כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      28/7/09 08:29:

    תודה דניאל.

     

    עזרת לי. חיפשתי חומרים בנושא. אשיג את הספר

     

    תודה

     

    גם בשם רזי

     

    פיני 

      27/7/09 19:02:

    בנושא הרעיון המחולל, או בעברית Disruptive innovation, אני מציע לקרוא את ספרו המעולה של פרופסור Clayton Christensen, שכתב לפני כמה שנים (1997) את הספר The Innovator’s Dilemma.

     

     

      16/6/09 19:48:

    תודה יקירתי. ממך זו מחמאה

     

    פ 

      15/6/09 20:44:


    כוכב ראשון ירוק ממני... על הפוסט. התפנתי לקרוא...

    זו הבמה...לעיניים הנכונות.

    בחיוך.

    הדס

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    השורשים התיאורטיים של "הרעיון המחולל"

    4 תגובות   יום שבת, 13/6/09, 15:36

    אחת התובנות הייחודיות שהעניקה לנו "תורת הכאוס" היא, שלא ניתן לתכנן לטווח ארוך. כיוון שכך, לתכנונים שלנו אין ערך גדול, וסביר להניח שפעולותינו תאופיינה בתוצאות בלתי צפויות לרוב (על"תורת הכאוס" ראו בהרחבה אצל גליק, 1991; וגם אצל רזי ויחזקאלי, 2007א',עמ' 74-51).

     

    אם כך נשאלת השאלה: בהיעדר יכולת תכנון בעלת ערך, כיצד תוכלנה מערכות מורכבות להיערך לעתיד?

     

    אף על פי שלכאורה הכאוס אינו ניתן לשליטה, מחקרים הראו לאחרונה שניתן בכל זאת להשפיע על העתיד. הדרך היא הכנסת
    "רעשים" ספציפיים לתוך המערכת (בהמשך ניווכח כי תגלית זו מאפשרת לנו לשכלל מאוד את יכולת התכנון שלנו). דבר זה נעשה למשל, בהתמודדות עם מערבולות אווירהמופיעות ומתנהגות באופן כאוטי. אם ידוע שמערבולות נגרמות על ידי חום, הרי נוכל
    לעשות שימוש בטכניקה שתפחית את החום וכך תביא להפחתת המערבולות בעתיד (רזי ויחזקאלי, 2007א', ע' 56).


    בדומה (אך באופן הרבה יותר מסובך) ניתן להשפיע גם על מערכת אנושית. לשם הבנת היכולת הזו אנו זקוקים להיכרות עם מספר
    מושגים מ"תורת הכאוס".


    ה"מושך"


    את הדרך שבה מתנהגת מערכת על פי
    האילוצים הקיימים נכנה "מושך" (Atractor). נגדיר "מושך" כתחום של אילוצים או מגבלות במערכת (הפרמטרים), שעל בסיסם נקבע איך המערכת תתפקד בתנאי סביבה שונים. זהו כינוי למצב שבו המערכת כולה תימשך ממצבים אליהם נקלעה, מהנקודה בה היא נמצאת, לנקודה אחרת, בהשפעה חיצונית (זיגדון, 2004, ע' 27) ועל פי התגובה הפנימית.

     

    כיוון שהתנאים משתנים, יכולה מערכת מורכבת לעבור מ"מושך" ל"מושך", קרי, מדפוס התנהגות אחד לאחר. כאשר מושך משתנה, התנהגות המערכת משתנה בהתאמה, לפי סדרה שונה של כללים (רזי ויחזקאלי,2007א', עמ' 74-51).

    דוגמה לשינוי "מושך": עד לבחירות בפברואר 2009 הייתה מדינת ישראל תחת "מושך" מסוים – ממשל בשלטון"קדימה", והעומד בראשה, אהוד אולמרט. מאז הורכבה ממשלה חדשה נמצאת מדינתישראל תחת "מושך" אחר – ממשל חדש בשלטון הליכוד, בהנהגת בנימין נתניהו.

     

    דוגמה ל"מושך" חברתי היא הקטנה משמעותית ביכולת ההרתעה של מערכת אכיפת החוק, בעקבות "המהפכה החוקתית" של תחילת שנות ה- 90. "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ביחד עם חוקים אחרים, ובעיקר הפרשנות שניתנה להם על ידי בית המשפט העליון, הסיטו את מערכת אכיפת החוק ליתר התחשבות בחייבים, בחשודים, בנחקרים, בעצורים ובכלואים. בשל מצב של אנרכיה בחלק מהעבירות ובשל עלייה דרמתית באלימות, מסתמן היום מעבר מהמושךהנוכחי למושך חדש של הכבדת יד חוקית, אכיפתית ושיפוטית.

     

    כיצד נכנה מעבר מ"מושך"ל"מושך"?

     

    מעבר ממושך למושך נקרא במקרים רבים "מעבר פאזה" ("Phase Transfer"). דוגמה למעבר פאזה מתחום מדעי החברה היא היעלמות המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה: המושך הקומוניסטי היה משטר ריכוזי קיצוני. כאשר הוא "נדחף" על ידי כוחות חיצוניים כמו אי שביעות רצון של לאומים שונים ביחד עם קריסה כלכלית, התנפצה המסגרת לתת מסגרות לאומיות רבות וגלי השינוי טרם שככו עד היום.

       

    דוגמה שונה למעבר פאזה התרחשה ב- 1979,כאשר טד טרנר הכריז על פתיחת ערוץ טלוויזיה ייעודי לחדשות, CNN, שישדר 24 ביממה מכל העולם.מאותו יום השתנתה צריכת החדשות של האוכלוסייה העולמית (רזי ויחזקאלי, 2007א', עמ' 62-58).

      

    קיימים בספרות מושגים דומים רבים נוספים המתארים מגוון של תופעות דומות ל"מעבר פאזה", אך נובעים בדרך כלל

    מדיסציפלינות שונות, כמו: "קפיצת מדרגה" (לניר, 2008)"מהפכה" (אבן שושן, 1968, כרך שני, ע' 720), "שינוי פרדיגמה" (קון, 2005, עמ' 177, 179),
    "נקודת מפנה אסטרטגית" (גרוב, 1997, עמ' 39-38, 42-41, 49, 72, 82)  ו"מטמורפוזה" (דרור, 2005).

     

    ה"רעיון המחולל" הוא אחתהדרכים להביא למעבר מ"מושך" ל"מושך"

     

    המעבר מ"מושך" ל"מושך" התבצע באמצעות מה שמכונה "דחיפה" (Perturbation), המשפיעה על אחד או יותר מהפרמטרים שבמערכת (רזי ויחזקאלי, 2007א', עמ'57-56).

    לשם המחשה, נתבונן בדלתה של הנילוס, כפי שניתן לראות מהחלל בתצלום של נאס"א (מצ"ב). בתחתית התמונה זורם הנילוס

    בנתיב אחד ("מושך"), עד שסיבה כלשהי ("דחיפה") גרמה לו להתפצל
    (ניתן להשוות "התפצלות" זו בארגונים אנושיים ל"צומת החלטה". אולם, מרגע שהוא התפצל בפעם הראשונה, שני היובלים שלו אינם זורמים כמקודם, בנתיב בודד, והם אינם מפסיקים להתפצל עד הגעתם לים. ה"דחיפה" העבירה את הנילוס, מ"מושך" של זרימה בנתיב אחד זה ל"מושך" של התפצלות מתמדת.


    ארגונים אנושיים מתנהגים במקרה זה כמו בטבע, ו"דחיפה" תביא אותם ל"שינוי פאזה", שלאחריה, לעולם לא יחזור הארגון ל"מושך" הקודם.

     

    "דחיפה" יכולה להיווצר מהצטברות של גורמים שהגיעה למסה קריטית ויצרה שינוי. ניתן לומר למשל, כי נפילתה של ממשלת קדימה נבעה מהצטברות של גורמים: הכישלון במלחמת לבנון, חקירה פלילית בסוגית המעורבות כשר האוצר, בהפרטת בנק לאומי; פתיחת חקירה בפרשת הבית ברחוב כרמיה, בחשד שאולמרט קיבל הנחה משמעותית ברכישת דירה, בתמורה לזירוז אישורי בנייה חריגים

    בעיריית ירושלים; חקירה פלילית בסוגית ההתערבות בהחלטות במרכז ההשקעות כשר התעשייה והמסחר "בניגוד עניינים ובדרך פסולה" בנוגע לפרויקטים שיוצגו על ידי מקורבו, עו"ד אורי מסר;  וכן, בחשד כי אולמרט ומנכ"ל משרדו מינו שורה של חברי מרכז ליכוד ברשות לעסקים קטנים,ממניעים פוליטיים; ולאחר מכן, פרשיית "מעטפות הכסף": אולמרט נחשד בקבלת כספים שלא כדין בסכום של מאות אלפי דולרים במזומן, בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת – פרשיה שהביאה לבסוף לסיום הקדנציה שלו.

     

    במערכות אנושיות, "דחיפה" יכולה להיות גם סדרת פעולות שנעשו למען מטרה מסוימת בתוך הארגון או ב"סביבה המשימתית" שלו, ואפילו פעולה בודדת אחת. פעולה בודדת כזו יכולה הייתה להיות בדוגמה שלנו החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעיד את איש העסקים והנדבן, משה טלנסקי, עדות מוקדמת במה שכונה "פרשת מעטפות הכסף של אולמרט". עדות זו יצרה סערה ציבורית. סערה זו יצרה סדרה של לחצים, בין היתר על מנהיג מפלגת העבודה, אהוד ברק, אשר הודיע כי אולמרט לא יוכל להישאר בתפקידו במצב דברים זה. לאחר משא ומתן של מפלגת העבודה עם מפלגת קדימה הוסכם כי האחרונה תערוך פריימריז בחודש ספטמבר באותה שנה.

     

    הפעולה (או סדרת הפעולות) יכולים להיעשות בלי קשר לתוצאה, והמעבר מ"מושך" ל"מושך" יהיה תוצאה בלתי צפויה ובלתי מתוכננת שלה.  

    אולם, היא גם יכולה להיעשות במתכוון על מנת ליצור שינוי. את הפעולה (או את סדרת פעולות) הנעשים במתכוון כדי ליצור שינוי, נכנה "הרעיון המחולל".

    לדוגמה, אם היו נכונים, חלילה, תיאוריות הקונספירציה שפורחות תמיד במקרים כאלה, לפיהם הייתה מזימה לסלק את אולמרט מתפקידו באמצעות ייזום חקירות פליליות, ומערכת אכיפת החוק הייתה מונעת על פי רעיון זה, כי אז היינו יכולים לדבר במקרה זה על "רעיון מחולל", שסיים "מושך" של ממשל קדימה, ופתח "מושך" אחר של ממשל הליכוד.

     

    כיצד נבחר "רעיון מחולל" וכיצד נמדוד את השפעתו?

     

    מערכות מורכבות מאופיינות בכך, שמספר קטן של משתנים יוצרים מגוון של אפשרויות. כך למשל, מספר קטן של חומצות אמיניות
    יוצרות את כל הדנ"א; מספר קטן של צבעי בסיס יוצר את מגוון צבעי הקשת; מספר קטן של משתנים ישפיע באמת על מערכת מורכבת, ועל המשתנים הללו "נכון יהיה להפעיל "מנופים", על מנת להביא ל"מעבר פאזה". המגוון
    (Bifurcation) מופיע בכל צומת החלטה. יש לו יתרונות רבים, אולם, גם חסרונות לא מבוטלים. בשל המגוון אנו יכולים גם לאבד שליטה ולגלוש לכאוס.


    כיצד נזהה את המשתנים שבאמת משנים, וכיצד נימנע מפעולות של "עוד מאותו דבר" (תקציב) על משתנים שאינם משנים?

    יתרה מכך, מתוך הבנה שלמעשינו תהיינה תמיד תוצאות בלתי צפויות, על איזה משתנה נכון יהיה להפעיל את ה"מנוף"ובאיזה "מנוף" מתוך מגוון ה"מנופים" נבחר? איך בוחרים?

       

    הדרך לעשות זאת היא באמצעות סימולציה.

     

    תהליכי סימולציה הם בעצם יצירתיות רוחנית. זהו תהליך שבו  אנרגיה מזערית המושקעת בסימולציה, יכולה ליצור "ידע" רב מהסוג הדרוש לנו."ידע" זה יאפשר לנו לזהות את אותם משתנים שבאמת משנים, ובעלויות זניחות. ראוי לזכור, שבעוד בעולם הפיזי, דרושה אנרגיה רבה מאוד לעצור רכבת, או למנוע שריפה ביער, הרי שביצירתיות רוחנית מעט אנרגיה מאפשרת שינוי במהלך עניינים (קרי, מעברמ"מושך" ל"מושך").

    מרגע שזוהו "המשתנים המשנים",פועל מנגנון של בחירה בין מגוון האפשרויות, ומצמצם אותם לאפשרויות היותר אפקטיביות. כאן ניתן, במספר קטן מאוד של חוקי משחק חדשים, לחולל שינויים מהותיים. אלה הם "הרעיונות המחוללים".

     

    תחום שיכול להביא לאיתור מגמות עתידיות או לניסיונות לכוון אליהן, הוא השימוש בגיאומטריה החדשה - הגיאומטריה הפרקטלית.
    הגיאומטריה הזאת קלה להבנה יותר מהכלים המתמטיים, והפרקטל מבטא את תנועת הפרמטר בכל סוגי ההתנהגויות. המידע מאפשר בין היתר את זיהוי הנקודות או המצבים, בהם מתרחשת "התפצלות" או "צומת החלטה" (
    Bifurcation). דהיינו, זיהוי של אפשרות
    לקיומן של מספר תוצאות אפשריות, כולל כאלו המהוות "מעבר פאזה".

    בשנות ה- 70 של המאה העשרים, מצא המתמטיקאי פייגנבאום מקדם קבוע, המכונה כיום על שמו – "המקדם של פייגנבאום" (שערכו 4.669) (ראה תרשים מס' 2). ניתן לזהות את המקדם ביחס שבין היחסים הנמדדים בתהליכים או במערכות שונות. לדוגמה, בהשוואת היחס שבין משך הזמן שמגוון האפשרויות עובר משתי תוצאות אפשריות לארבע, או מארבע תוצאות אפשריות לשמונה, בדרך לתוצאות אפשריות רבות. מקדם זה מהווה התחלה שבסופו של תהליך נוכל לאתר את התרחשות ה"התפצלות" ואת כיוונה (רזי ויחזקאלי, 2007א', עמ' 64-63). תחום זה מצוי עדיין בחיתוליו, אולם, הוא נראה מבטיח מאוד.

       

    לסיכום, הקונספט של "רעיון מחולל" הוא פרדיגמה חדשה, שאמורה להחליף את התהליכים ואת השיטות של המנגנונים הארגוניים שאינם רלוונטיים עוד בהתמודדות עם המציאות. "הרעיון המחולל" ישמש דלק המניע את התכנים, את המבנה ואת התהליכים בארגון לדרך חדשה. הוא אמור לעצב פתרונות יצירתיים "מחוץ לקופסה" שיובילו את הארגון לדרך חדשה, על בסיס "הידע" החסר ('Tacit Knowledge') שניתן יהיה לאסוף ולגבש בעזרת שיתוף הפעולה הבין-מערכתי. לאחר שיגובשו "הרעיונות המחוללים", הם יפורשו ויתורגמו לאסטרטגיות. דרגי הארגון השונים יישמו אותן על בסיס ניסיונם ועל בסיס הבנתם את המציאות הארגונית ואת יכולות הארגון להשתנות לכיוון החדש (רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 221).

     

    כיצד ייווצר 'רעיון מחולל'? התהליךאמור להתבצע למשל באופן הבא (רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 221):

         
    - עידוד תרבות של שיתוף פעולה בתוך הארגון ובין ארגונים;

    - עידוד תהליכים לפיתוח ידע בעיקר בדרג הבינוני ובדרג הנמוך בארגון;

    - עידוד תהליכים של חיפוש 'רעיונות מחוללים' אפשריים מתוך הידע שנצבר;

    מבין הרעיונות שנוצרו, יבואו אימוץ, ניכוס ובחירה של אותם 'רעיונות מכוננים' שנותנים את המשמעות לתפקוד הארגון;
    - החזרתם כ'רעיונות מחוללים' לדרגי הארגון השונים, לשם פרשנות מעשית ולביצוע.


    'רעיונות מחוללים' יכולים להיות לוקאליים ו/או גלובאליים

     

    בתחום הגלובאלי נשתמש בדוגמה שכבר הבאנו בספר – החוק הסיני שהגביל את הילודה לילד אחד למשפחה. החוק שחרר את האנרגיות ששועבדו לאספקת מזון לאוכלוסייה הגדלה לכיוונים של פיתוח ושל בניית עוצמה, והפך את סין  למעצמה עולמית.

    דוגמה נוספת היא 'הרעיון המחולל' שגיבשה ברזיל, להשתמש באתנול כמרכיב מרכזי בהנעת כלי רכב. בהחלטה זו הפכה ברזיל שהיא יצרנית ויצואנית הסוכר הגדולה בעולם, למובילה של שוק הביו-דלקים העולמי (רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 222).


