הכלבלב
ליום ההולדת של ליאב קבל מתנה קופסת זהב. לכלבלב צבע שנהב. ליאב את הכלבלב מאד אהב, וקרא לו שן-הב. עתה, לליאב כלבלב בצבע שנהב ולו קולר בגוון זהב. אוהב ליאב את הכלבלב. כל יום משקה אותו חלב. שלא ירעב! כל היום הכלבלב נובח הב הב. כל יום חושף שיניים בצבע חלב, הכלבלב שן-הב. יצא הכלבלב מן הבית לגינה. ראה חבית עומדת בפינה. מה בחבית? קפץ על כיסא ופנימה הביט. ראה חבית גדולה, עמוקה. אין בה מאום. החבית ריקה. התחיל למלא החבית בחפצים; נעליים, חולצות, כפתורים נוצצים, דובים ובובות עשויים פרווה, כדורים, קוביות, כולו גאווה, וגם גרב שגבירתו גרבה. חיפש ליאב את הכלבלב ומצאו בחבית עם חפצים שגנב. חשב ליאב: הכלבלב הסתאב. הוציא אותו מן החבית, הסתכל בעיניו וזה אליו הביט והמחזה את ליאב הלהיט: הכלבלב, על כל החפצים השתין. עד שילכו כולם, המתין, וסימן את נחלתו, הקטין. מאז, ליאב בכלכלבים ראש אינו מקל. הוא למד סביב היטב להסתכל, הוא משתמש בגזר, אך שומר גם מקל. |