0
ישןאני הייתי בבתי כישןולא שמעתי כשבחוץ כולם היו ערים הם בחוץ היו ערים ולא ידעו שאני בביתי הייתי כישן וכשבחוץ ירד גשם הם היו הולכים לביתם ועדיין בביתי הייתי כישן וכשהם הלכו הייתי חולםעל הטיפות שגלשו ומירקו את חלוני ועל השמים האפורים שנותרו בחוץ מיותמים אז היה הרחוב שלי ואני הייתי מושיט את ידי ונוגע בהם באנשים שלא היו באנשים שלא רק כלב בודד ועזוב השתיןבפינה והגשם והזרימה שלוהקטנה שחברו לשלוליותהיו מאמתים לי את החלוםאחר כך הגשם פסק והאנשיםהיו חוזרים כשהם חומדיםאת הערות המהלכת ברחובאבל אני המשכתי לישוןועיניי היו פקוחות והמשכתילחלוםעל הגשם שהיה והקירותסגרו עלי מסביב והאור שלי היהבא לי ממנורה של ששים ואטמאובקת נואשות.בחוץ הייתה השמש טמונהבין תלי תלים של ענניםהאור שלי והאור שלהםנד לי ולהם אבל עדייןאני הייתי בביתי כישן |