    רעיונות מחוללים בתחום הלוקאלי הם למשל:

    - הפרדת הדרג המחוקק (הכנסת) מהדרג המבצע (ממשלה), במטרה למקד את הגורמים בשני הדרגים בהשבחת איכות עבודתם.

    - העברה משמעותית של סמכויות מגוונות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, תוך יצירת חלוקת עבודה חדשה ביניהם בתחומים שונים   ומגוונים (רזי ויחזקאלי, 2007ב', ע' 222):

      ביטול הפיקודים בצה"ל והפיכת המטה הכללי לגוף בונה, מארגן ומפקד על מבנה גמיש של כוחות; 

       חלוקה מחודשת של מערך המיסים הלאומי בין הדרג הלאומי והמקומי, תוך גיבוי ראשי הערים בסמכויות ובתקציבים למימושן. השינוי בא על חשבון ריכוזיות היתר של משרד האוצר;

    - העברת האחריות על השיטור בערים לראשי הערים ומיסוד משטרות עירוניות, תוך כדי יצירת חלוקת עבודה חדשה בין המשטרה הלאומית והמשטרות העירוניות. חלוקת העבודה השונה תכניס אנרגיות חדשות לתחום השיטור העירוני שהוזנח במשך שנים;

    - התמקדות במורה ובשיעור הפרונטאלי על חשבון כל יתר הגורמים המרכיבים את מערכת החינוך. העלאת מעמד המורה תהיה ה"מושך" שישביח את רמת החינוך.

     

    באופן דומה, ניתן לחפש "רעיונות מחוללים" בתחומים רבים נוספים כמו רווחה, תשתיות וכדומה.

     

    מרכיב חיוני בכל הרעיונות המחוללים הללו הוא הכוונה להשביח את קשרי הגומלין בין הגורמים השונים, ועל ידי כך להשיג שיתוף

    פעולה טוב יותר ביניהם.

     

    הערה:  הפוסט נכתב, כרגיל, ביחד עם עפרון רזי.

     

    מקורות

     

    אבן שושן אברהם (1968), מלון חדש, ירושלים, קרית ספר, כרך שני.

     

    גליק ג'יימס (1991), כאוס, מדע חדש נוצר, תל אביב: מעריב.

     

    גרוב אנדריו (1997), רק פרנואידים שורדים, תל אביב: מטר.

     

    דרור יחזקאל (2005), תכנון אסטרטגי מדיני-ביטחוני, סדנה למכללה לביטחון הלאומי, מלון אריאל, ירושלים (בכתובים בידי המחבר).

     

    ויקיפדיה (2009), ערך: דלתה, http://he.wikipedia.org/wiki/.

     

    זיגדון יעקב, פלג אריאל, בן-ישי עפרה, גולדהארט גילה, רביב אמירה, שורש רבקה, אסא חיים (2004), תפיסת ההפעלה, "רשת הלמידה המטכ"לית", טיוטא לאישור, גלילות: צה"ל, המכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה.

     

    לניר צבי (2008), אסטרטגיה של קפיצת מדרגה לישראל, דה מרקר קפה

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=447143

      

    קון תומס ס' (2005), המבנה של מהפכות מדעיות, תל אביב: ידיעות אחרונות.

     

    רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007א'), העולם איננו ליניארי – תורת המערכות המורכבות, גורם חדש בניהול, תל אביב: משרד הביטחון, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל והמרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה.

     

     

    רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007ב'), מינהל ציבורי על פרשת דרכים – מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות: המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

     

     











    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/7/09 08:29:

      תודה דניאל.

       

      עזרת לי. חיפשתי חומרים בנושא. אשיג את הספר

       

      תודה

       

      גם בשם רזי

       

      פיני 

        27/7/09 19:02:

      בנושא הרעיון המחולל, או בעברית Disruptive innovation, אני מציע לקרוא את ספרו המעולה של פרופסור Clayton Christensen, שכתב לפני כמה שנים (1997) את הספר The Innovator’s Dilemma.

       

       

        16/6/09 19:48:

      תודה יקירתי. ממך זו מחמאה

       

      פ 

        15/6/09 20:44:


      כוכב ראשון ירוק ממני... על הפוסט. התפנתי לקרוא...

      זו הבמה...לעיניים הנכונות.

      בחיוך.

      הדס

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין