פיוט ישמח לבב אנוש
פוסטים אחרונים
- במקום היקו פולני 26/5/10
- עריכת כתבי יד - שירה 17/5/10
- 2 בלילה. וולט ויטמן 6/5/10
- אחות לא ידעתי: שיר געגועים 29/4/10
- אל תירא 22/4/10
- ראינו ביפי הארץ הזו 15/4/10
ארכיון
בארבע לפנות בוקר
בארבע לפנות בוקר
בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר עֲדַיִןחֲשֵׁכָה עֵת פָּנַס רְחוֹב צִלּוֹ הַזָּהֹב יָטִיל עַל פָּנֶיהָ [הָאִשָּׁה שֶׁלִּי, שֶׁרֹאשָׁהּ מְמַהֵר לִצְנֹחַ עַל הַכַּר] וּבְמֶרְחַק-מָה, בְּלוּל מִטָּתוֹ, בְּנִי הַיָּשֵׁן: רַךְ נוֹלָד שֶׁטֶּרֶם הִתְקַשָּׁה
אֵינֶנִּי שָׁם רַק יָדִי הַמְשַׁרְבֶּטֶת וְאוּלַי נַהֲפוֹךְ הוּא, יָדִי כָּאן וְעַכְשָׁו [שְׁעַת צָהֳרַיִם, בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי שֶׁל מְכוֹנִית מַדְרִימָה, כְּבִישׁ הַחוֹף, בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם] וּבִשְׂדוֹת הַתְּעוּפָה שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי הַמְרָאוֹת וּנְחִיתוֹת בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים [מִסְפְּרֵי טִיסוֹת מְהַבְהֲבִים עַל לוּחוֹת דִּיגִיטָלִיִּים, הוֹדָעוֹת לְנוֹסְעִים בְּאוּלַמּוֹת הַמְתָּנָה]
אָז שֶׁיְּהֵא זֶה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר שָׁעָה דְּמוּמָה נוֹחָה לְשַׂרְעַפִּים, אִישׁ תּוֹמֵךְ סַנְטֵר-מְמָאֵן-לְהֵרָדֵם בְּכַף יָד קְמוּצָה, אֶגְרוֹף עָדִין; רְגָעִים נִפְרָמִים כְּאֶצְבְּעוֹת אֲוִיר צְמָתִים מִקְרִיִּים, חַד-פַּעֲמִיִּים, הִלְכֵי מַחְשָׁבָה מְקֻוְקָוִים [כִּמְעַט שַׁבְרִירֵי עֲצָמִים]
פְּנֵי הַכּוֹתֵב עֵרוֹת נוֹשְׁמוֹת בַּחֲשֵׁכָה, אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר עֲדַיִן חֲשֵׁכָה עֵת מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי הַתְּרִיס פָּנַס רְחוֹב לָכוּד בְּעַנְפֵי הַתְּאֵנָה רוֹשֵׁם כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, הִרְהוּר זָהֹב עַל פָּנֶיהָ
מתוך הקובץ "שלום רב שובך ארץ נחמדת" [1999] |
תגובות (124)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיר טוב מאד. תודה.
יפה, אום-עבדאללה. שמח לשמוע שאת אמו של מלך ירדן :-)
איימי - זה קיצור לשמי הארוך אום-עבדאללה
שורות מפוכחות כמו גם מפוייסות...
נהדר!
קראתי בהנאה, אף לקחתי עימי משהו בלכתי.
בני.
שעות קטנות של חסד; יופי
"...שטרם התקשה" - מתי נעשים קשים?
צירת ביד של אמן את השעה הקסומה הזאת
השעה שבחושך הגדול, מעט לפני השחר שעולה ואחריו האור הגדול
שעה של בירורים והכנה
לי זמן ללמידה כאשר מצליחה עם הרבה יגיעה לעורר את השחר
ולעיתים כשנכשלת זמן של חלום תעתוע
ולך
פְּנֵי הַכּוֹתֵב עֵרוֹת נוֹשְׁמוֹת
בַּחֲשֵׁכָה, אַרְבַּע לִפְנוֹת
בֹּקֶר עֲדַיִן חֲשֵׁכָה עֵת מִבַּעַד
לַחֲרַכֵּי הַתְּרִיס פָּנַס רְחוֹב
לָכוּד בְּעַנְפֵי הַתְּאֵנָה רוֹשֵׁם
כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, הִרְהוּר
זָהֹב עַל פָּנֶיהָ
בארבע בבוקר ישנה
בחמש נשיקה
בשש כוכב
בשבע
עבודה
מחר הכל אותו דבר.
שיר מקסים מקסים
אוהבת מאוד את כתיבתך בבוקר.
תודה
חן-חן, איריס
תודה, שלומית. מסע נעים :-)
כל כך הרבה התרחשויות בארבע
לפנות בוקר.
פשוט לא יאומן
איך שמת ליבך לכולן ועוד....
וזה נפלא השיר הזה.
איזה יופי!
איזה שיר
מלא בהשראה ובציוריות לפתוח איתו את הבוקר!
ובמיוחד -
וּבִשְׂדוֹת הַתְּעוּפָה שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
הַמְרָאוֹת וּנְחִיתוֹת בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים
אני כבר המראתי מקוסטרה ריקה ונוחתת בברזיל :)
בוקר טוב*
בְּנִי הַיָּשֵׁן: רַךְ נוֹלָד
שֶׁטֶּרֶם הִתְקַשָּׁה
נהדר!
ותודה על השיר היפה, כולו!
תמר.
שעה של שקט
הקשבה,
לפעימת היקום.
נפלא.
ארבע לפנות בוקר היא עבורי שעת היקיצה,
שעה בה אני יוצאת ללימודים,
מכאן באמת רואים המראות ונחיתות שלא רואים על פי זמנים של לוחות דיגיטליים,
כל אחד רואה מתוך הלוח שלו,
הלוח בו אנו משרטטים את ציור המחר על פי דמיוננו.
שבוע מקסים לך עודד השודד.
סיגל.
פנים-חוץ חוץ-פנים, הפרספקטיבה שרוקמת את עולמו של המשורר - החוץ נושק לפנים, הפנים משיק לחוץ; רוקדים ריקוד חיזור, רוצים להפוך אחד, ומתרחקים.
יפהפה.
פְּנֵי הַכּוֹתֵב עֵרוֹת נוֹשְׁמוֹת
בַּחֲשֵׁכָה, אַרְבַּע לִפְנוֹת
בֹּקֶר עֲדַיִן חֲשֵׁכָה...*
כמה אני מסכימה עם זה. הייתי שם ועודני.
תודה עודד'וש, שבת נפלאה שתיהיה.
המון תודה, לילית
מקסים.
תאור של געגוע אמיתי ונוגע.
שבת שלום}{
המילים שלך מדהימות
בשעה הזו, "השקטה", נראה כאילו כולם ישנים בה,
כשבעצם כל כך הרבה מתרחש בה.
בשעה הזו אני ערה, לרוב הכי ערה...
*
וסתם לא קשור, אבל הזכיר לי,
יעקב גלעד כתב ליהודית רביץ:
"ארבע לפנות בוקר אנ'לא נרדמת
לבד קשה לי ללכת לישון.
ארבע לפנות בוקר אני רוקמת
חלום ליל קיץ כיד הדמיון.
אני ישנה עמוק בשעות האלו
על פני מזהיב אור הפנס מן הרחוב
כנראה.
איזה יופי, שבת שלום עודד.
"אינני שם רק ידי" ו"פני הכותב" מסמנים את הקו המפריד.
שיר יפה עתיר רישום במילים צבעים ודימויים.
שלוש לפנות בוקר
לא קר,
המאוורר מפיח חיים בחדר
קוראת אותך
נהניית כל פעם מחדש מהאתגר
איזה תיאורים מקסימים
בנוגע לשדות התעופה שלך..
אני כבר שנים מחפשת מסלול נחיתה
תוכל לסדר איזה קומבינה,משהו?
"...פְּנֵי הַכּוֹתֵב עֵרוֹת נוֹשְׁמוֹת
בַּחֲשֵׁכָה, אַרְבַּע לִפְנוֹת
בֹּקֶר עֲדַיִן חֲשֵׁכָה עֵת מִבַּעַד
לַחֲרַכֵּי הַתְּרִיס פָּנַס רְחוֹב
לָכוּד בְּעַנְפֵי הַתְּאֵנָה רוֹשֵׁם
כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, הִרְהוּר
זָהֹב עַל פָּנֶיהָ"
אכן, נשמע כמו "בוקר של זהב"
שהתגנב בחלונך.....
מירה
א ה ב ת י *
שבת שלום, ליאורה
עודד יקר,
אוהבת מאוד את השעה "הארספואטית" הזו,
שבה שקט, שקט מאוד, והראש נודד, והעין מתבוננת,
פנימה והחוצה וחזרה פנימה והחוצה אל הדף,
והרגש זורם עם כל החומרים שנאספו
בתעופה של מחשבות, במסע הזה של החיים
אל/על היד.
תודה!
עודד איש יקר,
מטעמים מדהימים
הנחת בפתח דלתי לשבת.
מקסים......
ארבע לפנות בקררררר
שעה מיוחדה.
שבת שלום.
האמת זו שעה שאוי ואבוי אם יעירו אותי בה..
שוררת נהדר!
איזה טריפ, או פלשבק או פלש גורדון
מחק את המיותר
או את המותר
אתה אחד חד
כמה יפה וכמה אמיתי . תודה עודד *
מקסים!
נהדר.
נראה שהרבה מתאפשר
בשעה ברוכה זו.
הכי יפה ככה, הרהור שקט
עושה לי להרהר
אני לא מחכה ל-4 בבוקר
יפה השיר
בארבע לפנות בוקר ..
אני תמיד ערה
בהחלט שעות של השראה והרהורים
וכתבת את שלך עודדי כתמיד בחוכמה ובחן
היי עודד*
נפלא,
בארבע לפנות בוקר אני אמנם ישנה
אבל הצלחת להעביר את התחושה של השעה
תודה ושבת נפלאה
עודד הנודד:)
ארבע לפנות בוקר,
שעה נהדרת
כשאני מתעוררת
מהרהרת חושבת
שיש לי עוד שעתיים של כייף:)
מקסים שירך דימויים נהדרים
ובמיוחד
וּבִשְׂדוֹת הַתְּעוּפָה שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
הַמְרָאוֹת וּנְחִיתוֹת בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים
שבת טובה ומחבקת
שוב אשוב מחר - מבטיחה:)
המון תודה, לאה
כמו שמן נתת לנו
לסוך את עצמנו ולהתכונן לבוא שבת
וכוכב לבואה במהרה
נ.ב
השאלה שהצגת ברוך רב היא האם המשורר 'חי' בשעה שהוא כותב את חייו
או שהוא מתבונן בהם (במה הוא מתבונן?) אם היה זה ארבע לפנות בוקר או שעת צהריים לא חשוב, נניח שהיה זה בארבע בבוקר. התחושות של 'אני היוצר' שומר עליכם בעודכם ישנים (ישנים באמת?) ומתאר את מעשיכם (אני חי באמת?) ושומר ומתאר
הכי אהבתי את
רַךְ נוֹלָד
שֶׁטֶּרֶם הִתְקַשָּׁה
שיש לו משמעות רבה בשיר על בוקר שטרם התהווה ליום
שעות עדינות
*
נעמה
וּבִשְׂדוֹת הַתְּעוּפָה שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי הַמְרָאוֹת וּנְחִיתוֹת בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים
וּבִשְׂדוֹת הַתְּעוּפָה שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
WOW
היש דימוי יפה מזה? לא
ולכן
ארבע לפנות בוקר
מלא
בנחיתות והמראות
אהבתי מאד את כתיבתך
מיד*
תודה לך עודד על המילים הנהדרות
איזה יופי להתחיל כך את השבת...
סוף שבוע מקסים שיהיה לך...
עודד יקר...
את זה אני הכי אוהבת עד היום!
תודה לך*
הי, מדהים, כאחת שמאד מאד אסוציאטיבית ומשייטת התחברתי הכי לדימוי ללא הגבול של "שדות התעופה של מחשבתי"
תודה ששיתפת, יש מישהיא בקפה בשם ג'קי שכותבת די מדהים, תקרא, גם דימויים נפלאים, כדאי לך
בְּכַף יָד קְמוּצָה, אֶגְרוֹף עָדִין;
רְגָעִים נִפְרָמִים כְּאֶצְבְּעוֹת אֲוִיר
כך בדיוק נפרש השיר,עודדי, נפרם אגרוף עדין לאצבעות אויר לנגד עיננו
בארבע לפנות בוקר, שעה יפה לפרימה.
שבת מלכה, זהובה ורכה...
פְּנֵי הַכּוֹתֵב עֵרוֹת נוֹשְׁמוֹת
בַּחֲשֵׁכָה, אַרְבַּע לִפְנוֹת
בֹּקֶר עֲדַיִן חֲשֵׁכָה עֵת מִבַּעַד
לַחֲרַכֵּי הַתְּרִיס פָּנַס רְחוֹב
לָכוּד בְּעַנְפֵי הַתְּאֵנָה רוֹשֵׁם
כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, הִרְהוּר
זָהֹב עַל פָּנֶיהָ
הרהורים לפנות בקר - שעה מיוחדת וקסומה כמילותיך.
עונג צרוף לקרוא בך
תודה לך ושבת שלום
זהבית
טרם חודש מלאי הכוכבים - אשוב
ארבע לפנות בוקר - שעה מדהימה. נקייה וחפה.
(זו השעה שפגשת את החתולות אצלי, נכון?)
שדות התעופה של מחשבתך - והצמתים. יפה אתה כותב. עדין ופגיע, עודד.
תודה.
ארבע לפנות בוקר..
שעה שאהובה עלי במיוחד !!
בדר"כ מעוררת השראה...
כרגיל עוד,
הקסמת אותי במילותיך...
תמיד כייף לקרוא אותך...
שבת שלום ומבורכת,
באהבה..ורד.
שדה התעופה של המחשבות. ההתלבטות הזו יפה, האם ידי שם, האם אני כאן או להיפך. מה זה כאן ועכשיו? הכאן והעכשיו של השיר, של זמן כתיבתו, של זמן קריאתו, של הכותב, של הדובר, של הקורא? המעברים האלה יפים. ואהבתי את הרך הנולד שטרם התקשה, למרות שזה עצוב שאנחנו מתקשים עם השנים וגם את הצל הזהוב.
תודה עודד
תמר
תודה, שולמית
"וּבִשְׂדוֹת הַתְּעוּפָה שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
הַמְרָאוֹת וּנְחִיתוֹת בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים "
איך לא כתבתי דימוי שכזה בעצמי?
הרי שכזה מופיע בראשי חדשות לבקרים ולנדודי שינה?!
שרעפים, הרהורים והגיגים ואתה משחילם בפאר המילים...
אני אוהבת לטייל בין מילות שירתך...
תודה
המון תודה, מירה
http://www.youtube.com/watch?v=yduakE9Q90M
האם הזמן יוצר ומקסים את האדם או ההפך ?
שיהיה גם וגם .
הזכרת לי את המצב הפנימי שנקרא שעה 4 ב"נסיך הקטן" .
לנשום ערות ( בכל מובן המילה ) ,
לנשום , לנשום ולנשום .
"יפה שעה אחת קודם" ו"חבל על הזמן" ,
ז"א שירך יפה .
אתה טוב אתה. :)
קח שעה אחת קדימה וזו השעה האולטמטיבית בעיני.
ולמה יש לי הרגשה ש-
וּבִשְׂדוֹת הַתְּעוּפָה שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
עד היום יש המראות ונחיתות של זמנים אחרים?
עודד,
שיר חכם ורגיש.
אהבתי את קיומם של רבדים שונים,
שמתקיים ביניהם דיאלוג:
על החיים עצמם ועל הכתיבה כבוראת חיים,
ובין שני העולמות הללו,
ראשה צונח על הכר
והרך הנולד עדיין לא התקשה (נפלא!)
ומהו השם ומהו הכאן,
אם רגעים נפרמים כאצבעות אויר (נפלא שני)
ואם הצמתים מקריים (מס' 3)?
אני מדמיינת את פנס הרחוב לכוד בענפי התאנה
ואת ההרהור הזהב על פניה.
כמה יפה.
תודה וכוכב.
מירה
אָז שֶׁיְּהֵא זֶה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר
שָׁעָה דְּמוּמָה נוֹחָה לְשַׂרְעַפִּים,
*
אכן זו שעה שגמני מאוד אוהבת
הכל שקט מסביב אפשר להקשיב לסביבה ולעצמי
.
שבת שלום ידידי:)
.
}{שטוטינק'ה
המון קסם.
שעה מכושפת של בין לבין,
"שדות התעופה של מחשבתי"
"צמתים מקריים חד פעמיים""
איך ידעת!!!
כמה עצב זה משרה בי...
אהבתי מאד מאד....
מחשבות שעוברות בי,
ואילו אתה מוצא את המילים הנכונות
ומוציאן מן הכח אל הפועל....******
ו
ארבע זו שעה יפה,
למחשבה צלולה! אשוב בשמחה
"שלום רב שובך ארץ נחמדת"
מאוירת נוף, גוף ונפש במכחולו של אומן.
קראתי. חלמתי, נהנייתי.
הזדהייתי עד תום עם חלומותי שלי.
חלום לך וחלום לי ואינם שווים.
מי הדובר ומי החולם זה לא מענין.
אככב בכייף.
ולא אשוב.
שוקי
הרבה קם בשעות האלה
גם מחוייבות וגם אופי מולד
כיף של שקט ושלווה
הכי אני אוהבת את השעות האלה
שעות שבין לבין.....מקסים*