אז מה אם יש רגעים שאני כועסת? אז מה אם יש רגעים שאני בוחרת שלא להבין? אז מה אם יש רגעים שאני בוחרת לפחד? אז מה אם יש רגעים שאני מקופלת לתוך עצמי. היטב.
אז מה?
כי אחר כך. אני קרובה אלייך יותר מאי פעם אני טובה אלייך יותר מאי פעם אני טובה אליי. יותר.
אחרי כל ריב אני לומדת מחדש עד כמה אני אוהבת אותך ועד כמה אתה אוהב באמת
אז לא נורא. אם בדרך קצת רבנו. קצת כעסנו. זה הביא אותנו חזרה אל אותו מקום נעים של חיבוק. של שיחה. של קרבה. של אהבה.
בשעה כזו לפני שנתיים שכבנו יחד במיטה ולא הצלחנו להרדם מהתרגשות. כמה עברנו מאז. כמה פעמים חשבתי שטעיתי. כמה נעים זה לדעת שלא. לא טעיתי.
אני אוהבת אותך איש יקר שלי הרבה יותר משאהבתי כשעמדתי איתך מתחת לחופה. לפני שנתיים בדיוק. קרובה יותר. מכירה יותר. חברה יותר. אתה כל כך יקר לי ואהוב.
יום נישואים שני הזמן עובר לנו מהר. ולמרות שיש מידי פעם משברונים קטנים ולמרות שלפעמים אני אומרת לך אחרת אני אוהבת נורא. ומאושרת. מאוד.
|
סקרלט אש
בתגובה על מקוללת
לב_פועם
בתגובה על בדרך לזוגיות
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טקסט אמיתי ואוהב,
זה יפה איך הוא נפרש לעיננו כאילו בפשטות, אבל נותן ביטוי גם למורכבויות הגדולות שבקשר.
לריב זאת לא בעיה , לריב בצורה לא נכונה זאת הבעיה.
בקיצור , צריך להימנע מלאבד שליטה , תזכרי את זה
כפי שכתבתי לך בעבר.....
חייב להיות קצת מהכל... גם כעס ומריבה
זו הוכחה שאכפת, שחשוב, שחי ופועם - מה שלא חשוב לנו לא נלחם עבורו
(ויחד עם זאת... כאישה לאישה: בחרי מלחמותייך היטב
)
שתמשיכו לריב מפעם לפעם ובסופו של ריב לאהוב עוד יותר
(אפשר איזה פוסט קטן על ה makeup sex?)
אין כוכבים :(
מזל-טוב!!
שיהיו לכם עוד המון ימי נישואים שיסכמו שנים טובות..
:-))