כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני עצמי ומה שבין שנינו

    פוסטים אחרונים

    אני מלא בך

    37 תגובות   יום שישי , 12/6/09, 20:56

    פוסט קשה......

    אני בסדר ובלי שאלות מיותרות

    תודה

    הבהרה חשובה: אני לא חולה.....

     

     

    אנחנו נאחזים אחד בשני,נאחזים חזק ולא מרפים,חיבוק שסופו לא ידוע,אני נאחז בחיים,והוא נאחז במוות,מי ירפה ראשון,יוותר...... אני מלא בך,מרגיש אותך בכל נימי גופי,בכל תא,בכל שריר,בכל עצב,בכל מקום,חודר,מתפשט,שולח ידיים,לא מרפה,ממלא אותי ומרוקן אותי מתוכן ביחד ,מרגיש אותך כל שנייה כל דקה,כל שעה,כל הזמן, מציף אותי,רוצה לקחת אותי,אבל אני ואתה ביחד,ביחד עד הסוף...... אני משקיע בו כבר יותר מ30 שנה,חדר כושר,רופאים,טיפולים,אוכל בריא,לא מעשן,לא שותה,משתדל לשמור עליו,ואז יום אחד זה קרה,הרגשתי נבגד,כאילו כל אותה השקעה הייתה לחינם. החדר היה לבן לגמרי,היו בחדר מיטה,ארונית,והמון מכשירים,ישבתי על המיטה ספק שוכב ספק יושב,הסתכלתי בכל הצינורות שיצאו לי מהגוף,מהידיים,מהחזה,המון צינורות,כמו אזיקים רוצים לקשור אותי למיטה,שלא אוכל לברוח,היה ריח של חומרי חיטוי באוויר,והתבוננתי מהחלון,אמצע אוגוסט,יום שישי בצהריים, הכול היה שטוף שמש,הסתכלתי על הגינה,על העצים,על הדשא,על השמיים,ושקעתי במחשבות,שקעתי במחשבות על היום בו נפגשנו,היום בו נפגשנו אני והוא שינה את חיי,אני לעולם לא אשכח את הרגע ההוא,זה היה לפני שנה,הכרנו במקרה בשיחת טלפון שהגיעה אלי כשהייתי באמצע ארוחת צהריים באיזו מסעדת פירות ים,הטלפון צלצל ועניתי בלי הרבה מחשבה,הזמינו אותי לפגישה מחר בבוקר,למחרת בבוקר ב9 הגעתי למשרד,הרופא הסביר לי בטון יבש מונוטוני,כאילו מדובר בסיפור ולא בחיים שלי ,ואני הקשבתי ,לא באמת שמעתי אותו הייתי במקום אחר לגמרי,הוא לא באמת מדבר אלי,הוא מדבר אל מישהו אחר,זה בטח הכול טעות,תכף הוא יתנצל ויגיד שהכול הייתה טעות באבחון, הוא הסביר לי על הבן זוג החדש שלי,על האורח החדש שלי,שהחליט שהוא מתגורר מעכשיו בגוף שלי,יש לך סרטן הוא בישר לי,הסרטן מתפשט בגוף שלך,תאים סרטניים מתחלקים ללא סוף,מתפשטים,חודרים,הורסים,יש צורך בטיפולים כימותרפיים,בהקרנות,כל חייך עומדים להשתנות ,אתה יוצא למלחמה,מלחמה על חייך,כל זה היה לפני שנה. לבסוף הצלחתי לקום מהמיטה,וללכת לעבר המראה,נעמדתי מול המראה כולי רועד,בקושי עומד על רגליי,והתבוננתי,בהתחלה לא זיהיתי את עצמי,לקח לי כמה דקות כדי להבין ששבר הכלי הזה במראה זה אני,שקלתי בקושי 50 ק"ג,חלוק בית החולים,היה רפוי כמעט מחליק,יכולתי לראות כל עצם ושריר בגוף שלי,השיער שלי מזמן נשר,במקומו ראיתי שם ראש מבהיק ללא שערות,הפנים לא היו הפנים שלי,הן היו שקועות לגמרי,עיגולים שחורים מסביב לעיניים,והסתכלתי לעצמי בעיניים,והעיניים אמרו הכול,הם אמרו לי שכל עוד שאני נושם אני נלחם,הן אמרו לי שהוא לא ינצח ,שאת המלחמה הזאת אני לא מפסיד,אני הולך לנצח אותך,להביס אותך,לסלק אותך....
    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/09 00:44:

      מציעה לך  מקרב לב לראות את זה,  מ 1  - עד  18 את הכל. תמצא שם דברים מדהימים. והעיקר...  הבריאות!

      the best  of toni robbins להנאתך  - 

       

       

      http://www.youtube.com/watch?v=L9drRUgxZRY

       

      זה רק  הראשון, תראה  עד ה - 18, ותמצא שם דברים מהממם על אנשים שהיו חולים במחלה הזו ועשו  דברים, שאף אחד לא היה חולם  לעשות בריא.

       

      תודה!

        19/6/09 05:58:
      איך אנו חיים, פעילים ולא מעלים על הדעת שבבת אחת חיינו עלולים להשתנות. אנשים רבים שחוו בגידה גופנית שכזו יוצאים ממנה מנצחים , מחוזקים ולפעמים אפילו אומרים שקיבלו מתנה. מקווה כל כך עבורך שכך גם יהיה איתך, מאחלת שמחה, אהבה ובריאות איתנה.
        18/6/09 22:50:

      צר מלהגיד - המשפחה הזו רק מתרחבת - וכאחת שהייתה שם - הרבה מילים אין - הרבה כח להעניק- יש!

       

      ורק טיפ אחד - החיים האלו ניתנו לכולנו במתנה - המתנה הזו אינה לעולמי עד - לא צריך להיות חולה כדי לנצח,

      צריך להיות חכם כדי לחיות נכון!!!

       

      המון כח, סבלנות ואופטימיות - אפשר ורצוי לנצח!

        17/6/09 02:30:


      אכן פוסט קשה ...

       

      גם אם אינך חולה מאחלת  המון בריאות ....

       

       

        16/6/09 08:33:
      קוראת וקוראת.
      מודה לך על השיתוף.
      אני חשה את האמונה בך - והאמונה הזו כה חשובה.
      אמונה ותקווה.
      אני כה שמחה שהם קיימים בך.
      שוב, תודה תודה תודה על השיתוף.

       
        15/6/09 00:59:

      אתה מנצח.

      תודה על השיתוף.

       

        14/6/09 18:04:


      אכן פוסט קשה וכואב.. לצערי מכירה את הנושא מקרוב..

      רק בריאות, כוח ורצון..

        14/6/09 15:21:
      מצמרר כואב

      אני מאמינה שאתה תנצח ובגדול.

      שבוע טוב*

        13/6/09 13:54:


      החיים מזמנים לנו התנסויות לא פשוטות...הכוח המנטלי מנצח

      ו...כמובן הרבה בריאות:)

        13/6/09 12:22:

      צטט: dalinka 2009-06-12 21:08:47


      רק ת נ צ ח !!

      (ובלי שאלות מיותרות)

       

       


      מחזקת.

       

      שבת שלום לימור


      בהחלט פוסט קשה

      לקרוא ולהבין שכלום לא מובן מאליו

      וכל יום שאנו קמים בריאים הוא יום שמח ומאושר

      כי בשניה אחת הכל יכול להתהפך ...

      מכניס לפרופורציות הפוסט הזה

      שבת שלום לך יקירי

      והעיקר שנהיה בריאים

        13/6/09 09:55:

      ניצחת!!!

        13/6/09 09:54:

      תיארת בצורה כל כך מוחשית את התחושות

      של אותו אחד שהתבשר לו הבשורה.

      מי שזה לא יהיה, שילחם!!
      הוא בהחלט יכול לנצח.

       


      ניצחת..

      *

        13/6/09 08:37:

      באמת פוסט לא קל, מקווה שתוכל למצוא את הכוחות בתוך עצמך.
        13/6/09 08:17:

      בהחלט לא קל,

      תודה ששיתפת

      *

        13/6/09 07:19:

      קשה

      מרגש

      ואתה לוחם

      ואתה המנצח

        13/6/09 02:14:

      צטט: משלחת 2009-06-13 01:27:04

      צטט: אתי בר לב 2009-06-13 01:16:54

      גיאגיא... על אף שהפוסט לא עליך, הוא כתוב חזק.

      ויותר מכך- הוא גרם לבחורה האמיצה הזו לכתוב כאן על עצמה.... על ההתמודדות האישית שלה.

      אני מלאת הערכה והערצה אלייך.... רק בריאות.

      מקווה בשבילך שמאז ועד היום את עושה את הדברים הנכונים כדי לשמור עלייך כמו שצריך...

      בריאות שלמה.

      גוף-נפש-רוח.

      ואהבה.

       

       

      אתי יקירתי,

       

      גיא כתב על נושא שכולם חושבים אותו אבל מפחדים לדבר עליו.

      אני כתבתי אצלי בלוג ופוסט על ההתמודדות ( הפוסט : "פרופורציות - מי אמר ? ).

       

      רשמתי לגיא בהודעה, שאדם לא באמת מכיר את עצמו ואת היכולות שלו עד שהוא

      לא נאלץ להתמודד בעצמו עם מצבים מסויימים.

       

      אני בעיקר חשבתי על "איך לספר לח'ברה", אסור לבכות .... כי אימא תישבר ....

       

      המון תודה, "יש כמוני מליונים" ....

      תבואי לבקר אצלי ... מבטיחה לך שתצחקי בעיקר ! לשון בחוץ

       

       

      מאמית... מבינה לחלוטין על מה את מדברת... תקראי אצלי את הפוסט "כשנגמרו לי החיים" ואני מניחה שתביני... כבר מגיעה לקרוא אותך אצלך...  ((:

        13/6/09 01:27:

      צטט: אתי בר לב 2009-06-13 01:16:54

      גיאגיא... על אף שהפוסט לא עליך, הוא כתוב חזק.

      ויותר מכך- הוא גרם לבחורה האמיצה הזו לכתוב כאן על עצמה.... על ההתמודדות האישית שלה.

      אני מלאת הערכה והערצה אלייך.... רק בריאות.

      מקווה בשבילך שמאז ועד היום את עושה את הדברים הנכונים כדי לשמור עלייך כמו שצריך...

      בריאות שלמה.

      גוף-נפש-רוח.

      ואהבה.

       

       

      אתי יקירתי,

       

      גיא כתב על נושא שכולם חושבים אותו אבל מפחדים לדבר עליו.

      אני כתבתי אצלי בלוג ופוסט על ההתמודדות ( הפוסט : "פרופורציות - מי אמר ? ).

       

      רשמתי לגיא בהודעה, שאדם לא באמת מכיר את עצמו ואת היכולות שלו עד שהוא

      לא נאלץ להתמודד בעצמו עם מצבים מסויימים.

       

      אני בעיקר חשבתי על "איך לספר לח'ברה", אסור לבכות .... כי אימא תישבר ....

       

      המון תודה, "יש כמוני מליונים" ....

      תבואי לבקר אצלי ... מבטיחה לך שתצחקי בעיקר ! לשון בחוץ

       

        13/6/09 01:18:

      מקסים.....
      כל הכבוד לך על הנחישות לעמוד מהמקום הכי קשה ולנצח....

      יש בכל אחד מאיתנו כוחות....רק צריך להשתמש בהם בזמן הנכון

      והמתאים....

       

      כל הכבוד

       

      בהצלחה איש !

       

       

      מרגש.....

        13/6/09 01:16:

      צטט: משלחת 2009-06-12 23:31:30

       

       

      במשך שבועיים הסתובבתי בהרגשה שאוטוטו אחד הרופאים יחזור בו ....

       

      במחלה הזו לומדים להתענג על כאב, "כאב זה טוב" הם אומרים ...

       

      לא משנה כמה ידעתי וחיכיתי לקרחת, כלום לא מכין אותך להרגשה וליום בו 

      אתה מתעורר עם כמויות השיער על הכרית, התלתלים הנפוחים שנושרים לי בשלמותם

      כאילו לא היו מחוברים לקרקפת מעולם ...

       

      אני ילדה גדולה, אני יודעת כבר חודש שיש לי סרטן ומאז ומעולם ידעתי שסרטן = קרחת.

      אבל זו בדיוק הבעיה, במשך חודש ידעתי שאני חולה, עם הנשירה .... כולם ידעו !!!

      זו הגושפנקה, הסממן הפורמאלי ... לא אכפת לי מהשיער, הוא צורך בכל אזור בגוף,

      אין לו ערך .... אבל במחלה הזו, הוא האבחנה ... הוא מבדיל אותך מהשאר, הוא המבשר

      הרישמי ...

       

      במחלה הזו החיים שלך הם תחביב שאתה מנהל במקביל, ומנסה לפתח בשעות הפנאי ...

       

      כימותרפיה והקרנות, זו הדרך של המדע לקרב אותך למוות מבלי להרוג אותך ...

       

      לך תסביר לאנשים שאפצ'י שעשית לפני שבועיים, היה סימפטום...

       

       

      במחלה הזו נלחמתי וניצחתי .... בהיותי חיילת, לפני 6 שנים... 

      ( כן, מבוסס על סיפורי אמיתי ... תקראו את הבלוג שלי "בעצם המחשבה שתיפול כבר נפלת" )

       

       

       

      נ.ב.

       

      גם עם קרחת .... יפה לי פזור !

       

       

       

       

       

      גיאגיא... על אף שהפוסט לא עליך, הוא כתוב חזק.

      ויותר מכך- הוא גרם לבחורה האמיצה הזו לכתוב כאן על עצמה.... על ההתמודדות האישית שלה.

      אני מלאת הערכה והערצה אלייך.... רק בריאות.

      מקווה בשבילך שמאז ועד היום את עושה את הדברים הנכונים כדי לשמור עלייך כמו שצריך...

      בריאות שלמה.

      גוף-נפש-רוח.

      ואהבה.

       

        13/6/09 01:03:

      פוסט קשה?

      ואני קראתי על אדם עם המון כח,

      שלא מוותר,ונלחם על חייו בכל הכח.

      מרגש

        13/6/09 00:51:


      רציתי לשאול משהו .. אבל אמרת לא לשאול ...

      טוב.

        12/6/09 23:47:

      אם אתה אומר שהכל בסדר איתך, אני מאמינה. ואני גם רגועה.

      סומכת על יכולת ההתמודדות שלך.

      ואני גם סומכת על הנחישות שלך.

      מאחלת לך בריאות מלאה, תמיד !

      ס ו ז ן

        12/6/09 23:31:

       

       

      במשך שבועיים הסתובבתי בהרגשה שאוטוטו אחד הרופאים יחזור בו ....

       

      במחלה הזו לומדים להתענג על כאב, "כאב זה טוב" הם אומרים ...

       

      לא משנה כמה ידעתי וחיכיתי לקרחת, כלום לא מכין אותך להרגשה וליום בו 

      אתה מתעורר עם כמויות השיער על הכרית, התלתלים הנפוחים שנושרים לי בשלמותם

      כאילו לא היו מחוברים לקרקפת מעולם ...

       

      אני ילדה גדולה, אני יודעת כבר חודש שיש לי סרטן ומאז ומעולם ידעתי שסרטן = קרחת.

      אבל זו בדיוק הבעיה, במשך חודש ידעתי שאני חולה, עם הנשירה .... כולם ידעו !!!

      זו הגושפנקה, הסממן הפורמאלי ... לא אכפת לי מהשיער, הוא צורך בכל אזור בגוף,

      אין לו ערך .... אבל במחלה הזו, הוא האבחנה ... הוא מבדיל אותך מהשאר, הוא המבשר

      הרישמי ...

       

      במחלה הזו החיים שלך הם תחביב שאתה מנהל במקביל, ומנסה לפתח בשעות הפנאי ...

       

      כימותרפיה והקרנות, זו הדרך של המדע לקרב אותך למוות מבלי להרוג אותך ...

       

      לך תסביר לאנשים שאפצ'י שעשית לפני שבועיים, היה סימפטום...

       

       

      במחלה הזו נלחמתי וניצחתי .... בהיותי חיילת, לפני 6 שנים... 

      ( כן, מבוסס על סיפורי אמיתי ... תקראו את הבלוג שלי "בעצם המחשבה שתיפול כבר נפלת" )

       

       

       

      נ.ב.

       

      גם עם קרחת .... יפה לי פזור !

       

       

       

       

       

        12/6/09 23:04:

      באמת פוסט קשה

      רק בריאות

        12/6/09 22:47:


      "חיבוק שסופו לא ידוע".......

      נוגע, מרגש..... קשה!

        12/6/09 22:31:

      זהו אכן ניצחון הרוח על החומר .
        12/6/09 22:15:

      ההתחברות שלך לאנשים אחרים ולכאב שלהם לפעמים הוא מדהים...מי שזה לא יהיה...רק בריאות...
        12/6/09 21:52:

      והעיניים הן ראי הנשמה

      ומה שראית זה נצחון 

       

      והסתכלתי לעצמי בעיניים,והעיניים אמרו הכול,הם אמרו לי שכל עוד שאני נושם אני נלחם,הן אמרו לי שהוא לא ינצח ,שאת המלחמה הזאת אני לא מפסיד,אני הולך לנצח אותך,להביס אותך,לסלק אותך....
        12/6/09 21:48:

      חבר ניצחת.
        12/6/09 21:25:
      הכל בסדר איתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        12/6/09 21:21:


      ,והסתכלתי לעצמי בעיניים,והעיניים אמרו הכול,הם אמרו לי שכל עוד שאני נושם אני נלחם,הן אמרו לי שהוא לא ינצח ,שאת המלחמה הזאת אני לא מפסיד,אני הולך לנצח אותך,להביס אותך,לסלק אותך....

      fight !!!

        12/6/09 21:21:


      וניצחת את המחלה הארורה הזו!!!

       

      מכל הלב בריאות ושלא תצטרך להתקל בקשה ביותר.

       

      אתה קורע אותי (מכאב) בכל פוסט שלך, קח זאת בחשבון!

        12/6/09 21:15:

      צמרמורת!! מבחינתי כבר ניצחת!!!!!!!!!!!
        12/6/09 21:08:


      רק ת נ צ ח !!

      (ובלי שאלות מיותרות)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      guyraguan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין