פעם היית מתרגש ממני:

ממשהו שעשיתי,

ממשהו שאמרתי,

מאיך שנראיתי, 

כשחייכתי או דמעתי,

ממה שהרגשתי כלפיך,

ממה שחשבתי עליך, 

ממה שכתבתי אליך.

היום לא נותר לזה זכר:

הכל כשורה,הכל כשגרה,

אני ואתה - זה מובן מאליו,

זה משהו שתמיד היה פה. 

כוח הרגל - הוא כוח עצום. 

אבל אלוהים, כמה כואב

להיות רק אישה שרגילים אליה, 

במקום לרגש כמו פעם.