזו, אני לומד קודם כל להכיר את עצמי, כמי שאין לו בעיה להזדהות עם נקודות התורפה של המתמודדים. ההזדהות הזו מתבטאת גם  בציונים הגבוהים שאני מעניק. אבל גם אצלי, ההפרשיות נותרת. פשוט – במקום בו אחרים יתנו 1 עד 3, אני אתן 3 עד 5. את ממוצע הציונים היחסי של המתחרים – איני מקלקל.

    ובכן, למבדקים:

    הדיון הפומבי.

    יש כמה מובילים ובעלי דעה. כולם כנראה ערים לכך שהבוחנים בוחנים. תרבות הדיון נשמרת. גם המנהיגים מטבעם, אינם קוטעים אחרים. אני מקשיב גם לתוכן הדברים. אחרי הכל איני צריך אוויל כאריזמאטי. אני זקוק לעו"ד ועובד ציבור. כמה מתבלטים לטובה.

    את תשומת ליבי לוכדת גם עו"ד אחת, העוקבת בדריכות אחר הדוברים ודבריהם – אבל אינה מוציאה מילה. העירנות אולי שווה משהו. השתיקה לא. בסדרה הישנה "Paper chase", אומר הפרופסור: "הענווים אולי ירשו את הארץ – אבל עורכי דין טובים הם לא יהיו".

    עוברים למו"מ המדומה. אנו כמובן מצוותים חזק/ה מול חזק/ה. חלש/ה מול חלש/ה. אין הפתעות. מי שהיה חלש בדיון, חלש במו"מ.

    עוברים לדיון "אחד מול הועדה". אני עדיין רוצה לקוות שאותה שתקנית עירנית בדיון, שגם ניהלה מו"מ בינוני, תפתיע לפחות במקום בו אין לה מתחרים. אבל החיים אינם רומן למשרתות. אין הפתעות. לא היום.

      

    ולשאלה העיקרית – נו? ומי התקבל?

    מי שמתקבלים הם כמובן אלה מן השורה השניה, לא הראשונה.

    זמן רב עובר בין המבדקים – לועדת הבוחנים, כלומר – בחירת הזוכה במכרז.

    באופן טבעי – הטובים ביותר, כבר מצאו עבודה, ולא צריכים טובות. 

    Post Scriptum

     "אלה זכרונותי".

    מכל מקום, אלה זכרונותי שגם צלחו את השנים, וגם ראויים לדעתי לפרסום.

    תודתי כמובן לקוראי הנאמנים והסבלנים.

    אני עובר עתה מן הבמה, אל שורות הקהל.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אריאל, חיפה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין