כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    נאום בר-אילן

    22 תגובות   יום ראשון, 14/6/09, 12:00

    נאומו של נתניהו הערב באוניברסיטת בר אילן אינו יכול להיות אלא אנטי קליימקס לציפייה הגדולה שהוא מעורר. נתניהו, הרי, לא יכול להציע תשובה הולמת ואמיתית לאתגרים שהציב בפניו אובמה בנאומו, לכן מה שנותר לו לעשות זה להציב את עצמו במישור אחד מול אובמה כשווה מול שווה.

    תוכנו של הנאום של נתניהו ידוע מראש, זה יהיה נאום שינסה למצוא חן בעני כולם או, אולי יותר מכך לא להחריד אף אחד ממקום מושבו. הנאום של נתניהו יהיה דברים והיפוכם, קריצה למערב וקריצה נגדית למזרח. נאום שינסה לגשר בין נערי הגבעות לגבעת הקפיטול. נאום מלא קריצות אבל בעיקר ניסיון לנאום נאום ללא מצמוצים.

    נתניהו יודע שהדרך האידיאלית לנהוג בנשיא ארצות הברית היא לומר כן לכל יוזמותיו ואחר כך לתקוע את התהליך על שולחנות המשא ומתן. הרי ידוע לכל, שאין דבר קל יותר מאשר להפוך את המשא ומתן בינינו לבין הפלסטינאים לסאגה מתמשכת של הפרות הדדיות, חוסר אמון ואלימות.

    נתניהו הבין זאת כבר בכהונתו הראשונה, אין פשוט יותר מלהתקדם במשא ומתן, להפגין רצון טוב, לחתום על הסכמים על המדשאה המרכזית בחצר הבית הלבן ובו בעת להמשיך במזימות הישנות בחצר האחורית, כמו הסכם חברון בזמנו, שלא נועד להמשיך ולהתקדם במתווה אוסלו אלא לחסל אותו.

    הבעיה של נתניהו היא שהשותפים שלו מימין אינם מוכנים לשחק את המשחק הפוליטי המורכב הזה. הם רוצים שנתניהו יתייצב באופן אמיץ וחד משמעי אל מול האמריקאים ואל מול העולם כולו. כי הם חייבם זאת לבוחריהם וכי הם יודעים שבמשחק הזה של ריאל פוליטיק הם יכולים למצוא את עצמם, יום אחד, נטולי קורת גג, מבלי שאיש התכוון לכך, בוודאי לא ראש הממשלה הנוכחי.

     

    נתניהו נתון במלכוד, הערב אם יאמר את אשר נכון בעיניו לומר הוא מסתכן בנפילת הקואליציה שלו ואם לא ייאמר את אשר כל אנשי הנשיא מחכים לשמוע הוא מסתכן ביצירתה של מתיחות עזה בין וושינגטון לירושלים. לכן בחר נתניהו לא לשים דגש על תוכן הדברים אלא על הצורה והאופן.

     

    נתניהו בחר לשאת את תשובתו הערב בבר אילן תוך יצירתה של תמונת מראה לנאומו של אובמה בקהיר. כשם שאובמה בנה את נאומו כנאום היסטורי ויוצא דופן לעולם המוסלמי כך נתניהו בונה את נאומו הערב, כנאום יוצא דופן ודרמטי. כשם שאובמה בחר באוניברסיטה של קהיר כסמל לנאומו לעולם המוסלמי, תוך שילוב הסמליות של עיר מוסלמית חשובה כקהיר ומוסד אוניברסיטאי ותיק ומכובד כאוניברסיטה של קהיר, המסמלת את מעוז התבונה, הרציונאליות ואת המורשת התרבותית של העולם המוסלמי. כך בחר נתניהו באוניברסיטת בר אילן כסמל שלו. האוניברסיטה שהיא ביתה של הציונות הדתית בישראל. אוניברסיטה המשלבת בין ערכיו של העם היהודי וערכיו האוניברסאליים של הידע. אוניברסיטה המסמלת את מעוז ההתנגדות להסכם בין ישראלים לפלסטינאים, בית מדרשו של רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין.

    הבחירה בבר אילן והעמדת נאומו הערב של נתניהו כמקבילה לנאומו של אובמה בקהיר, בונה את המעמד כחלק ממופע, כזירת התגוששות של שני מתאגרפים במשקל כבד. נתניהו מציב את עצמו לא כמנהיגה של מדינה קטנטנה וחסרת יכולת תמרון עצמאית אלא כמעצמה אזורית המהווה משקל נגד למעצמה האמריקאית. דבריו הערב יפגינו בכנות את הערכתו לאומה האמריקאית ואת הכבוד הגדול שהוא רוכש לערכיה ולדרכה, אך ינסו באותה נשימה להציב את עמדתו, כעמדה עצמאית שאיננה תוצר של לחצים.

    נתניהו בחר בבר אילן הערב והוציא הודעות על פגישותיו עם אנשי רוח משמאל ומימין כדי לבנות את נאומו כנאום מכונן, כדי להכין את הקרקע מכל הכיוונים, כדי לזכות בלגיטימציה של מנהיג שהוא מעבר לשמאל וימין המסורתי, מנהיג שרואה רק את טובת ארצו אל מול עניו. נאום בר-אילן עבור נתניהו הוא חלק מאותה תשוקה להיות נשיא אמריקאי להרגיש פעם, מעבר לפוליטיקה הקואליציונית הקטנונית, פוליטיקה של פשרות וזיעה.

     

    לכן, נאומו של נתניהו הערב חייב להיות אנטי קליימקס לנאומו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה באוניברסיטה בקהיר, לא מזרח תיכון חדש ולא תקווה אמיתית תיוולד הערב בין כותלי האוניברסיטה. נאומו של נתניהו לא יצטרף להיכל התהילה של הנאומים החשובים ביותר בהיסטוריה, כי תפיסת עולמו של נתניהו ומבנה ממשלתו מכריחים אותו להמשיך ולגלגל את האבן כזיפוס במעלה ההר מבלי כל אפשרות לשנות את נתיבה ואת הידרדרותה הצפויה.

    עצוב הוא גורלו של נתניהו. הוא שגדל על ברכיה של אמריקה, שאימץ בחום את דרכיה ואת תורתה כנר לרגליו, מוצא את עצמו בפעם השנייה בהתמודדות אל מול נשיא אמריקאי עוין לתפיסתו. כמה נחמד היה להיות ראש ממשלה בימיו של בוש הבן לעומת אותו איש שמאל ליברלי וכריזמטי שרוצה לבנות עולם חדש. כמה נחמד היה לעבוד עם מקיין כנשיא, מישהו שמבין את המורכבות העולמית ולא מנסה למכור קלישאות של דיפלומטיה חדשה ורכה בעולם חסר גמישות.

    אבל זהו גורלו של נתניהו, הוא שוב לכוד בין הבלתי אפשרי לבלתי הגיוני. המזרח התיכון לא ישתנה הערב וגם לא יצבע בצבעי מלחמה. את נאומו של נתניהו הערב ינסו פרשנים בכל רחבי העולם לפרק לגורמים למצוא את החיובי ואת השלילי את ההתחייבויות המשתמעות ממנו ואת הלאווים העולים ממנו. כזה עתיד להיות גורלו של הנאום הזה, מלוהק היטב, ניצב בתוך תפאורה מחושבת, נאום מלא הדר, רק המילים לא תוכלנה למעמד. כמו במילותיו של קלאודיוס דודו של המלט ורוצחו המשוער של אביו המבין שסודו התגלה.

    "מילותי נישאות למרום, מחשבותי נותרות בתחתית, מילים ללא כוונות לגן עדן לא מגיעות" 

         

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/6/09 08:20:


      מולי שלום רב

      פוסט מזעזע שקראתי כאן לתשומת לבך ותגובתך. 

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1043422

       

        16/6/09 16:23:

      שלום לכל - לאחר נאום הראש-ממשל(ה) נתניהו.

      כמה נחמד היה לעבוד עם מקיין כנשיא, מישהו שמבין את המורכבות העולמית ולא מנסה למכור קלישאות של דיפלומטיה חדשה ורכה בעולם חסר גמישות.

      אבל זהו גורלו של נתניהו, הוא שוב לכוד בין הבלתי אפשרי לבלתי הגיוני. המזרח התיכון לא ישתנה הערב וגם לא יצבע בצבעי מלחמה. את נאומו של נתניהו הערב ינסו פרשנים בכל רחבי העולם לפרק לגורמים למצוא את החיובי ואת השלילי את ההתחייבויות המשתמעות ממנו ואת הלאווים העולים ממנו. כזה עתיד להיות גורלו של הנאום הזה, מלוהק היטב, ניצב בתוך תפאורה מחושבת, נאום מלא הדר, רק המילים לא תוכלנה למעמד.

      ------------------------------------------------------------------------

      בפראפרזה על הביטויים "כמה נחמד היה לעבוד"+"אבל זהו גורלו של נתניהו, הוא שוב לכוד בין הבלתי אפשרי לבלתי הגיוני"- מפלגת העבודה בעיניים- היא רק שותפה משנית בממשלה, אך שוב מרח לנו נתניהו את השלום בפלפל חריף.

      נתניהו עשה את האפשרי בלבד:

       דיבר על התנאים למשא-ומתן שיביא שני עמים לגור בארץ הזו, מדינת ישראל(מתוך ידיעה ברורה שאין שני המושגים זהים). דיבר על האפשרות הבלתי הגיונית של הכרה פלסטינית ב"מדינה יהודית"- כדי להסכים עם אובמה שעוד ארוכה הדרך להסכמה עם הפלסטינים.  דיבר על אי הצורך לפנות ישובים יהודיים באופיים מהשליטה הבטחונית של מדינת-ישראל על פלסטין שתקום בגדה... ולא הזכיר בתחומים אלו את רצועת עזה ולא את הגולן. אלו היו כנראה- הברירות שלו לקואליציה הקיימת בממשלתו.

      כבר ענו לו הן הערבים והן הפלסטינים(שבניגוד להבנת אובמה אינם "עם אחד גלובאלי"), ואף אחד לא דיבר על כניסה למו"מ בחדרי ישיבות ובצוותים מסתודדים.ענו גם ראש ממשלת בריטניה ונשיאי ארה"ב וצרפת. אף אחד - לא דיבר על קבלת התנאים.

      ולסיכום הנאום מבחינתי והבנתי - נתניהו בחר מראש שלא להעמיד נאומו בנפרד מנאום אובמה, והוא גם זנח את כל התיחכום של מדיניות מקיין, ואת ההכרה במציאות הקיימת.

        קסאמים בשדרות? זה לא נושא למו"מ על שלום.

      הימנעות של המצרים לקבל עסקים ישראליים וגם לא לקנות תוצרת ישראלית- זה לא נושא למו"מ על שלום.

      הימנעות של סוריה "מזכותם המנדטורית לשתות את מי הכנרת" - זה לא נושא למו"מ על שלום.

      פינוי מאחזים - זה לא נושא למו"מ על שלום.

       אז מה נשאר לדבר אם לא על ויתורים ישראליים בירושלים- כמו"מ על שלום?

       

        15/6/09 21:15:

      צטט: מולי בנטמן 2009-06-15 09:12:03

      צטט: רונן מאיר 2009-06-14 23:46:32


      ראיתי שמדברים על הפוסט הזה שלך, אז באתי.

      לא צפיתי בשידור, אבל קראתי את הנוסח המלא והוא מונח לפני.
      צדקת בהערכתך המקדימה לגבי מקומו של הנאום בהיכל התהילה.
      לדעתי, עפ"י נוסח הנאום, טעית לגבי יכולתו של הנאום הזה לחולל שינוי.
      הוא אפרורי כי הוא מכוון אל הקהילה ולא אל העולם.
      החזון נאמר בקהיר, במופע רוק משכנע.
      הפרשנות הפרקטית הובהרה לקהילה בישיבת ועד.
      אני מניח שזה גם לא נשמע משהו, כי ביבי אינו נואם מוכשר מלכתחילה.

      הטקסט אמר מדינה פלסטינית, הסאב אמר שעל ההתנחלויות צריך לדבר.
      דהיינו, ביבי הניח הסכמה ראשונית לפינוי התנחלויות בקלסר לדיון.

      לדעתי, התגובה המהירה והמשתוללת של המגיבים הפלסטינים נובעת רק מסיבה אחת - לנסות למנוע או למתן את ההתלהבות של הפלסטינים עצמם.

       

       המסקנות הראשוניות שלי מן הנאום שמבחינתו של ביבי זו הייתה הצלחה גדולה. הוא עבר טוב מסך, הוא הצליח לרצות את רוב שומעיו, הוא יצר תחושה שהוא מקבל את הרעיון של מדינה פלסטינאית מבלי שבעצם יצר שום מסד ליצירתה.  

       

      בוא תראה דעה שונה

        15/6/09 09:12:

      צטט: רונן מאיר 2009-06-14 23:46:32


      ראיתי שמדברים על הפוסט הזה שלך, אז באתי.

      לא צפיתי בשידור, אבל קראתי את הנוסח המלא והוא מונח לפני.
      צדקת בהערכתך המקדימה לגבי מקומו של הנאום בהיכל התהילה.
      לדעתי, עפ"י נוסח הנאום, טעית לגבי יכולתו של הנאום הזה לחולל שינוי.
      הוא אפרורי כי הוא מכוון אל הקהילה ולא אל העולם.
      החזון נאמר בקהיר, במופע רוק משכנע.
      הפרשנות הפרקטית הובהרה לקהילה בישיבת ועד.
      אני מניח שזה גם לא נשמע משהו, כי ביבי אינו נואם מוכשר מלכתחילה.

      הטקסט אמר מדינה פלסטינית, הסאב אמר שעל ההתנחלויות צריך לדבר.
      דהיינו, ביבי הניח הסכמה ראשונית לפינוי התנחלויות בקלסר לדיון.

      לדעתי, התגובה המהירה והמשתוללת של המגיבים הפלסטינים נובעת רק מסיבה אחת - לנסות למנוע או למתן את ההתלהבות של הפלסטינים עצמם.

       

       המסקנות הראשוניות שלי מן הנאום שמבחינתו של ביבי זו הייתה הצלחה גדולה. הוא עבר טוב מסך, הוא הצליח לרצות את רוב שומעיו, הוא יצר תחושה שהוא מקבל את הרעיון של מדינה פלסטינאית מבלי שבעצם יצר שום מסד ליצירתה.  

        14/6/09 23:46:

      ראיתי שמדברים על הפוסט הזה שלך, אז באתי.

      לא צפיתי בשידור, אבל קראתי את הנוסח המלא והוא מונח לפני.
      צדקת בהערכתך המקדימה לגבי מקומו של הנאום בהיכל התהילה.
      לדעתי, עפ"י נוסח הנאום, טעית לגבי יכולתו של הנאום הזה לחולל שינוי.
      הוא אפרורי כי הוא מכוון אל הקהילה ולא אל העולם.
      החזון נאמר בקהיר, במופע רוק משכנע.
      הפרשנות הפרקטית הובהרה לקהילה בישיבת ועד.
      אני מניח שזה גם לא נשמע משהו, כי ביבי אינו נואם מוכשר מלכתחילה.

      הטקסט אמר מדינה פלסטינית, הסאב אמר שעל ההתנחלויות צריך לדבר.
      דהיינו, ביבי הניח הסכמה ראשונית לפינוי התנחלויות בקלסר לדיון.

      לדעתי, התגובה המהירה והמשתוללת של המגיבים הפלסטינים נובעת רק מסיבה אחת - לנסות למנוע או למתן את ההתלהבות של הפלסטינים עצמם.
        14/6/09 23:09:

      צטט: shai.h 2009-06-14 21:56:18

      ועכשיו בפוסט-מורטום אפשר לומר שהצגת את המורכבות הטראגית של נתניהו על כל רבדיה ועומקיה. התעצבתי על הבחירה המוטעית של המקום, על זקני בית"ר המגוחכים שמסרבים להפנים את העולם המשתנה, ואפילו על נערי הגבעות השבויים בחלום הזוי ופועלים כסיזיפוסים במהופך: מערימים את האבנים שהמשטרה הרסה יום קודם לכן, כרובוטים נטולי תכלית.

      אפשר רק לחזור אל ציטוט הסיום שלך שהינו שיר הלל למילכוד שאוחז במנהיג שלנו, ומולו אובמה שהבטיח בדיוק את ההיפך:

      גישה חדשה של שינוי ועשייה.

       

       כמעט כמו המלט, השבוי בין חובתו לאביו לבין הספק המכרסם בו

      אולי רק השיגעון אפשרי

        14/6/09 23:07:

      צטט: שירה יגיל 2009-06-14 21:18:26


      אפשר לומר אחרי ששמעתי את הנאום...שממש קלעת בול בפוסט המצויין שלך.

       

       

      אבל ללא ספק הוא הצליח לגרום לכולנו לפתוח טלוויזיות אני בטוח שהיה לו רייטינג גבוה

       

        14/6/09 23:05:

      צטט: מיא 2009-06-14 21:13:44

      אוףףף. זה ממש פאתטי שאנחנו נושאים לאיש הזה עיניים.

       

       

      זה עדיף מאשר לשאת מבט לשמיים
        14/6/09 23:05:

      צטט: א י ל ה 2009-06-14 20:52:48


      לא, הוא פשוט התבלבל לגמרי, הביבי.

      לרגע הוא חשב שהוא המנהיג של העם הפלסטיני.

      ככה זה מנהיגים.

      הם אומרים לעם שלהם מה לעשות, לא לעמים אחרים.

       

       

       זו באמת בעיה קשה, בייחוד אם יש לך עם לא מוצלח במיוחד

        14/6/09 21:56:

      ועכשיו בפוסט-מורטום אפשר לומר שהצגת את המורכבות הטראגית של נתניהו על כל רבדיה ועומקיה. התעצבתי על הבחירה המוטעית של המקום, על זקני בית"ר המגוחכים שמסרבים להפנים את העולם המשתנה, ואפילו על נערי הגבעות השבויים בחלום הזוי ופועלים כסיזיפוסים במהופך: מערימים את האבנים שהמשטרה הרסה יום קודם לכן, כרובוטים נטולי תכלית.

      אפשר רק לחזור אל ציטוט הסיום שלך שהינו שיר הלל למילכוד שאוחז במנהיג שלנו, ומולו אובמה שהבטיח בדיוק את ההיפך:

      גישה חדשה של שינוי ועשייה.

        14/6/09 21:18:

      אפשר לומר אחרי ששמעתי את הנאום...שממש קלעת בול בפוסט המצויין שלך.
        14/6/09 21:13:
      אוףףף. זה ממש פאתטי שאנחנו נושאים לאיש הזה עיניים.
        14/6/09 20:52:


      לא, הוא פשוט התבלבל לגמרי, הביבי.

      לרגע הוא חשב שהוא המנהיג של העם הפלסטיני.

      ככה זה מנהיגים.

      הם אומרים לעם שלהם מה לעשות, לא לעמים אחרים.

              

        14/6/09 14:53:

      צטט: life3 2009-06-14 14:40:31

      מולי לפעמים אינני יודע מי דוגמטי וקפוא יותר. הימין או השמאל. האם אני צריך לסכם את נאום אובמה בקהיר כקרן של אור ותקווה ואת נאומו של ביבי בבר-אילן כהתחפרות אינסופית - לפני שננאם?

      ברק אובמה עושה עבודה טובה מבחינת האינטרס האמריקני. מישהו צריך לעשות עבודה יסודית לא פחות מבחינת האינטרס הישראלי. אין זהות אינטרסים מלאה בין ירושלים לבין וושינגטון. אפשר למצוא מכנה משותף.

      גם אם אמרת שתי מדינות לשני עמים - עדיין אתה בתחילתו של משא ומתן קשה. אחרי הכל- לא את וושינגטון עומדים לחלק כאן. ויש שאלת זכות שיבה. ויש שאלת מעמד השכונות החדשות במזרח ירושלים. ויש שאלת קווי גבול. ויש שאלת חמאס שהופך מדיני או ממשיך להיות אירני.  

      מאין הכמיהה האדירה הזאת בשמאל לניהול ישראל מוושינגטון  וקבלת מעמד רשמי ומלא של ריפובליקת בננות?

       אני אתייחס לכל הדברים באופן מלא יותר קצת יותר מאוחר

      רק הערה אחת

      אני חושב דברים די דומים על נאומו של אובמה

      נאומו של אובמה היה גם הוא בדגש על המופע והצורה יותר מאשר על מהות

      הניסיון של נתניהו להתחרות אתו בזירה הזו שאיננה מתאימה לזירה הפוליטית הישראלית היא נקודת החולשה

       

       

        14/6/09 14:40:

      מולי לפעמים אינני יודע מי דוגמטי וקפוא יותר. הימין או השמאל. האם אני צריך לסכם את נאום אובמה בקהיר כקרן של אור ותקווה ואת נאומו של ביבי בבר-אילן כהתחפרות אינסופית - לפני שננאם?

      ברק אובמה עושה עבודה טובה מבחינת האינטרס האמריקני. מישהו צריך לעשות עבודה יסודית לא פחות מבחינת האינטרס הישראלי. אין זהות אינטרסים מלאה בין ירושלים לבין וושינגטון. אפשר למצוא מכנה משותף.

      גם אם אמרת שתי מדינות לשני עמים - עדיין אתה בתחילתו של משא ומתן קשה. אחרי הכל- לא את וושינגטון עומדים לחלק כאן. ויש שאלת זכות שיבה. ויש שאלת מעמד השכונות החדשות במזרח ירושלים. ויש שאלת קווי גבול. ויש שאלת חמאס שהופך מדיני או ממשיך להיות אירני.  

      מאין הכמיהה האדירה הזאת בשמאל לניהול ישראל מוושינגטון  וקבלת מעמד רשמי ומלא של ריפובליקת בננות?

        14/6/09 13:34:

      צטט: מרדכי מולנור 2009-06-14 13:05:10


      שלש אפשרויות לנאומו של נתניהו

      ריצוי אובמה,ריצוי הימין, נאום שהוא פרווה,לא בשר ולא חלב

      דברייך הם נבואה, או הימור,,,שניהם לא רציניים

       

       

       לא נבואה ולא הימור

      רק הערכה מאוד לא מופרכת

        14/6/09 13:33:

      צטט: א י ל ה 2009-06-14 12:35:21


      כהרגלך, מילים של תבונה.

       

      המשחק הזה של ביבי מקומם ומעצבן ומרגיז, מבחינתי לפחות, מאז שלמדתי על כוונתו לשאת את הנאום דווקא שם.

      ההקשרים - פנימה והחוצה - הם זמינים ומידיים, וכך גם הקבס שזה מעלה ביחס לאיש הזה.

       

      אני אצטרף לדברים שלך - אין סיכוי שהאיש יגיד משהו משמעותי. והלוואי שאתבדה.

