אוייש נו באמת, מי צריך מצעדי גאווה? למה אתם עושים פרובוקציות? למה בעיר הקודש ירושלים? הדברים השתנו. לא מה שהיה פעם. מה גאווה בזה? למה אין מצעד גאווה לסטרייטים? מחר יהיה מצעד גאווה לאשכנזים? אוייש, נו באמת. למה צריך להראות את זה בטלביזיה? למה אתם מנופפים בזה? לא מפריע לי שתחיו כמו שאתם רוצים אבל למה אתם עושים כ"כ הרבה רעש ועניין ועוד באמצע העיר? זה מבהיל ילדים. ומה זה העניין עם הבחורים האלה בשמלות ואלה עם החוטיני? מה לעזאזל העניין הזה שלכם עם החוטיני שיראו בחדשות הערב שוב ושוב ושוב.? ככה אתם רוצים שיראו את הקהילה? אחד עם שמלה והשני בחוטיני? מה יש לומר. צודקים. שמלה. חוטיני. יאללה איזה תיק. ( לואי ויטון כמובן. אם כבר אז כבר) תחילה הם באו לקחת את היהודים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי יהודי. אחר כך הם באו לקחת את הקומוניסטים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי קומוניסט. אחר כך הם באו לקחת את חברי האגודים המקצועיים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי חבר באגוד מקצועי. אחר כך הם באו לקחת אותי - ולא נותר עוד איש שיאמר משהו בעדי. ( הכומר מרטין ניימולר. קורבן המשטר הנאצי.) אין מאבק לזכויות אדם שהוא לשיעורין. אי אפשר להיות פמיניסטית אבל בעד הכיבוש הפוגע בראש ובראשונה בנשים פלשתיניות. אי אפשר להיות בעד זכויות וחופש בתל-אביב אבל למשוך כתף 'מה לי למאבק על פתיחת חניון בשבת בירושלים?'. כי המתנכלים לזכויות אדם שלנו, של כולנו, הולכים על כל הקופה. אחותי, את הבאה בתור. אתמול זה היה מצעד גאווה. מחר זה חניון בירושלים. מחרתיים אלו השרוולים שלך.אתמול השחיתו מודעות בבני ברק. היום זה גולש לתל-אביב. אתמול ירושלים מחר רמת-אביב. ולכן כן מצעד!. גם להוא בשמלה, כי מי אני שאגביל את החופש של מישהו כדי שזה יראה טוב בחדשות הטלביזיה ב-8 בערב? אם אני או את אוהבים את זה אינו רלוונטי כלל. וכי לא ניסו לסגור עלינו את הארון במשך שנים 'כי לא אהבו את זה?' והמציאות? במציאות צועדים כמה עשרות אלפים. חצי מהם סטרייטים למהדרין ( אצלי יש ממש רשימת המתנה.עלי לקחת למצעד את כל חברי מן המיעוט הסטרייטי. ממש קבוצה התארגנה לה) הרבה בני נוער עליזים. חברי תהיל"ה, ארגון שלהורים הבאים לתמוך בילדיהם. המון זוגות עם חיוך אווילי על הפנים. המוני דוחפי עגלות תינוקות. הלו! מה נהיה פה? מה זה הריבוי הטבעי הזה שיחייב התערבות של אובמה? ממש GaybeBoom .חשבתי שאנחנו אמורים לעסוק בסקס כל היום והלילה. הומואים לא? במקום זה עסוקים חברי בחיתולים. מטרנות ודלקות אוזניים וכשהם מדברים על 'אוניברסיטה' זה היה פעם, בעבר הרחוק, הסטודנט החתיך הזה מהסטוץ של אתמול. ועכשיו? עכשיו ה'אוניברסיטה' זה הדבר הזה שבו אני נתקל באמצע הסלון. זה עם הקשקושים המקרקשים ואבא ואבא עומדים מעליו ומשמיעים כל מיני ציוצים ומצמוצים לנסיך הגאון בן שמונת החודשים. הלו. מה נהיה כאן? והחוטיני? כאן דפקו אותנו לגמרי (אופס,סליחה). איזה חוטיני? הבטיחו חתיכים מסוקסים לובשי חוטיני. יש כמה כאלה. בערך חמישה על משאית של המועדון של שיראזי. ואותם יראו בחדשות 8 בערב שוב ושוב ושוב. נו מה? את מי יראו? אותי? רייטינג חברים, רייטינג!. אלמנטרי ווטסון! וגם אם יצעדו 100,000 כמוני ואחד בחוטיני, יצלמו כמובן אותו. ואני לגמרי בעד. כי הבטיחו חוטיני וסדר צריך להיות. להתראות במצעד. חג גאווה שמח. |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב. נו. אז שיהיה מצעד בירושלים :)
היום בבוקר קראתי ב"ידיעות" שנערה בת 19 התאבדה לפני שבועיים לאחר שאימה רבה איתה כשגילתה שהיא לסבית.
מזעזע.
אני חושבת שהעיקר כאן זה באמת היכולת של קבוצה זאת או אחרת להרגיש חופש להתבטא בפומביי ..
וולכל אחד יש את הדרך שלו להתבטא ..
אוליי הצורך הגדול בללכת ברחובות העיר , נובע מהפחד להיות מה שהם במשך דורות על דורות ...
והצורך להסתתר ...
בכל מקרה גם אם זה נראה טיפשי למי שלא מרגיש בצורך הזה , חשוב להבין שלאנשים אחרים זהו קטע חשוב ...
הקטע אם החוטיני , אני חושבת שזה מקלקל לכל אלו שחיים חיים "נורמליים " בני זוג וילדים ועבודה וכל השאר רק בין שני בני זוג מאותו המין , והחוטייני מתעה אנשים לחשוב שהומוסכסואליות זה רק מין ופרובוקציות ...
תודה ששיתפת אותי
שבוע טוב
קליפסול שאננון
רפי ידידי
הכל תלוי בנו. 'הם' לא אשמים. בשביל חלק גדול מן הציבור הומו זו הדמות המצחיקה מסדרת הטלביזיה. נחמדה אבל לא מזיקה ובעיקר לא קרובה.
מלת הקסם הינה נראות. עוד ועוד 'משעממים כמוני וכמוך. עובדים. יוצרים. אוהבים. שמחים. עצובים. בכל מקום.
האחריות עלינו גדולה להראות. לדבר. להשמיע את קולנו. לא רק בטלביזיה. בסופרמרקט. במשפחה. בביהס של הילדים. באוניברסיטה. בכל מקום בו אנו נמצאים. פחד!!! אבל התמורה מרוממת נפש.
מצעדי גאווה חשובים בגלל שיש על עוד המון דברים להילחם ....
חבל שלא לומדים מהחרדים למנף את המספרים העצומים הללו של חברי הקהילה
לכוח פוליטי ...
כלכלה ורודה
דרישות לשינויי חקיקה בכנסת וזכויות בבתי המשפט
ועוד
תל אביב מדהימה אבל להיות הומו בפריפריה ובערים אחרות זה עדיין מלחמת הישרדות
של אי קבלה לעבודה , בעיה בהשכרת דירה ומבט עויין של הסביבה
הייתי בגן מאיר מן הבוקר. לחתונה כבר לא נשארתי.
מועמד שמרני בטקסס נשאל לדעתו על נישואי חד-מיניים 'כן!' אמר 'עלינו לאפשר להם להתחתן. בטח! שיסבלו כמונו!
שכונות חרדיות? מי צועד ומי צעד אי פעם בשכונות חרדיות? החניון שהם מנסים לסגור עכשיו באלימות נמצא בשכונה חרדית?
אחותי, אל תפלי בפח. שלהם-שלהם. שלנו-שלהם. וכי הם נלחמים על שלהם? הם נלחמים על שלנו. שלא נגיע בכלל. לכל מקום.
וכי אלי ישי לא פנה לחולדאי בבקשה לעצור את המצעד בת"א? האם עשה זאת כדי שלא נצעד בשכונה חרדית?
הכל שלנו. אנחנו נכבד אותם במקומותיהם והם יפיצו שנאה עלינו בכל מקום. ועל זה נמשיך לצעוד.
אין כאן כל פשרה. אנחנו מכבדים את אורחות חייהם והם? איזה דבר חילוני או חופשי הם מכבדים?
מסכימה כל כך עם שניכם.
בציטוט הזה טמון הטעם למצעד.
בשנה הבאה תודיע לנו על התארגנות החננים כמה שבועו לפני. אני רוצה להגיע.
מבטיחה בלי חיתולים ועגלה... ח ח ח
* ותמיכה
חג שמח ושבת שלום!
