קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
גילויים לא נאותים (גרסה שנייה)
ד"ר ורבטום שלף ביד מאומנת את התינוקת מהכוסשלהאמאשלה. שלוש האחיות המיילדות שהיו בחדר נתנו קפיצה אחורה וצעקו פה אחד: "א י כ ס !!!" כשהגוף הקטן והחלקלק הגיח כשהוא מכוסה בשכבה של שמני סיכה טבעיים: הפרשות ריריות בעלות ריח מגעיל. זה לא היה משהו אישי. הן עשו כך בכל פעם כשבא תינוק חדש לעולם. "מה קרה? למה אתן צועקות איכס?" שאלה כרמינה ששכבה תשושה במיטה. "סתם, סתם. זה מנהג. נגד עין רעה," אמרה אחת האחיות וקרצה לחברותיה. "מה נפלט לי?" כרמינה רצתה לדעת. "יש לך בת!" אמרה המיילדת הבכירה. "אני מקווה שהיא תדע להעריך את מה שעברתי כאן בגללה." אמרה כרמינה. "אל תדאגי, יהיה לך את כל החיים כדי לנקום בה," אמרה המתלמדת. "לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך כואב." נאנחה כרמינה. "אנחנו מעדיפים שהאינפורמציה הזאת לא תופץ ברבים." אמרה הבכירה. והשלישית הוסיפה: "עכשיו תנוחי לך. זה הזמן להיכנס לדיכאון שאחרי לידה." כרמינה תמיד מספרת שהעמידה את האחות השלישית על מקומה ואמרה לה בגאווה: "בצד שלי של המשפחה אין פינוקים כאלה." אבל בגירסה של הנסיכה אירמה רוזנפארב היא הוסיפה: "היה לי די! אני חייבת למהר ולחזור הביתה." ומכיוון שהיתה בעצם אמזונה לוחמת, התעשתה מייד, קמה על רגליה בזריזות, הוציאה את בגדיה וחפציה מהארונית שליד מיטתה, התלבשה ושמה על כתפיה באלכסון את רצועות האשפה והחצים. "חומד," היא פנתה למתלמדת, "רוצי תביאי לי את התינוקת. וגם, הקסדה שלי נעלמה, תבדקי איפה שמו אותה, טוב?" עשר דקות מאוחר יותר, דהרה כרמינה ברחובות העיר בחליפת אופנוענית וקסדה שחורה. על גבה היא נשאה את בתה, אירמה, קשורה היטב בתוך שמיכה. תוך דקות ספורות הן השאירו את השכונות על בנייניהן הגבוהים מאחור. כרמינה לקחה אותה הרחק, אל מושבת האמזונות שנמצאת במעבה היער. שם היתה בעלת ארמון עם צריחים מחודדים ומחופה בקיסוס ממסד ועד גג. זה היה ביתה, שכן כרמינה היתה מלכת האמזונות.
כמובן שהלידה בכלל לא התרחשה כפי שמתואר לעיל. זאת התנהגות של אישה נורמאלית? מורה בישראל? לרכב על אופנוע הביתה מייד אחרי לידה? זאת ממש הגזמה של הדמיון. אבל כך החליטה הנסיכה אירמה רוזנפארב להטרים את קיומה האגדי, ובשנים שיבואו, נחוץ יהיה לה סיפור לידה שהוא פלאי לא פחות. רק אחרי שנחה שלושה ימים במחלקת היולדות, קיבלה מבקרים שהביאו לה בונבוניירות ופרחים, הטריחה במשימות קטנות את האב ששמח למלא את כל מבוקשה, התאמנה בהנקה בהשגחת האחות, והתלוננה די והותר, רק אז חזרה האם הביתה כשהחבילה הקטנה בזרועותיה. כבר היה לה שם מוכן עבור התינוקת. היא קראה לה: "צפרירית".
ותודה ליועד על הוורבטום |
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
השינויים חשובים עבור הפרקים הבאים. משהו מתחיל להתבהר בסיפור הזה. כל מיני בדיעבדים.
במשך חודשיים (רצוי שלושה) מומלץ לקחת
פסק זמן מכל פעילות ארכיאולוגית וססמוגרפית ((-:
הצדק איתך, זו חוויה חיובית בלתי נשכחת.
עבורי בכל אופן...
נכון שמהצד ההוא, מראה משובב נפש זה ממש לא?
אחרי זה, הדברים כבר לעולם לא נראים אותו דבר.
גל צחוק הציף את פני בשעה שקראתי
על השליפה המהירה של הדוקטור המדופלם.
אני לשם שינוי עזרתי ליילד את שלושת ילדי.
אמרתי למיילדות הדניות שלושה דברים:
א. בתור אחראי ישיר לתוצאה, באתי לקחת אחריות.
ב. שיזוזו ויראו איך נהג אמבולנס ישראלי מתפקד בגולה.
ג. נתתי להם את המבט החודר והקשוח,
עם אצבע מאיימת וסיננתי: "הכל טוב האא..." ?
הסעיף האחרון עבד כמו קסם !
עוד!
ידעתי רק על התופים.
למארחת, שהיא מורה, יש אופנוע ומערכת תופים.
והאורחת... טוב, היא הרבה דברים :) פגע רציני...
"יהיה לך כל החיים כדילנקום בה"
את זה אומרים בכל לידה , נכון?
אוי זה מצוין, אוי זה משובח
האוזן שלי אהבה את האידיש
זהו. ידעתי שבסוף נתבלבל.
את מדברת על המארחת או על האורחת?
המארחת היא מורה. יש לה אופנוע?
לאורחת יש אופנוע. אבל היא לא מורה. (אולי הוראת סקס למעוטי יכולת?)
את רואה למה נכשלתי בלוגיקה פעמיים?
הן שתיהן מכשפות טובות על מטאטאים.
רגע, על מי את מדברת?
דווקא קיבלתי יותר השראה של טמפרמנט מהזאתי השנייה, הלא-מורה.
תודה, אחפש את מה שמתכתב כשאמצא את עשתונותי מחר. אורלי קסטלבלום ואני - ביציות שהופרדו במעבדה והופרו מזרעו המוקפא של פרנקנשטיין.
מצויין!
צחקתי עוד מהכוסשלהאמאשלה
אגב, מורה על אופנוע אנחנו מכירות. עוד משבועות