      <ובאותה הזדמנות, אם כבר אתבדה, אני רוצה להזכיר לבורא עולם שמילאתי לוטו השבוע, אז אם אפשר... תודה...>

       

       

       

      כנראה שתתבדי רק אם תבדי מליבך מציאות חלופית

      גם בלוטו אני לא ממלחץ לך לחכות לגדולות ונצורות

       

        14/6/09 13:05:


      שלש אפשרויות לנאומו של נתניהו

      ריצוי אובמה,ריצוי הימין, נאום שהוא פרווה,לא בשר ולא חלב

      דברייך הם נבואה, או הימור,,,שניהם לא רציניים

       

        14/6/09 12:48:

      צטט: מולי בנטמן 2009-06-14 12:24:22

      צטט: יובז 2009-06-14 12:08:41

      מולי, פוסט מצויין.

      בנושא אני ממליץ לך לקרוא את עופר שלח במעריב היום. כאן

       

      לצערי הרב, במקום שיהיה לנו נאום משמעותי עם חזון שיאפשר להתקדם קדימה בכיוון כלשהו, צפוי נאום פשרני ומתחמק עם מאפיינים של שרידות פוליטית בלבד. וחבל שכך.

      בשבוע שעבר ראיתי תכנית על מרטין לותר קינג. פעם היו מנהיגים. פעם היו נאומים...

       

      תודה על ההפניה לדברים שכתב שלח, אכן אין כאן תרבות של רטוריקה ואין סיכוי שהנאום הזה ייתרומם לגבהים. למרות שעמוק בליבי אני אשמח להתבדות. 

      מזל שקראתי את דברי שלח רק אחרי שכתבתי, אחרת הוא היה מוציא לי את רוח הכתיבה מן המפרשים.

      זה מה שקרה לי...

       

        14/6/09 12:35:


      כהרגלך, מילים של תבונה.

               

      המשחק הזה של ביבי מקומם ומעצבן ומרגיז, מבחינתי לפחות, מאז שלמדתי על כוונתו לשאת את הנאום דווקא שם.

      ההקשרים - פנימה והחוצה - הם זמינים ומידיים, וכך גם הקבס שזה מעלה ביחס לאיש הזה.

               

      אני אצטרף לדברים שלך - אין סיכוי שהאיש יגיד משהו משמעותי. והלוואי שאתבדה.

      <ובאותה הזדמנות, אם כבר אתבדה, אני רוצה להזכיר לבורא עולם שמילאתי לוטו השבוע, אז אם אפשר... תודה...>

                 

               

       

        14/6/09 12:24:

      צטט: יובז 2009-06-14 12:08:41

      מולי, פוסט מצויין.

      בנושא אני ממליץ לך לקרוא את עופר שלח במעריב היום. כאן

       

      לצערי הרב, במקום שיהיה לנו נאום משמעותי עם חזון שיאפשר להתקדם קדימה בכיוון כלשהו, צפוי נאום פשרני ומתחמק עם מאפיינים של שרידות פוליטית בלבד. וחבל שכך.

      בשבוע שעבר ראיתי תכנית על מרטין לותר קינג. פעם היו מנהיגים. פעם היו נאומים...

       

      תודה על ההפניה לדברים שכתב שלח, אכן אין כאן תרבות של רטוריקה ואין סיכוי שהנאום הזה ייתרומם לגבהים. למרות שעמוק בליבי אני אשמח להתבדות. 

      מזל שקראתי את דברי שלח רק אחרי שכתבתי, אחרת הוא היה מוציא לי את רוח הכתיבה מן המפרשים.

        14/6/09 12:08:

      מולי, פוסט מצויין.

      בנושא אני ממליץ לך לקרוא את עופר שלח במעריב היום. כאן

       

      לצערי הרב, במקום שיהיה לנו נאום משמעותי עם חזון שיאפשר להתקדם קדימה בכיוון כלשהו, צפוי נאום פשרני ומתחמק עם מאפיינים של שרידות פוליטית בלבד. וחבל שכך.

      בשבוע שעבר ראיתי תכנית על מרטין לותר קינג. פעם היו מנהיגים. פעם היו נאומים...

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין