כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeיורם-כהןאני ואחי התהום...אם אמות עכשיו

    אני ואחי התהום...

    Intimacy - In To Me You See

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    0

    אם אמות עכשיו

    אם אמות עכשיו

    ‎77

    תכנים אישיים  

    54 תגובות   יום ראשון, 14/6/09, 02:17

    אם אמות עכשיו, זה יקרה כאשר אני לא מפוייס. לא עם תובנותיי הדלות, ביחס למה שאני מכנה חיי. לא עם עברי, שממשיך להתסיס את ההווה, שמצידו מתנכל לעתיד, והלה, רק הולך, ומתרחק, בעקביות אופיינית של עתידים. או כך לפחות היה בעבר. אם אמות עכשיו, בקשתי האחרונה תיהיה לפגוש אותם, את כל מי שלא הכרתי, כשהכרתי. כל אלו שחלפו, בתוך נפשי, על-פני עיניי, דילגו מעל ובתוך ליבי, והערימו קשיים על שכלי. ערמת קשיים שהקלו עליו, את מלאכת הוויתור.

     

    אם אמות עכשיו, אבקש לראות את פצעיי, שידעו להפציע כל אימת שיכלו, כדי להזכיר לי, שהחיוך של עכשיו, מקרי בהחלט, ואינו ניתן להעברה למועד מאוחר יותר. אני מת לדעת אמת, אומר להם, לפצעים. אם אמות עכשיו, ארצה להבין, למה נבחרתי לקבל כרטיס כניסה לכל החיים, למוזיאון האהבות, בו אסור למבקרים, לגעת, או לחוש, מהתצוגות. המוצגות. וכיצד קרה, שליבי חולק לשברים קטנים, אך לא חולקה לי הבנה במתמטיקה. אם אמות עכשיו, אשאל אותם למה-זה, חוסר השקט של הסוף, בו מונצחים רגעים מאהבות סופיות, ושמחות שעצבו. איך זה שרגעים לבלי-שוב, כאלו שהותירו מכתש של כאב מאובן, מרצדים על המסך, רגע אחרי החושך.

     

    אם אמות עכשיו, ארצה לדעת, מה הייתה מטרת ביקורי כאן, שכן אני מצידי לא מצאתי עדיין סיבה. לפחות, אתעניין לדעת, מדוע לא מצאתיה, ואם כן, איך זה שלא הבחנתי. ואם כן, מדוע בחרתי לתת את ליבי, דווקא לזו, ולהיא, שלא נתנו לו, לבחור. להיות אני. ובמקום זאת, מצאתי אותי עני.  מאהבה. אבקש עוד, לדעת, שאהובותיי מפעם, אהובות גם הפעם, אך עם ההוא, שכבר לא יבקש. לדעת איך. ואיך ייתכן, שככה התמסרתי בכל מולקולה, לקולה של אחת, שהייתה הפוכה באופן מדוייק, להפכים שלי.

     

    אם אמות עכשיו, לא תיהיה לי בקשה מיוחדת באשר לתפריט הסופי. לא ארצה לטעום פירות טרופיים, ולא להגשים חלומות אירוטיים. רק ארצה לדעת, אם הייתה זו הפנייה ההיא ימינה, או שמאלה, או זו שלא קרתה, שמנעה ממני את קרותה. של האהבה. אשתוקק לדעת, מדוע ואיך קרה, שהתמסרתי דווקא למה שהפוך לי, וממני. אשאל, כיצד קרה שהתאהבתי במי שעבורה שיחה, זה סוג של קפיצה על טרמפולינה, כשבשבילי זו יותר ריצת טראיתלון. או איך זה שליבי הומם כה חזק, דווקא מזו שבשבילה דיאלוג אירוטי, זה מסדרת 'מהיר-ועצבני', ואני בכלל חי ב'כחול-לבן-אדום' של קישלובסקי. אדרוש הסבר, איך העז הגורל, לזמן לי אשה שזולגת קרח, רגע אחרי שעברתי להתגורר באלסקה, של הרגשות, ואיך קורה שהחיפוש אחר עדינות, מסתיים מתחת לרגל של פיל. או פילה, או "נערת טרמפולינה תל-אביבית עם רשיון ל -50 סמ"ק".

     

    אם אמות עכשיו, אצטער על הנשיקה ההיא, הנוספת, שלא נתתי לי, לתת לה, לפני לכתה, ואזכר בכאב, שבכל עצימת עיניים, תמיד, הופיע דמותה המופלאה, של החמצה כואבת. אם אמות עכשיו, אסתקרן לדעת, מדוע קיבלתי חיוך שבמקום להיות כובש לבבות, מרגיש ונראה, כמו כובש זר. וגם לשאול, איך אחרי כל השאול, ליבי כמהה, לשאול מתי זה, הפגישה הבאה, עם השטן. שלבוש מלאך. ארצה גם עצה טובה, שתסביר לי, איך מרפים מכל מה שכבר לעולם לא יקרה, אבל הופיע בקטלוג המוזאוני. ההוא של האהבות. אם אמות עכשיו, אקח את הילד שהוא אני, לסיבוב נוסטלגי, בתוך החלומות שטרם נחלמו, ואולי גם סיור, במחסן האחורי, בו מפקידים הפקידים, את החלומות השבורים.
    שם הוא יראה, שיופי תהומי, הוא לפעמים, יופי של תהום. הנשי יה.

    אולי שם, אגרום לו להבין, שאם גם הוא ימות עכשיו, אולי שנינו נוכל לחיות.

    (ואם אחיה עכשיו, ארצה לעשות זאת, כמו מי שיודע, שהמוות כבר מאחוריו.)

     

     

     

    (והשיר, למעלה - טוב נו, הוא מדבר עבור עצמו).

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/14 12:17:
      תפסה אותי השורה "אקח את הילד שהוא אני, לסיבוב נוסטלגי, בתוך החלומות שטרם נחלמו". שורה מרגשת.
        6/11/11 23:05:
      אם אמות עכשיו ארצה לדעת שחייתי טוב ועשיתי טוב והספקתי
        5/11/11 20:36:
      " שאם גם הוא ימות עכשיו, אולי שנינו נוכל לחיות."
        10/9/11 18:59:
      איך לא אככב פוסט זה. -_-
        26/4/11 15:10:
      אם תמות עכשיו, תשמח, על אותה בחורת-טרמפולינה-עם-אופנוע-50 סמ"ק, שגם אם לא לנצח, אז לפחות לרגע, אפשרה לך לחוש את חוזקה של האהבה, הנאהבות ואת מי שאתה. אם תמות, עכשיו, או אח"כ או עוד רגע, תשמח על התהיות האלו שעלו, מלבו של של מישהו שלפחות ידע ויכול היה להרהר, לעומת אלו הפלקטים שרק באים ואז הולכים ולא היה להם כלום איתם, לא לפני ולא אחרי. והם אינם זוכרים. אני כמובן, מאחלת לך, שתחיה עוד כמה רגעים... :-)
        5/4/11 23:14:
      WOW מה יש בכלל להגיב אחרי זה ?? ספיצ'לס אנוכי כעת.
        15/2/10 02:55:

      מותק,

      כל-כך הרבה עצות יש כבר...

      סתם ,חשבתי.....

      אולי תנסה פירות טרופיים

      והגשמת חלומות אירוטיים.

      (אם לא טוב,עליי!.)

      :-)

      לבובה גם.

        14/2/10 23:58:


      "ואיך קורה שהחיפוש אחר עדינות, מסתיים מתחת לרגל של פיל."

      איפשהו קראתי שלפעמים החיים מזמנים לך את הפיל הזה שרובץ לו בכבדות מעודנת

      ואתה מסתכל על משהו ענק ומפחיד, אבל עושה עצמך כאילו אינו שם.

      ואם תחיה אחרי המוות "הקטן" (ההכרחי בעיניי בשביל משהו שאפשר לקרוא לו חיים) אבקש לעשות תעמולה למותך, וסינון מכתביך מתוך אחרים,

      ייבדלו לחיים ארוכים, ספק טובים.

      אבקש בליבי.

        14/2/10 16:22:

      יפה

       

      מזדהה עם כל מילה

        29/11/09 03:29:


      "ארצה גם עצה טובה, שתסביר לי, איך מרפים מכל מה שכבר לעולם לא יקרה, אבל הופיע בקטלוג המוזאוני". יורם, אני כועסת!

      אתה לא יכול להמשיך ל כמויות כאלה של אמת אונסת בנכונותה (כי כולנו בסופו של דבר מחזיקים באותה חפיסת קלפים מוטרפת בראשנו, רק שולפים כל פעם קלף אחר בזמן אחר) ופשוט אין לאן לברוח. צריך לאסור אותך! לנשק אותך! להרביץ לך! לבכות ממך!

      :-)

        29/10/09 23:23:


      כמה יפה אתה כותב........

      תודה

        22/10/09 02:46:

      מצמרר.. נוראי! 

      אתה כותב מדוייק ויפה. לא נראה לי שמישהו יעשה את זה במקומך אם תמות! קריצה

        19/10/09 00:00:
      טוב לחוש את הרגע הזה לפני הסוף....ומי שמסוגל מרוויח... הוא פשוט יודע להעריך יותר טוב כל רגע ומעכשיו ואילך....
        18/10/09 16:45:

       

      למרות שדווקא בפוסטים שלך אני מעדיפה לככב בשקט , בלי שום תגובה , ובטוחה שברור לך למה ...

      בכל זאת חייבת לציין שאני כל פעם שקוראת את הפוסטים שלך אני מוקסמת ומהופנטת מחדש .

       

      תמשיך, ואף פעם אל תפסיק!

       

       

        8/7/09 01:52:

      צטט: רות.מ 2009-07-07 22:12:22

      בדמיי ליך -חייה

       

       אוח אי אפשר לנקד

      אפשר- אני לא יודעת איך

       

      מה התכוונתי לאמר ?

       

      בדם ליבך חייה (במשמעות כפולה אחת של תחיה והניה תחייה)  את האהבה שהינך כה רוצה

      אז יעלה לך בריאות ותדחה עד שתקורב 

      ואולי כעבור זמן יפרדו הדרכים

      כאב ופחד אינם סיבות להפסיק לחיות

       

        7/7/09 22:12:
      בדמיי ליך -חייה
        6/7/09 22:03:


      אולי השליחות שלך היא בלכתוב דברים מופלאים שמפעימים

      ומפעילים אנשים לקבל פרספקטיבות בתוך מרוץ החיים....!!!

        6/7/09 09:45:

      מקסים- תודה

      במיוחד כי הלב שלי קם קצת שבור הבוקר

        2/7/09 20:39:
      אהבתי את הכתיבה *
        1/7/09 23:59:

      כתבת יפה ורגיש.

      תרגיל טוב לראות מה באמת חשוב.

      לילה טוב

        1/7/09 18:27:

      יש לך יכולת הבעה וכשרון כתיבה מיוחדים. למה שלא תתעל אותם למשהו אחר?

      http://www.youtube.com/watch?v=HEPMlSpMQQU
        1/7/09 17:04:
      כל מי שהיה עובר את מה שאתה עברת היה נשבר מזמן. אתה לפחות מדבר על זה ומוציא את זה החוצה, אבל קל להתמכר לרחמים עצמיים. צא מזה, ומסור ד"ש לשמעון. אני מקווה שגם הוא עוזר.
        30/6/09 13:52:

      למות זה פאסה, כמו שמן שיזוף גזר

       

       

        30/6/09 13:44:

      מדהים ומרגש ונוגע ישירות בכאב.

      הלוואי שלא תדע עוד צער.

      מעניין שזה מה שאומרים למי שמת לו מישהו.

      הלוואי שהאני הישן שלך הוא זה שמת

      והחדש יחווה הכל אחרת :)

        29/6/09 20:56:

      חזק !
        28/6/09 20:11:
      היי חמוד- רק שלא תמות שלא תמות החיים קצרים הזמן גונב והכל עובר מהר רק שלא תמות 
        28/6/09 10:10:


      תעשה לי טובה [לא, לא לי אישית אולי, אבל בכל זאת] אל תמות. לפחות לא עכשיו [אני יודעת שמקורי זה לא].

      האמת, גם לי אישית קצת. כי היה שווה ככה בתחילתו של היום המעצבן, להגיע בלי הזמנה מיוחדת.

       

      מדויק ונוגע

       

        28/6/09 01:00:


      אני מאחלת לך חיים ארוכים

      שבסופם אני מקווה

      תשכיל להבין

      שהדרך היא המהות הלמידה וההתנסות

      וכאבינו אהבותינו

      מעצבים בנו

      אותנו

       

       

      אל תחכה למחר

      אל תקדים את הסוף

       

      חייה היום

       

        26/6/09 18:40:

       אתה כותב יפה ורגיש.

      אני
      אם אמות עכשיו לא ארצה אלא

      חיוך

      כל היתר לא ארצה כי הייתי צריך אותם אז

      ואם לא קיבלתי אותם זה בגלל שלא רציתי אף פעם

      לקבל הכל.

      תמיד רציתי רק

      חיוך.

      קיבלתי

      ואני רוצה לקבל אותו בסוף

      גם כן.

      ככה אני.

       

        26/6/09 10:34:

      ואותי מעניין למה אף גבר לא מצא לנכון להגיב לך כאן...
        25/6/09 18:05:

      מיוחד נורא ביחס למה שגבר יכול לכתוב..

      לא כדאי למות

        25/6/09 00:17:

      תחייה! תאהב! תבלה! אתה מקסים!
        24/6/09 23:33:
      משובח
        24/6/09 10:34:

      נוגע ללב ועמוק. כותב מיוחד, קבל כוכב.
        23/6/09 19:41:

      ומה יהיה אם תחיה עכשיו?
        23/6/09 18:10:

      עזוב, למה לך למות ורק אז לרצות את כל הדברים האלה...

      תתחיל לעשות ולהשיג אותם עכשיו!!!

      נו, אתה עוד כאן? קום ותתחיל לרוץ לעבר האופק.

        22/6/09 20:47:

      וואו. נכנסתי. ביקרתי. אתה כותב מדהים!!
        21/6/09 23:33:

       

      אתה אומן. מה שאתה עושה עם המילים..אין לתאר!

      הנאה עצומה לקרוא אותך. תמיד.

        21/6/09 22:33:


      כואב להפרד ולתהות על מה שהיה,

      מה שיכול היה להיות אילו,

      והעתיד המתרחק... של הפנטזיה.

      המזל הוא שלא צריך למות כדי להבין

      וליצור עתיד חדש שאולי יקרה ויהפוך להווה.

        21/6/09 21:45:

      אוף איתך!! אתה כל כך מיוחד...

      אני אהרוג אותך אם תמות עכשיו(:

       

        21/6/09 12:40:

      יפה אמרת... "אם". * מחבק ממני יקירי.

        20/6/09 06:12:

      עזוב אותך מהמוות, מתי כבר נפגשים לקפה?
        19/6/09 23:08:

       איך שאתה כותב יפה!!

      . אבל ...כמה עצב...

      ..  והקליפ הזה, הוא כמעט מתאבד ואז היא מגיעה, בלון שחור בלון אדום, כמעט air supply.. (בוכהאו סרט ערבי סליחה)

       

      ובלי ציניות - יש עוד כל כך הרבה חיים!

       

      קבל ממני כוכב של אופטימיות והתמלאות.

       

      קריצה

       

       

       

       

       

        19/6/09 11:12:

      אני מוקסמת מהמילים

      יכולתי לרדת לעומקם

      חכה רגע,

      הולכת לקרוא עוד פעם..

        18/6/09 23:54:
      כל כך רגיש ויפה.
        18/6/09 08:40:

      יורם אתה באמת כותב מדהים והנואנסים מרגשים לאללללללללללה
        17/6/09 23:46:

      (ואם אחיה עכשיו, ארצה לעשות זאת, כמו מי שיודע, שהמוות כבר מאחוריו.)

       

      זה היה חזק לגמרי!!!

       

        17/6/09 21:52:

      אבל למה שתמות עכשיו????
        17/6/09 21:48:

      יש סיבה, עוד תבין (יש בטקסט את הקול שכבר הבין). כתוב יפה וסוחף - כרגילנשיקה
        15/6/09 11:27:


      כ"כ שם וכ"כ מבינה - שאלת הלמה ואיפה זה נכון  .....

      ___________________________________________________________

      ואולי זה בגלל שאני גרה במקום שיש שלט גדול שרשום עליו קדימה עם חץ ימינה ? 

        15/6/09 08:00:


      ..."נערת טרמפולינה תל אביבית, עם רשיון ל 50 סמ"ק"....

       

      היו הרבה פניות בדרך,שאפשר לשער בהן, מה היה קורה אילו ואם.

      אני תוהה, מה היה קורה, אם לא היית פונה בזו.

        14/6/09 22:04:


      כותב כל כך יפה, אתה נפלא :)

      בבקשה אל תמות...

        14/6/09 06:21:

      חושבת שאתה כותב ממש יפה.

      קצת קשה לעקוב משום שאין פסקאות..

       

        14/6/09 06:01:


      וכמה שטוב שלא תמות עכשיו

      ותוכל לעשות בדיוק אבל בדיוק את מה שצריך

       

      שבוע טוב

       

      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי