שלום שלום קוראים יקרים!

ברוכים הבאים לבלוג שלי. אני אוסקר הג'ינג'י, המנהיג של חבורת "אוסקר והזנבות". בבלוג שלי אני אספר לכם על כל הדברים המעניינים שקורים לנו בזמן האחרון.

אני אתחיל מהכירות קצרה של כל הנפשות הפועלות. בחבורה שלנו התאספו 11 חתולים, ביחד אם תספרו כמו שצריך, זה אומר 99 נפשות פועלות שזה ממש הרבה, ואין לי סבלנות. אני אז אני אולי אתחיל מהיכרות של החתולים הפועלים שזה רק 11 חתולים וזה דווקא די בסדר. דרך אגב, אני מעדיף שתקראו לנו חתולי רחוב ולא חתולי פחים. למרות שפחים זה נחמד.

אז כמו שאמרתי, אני אוסקר הג'ינג'י, המנהיג של החבורה (נא לקרוא במלעל). קוראים לי הג'ינג'י כי אני ג'ינג'י. נולדי כאן ליד פח הזבל של משפחת תנעמי ברחוב שאסרו עלי להגיד את שמו, בתל-אביב. תל-אביב זו עיר מצויינת לחתולים. יש כאן המון זקנות בודדות שמחפשות חברים, ותמורת אוכל אני והזנבות נהייה חברים של כל אחד. דרך אגב, יש כאן גם הרבה צעירות מתוסכלות ובודדות, אנחנו מנסים לטפל גם בהן, אבל זה לא תמיד מצליח - נראה לי שהסיבה היא שבחורות צעירות מעדיפות מניאקים. כמו עזרא המניאק, שהוא גם מהזנבות ועליו אני ארחיב קצת בהמשך.

זוגתי היקרה, שתיבדה לחיים ארוכים, היא אלישיה. אין ספק שהיא החתלתולה הכי כוסית כאן בסביבה. אני ואלישיה הכרנו עוד כשהיינו ילדים. היא הייתה אז נסיכה אמיתית והיה לה בית בצפון תל-אביב. זו היתה אהבה ממבט ראשון. מכיוון שכל הזמן גרשו אותי מהבית שלה, היא בסוף החליטה ללכת עם הלב הקטנטן שלה ולעבור לגור איתי בפח זבל. האמת שהמתוקה הזו היום מנהלת את כל העיניינים בפח, וכל הזנבות יודעים שמי שמתעסק עם אלישיה יש לו עסק איתי - אוסקר הג'ינג'י. אז מנסיכה של צפון תל-אביב הפכתי אותה למלכה של פח הזבל של משפחת תנעמי. אני מקווה שטוב לה.

שמריק, או בשמו המלא שמריהו, הוא אחד מהחברים הכי טובים שלי בחבורה, אפילו שיש בינינו פער גילים עצום. שמריק הוא בעצם האב הרוחני שלנו, ואני את האבא הביולוגי שלי בכלל לא הכרתי. יש לו חכמת רחוב שאין לאף חתול אחר בכל תל-אביב. הוא מכיר את כל פחי הזבל של כל המסעדות, אפילו אלו שצצו אתמול ויפלו לאשפתות מחרתיים.

אודי (אהוד) כדורי בשר, היה פעם חתול אתלטי ויפה, המה מה, אחרי שאסתריקה, החתולה מפלורנטין זרקה אותו הוא התדרדר לטיפה המרה, והפסיק לעשות כושר. כשהוא חזר לעצמו, הוא פיתח אהבה עזה לכדורי בשר. לדעתי זה עיניין פסיכולוגי, הוא פשוט ממלא את הריקנות שבו בכדורי בשר. אם נדמה לכם שאודי כדורי בשר הוא הכפיל של אהוד השמן מחסמבה, אז אתם טועים. קראו לו אודי עוד לפני שהוא אהב כדורי בשר.

הגענו לציון. ציון הוא חתול אשפתות ממדרגה ראשונה. הוא יעדיף להסתתר בפח הזבל מלטפס על עץ גבוה, בעיקר אם אין סולם. ציון הוא בריון אמיתי, כולו שרירים, אבל בפנים - לב רגיש ופגיע. מה שכן, החתול הזה הוא פר הרבעה רציני והוא לעולם לא יוותר על זיון טוב, לא משנה מי החתולה שאיתו. שמעתי שהוא עשה את אליס המשוגעת פעם, אבל אל תדברו על זה כי אחרת תסתבכו עם אליס. אני באמת לא יודע הרבה על ציון, ועל מאיפה הוא בא. יום אחד הוא פשוט היה כאן. בהתחלה ניסינו לגרש אותו, אבל בסוף אלישיה אמרה שאנחנו לא נחמדים לזרים, אז קיפלנו את הזנבות ולקחנו אותו הביתה איתנו. לפי השמועות הוא הגיע מירושלים, והבחור למד פעם בישיבה. האמת, זה לא מסתדר לי עם האישיות שלו, אבל אלו השמועות.

אליס המשוגעת היא פסיכית לגמרי. היא כאן ברחוב מאז שאני זוכר את עצמי יונק מהעטינים של אמא שלי. מה שאומר שהיא משוגעת כבר די הרבה זמן. שמעתי שאף פעם לא היתה לה אהבה אמיתית, ואולי בגלל זה היא השתגעה. או שהפוך. בכל מקרה, אליס היא גבר גבר, תמיד באה איתנו לשתות בפאב, לרקוד במועדונים, ודואגת שכולם ילכו הביתה עם חתולות יפהפיות בסוף הערב. זה קצת עצוב שהיא בסוף חוזרת לבד.

פרנקי עיניים ירוקות הוא הנסיך של הזנבות. אין מה להגיד, לבחור יש דם כחול. לפי הסיפורים הוא נצר לשושלת ארוכה של חתולים עם תעודות והכל. המה מה, אמא שלו היתה קצת שרלילה, אז לאבא שלו אין תעודות, ואת פרנקי שלנו זרקו מהבית. אמרו עליו שהוא שווה רק 200 שקל. 200 שקל נשמע לי די הרבה, אבל לך תבין את בני האדם. כנראה שלפרנקי היו חיים לא קלים בהתחלה, כי הוא הפך למופנם וסגור. זה די מצחיק, כי כל החתולות בסביבה רק מדברות על פרנקי והעיניים הירוקות שלו, והוא, לא עושה כלום. אולי הוא ביישן. עד שסוף סוף הוא מוצא חתולה שהיתה מספיק אמיצה לנסות להכיר אותו מקרוב, היא נוטשת אותו גם. אתם יודעים כמה חרא מרגיש חתול רחוב כשנוטשים אותו?! ככה פרנקי שלנו מרגיש כל הזמן. אבל אני, אני אוהב את פרנקי, אני יודע שיש לו פאק באישיות אבל אנ'לא מאשים אותו בכלל.

על עזרא המניאק תשמעו הרבה. אנחנו קוראים לו המניאק רק מאחורי הגב כדי שלא ירביץ לנו, אבל בתכלס הבחור מניאק. האמת שחוץ מזה שהוא מניאק, הוא חבר טוב. אני והוא חברי ילדות, אפילו שהוא עשה לי המון צרות בחיים. כשיוצאים עם עזרא המניאק לסיבוב בעיר אפשר להיות בטוחים שזה יגמר בבלאגן. למרות כל זה, עזרא הוא חבר בזנבות, ואנחנו נאמנים אחד לשני עד הסוף. אז נדפקנו עם העזרא הזה, מה לעשות...

Mr. Gray הוא פשוט אגדה מהלכת. אומרים שאבא שלו היה בכלל חתול פרא מהחולות של ראשון או משהו כזה. אף פעם לא הייתי בראשון, ואנ'לא יודע מי זרק שם חול. בכל מקרה מר אפור הוא אומן בהסוואה, מעקב וכל מה שקשור בהישרדות. הוא בורג חשוב מאוד במערכת הזו שנקראת "אוסקר והזנבות". כמו הרבה חתולי "חצי פרא" הוא מעדיף בדידות, והוא לא בא הרבה לפגישות במפקדה שלנו. האמת שהוא קצת מפחיד את אלישיה שלי, אז זה בסדר. שלא תבינו לא נכון, הוא לא סנוב בכלל, הוא אפילו מאוד נעים הליכות, וכבר כמה פעמים יצא לי לנהל איתו שיחה מאוד מעניינת שלא קשורה לצייד עכברים. 

ג'וני חתולי הוא חתול ביישן. למל"מ כזה. לא מדבר הרבה. כנראה שגם לו נדפקה האישיות מתישו. אבל מה שכן הוא החתול הכי מהיר בסביבה, אם צריך לכנס את כולם במהירות הוא עושה את זה הכי טוב. סוג של מסנג'ר.

אחרון חביב - ברוס רגליים זריזות. הקטנצ'יק הזה יכול ללמד כל בולדוג שיעור בהילכות חתולים. המהירות שבה הוא שולף ציפורניים היא מדהימה. אנ'לא יודע איפה הוא למד את האומנות מלחמה הזו שהוא משתמש בה. אולי בגבעתיים. מה שבטוח, למרות שהוא קטנצ'יק הוא לא חתול סיני.

זהו. עכשיו אתם מכירים את כולם. אז אנחנו חבורת "אוסקר והזנבות". היום בלילה אנחנו יוצאים לעשות חיים בפאב של השכונה. אם יהיו דברים מעניינים אני מבטיח לחזור ולספר לכם.

שיהיה לכולכם שבת שלום, ואל תשכחו לא לשמור אוכל להמשך השבוע, אחרי הסעודה, תשאירו קצת בחוץ. אנחנו בזנבות נשמח לשמוע תגובות, כוכבים אתם יכולים לחסוך למישהו יותר טוב.