פספסתי את המצעד אתמול - צריך לקחת את הילדים מבית הספר, וחוצמזה נורא חם...
אבל הגעתי ל"חתונת המאה" בחוף גורדון, ביחד עם ילדיי.
היה צפוף, ומהביל, והזיעה ניגרה מפניהם ומגופם של כל המוני המשתתפים, חוץ מגל אוחובסקי...
בעצם, אולי אכתוב טור על החתונה :)
לא ראיתיך שם...
קראתי את חילופים הדברים בינך לבין אורלי שנקר. אני חייבת לומר שאורלי טיפטיפה גרמה לי לתהות מה נכון...
אם זה פוגע בחרדים - לא חייבים לקיים את המצעד בשכונה חרדית.
אז כמו שנוסעים בשבת בחלק מהשכונות בירושלים, הומואים ולסביות יכולים לצעוד בה פעם בשנה, לא?
בעצם, לא יודעת...
יקירתי. אין בירושלים כל הדברות וגם לא תהיה כי הם אינם מבקשים אותנו אלא אותך. אנחנו רק הלבנה הראשונה שבקיר. אנחנו הקו הראשון בקעקוע כל מה שחופשי. את הבאה בתור.
ראית פעם איזו פשרה עם החרדים המאמינים, כאחד מיסודות האמונה הכי בסיסיים שאנו כולנו 'עגלה ריקה'? איזו פשרה את מציעה? שאנחנו קצת נשמור על השבת שלהם והם לא ישרפו פחי אשפה בכיכר העיר? אוי לנו חילונים תמימים. לכל אחד מאתנו יש איזה זכרון קסום של סבא ארך-זקן וכל חרדי מעורר בנו את הנוסטלגיה לקיגל של סבתא אלא שזה חד צדדי ואין ולא תהיה כל פשרה.
אשר לירושלים. אני לא בחרתי את ירושלים לבירת ישראל אבל אם נבחרה, היא גם שלי ובכלל באמרך פרובוקציה, את בעצם מסכימה שבאמת משהו לא ממש בסדר במצעד ובתל-אביב זה עוד נסבל הדבר הזה אבל
ב י ר ו ש ל י ם? ותחת האידאולוגיה העקומה הזאת הם עושים פוגרום בנשים החונות בחניון שמאחורי אחד מאגפי משרד החינוך הגובל בשכונתם אם הן מעיזות לבוא למשרד ב'לבוש לא צנוע'.
לא ולא יקירתי. אנחנו כאן. בשבילנו אבל גם בשבילך. אם תוותרי על זכויותי. המלאות. השלמות. ללא כל ויתור. את מוותרת בעצם על שלך.
אורלי יקרתי ... חברתי ...
אני לא כל כך מסכימה איתך ...
אני חושבת שבין , השאר גדולתו של אדם באה לידי ביטוי ביכולת ההפרדה ,
בין מה שאני רוצה להגיד ובין איך שאני אומר את זה ...
אם הדרך שבה אני רוצה להגיד דבר מה יש בא כדי להפריע או לפגוע במשהו אחר
אני צריך לעשות חושבים אולי אפשר להגיד את אותו דבר בדרך אחרת ..
אם אדם נפגע ... סיבותיו להפגע שמורות עימו וברורות לו ..
כי הוא חי ומתפקד בעולם ערכים שונה משלך ..
אני לא יכולה להגיד לו ... " אל תפגע .. אתה לא צריך להפגע הזה "
כי זה חוסר רגישות ..
אני לא יכולה להגיד לו ... "לא איכפת לי שאתה נפגע וזה לא מעיניין אותי .. "
כי זאת כבר אכזריות ממש ...
כל אחד רוצה רוצה שיתחשבו בו
גם הומאים ולבסיות .. וגם החרדים ..
הגדולה היא , בגאווה ולא בתחושה של תבוסה , ללכת אחורה
ולהיות בטוח בעצמך שישמעו את מה שיש לך להגיד ..
גם במקום אחר .
דווקא דרכים של פתיחות והתחשבות הרבה יותר אפקטיביות בעיני .
ולא . אני ממש לא דואגת למקומי כאישה ...
אני חושבת שיש תהליכים חברתיים אוולציונים ..
אוולוציה חברתית אפשר לומר ... שהיא מצב בלתי הפיך .
פניינו לשוויון ולהתחשבות בצרכים של הפרט .
מה שהדתיים חושבים על הומווים ולסביות באמת לא צריך להזיז להם .
