| כבר הרבה שנים אנחנו קוראים לטלטלה בצה"ל - קוראים במדבר. היא לא באמת התרחשה לאחר מלחמת לבנון השנייה, גם לא לאחר "עופרת יצוקה", אל מול ההרס וההרג שנזרעו. ואף-על-פי-כן, לא פסו אמונים, האמנו שאף אם תתמהמהה בוא תבוא, הטלטלה. לא צריך להיות פסיכולוג גדול כדי לאבחן באנשים ובאירגונים תסמינים חריפים של פוסט-טראומה. "הארץ" מדווח היום על "טלטלה בצמרת צה"ל", סוף-סוף. "מעריב" מגדיל לדווח על "הלם בצה"ל", ורק "ידיעות אחרונות" מסתפק משום-מה ב"סערה". מה קרה פתאום, האם פרצה חלילה עוד מלחמה, ושוב נחשפה ערווה? לאו דווקא. בסך-הכל הורד קצין בכיר בדרגה - מתת-אלוף לאלוף-משנה. כך גזר לו בית הדין הצבאי המיוחד, ואמות הספים נעות. הרושם הוא שכל הקצונה הבכירה חוברת לה יחדיו כדרכה של גילדה, כדי שלא לומר חונטה. כל החברים נאספים כדי לסוכך על חברם וכדי לגנות את שופטיו - "הם לגמרי השתגעו", אמרו אלופים במטכ"ל לעיתונאים בגנותם של השופטים. מה שיגע את אב בית הדין, תא"ל אבי לוי, ואת השופטת, תא"ל יהודית גריסרו (השופט השלישי, ד"ר עודד מודריק, המליץ בדעת מיעוט על עיכוב דרגה בשנתיים). הפרשה ידועה, היא התפרסמה במלואה, וראוי להזכיר כאן פרט אחד בלבד ממנה: כדי לחפות על בנו בן ה-15, שנהג בטרקטורון צבאי, התנגש במכונית אזרחית וגרם לה ולטרקטורון נזק, שכנע תא"ל משה (צ'יקו) תמיר את נהגו לחתום על טופס כאילו הוא - הנהג - ישב ליד ההגה. במלים אחרות - לא רק שתמיר עבר שורה של עבירות, הוא אף הדיח חייל לדבר עבירה. ועוד מתברר מפסק הדין, שחקירת מצ"ח שנפתחה באיחור ניכר לא היתה חקירה כלל אלא מריחה אחת גדולה. אבל, טוענים החברים, צ'יקו הוא קצין אמין והוא קצין מצטיין, והתחייבה במקרה זה מריחה נוספת, עוד פינה אחת קטנה לעגל - ודי. לאחר שנחשפה ההונאה, שימש תמיר לאחרונה כמפקד על קורס מ"פים ומג"דים. ואני תוהה: הרי בקורס כזה כמו בכל קורס אחר בצה"ל מרבים לעסוק בסוגיות של אמון ואמינות ודיווחי אמת. עוסקים בהן גם ברמה התיאורטית אך גם ברמה המעשית; לדוגמא: אפשר שייתפס חניך בניסיון ערמומי להוליך את מפקדיו שולל; נניח שהוא חניך מצטיין שקיצר את מסע הניווטים שלו ונתפס באמצע הקלקלה. מה ייעשה לחניך הזה? מה יאמר לו מפקד הקורס? מה עונש יוטל עליו? ואם יחליטו, דרך משל, להדיח אותו מהקורס בשל תכונות אופי מפוקפקות וחמקמקות ובשל התנהגות תחמנית, או-אז יוכל הצוער המודח לומר לעצמו ולזולתו: ראו מי מדבר, ראו מי שופט אותי, הצ'יקו הזה שנהג כמוני, שנהגתי כמוהו. מתי יבין צה"ל שאי-אפשר לחפף כלפי מעלה ולאלף כלפי מטה; זה פשוט לא יילך. בלי דוגמה אישית מחנכת, אין לחינוך עצמו שום סיכוי. אלא אם מוכן הצבא לשנות את כל מערך ההדרכה שלו מעיקרו, ולהתאים אותו לנורמות החדשות: דורשים נאה מחיילים וממפקדים זוטרים, ואין מקיימים נאה כשמדובר בקצונה הבכירה. אם אין נכונות כזאת לרפורמה פדגוגית, כי אז גזר הדין מאתמול היה בלתי נמנע. לא הכל אבוד: עכשיו מגישים ערעור, ומדווחים על הרמטכ"ל שדוחה את סבב המינויים במטכ"ל עד שיתברר סופית גורלו של צ'יקו. ייתכן מאוד שבעוד כמה ימים - בתוך "הסערה", "הטלטלה" ו"ההלם" - הוא יזכה להנחה בדין - למחילה, ובמקום לרדת לדרגה של אלוף-משנה הוא עוד יעלה בהקדם לדרגת אלוף. |
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את גדולי הפושעים מייצרת הפרקליטות הצבאית הראשית
קצין שיפוט בכיר
משטרה צבאית , כלא 4
ומתחרים איתם קציני המשטרה הצבאית הראשית
חנן וייס, סא"ל
משה דיין לבן גוריון בעת מינויו של הראשון לרמטכ"לות:
"אדוני ראש הממשלה, דוגמה אישית זה לא אני"
שופט בכיר בדין משמעתי
משטרה צבאית, כלא 4, צריפין
לא קבע בדימוס
לא עובד מדינה
לא חבר הסתדרות
הגב של צ'יקו,
יש לו גב,, בטון
כל שולחן המטכ"ל בהווה +
גם כשתת אלוף אחר הודח לאחר[די מזמן}
שהמזכיר השלו התלוננה כי כפה עלייה יחסי מין????????
כולם אמרו שזה הפסד לצבא.
עכשיו אני מבין מדוע הצבא נחלש
הרבה קצינים מוצלחים נאלצו לפרוש
בגלל אי אילו תקלות. עכשיו אל מי לבוא בטענות
אם התקשורת גורמת לטובים לעזוב......
{איפה קולו של שר הביטחון}
צ'יקו תמיר צריך ללכת עד הסוף!
אכן, מזכיר מאוד את פרס ספיר.
מזכיר לי גם את מועדוניות חיל הים (הכינוי החדש של הסטריפ-בארים)
אוהד ידידי
אני מסכים אם כל מילה שכתבת!!!
והלוואי שגם תא"ל תמיר יבין את ההזדמנות אשר עומדת בפניו לתת דוגמא אישית (כואבת אמנם) ... וליצור תשתית לשינוי אמיתי
עפר~עושה סוויץ'
אתה כל כך צודק ...להבדיל ממך הכוונה ..כן ?
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/911/130.html
אכן, תאר לך שכל העבריינים, המטרידים מינית, המטייחים יעזבו את הצבא. פחד לחשוב כמה זה מסוכן. אנו עלולים להשאר עם הצבא המוסרי המיתולוגי.
אהלן יוסי.
למרות שאנחנו לא מכירים אני מרשה לי להרגיש כמו חבר שלך. משום מה אני מרגיש שפרשת ציקו תמיר קשורה לאונס של הילדות היום . למה?. כי אנחנו חברה שיורדת מהפסים. ומי שהופך את הצבא ורכוש הצבא לרכוש הפרטי שלו. יכול לתת לגיטמציה לאמץ את גופן של ילדות קטנות בטח ובטח במידה ומי שעשה היינם ילדים. וכפי שכולנו יודעים. אחריות הפלילית היא מהם והלאה....
קריאה מהנה
האמת היא שאני דווקא שמח על הפרשה וגרורותיה, כמו גם על פרשות קודמות שבהן היו מעורבים קצינים בכירים (פחות או יותר.)
מפקדים בכירים בצה"ל כושלים בתפקודם הצבאי וכאשר מוטחת בהם ביקורת, ללא קריאה להתפטרות, סתם ביקורת בונה ואמיתית, הם נעלבים ומטילים את דרגותיהם על השולחן; קצין בכיר שנתפס בקלקלתו אחרי מסכת שלמה של שקרים שהחלה בעבירה פלילית ממש מאיים שאם העונש שהושת עליו לא יופחת הוא יעזוב את הצבא...
ואני אומר אדרבא! יעזוב הקצין הנעלב הנוכחי את תפקידו כפי שעזבו את תפקידיהם קצינים בכירים נעלבים לפניו, והצבא החזיק מעמד ויחזיק מעמד גם בעתיד והמפקדים שישארו בו יהיו כאלו שיודעים לקבל ביקורת, יודעים להודות בטעות, יודעים שהם בני-אדם ולא בני-אלים ושגם הם מועדים לטעויות (ובמקרה שלהם טעות שלהם מול הלוח האלקטרוני בבונקר מסתיימת בקיפוח חיים של ממש של הלוחמים בשטח) וילמדו להפיק לקחים מהשגיאות שלהם ולא להזדעק ולהצטעק ולומר "שברו את הכלים ולא משחקים".
אין רע בלי טוב. :)
(ואולי יתפכח תא"ל תמיר, יבין שהעונש מגיע לו בזכות ולא בחסד, ייקח אחריות על מעשיו (כפי שהצהיר שהוא מתכוון לעשות במעמד הקראת פסק-הדין), יישאר בצבא למרות הורדת הדרגה והעיכוב בקידום ויגיע עוד 10 שנים, לא עוד חמש לתפקיד הרמטכ"ל תוך שהוא יכול לומר:"אני עומד פה היום, כמפקד הבכיר ביותר של הצבא, כמי שעשה שגיאות, חמורות, בעברו, שילם עליהן מחיר ולמד מהן לקח!" מי ייתן.)
מדוע להתמם? איך יעלה על הדעת לדרוש מקצין בצה"ל (בכיר ככל שיהיה) את מה שאין דורשים מנשיאים, ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ומנהלים בכירים.
לציבור אין זכות לדעת מה קרה בבנק הפועלים.
מותר לנו לדעת רק שאמן זה או אחר אסור לזמנו להופעות מכיון שלא שירת בצה"ל (גם אם נמצא לא מתאים לכך).
אני לא מהקשת של יוסי
כל אחד ומקורותיו
יוסי-תודה!
והבוקר [יום ראשון שאחרי] יש לי הרגשה שכתבי החצר נרתמים לעזרת הקורבן האמיתי בפרשה [התת-עלוב השקרן] במסעו להפיכת העונש..
מה נדבקתם לשוויץ. זה לא היה העיקר.
מה שהתכוונתי לומר זה פשוט שבמדינה שלאזרחיה היה חורה שאדם מצפצף על החוק ומסכן אותם - הוא היה יושב בכלא. אצלנו, הוא יהיה רמטכ"ל. זה כל מה שהתכוונתי לומר.
גדעון לוי כתב על צ'יקון תמיר:
אב מסור. הייתי רוצה להפגיש את תמיר עם נערה בת גילו של בנו האהוב, שגם היא היתה בת 14 כשחרב עליה עולמה. ראיתי אותה יושבת בשחוריה בנובמבר 2006 בחצר ביתה ההרוס בבית חאנון. איסלאם עתאמנה איבדה אז שמונה מבני משפחתה הקרובים - את אמה, סבתה וסבה, דודותיה ודודיה. הם ברחו מביתם אחרי שספג פגז אחד, ונהרגו מפגיעתה של סדרת הפגזים הבאה. לאחיה בן השלוש, עבדאללה, נקטעו שתי רגליו. יתומה מאב עוד קודם לכן, איסלאם נותרה כמעט לבדה בעולם. תחת פיקודו של האב האוהב, שנתן לבנו להשתעשע בתומקאר, ירו כוחותיו של תמיר 11 פגזים על בתים מאוכלסים בבית חאנון. 22 איש נהרגו ו-40 נפצעו, רובם קטועי רגליים או פגועי ראש.
מפקד אוגדת עזה, תמיר, היה אחראי לזוועה הזאת. צה"ל מיהר לפטור אותו מכל אחריות, האשם הוטל על הרכיב האלקטרוני של התותח. במקום להעמיד לדין את צ'יקו, האשימו את הצ'יפ. .... וכי מהו הרג שווא בסיטונות מול נהיגה אסורה בטרקטורון?
תמיר דווקא זוכה פעם מכל אשם. בקיץ 2002, כשהיה מח"ט גולני, ירו חייליו פגזי טנק לשוק הירקות בג'נין. גם זה נחשב פשע מלחמה, אבל לא בישראל. רוכל בן 53 ואתו עוד שלושה ילדים קטנים, שניים מהם אחים, נהרגו בהפגזה. גם להם היו אבות אוהבים כתמיר. בפרקליטות הצבאית חשבו שהמח"ט "התרשל בתפקידו", אבל הוא זוכה מכל אשם במשפט משמעתי. כמה שבועות אחר כך שוב ירו הטנקים של תמיר אל אותו השוק. הפעם הם הרגו את הרוכל אחמד סתיתי, בזמן שהעמיס בצל על הפז'ו 504 שלו.
ואוסיף לכך:
השאלה היא מי קובע מה זה עונש ראוי ומה היא אחריות? במקרה של מבצע עופרת יצוקה קבעו שצ'יקו תמיר פטור מכל אחריות. במקרה של הפגז על שוק הירקות גם כן צ'יקו תמיר זוכה מכל אשם. ואילו במקרה הטרקטורון, האם גם במקרה זה יש לקבוע מהו עונש ראוי לקצין "מצטיין"?
זוהי שאלה פתוחה שלמעשה שאל אותה גדעון לוי. לרוב אינני מסכימה עם מה הוא כותב. אבל במקרה דלעיל, צר לי... מסכימה עם הכותב.
אולי לא כל המגיבים.
ועדיין אין מספיק בעלי דעה אחרת, שיאמרו את דעתם כאן גלויי-פנים.
אתם יודעים, על מה צר לי ?
על כך,שכל המגיבים כאן שייכים לצד אחד של הקשת הפוליטית.
זאת אומרת, יוסי שריד כבר לא רלוונטי. לא מעורר עניין ומחלוקות.
חבל.
אין רבים ברמתו בציבוריות הישראלית.
במדינה שכבר שנים מנוהלת ע"י חונטות צבאיות לא פלא שכולם מזדעזעים מה"עונש החמור".
תמשיך כך מר שריד להסיר את הלוט מעל השקרים, הטיוחים.
נכון, גם במדינתינו אין מקום לפליטים מאפריקה
אנחנו על הדרך הנכונה להיות מקום נפלא
למי שתוהה (?) : גם יהודים הם בני-אדם, למרות השמועות המופצות.
מ ס כ י מ ה !
הוי כמה שיוסי שריד צודק (קול בודד באפלה): אתמול שמעתי את עמירם לוין בערוץ 2 מדבר על ה"מעידות הקטנות" ואיך העיז הרמטכ"ל לתת את החלטה לדרג שיפוטי ולא צבאי (שיטייח ויחליק כמובן) ועכשיו מתארגת מתקפה של כל מיני עמירמים לוינים (כולל זה שנשלח לגזרת הערוץ ה-1, לא יודעת את שמו וגם לא רוצה לדעת) כדי לדרוש מהרמטכ"ל להמתיק את העונש המאד קל הזה- אלוהים שישמור אותנו משומרינו בצה"ל כולל זה שעומד בראש , ומסתבר שמהעטפת שלו נשמטת ומתגלה טייחן לא קטן
תודה רבה
כל מי בסלע!!!
ייתכן שצ'יקו הוא באמת הגנרל המתאים ביותר למלחמה הקרובה ... ולמתוכננות אחריה.העניין הוא שבין מלחמה למבצע (שנמשכים זמן קצר) ישנם הרבה ימים של שגרה ... אימונים ... וחינוך של חיילים.שם לדעתי נכון לשים את הפוקוס ... ושם צ'יקו כשל ובענק
העובדה שמעטים כרגע מתייחסים לכשל הערכי במעשיו של הקצין נובעת בין היתר מכך שיש מספיק דוגמאות חמורות יותר מאשר הסיפור של תאונת טרקטורון והדחה לדבר עבירה (כרגע שר אוצר לשעבר שהורשע בגניבה ומעילה, ואיש בידור ממלכי הרייטינג שפשוט החליט לגהץ את סביבתו כדי לשפר את מצב הרוח).
אבל, עם כל הכבוד, תרבות/פיקודית/הנהגה אינה נמדדת בהשוואה וביחסיות (משל, כל הרבה מנהיגים ומפקדים בינוניים ומחורבנים ...שאז אסור לפגוע בגנרל צ'יקו שעשוי להיות זה שיציל אותנו במלחמה הבאה). תרבות פיקודית והנהגתית נשענת על דוגמא אישית וערך עצמי ...
וכאשר קצין בוחר שלא להעריך את עצמו ואת בחירותיו (גם אם הן שגויות ומאפשרות לבנו הקטין לנהוג בטרקטורון צבאי), ומנסה במצב לחץ נקודתי להסתתר מאחורי נהגו האישי ("... ברדוגו תעשה טובה ... תחתום כאן שאתה נהגת בטרקטורון ... אל תדאג ... אני אפצה אותך...") ... אי אפשר לסמוך עליו ...
לא כמחנך, לא כדוגמא אישית .... ובינינו גם לא כמפקד (שהרי מדוגמת הטרקטורון לא ברור אם אותו קצין לא היה בוחר לטייח ולספר סיפורים בעקבות מבצע או מהלכי מלחמה ... במקום לתחקר ולדעת באמת מה קרה ... כפי שנדרש)
גם אם צ'יקו הוא בחור טוב ... וכנראה שכולם באמת מעריכים אותו ...
עדיין הוא צריך ללכת, משום שטעה בשיקול הדעת ... אחר כך שיקר ... אחר כך ביקש מאחר לשקר ... וכעת הוא אומר "נכון שיקרתי ... אבל הייתה לי סיבה ... כי פחדתי שהרזומה הטוב שלי יפגע כתוצאה מהטעות שטעיתי בשיקול הדעת ..."
עפר
עושה סוויץ'
ובאופן כללי
כמו שמחמירים בעונשו של נאשם בעל עבר פלילי עשיר כן יש להקל בעונשו של בעל עבר חיובי עשיר
איש אינו חולק על כך שציקו טעה, חילוקי הדעות הן על חומרת העונש הראוי לאדם רב זכויות כמותו
והיות שבנוסף לזכויותיו הרבות וגם אם לא בצדק, קצינים בכירים לא הורדו בדרגה על עבירות הרבה יותר חמורות, אין ספק שעונשו של ציקו לא ראוי ולא מידתי והלוואי וגבי אשכנזי יבטל את עונשו ויעלה אותו במהירה לדרגת אלוף. ובמיוחד לאור העובדה המעציבה ביותר שזה ברור לכולם שציקו לא ישאר בצבא בדרגת אלוף משנה והורדתו בדרגה פירושה הדחתו מצה"ל, שזה בוודאי אבסורד בילתי נסבל הרבה יותר חמור מאשר ליזרוק את המים עם התינוק.
אולי יש גם אמות מידה אחרות בעולם חוץ מכמה משהו השתלם או לא השתלם ליהודים בנקודת זמן כזו או אחרת.
ההתייחסות לפליטים מסודאן בגבול מצריים למשל - שלא לדבר על טבחי האוכלוסיה האחרים שישראל ששה לבצע בכל הזדמנות שזה יכול להכנס בין סעיפי החוק הבינלאומי - לא מפריעה לך להמשיך לבוא בטענות לאחרים על איך שכן או לא התנהגו כלפי "היהודים".
המשפטיזציה הממאירה, במסגרתה אנשים נוסח לינדנשטראוס פותחים במסע צלב נגד כל אדם המגיע לעמדה בכירה, הוא סיבה מרכזית להרס הפוליטיקה הישראלית ולמשבר ההנהגה שאנו חווים. לאחר חקירות רמון, אולמרט, שרון, נתניהו, ברק, ויצמן, פרס, נאמן, דרעי ועוד ועוד ועוד, רק אדיוט יחשוף עצמו למשיסתם של הצדקנים האווילים שאיכשהו הצליחו - בחסות מערכת משפט שלעיתים נדמה שיצאה מדעתה - להפוך כל נסיון לתרומה למדינה לבלתי אפשרי.
אז בואו נרחיב את זה לצבא, אה יוסי? רעיון מעולה. אולי נצליח להביא למצב שגם שם רק עסקנים עלובים סוג ז' יסכימו בכלל לשקול קריירה. יהיה נהדר.
(אגב, כשר חינוך לשעבר, הייתי טורח במקומך לקרוא את הכתבה המעולה בנושא שפורסמה היום במוסף - ולהכות על חטא הרס המערכת באמצעות "זכויות תלמיד", "ליקויי למידה" ואקדמיזציה מהתחת, לו היית שותף מלא - במקום, כמנהגך בקודש, להכות במלוא המרצ על חזות אחרים)
שוויץ מדינה גם נורמלית וגם יפהפיה.
גם לפני 65 שנים היתה כזאת.
ולא היה בה מקום ליהודים שנמלטו מהנאצים.
ממש דגם ומופת לנורמאליות.
כל מילה בסלע...!!
זאת לא רק את.
זאת פנטזיה על עולם יפה יותר, שמשותפת לרבים מאתנו.
פנטזיה עוד יותר יפה : עולם בלי צבא.
" עכשיו מגישים ערעור, ומדווחים על הרמטכ"ל שדוחה את סבב המינויים במטכ"ל עד שיתברר סופית גורלו של צ'יקו."
אם תגובתו של הרמטכ"ל היא כפי שדווח התקשורת, אזיי נכון עושה הרמטכ"ל שדוחה את הסבב המינויים. בתקווה כמובן שבסבב המינויים לא ישכחו להחליף גם אותו.
כל מילה, כתמיד אצלך..
בס"ד
יוסי שריד היקר, חסרונך מורגש בבית המחוקקים ובחיים הציבוריים בכלל.
אוח כמה שגיאות בתגובה מקודם....
אני לא מתבונן על הפרשה הזאת מזווית הראיה של יחסי הגומלין חברה-צבא, אלא דווקא מדכא אותי לקרוא את התגובות. מה אם בנו או הוא היו פוגעים במישהו ו "מטאטאים" את זה? האם גם אז היה העונש חמור?
אני למד מהפרשה הזאת על הזלזול של אנשים בחשיבות החוק, על סלחנותם הבלתי אפשרית פשוט, מרגיזה, של הישראלים לפושעים (כן, בעיני מה שהוא ביצע הם פשעים). זה שהוא לבש מדים וגם עשה כמה דברים לטובת המדינה, לא נותן לו נקודות זכות בעיני בכלל - גם אני לבשתי (6 שנים) וגם אני תרמתי, ועדיין שמרתי על החוק.
למה רופא שנתן שוחד קיבל 3 שנים מאסר, ואילו קצין צבא שמתן שוחד היא אחת מהעבירות מקבל רק הפסקת קידום?
מדכא לחיות במדינה שהחוק הוא סתם או עוד מילה במילון, ולא ערך.
יוסי כרגיל אני מסכים אם כל מילה אבל גם אתה מפספס את הנקודה.
אני רותם מזעם כשאני רואה את הכותרות שזועקות על ה"עונש החמור", אפילו ב"הארץ".
אני מתבונן על הרשימה הארוכה של העבירות ה- "אזרחיות" שאדם זה ביצע, ובכללן שוחד, סיכוי חיי אדם, שיבוש הליכי משפט והסתרת ראיות, ואז אני מתבונן על הרשימה הארוכה לא פחות של העבירות ה"צבאיות" שאדם זה ביצע.
במדינה נורמלית, כמו שוויץ בה גרתי בשנים האחרונות, אדם זה היה יושב בכלא. ללא ספק.
בארץ, הוא קיבל הפסקת קידום וזה נחשב ל"עונש חמור". מה לא היה אם כן "עונש חמור"? קנס של 100 שקל, שעה התנדבות ב"בית הזהב", וקידום לרמטכ"ל תוך שנתיים?
אני לא מתבונן על הפרשה הזאת מזווית הראיה של יחסי הגומלין חברה-צבא, אלא דווקא מדכא אותי לקרוא את התגובות. מה עם בנו או הוא היו פוגעים במישהו וגם אז "מטאטאים" את זה? האם גם אז היה העונש חמור?
אני למד מהפרשה הזאת את הזלזול של אנשים בחשיבות החוק, ועל סלחנותם הבלתי נסלחת של הישראלים לפושעים (כן, בעיני מה שהוא ביצע הם פשעים). זה שהוא לבש מדים וגם עשה כמה דברים לטובת המדינה, לא נותן לו נקודות זכות בעיני בכלל - גם אני לבשתי (6 שנים) וגם אני תרמתי, ועדיין שמרתי על החוק.
למה רופא שנתן שוחד קיבל 3 שנים מאסר, ואילו קצין צבא שמתן שוחד היא אחת מהעבירות מקדם רק הפסקת קידום?
מדכא לחיות במדינה שהחוק או עוד מילה במילון, ולא ערך.
יוסי, תודה על המאמר.
הרבה דיבורים מסביב. הרבה צביעות. אתה מתקשה לקבל את זה. אני מבין.
תכלע'ס :
איך מנצחים מלחמות ?
לפי מה בוחרים את המפקדים ?
"תדע כל אם עבריה" וכו'...
לא צריך לספר לך, יש כאלה ויש כאלה. יש רבים, שלא הייתי ממליץ עליהם לאם עברייה.
כנראה, צריך לבחור בדרך המלך, בין יכולת מבצעית-טכנית לבין כושר הנהגה (אמיתי. כזה שהחיילים הולכים אחריו באהבה).
לסיכום:
אחרי ששמעתי אתמול בערוץ 1, שלרמטכ"ל יש סמכות לבטל את העונש, אני שמח, שהמשפט שם את הדברים על השולחן בהחלטה קשה.
אם הערעור לא יתקבל, הרמטכ"ל יחליט לגבי ההורדה בדרגה. אני מקווה, שידע להחליט נכון.