כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיים יפים

    ארכיון

    כמו הרוח

    30 תגובות   יום שבת, 13/6/09, 13:21


     

     

    באת כמו הרוח

    הנושבת בחוזקה

    באת

    כרוח סערה

    המביאה איתה

    אבק תשוקה

    ואתה סוחף אותי

    איתך

    בעוצמה

    וכמו הרוח

    סערנו, התנפצנו

    ושככנו

    וכמו הרוח

    נשבת חזרה

    אל הלא

    נודע.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/09 16:42:

      צטט: הדס זיגדון 2009-08-25 13:27:05

      היי יקרה

      * לכתיבה...לתשוקה...

      וליום נפלא.

      מהדס

       

      הדס יקרה,

       

      תודה גדולה על הפרגון שלך...

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        25/8/09 13:27:

      היי יקרה

      * לכתיבה...לתשוקה...

      וליום נפלא.

      מהדס

        16/6/09 18:08:

      צטט: loveboat 2009-06-16 13:19:29

      כמו הרוח בין סערה לסערה

      מלטפת הופכת ויוצרת 

      אהבתי 

      תארת את רוח הסערה באופן מופלא 

       

      תודה...את נפלאה לא פחות...

       

       

       

        16/6/09 13:19:

      כמו הרוח בין סערה לסערה

      מלטפת הופכת ויוצרת 

      אהבתי 

      תארת את רוח הסערה באופן מופלא 

        16/6/09 08:10:

      צטט: ד ר ו ר 2009-06-15 19:45:57

      יהיה עוד,

      תהיה עוד רוח!

       

       

      ודאי  - עוד לא אבדה תקוותנו....

       

       

        16/6/09 07:02:

      צטט: שלמה (חוני) בוקלין. 2009-06-16 02:14:23


      אז שאבין,

      הוא הלך לכל הרוחות?

      הוא לא יכל לגלות שאר רוח,

      גדלות רוח,

      נכנסה בו רוח שטות?,

       

      ולא שאני רוחני....

       

       

       

      חה חה חה חה... הוא רוח מיוחדת וכמו הרוח היא לא יכולה להישאר

      במקום אחד. אז כמו הרוח היא נושבת וחוזרת...

       

       

       

        16/6/09 02:14:


      אז שאבין,

      הוא הלך לכל הרוחות?

      הוא לא יכל לגלות שאר רוח,

      גדלות רוח,

      נכנסה בו רוח שטות?,

       

      ולא שאני רוחני....

       

        15/6/09 23:09:

      צטט: הי, זאת אני! 2009-06-15 19:43:51


      "נשבת חזרה

       אל הלא

       נודע. "

       

      איזה שיר מקסים.

      איזה יופי של תמונה

      במשפט שציטטתי מתוך השיר..............

       

      תודה ושמחה שאהבת...

       

       

        15/6/09 19:45:

      יהיה עוד,

      תהיה עוד רוח!

        15/6/09 19:43:

      "נשבת חזרה

       אל הלא

       נודע. "

       

      איזה שיר מקסים.

      איזה יופי של תמונה

      במשפט שציטטתי מתוך השיר..............

        14/6/09 15:31:

      צטט: איריסחן 2009-06-14 08:18:35

      רוח רוח, רוח רוח,

      למה לא תשכב לנוח?

      והעיקר, שמרי על קור רוח

      גם בימים חמים.....נשיקה

       

       

      קור רוח תמיד טוב שיהיה...במיוחד

      בימים חמים...נשיקה

       

       

        14/6/09 11:22:

      צטט: ורד א. 2009-06-13 20:19:06


      מרגישים את הגעגוע לאותה סערה.

       

       

      הסערה מגיעה וחולפת עד הפעם הבאה...

       

       

        14/6/09 08:18:

      רוח רוח, רוח רוח,

      למה לא תשכב לנוח?

      והעיקר, שמרי על קור רוח

      גם בימים חמים.....נשיקה

       

        13/6/09 22:57:

      צטט: צלם חובב 2009-06-13 20:35:57

      סערת קיץ.

       

       

      והקיץ רק התחיל....

       

       

        13/6/09 20:56:

      צטט: ליבלוב 2009-06-13 14:00:32


      אינטואיטיבית:

       

      שיר אהבה בדואי

      דיויד ברוזה

      מילים: יצחק ויינגרטן
      לחן: יצחק קלפטר

      צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
      ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
      חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
      אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול

      כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
      אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
      אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
      והכבשים פעו בואדי כמו חליל

      הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
      הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד

      וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
      אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
      במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
      גם הסלעים פרסו כנפיים כמו אנפה

      וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
      על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
      ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
      כי גם אותי סופה נודדת סחפה

       

       

      לבלובית -  השיר המתאים ביותר...

      תודה...

       

        13/6/09 20:35:
      סערת קיץ.
        13/6/09 20:19:


      מרגישים את הגעגוע לאותה סערה.

       

        13/6/09 18:50:

      צטט: לולה של היום 2009-06-13 17:51:58

       

      הוא חזר אל הנודע עם הרוח שלו ואת קיבלת השראה בכתיבה.

      יפה.

       

       

      *

       

      בדיוק בדיוק כך...

       

       

        13/6/09 18:45:

      צטט: ליריתוש 2009-06-13 18:18:42


      אהבתי את ההשוואה לעוצמותיה השונות של הרוח....

       

      כמו באהבה... ותודה...

       

       

        13/6/09 18:18:

      אהבתי את ההשוואה לעוצמותיה השונות של הרוח....
        13/6/09 17:51:

       

      הוא חזר אל הנודע עם הרוח שלו ואת קיבלת השראה בכתיבה.

      יפה.

       

       

      *

        13/6/09 16:56:

      צטט: *עדינה* 2009-06-13 15:33:51


      אהבה = רוח

      כן ולא.

      אהבתי

      נשיקה

       

      אולי אנחנו צריכות לסגור את החלון

      שלא נתקרר...

      נשיקה

       

       

        13/6/09 15:33:


      אהבה = רוח

      כן ולא.

      אהבתי

      נשיקה

        13/6/09 15:11:

      צטט: רוח האדם 2009-06-13 14:27:36

      רק שלא היתה זאת  "שרקייה"

      המון אבק היא משאירה.

       

       

      חה חה חה... הצחקת אותי רוח...

       

       

        13/6/09 15:09:

      צטט: ה מ ו ז ה 2009-06-13 13:45:04

      השוואה כ"כ נכונה..

      כמו הרוח... בסערה..

      וכמו הרוח... שנושבת לדרכה...

      לפעמים היא נעימה.. ולפעמים... סוערת..

      הרוח... אהבתי.. 

      ואני שמחה על תגובתך היפה...

       

       

        13/6/09 14:27:

      רק שלא היתה זאת  "שרקייה"

      המון אבק היא משאירה.

        13/6/09 14:00:


      אינטואיטיבית:

       

      שיר אהבה בדואי

      דיויד ברוזה

      מילים: יצחק ויינגרטן
      לחן: יצחק קלפטר

      צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
      ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
      חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
      אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול

      כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
      אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
      אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
      והכבשים פעו בואדי כמו חליל

      הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
      הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד

      וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
      אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
      במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
      גם הסלעים פרסו כנפיים כמו אנפה

      וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
      על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
      ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
      כי גם אותי סופה נודדת סחפה

        13/6/09 13:45:

      השוואה כ"כ נכונה..

      כמו הרוח... בסערה..

      וכמו הרוח... שנושבת לדרכה...

      לפעמים היא נעימה.. ולפעמים... סוערת..

      הרוח... אהבתי.. 

      פרופיל

      תכשיט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין