התיאוריה שזכתה למחקר הרב ביותר ושנחשבת למבוססת ביותר במסגרת המחקר אודות החוכמה, היא התיאוריה של קבוצת חוקרים שהתאספה במכון מקס פלאנק בברלין בראשות פסיכולוג בשם פול באלטס. החוכמה ע"פ הגדרתם היא מבנה תרבותי העוסק בידע הבסיסי על איך לחיות ומהם מאפיין את החיים האנושיים.
למה הם מתכוונים כשהם אומרים שהחוכמה היא מבנה תרבותי?
לרוב אנו נוטים לתפוס את החוכמה כמאפיין של אדם מסוים – זקן, מנוסה, שראה וחווה הרבה. ובהתאם לכך החוכמה היא מאפיין שלו, חלק ממה שמגדיר את מי שהוא, או במילים אחרות חלק מהאישיות שלו. זאת אומרת, הדרך המקובלת להתבונן על חוכמה היא לראות אותה כמאפיין אישיותי של אדם. לעומת זאת, חברי הקבוצה הברלינאית רואים את הדברים בצורה אחרת. חוכמה מבחינת הקבוצה הברלינאית היא מכלול הידע התרבותי אודות החיים האנושים והדרך לחיות אותם. אדם יכול להחזיק בחוכמה, אבל גם טקסט כלשהו יכול להיות חכם, גם ספר יכול להכיל בידע משמעותי על ההתמודדות עם החיים. גם פתגם או משל. ולכן מעדיפה קבוצת חוקרים זו להתבונן על החוכמה כעל דבר שבני האדם מסוגלים להחזיק בו רק באופן חלקי. זהו ידע שתמיד רחב יותר מכל אדם ספציפי. אומנם יש כאלה שמחזיקים במידה רבה ממנו ולהם נקרא חכמים, אולם החוכמה אינה הם עצמם, הם רק מחזיקים בחלק קטן ממנה.
כיצד הם ניגשים למדידת החוכמה?
הקבוצה פיתחה הקבוצה חמישה קריטריונים להערכת חוכמה, או קריטריונים להערכת יכולת ההתמודדות והשיפוט מול בעיות בסיסיות הקשורות במשמעות וניהול החיים. דוגמאות לבעיות אלה הן בחירת קריירה, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם קונפליקט משמעותי או קבלת הסופיות של חיינו.
חברי הקבוצה הברלינאית רואים את החכם כמומחה בהתמודדות עם בעיות חיים מורכבות ומשמעותיות ולכן שני הקריטריונים הבסיסיים להערכת חוכמה הם קריטריונים אשר מאפיינים כל מומחיות באשר היא – לדוגמה: אם אתה רוצה להיות מומחה להשקעות בשוק ההון אזי אתה צריך לדעת גם את העובדות המושגים והנתונים על שוק ההון וגם את האסטרטגיות להשקעה. במקרה של החוכמה מדובר על ידע עובדתי עשיר על החיים האנושיים וכן על ידע עשיר אודות אופני התנהגות וביצוע של מגוון משימות אנושיות.
ובהרחבה:
כאמור, הקריטריון הראשון הוא ידע עובדתי עשיר, הן רב גוני ורחב היקף והן עמוק ועשיר אודות החיים האנושיים. זהו ידע עובדתי אודות מוטיבציות שונות, רגשות ורגישויות, אודות סופיות החיים ומוגבלותם, ואודות ההתנהגות האנושית על אופניה החברתיים, הנורמטיביים והאישיים שמשותפים לחברי קהילה תרבותית כלשהי. זהו ידע על אירועים שונים בחיים, זמן התרחשותם הצפוי, מהלכם הצפוי או הלא צפוי (לדוגמה הקמת משפחה), ועל תפקודם של מוסדות חברתיים שונים.
הקריטריון השני הוא ידע יישומי והתנהגותי עשיר אודות ההתמודדות עם החיים האנושיים. זוהי היכולת לקבל החלטות מושכלות תוך התחשבות ברווח והפסד, ותוך תכנון גמיש של אלטרנטיבות; זוהי היכולת להשתמש במקורות ידע שונים ולקבל עצות ואת היכולת ללמוד מניסיון העבר ולהשתמש בידע זה; זו גם היכולת לזהות מטרות מרכזיות ולתכנן אמצעים להשגתן. מאפיין נוסף של סוג ידע זה הוא יכולת יוצאת דופן לתת עצה טובה – מפני שאחד מהמאפיינים המרכזיים של החכם היא יכולתו יוצאת הדופן לתת עצה טובה.
בפוסט הבא אציג את שלושת הקריטריונים המרכזיים והייחודיים להערכת חוכמה. |