הרי לא את הדעה שלהם .. ולא את הרגשות שלהם תוכלו לשנות ..
והם קבוצה בתוך סה'כ החברה ... ולא החברה כולה .
כל מה שנשאר זה להתחשב בזה .
יש חוקים .. והחוקים כן זזים לטובת השונה ..
ואני שמחה על כך .
אני לא דתיה ולא לסבית ..
אבל אני אוהבת ומכבדת את כולם ..
אני רוצה לראות את כולם מסתדרים פה יחד יפה למרות השונות שלהם ..
שונות זה דבר יפה והגיוני ... יש לנו מה ללמוד אחד מהשני .
מיכל,
המצעד בת"א הוא אירוע סתמי וממוסחר - וזה קיסמו:
התרגלנו אליו, הוא הפך להיות חלק מהמיין סטרים,
ועובדה זו היא הישג עצום.
צריך שכך יהיה גם בירושלים.
ברגע שאת אומרת שמצעד בירושלים הוא צורם,
את אומרת שצריך לכבד את היחס של החרדים להומואים.
אבל החרדים אינם ראויים לכבוד על יחסם זה:
את היחס של החרדים צריך להוקיע מעל כל במה.
מצעד הגאווה צועד בירושלים גם למענך, מיכל:
זכרי נא, שהסקטור שאותו מפלים מייד אחרי ההומואים, הם הנשים.
את נהנית היום מחיים של חופש:
את חופשייה להתגרש, ולהקים קריירה עצמאית, ולנהל רכוש, ולצאת ולבוא כרצונך.
אולי קשה לך להבין ולהפנים עד כמה זה לא מובן מאליו,
ואיך עד ממש לא מזמן חייהן של נשים היו שונים לגמרי,
ונשים כמוך היו זוכות לקיתונות של גינוי ובוז ברחוב.
השווי נא את מצבך למצבה של אישה חרדית המקבילה לך:
השיעבוד הפיסי והנפשי שלה והמגבלות החברתיות המוטלות עליה אינם ראויים לכבוד.
המצעד בירושלים הוא שלך לא פחות מאשר של אבי.
תודה לך על מה שאת כותבת כאן. דבריך אלה הם הדלק המניע את המצעדים שלנו על פני כל הגלובוס.
את בטוחה. קיומך ברור. אין לך צורך במצעד לסטרייטים כי אין שר פנים הממרר את חייך על כל צעד ושעל. לא יזרקו אותך מן העבודה. לא תעברי, בדרך כלל, השפלות אין קץ מיום שתעמדי על דעתך. הקללה הכי נפוצה שישמעו ילדיך בחצר בית הספר איננה 'סטרייט!' אלא 'הומו!'. האהבה שלך תזכה לתמיכה של כל בני משפחתך והחברה הסובבת אותך. זאת שלנו תאלץ להתחבא ולהתנצל.
כל אחד יחיה איך שנוח לו? את ואני חיים באותה מדינה?על איזו מציאות את מדברת? הסתכלת פעם בעיניים של ילדה בת 15, ילדה-טובה-ירושלים שנזרקה מן הבית וגרה ברחוב בגלל שאמרה להוריה שיש לה ספקות וייתכן והיא שונה? אין הנחות בעניין כי אפילו אינני יכול לומר לך שאלה ילדים ממשפחות הרוסות של זונות ונרקומנים שבין כך בקושי הייתה להם משפחה כי המציאות היא שחלקם ילדים מבתים הכי 'נורמטיביים' שאת יכולה לעלות על דעתך. אבא עו"ד אמא יועצת בבי"ס וכד'. את יכולה לתאר לעצמך את חייהם של הילדים האלה כשהם פתאום ברחוב? ההורים לא מרוצים מן המוצר ומבקשים להחזירו ליצרן. את רוצה לשמוע על פגישה של נוער דתי וחרדי מנותק לחלוטין בין יום מכל מקור חייו בגלל דיון על הנושא?
אני שמח עבורך שאת חיה במציאות יפה כל כך. אני מזמין אותך לחוות את מה שמעבר לחצר.
אבי יקירי ...
אני גאה בכם וגאה בשבילכם ...
אני גאה בנו כחברה .. כי אין להשוות בין מכות החשמל של פעם
והחופש שיש לאדם ה"שונה" היום ....
(והשונה במרחאות ... כי כולנו דומים וכולנו שונים ..כל אחד שונותו הוא )
יש חשיבות גדולה למצעד הזה ... כי עוד הדרך ארוכה ..
החשיפה והמודעות מחייבת
והלוואי משם תצא השמחה (על משקל .. "משם תצא תורה" )
והצבעוניות ותשפיעה לטובה על כולנו ..
אבל ...
למה בירושליים ... ??
אם אנחנו אנשי התחשבות באחר אנחנו ...
אז למה בכח בעיר הקודש .. ?
זה מה שנראה לי פרובוקטיבי ...
מותר לעיר להיות בעלת צוויון מסוים
בדיוק כמו שמותר לאדם .. או לקבוצה להיות בעלי צוויון מסוים ..
וכפי שאתם מבקשים בתחשבות ...
מותר גם לתושבי העיר הדתיים לבקש התחשבות ..
כי רק מהדברות והתחשבות נגיע להבנה ..
נכון שיש גם הרבה מבני האוכלוסיה הדתית
שקשה להם פי כמה וכמה לצאת מהארון ..
אבל אפשר להביא למודעות .. גם בתל אביב ..
גם חיפה .. חדרה ..
נכון שגם בערים אחרות יש דתיים ...
אבל ירושליים .. זה משהו אחר ..
ולא שאתם במעשיכם או מעצם היותכם יוצרים טומעה בקדושתה של העיר ..
חס ושלום ... לא לא ..
אתם טהורים בעצם היותכם מה שאתם ..
אבל זה צורם ..
ירושליים זה צורם .. !!!
היו גאים במה שאתם ..
בלי לעשות אל מול מה שאתם לא ..
היו אתם בנינוחות ובשמחה ..
ולא מתוך פרובוקציה ..
היו אתם כשיד מושטת לשונה בחיוך בהתחשבות ולא בהתנגדות .
בינינו מי יכול לעמוד בפני החיוך המקסים שלכם .
מודה ועוזב - דימונה
(או ירוחם, מה שבא קודם)
אני לא מבינה את המצעד הזה בכלל
כל אחד יחיה איך שנוח לו בלי לעשות כל כך
הרבה רעש בדיוק כמו שהסטרייטים לא
עושים מצעדים...♥
זכויות אדם ואזרח ומאבקים למימושם אכן לא מתחילם בביתו של כל אחד מאיתנו.
הם ביטוי מוחשי לתפיסת עולם ערכית בו אוחז הפרט.
לי, כאם גאה, לבן הומוסקסואל, אין רצון לקחת חלק במצעד הגאווה.
אני צועדת אותו ביומיום, בכך שברגע שהוא יצא מהארון,
לא החבאתי,
שמחתי עבורו שהיה לו העוז לחיות את חייו כפי שהוא.
חוסר שלמות פנימית הוא לתפיסתי הסד המכביד ביותר שאדם יכול לכלוא עצמו בתוכו.
ו"ראה זה פלא"...סביבתנו הקרובה והרחוקה יותר, לא פסקה מלאהוב אותו, לראותו בכוליותו, ולא
רק כ"הומו".
אין לי כל קושי עם מצעד הגאווה. לצועדים כל החופש לבחור ולהשתתף בו.
הלוואי ונגיע למצב שבו יצעדו מצעדים בעניינים אחרים,
כי נטיה מינית תהיה קניינו הפרטי של כל אחד,
ולא עניין ציבורי, חברתי או רכילותי לענות בו.
תודה על ההארה.
עד לקראת הפוסט שלך, באמת ובתמים האמנתי שהחוטיני משמש כבומרנג למצעד הגאווה, שהחוטיני בעצם מעט ומקשה את הדרך הלא פשוטה אל ההכרה החברתית המלאה.
טעיתי.
מצעד הגאווה איננו פתרון. הוא יום חג שחוגגת קהילה ומזמינה את תומכיה.
בכנסת הזאת אין כל סיכוי לשינויי חקיקה. ראי לאן מדרדרות זכויות האדם במבנה הנוכחי של השלטון? ברית הזוגיות נזרקה לפח ע"י מי שזו הייתה סיסמת הבחירות שלו. במשרד הפנים שולט הנאור אלי ישי הממרר ל'גויים ופסולי חיתון' את החיים. הימין יקריב הכל תמורת גבעת טרשים בשומרון. בג"צ קבע שיש להכיר בהוצאות מטפלת? הם יבטלו זאת בעוקף בג"צ. אנו הולכים לאחר מבחינת חופש הפרט וזכויות הפרט.
עם מי ישתנו כאן החוקים?.
אני בעד זכויות שוות להומואים ולסביות
השאלה היא האם מצעד הגאוה הוא הפתרון?
בעיני זו חגיגה לשם חגיגה וזה בסדר גמור (מלבד בעיות בתנועה שכל ארוע המוני כזה יוצר).
נראה שבכנסת הזו יש מצב לשינוי החקיקה לטובת הקהילה ההומו לסבית.
נחכה בתקוה ונראה.
חג גאווה שמח ורצוי!
תודה על פוסט טוב!
אבי
לא משנה מה שתגיד ועל איזה נושא
אני חושב למי שיש הומור ובעיקר עצמי עושה לאדם גדול , אתה דוגמא חיה
תחילה הם באו לקחת את היהודים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי יהודי.
אחר כך הם באו לקחת את הקומוניסטים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי קומוניסט.
אחר כך הם באו לקחת את חברי האגודים המקצועיים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי חבר באגוד מקצועי.
אחר כך הם באו לקחת אותי - ולא נותר עוד איש שיאמר משהו בעדי.
( הכומר מרטין ניימולר. קורבן המשטר הנאצי.)
קראתי ויצאה לי צמרמורת בכל הגוף.
כל כך נכון.
מאחלת לכם, (מכאן, אי שם הרחק) מצעד ססגוני וכייפי!
על הדרך ...
צודק!
שבת שלום יקר!
תחילה הם באו לקחת את היהודים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי יהודי.
אחר כך הם באו לקחת את הקומוניסטים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי קומוניסט.
אחר כך הם באו לקחת את חברי האגודים המקצועיים ולא אמרתי דבר כי לא הייתי חבר באגוד מקצועי.
אחר כך הם באו לקחת אותי - ולא נותר עוד איש שיאמר משהו בעדי.
( הכומר מרטין ניימולר. קורבן המשטר הנאצי.)
בציטוט הזה העלית את הצידוק לכל המצעד...
אם לא תקום לעזור לשונה ממך היום,
כשתהיה אתה שונה - אף אחד לא יקום לעזרתך!!!
רוניתל'ה. גם את ציפור של בוקר כמוני.
פרובוקטיבי? למה? כי זה מה שאת רואה בטלביזיה כמובן. זו המדיה. זו דרכה.
אין לי כל בעיה עם פרובוקטיבי.אם זה עושה טוב למישהו. אני בעד.
האמת, ואל תגלי לאף אחד ואני מספר לך כאן את זה בשקט. רוב הצועדים והצועדות מה זה משעממים. כאלה מרובעים כמוני. באים עם הילדים. עם ההורים. ממש 'ארגון אמהות עובדות'.
ויש פעוטון ענקי. חמוד ותאווה לעיניים ואמא ואמא מתרוצצות לחפש קצת צל לפעוט שעל כובעו רקום דגל גאווה.
ויש את כל השאר. התבלין שבתבשיל. מלכות דראג מצחיקות בדרך כלל. נערים החוגגים בלבוש מינימלי. אז מה האיום בזה? אנחנו חברה חזקה היכולה להכיל בכבוד את כולם.
מצעד הגאווה חשוב מאין כמוהו ראשית ע"מ להביע את הפלורליזם המדהים בעיר הזו.
שנית ואולי הכי חשוב כנדבך לזכויות האדם (או חוה) באשר הם בין אם הם שייכים לקהילה הלהטבית, בין אם הם סטרייטים, בין אם הם נשים, בני מיעוטים, החלכאים והנדכאים.
אני שם, מה איתכם?
איזה גדול אתה
רק יצא מהתנור (אפרופו -ארון) ואני כבר כאן
מגיבה לך ונתת לי חומר למחשבה
גם לי פעם היתה דעה קדומה שכל המצעד
הזה פרובוקטיבי מדי לטעמי
ועדיין תוהה האם זו הדרך היחידה
(בטח תגיד לי שלא - אך זו דעתי הקדומה)
ובאשר לדעתי הנאורה
יש מקום בעולמי לכל מי שמכבד אותי
וזה הקריטריון העיקרי
(וואללה יצא לי משהו חמוד)
אז אם אתה כזה מן הסתם
וחבריך כאלה
אז יש להם מקום בשפע בעולמי הקטן והצר
זהוI REST MY CASE