0

4 תגובות   יום שבת, 13/6/09, 07:32

והארץ היתה תוהו וחושך
ולפתע עלה מתוכה האור
והבדיל בנגוהו בין חושך לחושך
לרגע קט הבהב וכבה, היחזור?
נא ענה לי ההלך, מהו האור?
-מתוך חשיכה עולה הוא כמלך,
כך ענה ולא פתח את הסגור.
ומהו החושך? ענה לי ההלך,
-זה הלב הפצוע שאבד לו הדרור.
אז בלי חשיכה אופפת
כניראה גם אין זוהר ואור
ובלי נהרה סוחפת
כניראה אפילה לא תשרור,
ולא תאיים על אושר פשוט וצחור.
הו, אושרי כי אבד לו באופל אין אור
לעולם לא ישוב, לעולם לא יחזור.
והיה כי תיזרח החמה
ותמלא לבבי ותפיץ נגוהות,
חיש קל יתפנה מקומה לחשרת עננים כה שחורות.
רות
דרג את התוכן: