כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עסקי תרגום

    על לוקליזציה, תרגום, מתרגמים, פרילנסרים ועסקים קטנים וכל מה שביניהם, מנקודת מבטו של מתרגם עצמאי, ועוד כל מיני דברים שלא קשורים

    0

    לוקליזציה ובינאום על קצה המזלג

    6 תגובות   יום ראשון, 14/6/09, 18:26

    נאמר שיש לנו מוצר – תוכנה, אתר אינטרנט, טלפון סלולרי, מדפסת וכן הלאה – שאנו מעוניינים לשווק בעולם.

    היינו רוצים כמובן שכל משתמש ירגיש עם המוצר "כמו בבית", כאילו המוצר נעשה מלכתחילה בשפה ובתרבות שלו (מה שמכונה Locale).

    מצד שני, אם נצטרך לתכנן ולבנות את המוצר מאפס עבור כל מדינה ומדינה העלות תהיה גבוהה ותפגע בכדאיות, בפרט עבור שווקים קטנים. לכן, היינו רוצים לבנות את המוצר בצורה כזו שיהיה קל להתאים אותו לכל שפה ותרבות.

    התאמה של מוצר לשפה ולתרבות נקראת לוקליזציה (localization או l10n). בניית המוצר כך שניתן יהיה לבצע לוקליזציה שלו בצורה נוחה ומהירה ככל האפשר נקראת אינטרנציונליזציה (internationalization או i18n) או בִּנְאוּם, בעברית צחה.



    לוקליזציה

    כאמור, אנו רוצים שהמשתמש ירגיש כמו בבית. את המשתמש בקוריאה לא ממש מעניין שישנה גם גרסה בגרמנית או אפילו שהתרגום מאנגלית לקוריאנית ממש מעולה. ברגע שהוא מרגיש שזה מוצר מתורגם ומותאם, פספסנו.

    פרט לתרגום כשלעצמו, לוקליזציה כוללת בין היתר:
    ● התאמה של הטקסט לתרבות המקומית
    ● התאמה של סימנים וסמלים לתרבות המקומית
    ● התאמת המראה והפריסה של המוצר
    ● התאמה של פונקציות המוצר לעבודה עם השפה


    התאמה של הטקסט לתרבות המקומית
    כשמתרגמים טקסט, צריך לבדוק אם התוכן מתאים והולם לתרבות המקומית.

    לדוגמה, תרגמתי כמה מדריכי הפעלה של תנורי מיקרוגל, שכללו גם מתכונים שבאחדים מהם היה בשר חזיר. עקב הרתיעה החזקה מבשר חזיר בחברה היהודית וגם המוסלמית, ללא קשר למידת האמונה, השמטתי את המילה "חזיר" והשארתי פשוט "בשר".

    כשמתרגמים לשפה שמדוברת במספר מדינות, כמו ספרדית לדוגמה, צריך גם להתחשב בדיאלקטים ובהקשרים השונים. מילה שבמדינה אחת נחשבת לשובבה ומצחיקה, יכולה להיות גסה ומעליבה במדינה אחרת שדוברת אותה שפה.

    התאמה של סימנים וסמלים לתרבות המקומית
    בתרבויות שונות, לאותם סימנים יכולות להיות משמעויות שונות. למשל, בוהן מורמת שאצלנו מסמלת אישור או הצלחה, היא תנועה מגונה באיטליה שמקבילה לאצבע משולשת אצלנו. צלב קרס שבתרבות המזרחית מסמל הרמוניה, אצלנו מעורר מייד אסוציאציה לנאציזם.

    התאמת המראה והפריסה של המוצר
    לצבעים יכולות להיות משמעויות שונות בתרבויות שונות. בתרבות המערבית לבן מסמל ניקיון, טוהר ובתולין ואילו בתרבות היפנית הוא מסמל מוות. בבורסות המערביות, נהוג לסמן ירידות בצבע אדום ואילו עליות בצבע ירוק. בבורסה בסין הסימון הוא הפוך, אדום לעלייה וירוק לירידה!

    התאמה של פונקציות המוצר לעבודה עם השפה
    אחת הבעיות המרכזיות בעבודה עם שפות שונות היא התאמה לפונקציות מיון וחיפוש של טקסט. חשבו רק על הדוגמאות, הפשוטות יחסית, בעברית של זכר-נקבה, יחיד-רבים, הצמדת אותיות יחס למילה, אותיות סופיות ועוד.



    בינאום

    אם כך, כיצד נבנה את המוצר כך שיהיה קל לבצע לוקליזציה שלו? בעיקרון, על-ידי הפרדת הליבה (core) של המוצר מהמעטפת שלו. כלומר, כל הרכיבים שאמורים להשתנות במעבר משפה לשפה ומתרבות לתרבות צריכים להיות נפרדים מה"מנוע" של המוצר.

    בינאום כולל בין היתר:
    ● נגישות לטקסט
    ● קריאוּת ויכולת הבנה של הטקסט
    ● התאמת הטקסט לתרגום בסיוע מחשב (Computer Aided Translation או בקיצור CAT)
    ● אפשרות לשינוי מהיר וגורף של העיצוב והפריסה
    ● מנגנונים גמישים למניפולציה של שפה (חיפוש וכדומה)

    נגישות לטקסט
    הטקסט המיועד לתרגום צריך להיות נגיש בקלות, הן למתרגם, כדי שיוכל לתרגם אותו בנוחות ובמהירות, והן למוצר, כדי שיוכל לשלוף את התרגום בצורה חלקה. כלומר, הטקסט אינו צריך להיות מוטבע בתוך קוד עצמו, אלא בקבצים נפרדים שמהם התוכנה תשלוף אותו.

    קריאוּת ויכולת הבנה של הטקסט
    המתרגם צריך לקבל את הטקסט בצורה קריאה וקלה להבנה. באתרי אינטרנט עם תוכן דינמי או בתוכנות מסוימות, פעמים רבות הטקסט מחולק למקטעים עם משתנים המוכנסים ביניהם בצורה דינמית. כשמתרגם מקבל פיסות טקסט שכאלו בנפרד, אין לו אפשרות לתרגם בצורה מדויקת ובהתאם להקשר.

    בנוסף, לשפות שונות מבנה משפט שונה. אם לא תהיה אפשרות להעביר את המשתנים למיקום המתאים להם במשפט, התוצאה עלולה להיות מצחיקה במקרה הטוב או בלתי מובנת לחלוטין במקרה הרע.

    התאמת הטקסט לתרגום בסיוע מחשב
    תוכנות לתרגום בסיוע מחשב, כגון תוכנות זיכרון תרגום (Translation Memory), מאפשרות לשפר את איכות התרגום, להאיץ את מהירות התרגום ולחסוך כסף על-ידי מיחזור תרגומים קודמים.

    לשם כך, הטקסט שמיועד לתרגום צריך להיות בנוי בצורה המאפשרת שימוש בכלים שכאלה, למשל, שימוש בקבצים סטנדרטיים (כגון XML).

    אפשרות לשינוי מהיר וגורף של העיצוב והפריסה
    אמרנו שעיצוב של מוצר לתרבויות שונות יכול לחרוץ את גורלו, לכן יש לבנות את המוצר בצורה כזו שאפשר יהיה לבצע שינויים מהירים וגורפים בעיצוב ובפריסה שלו. למשל קביעת צבעים של אתר בגיליון סגנונות ולא בצורה קשיחה בקוד, או טלפון סלולרי עם פנלים נשלפים המאפשרים החלפה מהירה של לוח המקשים לשפה המתאימה ולשנותו לצבעים מתאימים.

    מנגנונים גמישים למניפולציה של שפה
    כפי שראינו, ביצוע מניפולציות בטקסט, כגון חיפוש או שימוש במילונים, משתנה במידה ניכרת משפה לשפה. לכן גם כאן המנגנונים למניפולציה של השפה צריכים להיות נפרדים מהליבה של המוצר, והמוצר צריך לדעת להתממשק עם כלים שונים (כגון מילונים וכלי איות שונים).



    סיכום

    כשבאים לתכנן או לאפיין מוצר, פרט לכל שאר הדברים החשובים, צריך לחשוב מראש גם על הלוקליזציה שלו. גם אם נראה שלמוצר לא יהיה שוק בינלאומי, בנייה של המוצר בצורה המותאמת ללוקליזציה מקילה על הכנסת שינויים בזמן הפיתוח, בין אם זה דברים "קטנים" כמו תיקון טעות כתיב או דפוס בממשק ובין אם דברים גדולים יותר כמו שינויי צבעים.



     © כל הזכויות שמורות ליוסי רוזנמן (רוזנמן שירותי תרגום)
    שכפול או העתקה של המאמר או כל חלק ממנו אסורים, אלא לשם שימוש לא מסחרי ותוך ציון שם הכותב, יוסי רוזנמן, והוספת הפנייה אל הבלוג של יוסי רוזנמן
    http://rozenman.cafe.themarker.com.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/09 18:22:

      צטט: Leo SNS 2009-12-02 17:35:51

      תסכים איתי אבל שלדוגמא עבור מדינת ישראל לא יעשו לוקאליזציה, גם לא לכל מדינה בבודד, העולם מחולק היום לאזור אסיה/אירופה/אפריקה צפון ודרום אמריקה אני לא מאמין ש HP יוציאו דגם של מדפסת עם מעטפת נפרדת לכל מדינה, אשמח אם תתקן אותי, אבל אני לא רואה את זה קורה היום, יש אוכלוסיות רבות אשר לא שוות את ההשקעה בהן, לדוגמא ביצוע של לוקאליזציה של מחשבים היום בארץ היא באחריות היבואן הלא כן?

      דווקא ישראל היא דוגמה הפוכה למה שאמרת. חברות רבות, גם גדולות כמו Microsoft ו- HP וגם קטנות יותר, עושות לוקליזציה של המוצרים שלהן לעברית.

       

      גם הדוגמה של המדפסת מצוינת. אני לא יודע מתי רכשת מדפסת לאחרונה, אבל רוב המדפסות מגיעות עם מנהל התקן (דרייבר) בעברית, תיעוד מלא בעברית, עזרה מלאה בעברית ופעמים רבות גם לוח הפעלה בעברית (חלק מהתרגומים באשמתי...).

       

      כל העניין בבינאום הוא בניית המוצר בצורה שלא יהיה צורך להוציא דגם נפרד לכל מדינה ומדינה. למשל המעטפת של המדפסת, ברוב המדפסות הטקסט של המקשים כבר לא מודפס או נצרב עליהם או על גוף המדפסת, אלא מגיע על פנל נשלף או פילם. כל מה שצריך לעשות זה רק להניח את הפנל או הפילם בשפה הרצויה.

       

      לגבי מחשבים, אני יודע על שתי חברות לפחות שמתרגמות בעצמן את כל התיעוד ורוב תוכנות השירות (שוב, אני יודע כי תרגמתי), אפילו של שרתים ונתבים, שלא מיועדים למשתמש הפשוט.

       

        2/12/09 17:35:
      תסכים איתי אבל שלדוגמא עבור מדינת ישראל לא יעשו לוקאליזציה, גם לא לכל מדינה בבודד, העולם מחולק היום לאזור אסיה/אירופה/אפריקה צפון ודרום אמריקה אני לא מאמין ש HP יוציאו דגם של מדפסת עם מעטפת נפרדת לכל מדינה, אשמח אם תתקן אותי, אבל אני לא רואה את זה קורה היום, יש אוכלוסיות רבות אשר לא שוות את ההשקעה בהן, לדוגמא ביצוע של לוקאליזציה של מחשבים היום בארץ היא באחריות היבואן הלא כן?
        2/12/09 15:22:
      תודה רבה על מה שכתבת. מעניין, ברור, ומלמד.
        17/6/09 12:11:
      פוסט מצויין וממצה על הנושא. תודה, יוסי!

      ארכיון

      פרופיל

      יוסי רוזנמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין