| זה כמעט מוות הלב נשבר לרסיסים! זה לאבד את האישיות זה להסתכל סביב ואין בשביל מה לחיות כאילו רק הוא קיים הכאב, הכעס,העלבון,גדולים . וההלם..איך בשיא האהבה? הכל מתפוצץ והוא עוזב! ולדעת שהוא עם אחרת.נורא!! ובחרתי באדישות כהגנה מכל הרגשות ה"לא טובים". הפכתי לזומבי,הפסקתי להרגיש,לכאוב ולהתרגש! ואז ביום אחד: הרגשתי שוב, נשמתי שוב, עברתי את זה! הבנתי שהזמן..כמה שזה נשמע נדוש הוא התרופהלדבר הכואב הזה. וששוב החיים יפים ועכשיו אני נהנת מכאן והעכשיו. והשמיים הם הגבול!
|