בכל זאת, זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן. גם בת"א או בניו-יורק מאוד מפתה להאמין במה שאתה אומר, אבל רוב העולם  לא השתנה. כסף, פוליטיקה, אהבה, כוח , זיהום הכל כרגיל.המלך חייך : "שום דבר לא כרגיל. זאת אשליה". כי כל אחד רוצה לבחור לעצמו באופן פעיל מציאות אחרת ,כדורגל? חדשות?או תוכנית על ליוויתנים? משהו מצחיק או מפחיד, עצוב או שמח.

הוד מלכותו, גם אני חיפשתי את השפיות, אבל לא מצאתי. כל כך הרבה אנשים לבד ובתנועה, בחיפוש מתמיד אחר משהו שהם יודעים-מאמינים-חושבים-מקווים-שמעו שהוא קיים, אך הם מגלים את הייאוש בהבנה שמשהו פה מקולקל. החיים מבוססים על סמלים וחוקים.

לא כמו בג'ונגל- אף אחד לא הסביר לג'ירפות שהאריה העביר חוק נגד חרבון בנהר.כאן אצלנו, אתה צריך תחפושות בשביל לעבור בשלום את פתח המסעדה וכששואלים אותך מי אתה? אתה עונה רצף של אותיות ושולף את קורות חייך. הוד מלכותו, אז איך זה אצלכם?המלך  ממשיך לחייך ואומר: " אצלנו העיקר, הוא לחיות כמו מלך".

כיווצתי גבות ועיקמתי פרצוף, ואמרתי לעצמי, ריבונו של עולם ,איך? הרי החודש נפלטתי ממעגל העבודה. אחרי 3 שנים ,הצטמצמתי למידה 0 .עכשיו אני צריכה להתמודד עם שאלת המיליון, מה את עושה בחייך? מתוך תחושה שבאמת מה שאני עושה מעיד על אישיותי. כן "ממש". הרי, כל אחד ראה ושמע שהמצב הגלובלי על כדור הארץ השפיע על דילול האוכלוסין, ואת לא היחידה ובכל זאת המילה "מובטלת" מקבלת אסוציאציה שלילית, בחורה בת 30 במצוקה שהגיע לקו העוני אחרי מרוץ "שאלת המיליון" כאשר היעד האחרון הוא ,קו-העוני (קו הגמר). לכי תסבירי ששלוש שנים קמת בשש וחצי בבוקר לפני זריחת השמש למשרד וחזרת הביתה בשקיעתה. ומבלי לדעת עליי דבר, כולם רוצים לדעת שאני בדרך הנכונה?! הרי כל אחד מאיתנו נזרק למקום אחר, אני בחרתי לנחות ,התחלתי לתפור לאט לאט את הקרקע שלי. אני בחרתי בעצמאות, באוטונומיה, בפרטיות. ובשביל הקיום הזה הייתי מוכנה לעבוד. לעבוד במקום שלפעמים שנאתי, בשביל השקט הזה המיוחד. עשר שעות מול המחשב ביום , התמודדות עם אנשים מתנשאים לגובה מטר תשעים ואת עדיין נשארת בשלך מטר ושישים.

שבוע שעבר החלטתי ללכת ליריד התעסוקה הסתובבתי בין דוכנים צבעוניים, ואנשי מכירות ממולחים כשכולם צועקים : " הייטק טרי, רק היום! ממש בזול " מלאתי שאלונים בשביל הנימוס, מסרתי בקלות את מס' הטלפון שלי כאילו הייתי במרכז שידוכים. אחרי יום מפרך חשבתי לעצמי, יהיה לי זמן למערכת יחסים עם עבודה חדשה?.הוד מלכותו הציע : " אחד המפתחות להתמודדות עם משימות החיים הוא, לחלק אותה לפרטים". נגיד, לפניי שאת שואלת את עצמך אם את מסוגלת להרוג דרקון? לא יודעת, לא ניסיתי . את צריכה קודם כל להצטייד בנעליים טובות כצעד ראשון .שמחתי לשמוע שהמלך מסתדר לו בעצמו כמו שאני מסתדרת עם הדרקון שלי. אני מתחילה לחשוב שאין לנו הרבה בעולם – מלבד אולי זה את זה וכמה רגעים יפים של חמימות וביטחון. העולם נשלט על ידי כוחות גדולים בהרבה מכל אחד מאיתנו, תנודות קשות בכלכלה יכולות למוטט מדינות, ואנחנו הקטנים עדיין נחגוג ימי הולדת, עדיין נאכל פלאפל או סטייק אנטרקוט ועדיין נלטף את בן הזוג במקום שעושה לו לחייך , ככה זה,זה המעט שיש לנו. ריגושים זה אחלה, זה מיועד למי שאינו חשוף עדיין, שאינו מאוהב לחלוטין, שאינו נמצא שם במאה אחוז עם כל הקושי שיש .

אז הוד מלכותו, אולי אתה באמת צודק, זאת אשליה! כי הקיץ עדיין כאן, ובפוליטיקה וממשלות לא יפסיקו להתקיים, כל ילד לומד בבית ספר על איכות הסביבה ופחי הזבל ימשיכו לעמוד, תמיד יהיה לנו קשה להתרגל לשינויים כי שום דבר לא כרגיל. הוד מלכותו אמר לי שיש הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב ולנצח את מכונת-המזל שלי. רגע, הוד מלכותו יורשה לי לפקפק? יש ממלכה כזו גם כאן? ...זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי את הוד מלכותו אבל אני משוכנעת שניפגש שוב, שמשהו בדרך יסיט אותי לכיוון אחר. אז יש מישהו אחר שרוצה לפקפק? ( חחח....)