כותרות TheMarker >
    ';

    המרתף

    מוזטל לשבת +

    7 תגובות   יום שבת, 13/6/09, 13:33

    דבר האוצר

     

    בד"כ, כשרוצים להכיר למישהו את מוזטל, שולחים לו לינק ל"פוסט התולעת" המפורסם אשר ממחיש בצורה טובה למדי את מימדי החולניות היצירתית שלו. אבל בתור אוצר בלעדי וזה, החלטתי להביא לכאן פוסט מעט פחות מפורסם, פחות יצירתי ואף פחות חולני. אבל חביב בגועליותו.

     

     

     

    שלושה ימים ותחת - איך הייתי עבד שירותים של השמנה

    אין עבד מין, הלוקה במזוכיזם, שאין לו פנטזיות הקשורות בבתי שימוש, וגם אני מוזטל, איני יוצא מן הכלל.

    והכוונה - שעושים עליו את כל הדברים שמקובל לעשות שם בצנעה, והוא מתוקף תפקידו החשוב, בולע ככל יכולתו, ומנקה הכל אחר כך.

    השמנה לא סוטת הפרשות כמוני, אבל בתור החברה הכי טובה שלי, אין לה בעיה לשתף אתי פעולה, ולממש לי פנטזיות חולניות, שאחרים היו רק חולמים לראותן קורמות עור וגידים.

    כך למשל התלבשנו יום אחד (למי שתהה לאן נעלמתי לפני שבוע) על פנטזיית השירותים הקלאסית.

    משימתי הייתה להיות שלושה ימים תמימים האסלה שלה.

    מצוייד במשמעת ומוטיבציה כשל הפרקליט מ"חומות של תקווה", חצבתי עם פטיש ואיזמל חור בתוך החרסינה (שאותו אסתום מאוחר יותר בעיתונים ישנים). הבקע היה גדול דיו כדי להכניס את כל ראשי לתוכו, בשכיבה לא נוחה על הגב, קצת מעל לקו המים.

    במצב עגום זה אני אמור להמתין שלושה ימים, ולנחש מה יקרה.

    הודעתי לשמנה, שהחלום האולטימטיבי שלי הוא לראות את התחת החשוף שלה מעלי כל שלושת הימים. סיפרתי לה שכשהייתי קטן, כל אימת שהיו תקלות טכניות בשידורי הטלוויזיה, הם היו מראים שקופית של מגדל דוד, אבל אני פנטזתי, שבמקום זה יקרינו תמונה של תחת נשי חשוף, שימלא את כל המרקע בהדר עתיר ריגוש מיני.

    אבל השמנה, שהיא לא פריירית שפוטה כמוני, התנגדה בתוקף לישיבה רצופה מעלי על האסלה.

    בתור תחליף, עמלנו שנינו על ציור של התחת שלה על בריסטול לבן, והשתדלנו שיהיה בגודל טבעי וקרוב כמה שיותר למקור.

    את התוצר המפואר הנחנו הפוך, כך שיסגור על האסלה, ויגרום לכך, שכל שאראה מעלי במשך שלושת הימים יהיה רק תחת.

    במרכז התחת המצויר, בדיוק היכן שצריך, גזרנו חור עגול, והשמנה שלשלה לתוכו שלוש פעמים ביום כדורי בשר על חוט, וזה משום שהחרא ריחני ואכיל, אך לא משביע.

    בתור בדיחה גועלית במיוחד על חשבוני, היא גם שלשלה פעם דרך החור בקרטון את הזין מגומי, קשור בחוט, ישר לתוך הפה הפעור שלי. אבל רק כמעט, ולא ממש מגיע.

    כמו טנטלוס מהמיתולוגיה היוונית, התאמצתי והתאמצתי, אבל הגומי רק דגדג לי את האף. לבסוף, במקום להוריד אותו רק עוד קצת, המרשעת הרימה את הזין לגמרי, ויותר לא ראיתי אותו מורד לשם.

    חוש הומור נשי, כלומר אכזרי יש לה...

    אבל עיקר הסנסציה היה כמובן כל פעם שהיא הסירה את הפלקט, ואת תחתוניה, והתיישבה על האסלה כדי להשתין ולחרבן עלי בעצמה!

    מהזווית המאד יחודית בה שהיתי, אני יכול לדווח כי התחת הרמברנדטי שלה מלא ויפהפה, עם נטיה קלה לשעירות יתר באזור פי הטבעת. הפיפי שלה שופע ומתוק, אבל הפלוצים מסריחים עד אימה. כשזה קורה, אני נתקף בגועל רב, ונושם דרך הפה.

    והחרא? חרא.

    חולפת בי חלחלה של עונג כשאני נזכר בעצמי שוכב שם שעות ארוכות ומחכה לבאות.

    זו באמת הרגשה נהדרת. נכון שמוצפים בדברים באושים, אך הכל מהווה רק סממני גשמיות חיצונית. פנימית ורוחנית ("שאנטי"), מנקים את הראש מכל הלחצים, המועקות והמחשבות הרעות. זה אלף בית של מזוכיזם!

    מה שהכי מרגש הוא גורם ההפתעה. אתם לא יודעים מתי זה עומד לקרות. דומה קצת לציפייה הדרוכה לקראת תגובה בבלוג שומם, עם מתי מעט מבקרים.

    כל מי שהיה שם, במקום המופלא ההוא, יודה - אין כמו להיות מופלץ, מושתן ומחורבן.

    דמיינו את עצמכם, יושבים חצי יום בתוך כלום מוחלט, לא רואים ולא שומעים, אולי רק רחש קל של זרימה תת קרקעית, ופתאום, אקשן של ממש! אתם מוצפים בנוזלים ומוצקים, וניירות טואלט מתקפלים. חגיגה.

    השמנה בדיוק קיבלה לקראת סוף האקספרימנט, כך שנוסף לזה גם הרבה דם. ואני, בהיותי צמא לריח הזה הרגשתי איך כלי הדם שלי עצמי, זורמים בפראיות בעורקיי.

    וכשהיא גומרת את עיסוקייה, היא מורידה את המים, ואני נשטף בקילוחי זרם צלולים, מרגיש כמו בתולה זכה הטובלת במקווה. חוזר להיות נקי וטהור כפי שמעודי לא הייתי.

    לא תמיד השמנה מואילה בטובה להוריד את המים. אחרי פיפי למשל, היא לרוב מתעצלת, ואז אני נשאר שם, מתבוסס במשך שעות עד חצאי ימים בצהוב המתקתק. זה פחות נעים...

    חבל מאד שהשמנה לא הוגנת כלפיי, ולא מורידה תמיד בסוף, אבל זו זכותה.

    ויש גם את ההמתנה המשותפת בציפייה לבאות. בהחלט מדובר על זמן איכות זוגי שלי ושלה. אנחנו לא מדברים. היא לכאורה מתעלמת מקיומי, פותרת תשחצים ומעלעלת ב"לאשה". רעשים שונים שהיא עושה מפירים מדי פעם את הדממה, ואני יודע - אם לא היה לי את השמנה הגסה, עם התחת השעיר שלה מעלי, הייתי שוכב בדמיוני בדיוק באותו המקום, ושומע את אותם רעשים נתעבים ממש. אלא שכעת הם אמיתייים, ומהווים את המציאות המנוונת של חיי הרקובים.

    אשריי, זכיתי בהגשמה!

    ומעבר לפאתוס העבדותי, אני חייב לציין איזו סצינה הזויה, שבה השמנה התיישבה על האסלה, וחיכתה המון זמן, ולא יצא לה כלום חוץ מאוויר. לי כבר לא הייתה סבלנות - לא קל לשכב שם כל היום היום לשווא, וזה גם שובר את הגב!

    בגלל שאני רגיל לצעוק על השמנה מהיום-יום, אז אפילו שם בתור העבד הכי מושפל שיש, איבדתי את הסבלנות, והתחלתי לרגון ולצעוק עליה מלמטה עם גידופים, ש"יאללה", תרביץ כבר משהו.

    השמנה לא ענתה, אבל כל כך התעצבנה עלי והתאדמה, עד שראיתי איך כל השרירים הטבעתיים שלה מתאמצים נורא, שעה שניסתה כבכל יכולתה לתת לי בדיוק את שמגיע לי.

    ולבסוף אף הצליחה.

     

    איני מאחל לאף אחד את ערימות הסחי, המלוות בקילוחי שופכין שניתכו עלי...

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/6/09 03:34:


      העניין הוא, שגם בקריאה שנייה זה מוסיף להיות מזעזע כבראשונה.

      יתכן שאין שום דרך להסתגל לטקסט שכזה. ואני תוהה עם יש רבדים נעלמים כאן?

      אולי דם סמוי בצואה..

       

      בכל מקרה זה כתוב מעולה.

        14/6/09 22:25:

      צטט: r and r 2009-06-14 15:14:24


      עברה בי חלחולת למקרא הטקסט

       ואני עדיין תוהה לגבי הסאב טקסט..

       

      מוזר. בד"כ חולחולות לא עוברות אלא מעבירות. בפעם הבאה נסי ללחלח אותה קצת. וספרי לי אם זה עזר.

       

        14/6/09 22:18:

      צטט: ראניה 2009-06-14 14:55:13

      לדעתי קראתי את פוסט התולעת והוא היה לא פחות ממשובח.

      עד לפני שנה בערך הייתי מופתעת כל פעם כשגיליתי עוד מישהו שמת לאכול חרא

      היום זה כבר הפך לשגרתי ומשעמם או במילים אחרות: סתם קקה .

       

      מה קרה לפני שנה? אולי זה קשור למיתון?

        14/6/09 15:14:


      עברה בי חלחולת למקרא הטקסט

       ואני עדיין תוהה לגבי הסאב טקסט..

        14/6/09 14:55:

      לדעתי קראתי את פוסט התולעת והוא היה לא פחות ממשובח.

      עד לפני שנה בערך הייתי מופתעת כל פעם כשגיליתי עוד מישהו שמת לאכול חרא

      היום זה כבר הפך לשגרתי ומשעמם או במילים אחרות: סתם קקה .

        13/6/09 15:09:

      אכן גועל מעוצב.
        13/6/09 14:17:
      איזה יופי של גועל. באמת

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      זייפאק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין