כעשרים עד שלושים נשים ,חלקן עטופות בלונגי, מוכנות כבר, יודעות בדיוק לקראת מה הן הולכות, וחלקן עדיין בלבוש מלא ישובות על המחצלת הגדולה או עומדות בקבוצות קטנות, מפטפטות להעביר את הזמן עד שכולן תגענה, או אולי כדי להפיג את המתח.
זו הפעם השנייה שלי כאן וגם אני מתרגשת אבל בעיקר מלאת ציפייה לקראת התהליך שבחרתי לעבור הלילה.
שומרות האש עסוקות בדאגה לאבני הבזלת שמתחממות כבר יום שלם במדורה, אדומות עכשיו מלהט האש וריח חזק ומשכר של מרווה ממלא את אוויר הלילה הצונן.
אנו מתחילות.
אחת אחת אנו עוברות תהליך טיהור וזוחלות אל תוך ה - Sweatlodge .
בפנים נעים ולמרות שחשוך אני מצליחה לראות את הצלליות של הנשים שכבר ישובות בפנים. אני מתמקמת לי משמאלו של הפתח, יושבת ערומה על הלונגי המקופל שלי, מרגישה את שוקייה של זו שמשאלי נוגעות בי ומנסה להתרכז במה שעובר לי בראש.
האוהל מתמלא אט אט, יש עדיין צחקוקים ופטפוטים וכשכולן בפנים הצפיפות כמעט בלתי נסבלת אבל ככה זה ב-Sweat. אני מנסה להסיח את דעתי וחושבת על השנה שעברה מאז הייתי כאן. על כל שעבר עלי, על השינויים שחלו ועל מה שעוד לפני, לפחות במה שקשור לתכניות שאני רוקמת לעצמי.
מנחת ה -Sweat,תמנע, מסבירה את מה שהולך לקרות ויש שאלות בקרב הנשים. חלקן מודאגות , חוששות, אף מפוחדות ותמנע מרגיעה ומבטיחה שכולן תהיינה בסדר גמור. התהליך בנוי משלבים שונים שמתייחסים אל כיווני השמיים, ואל אמא אדמה ואנו ישובות בחושך מוחלט מרוכזות בעצמנו ובחיבור שלנו לתכנים שתמנע מעלה.
חם לי ומחניק לי ועדיין לא הכניסו אפילו אבן אחת. זהו בדיוק הרגע בו תמנע מבקשת משומרות האש להביא את אבני המזרח. אבני המזרח מסמלות את ההתחלות החדשות , כשם שהשמש זורחת במזרח כל בוקר וכך מתחיל לו יום חדש, כך גם אנו הלילה נבקש עבורנו התחלות חדשות, כל אחת לפי חלומותיה וכמיהותיה הכמוסות ביותר.
דלת ה-Sweatlodge נפתחת, משב אוויר קריר נכנס ומצמרר את גופי, אני גומעת את האוויר הקריר בלגימות גדולות ובאור שנכנס אל תוך האוהל מבחינה בחבורת נשים צפופה , ישובה בשני מעגלים , אחד חיצוני ואחד פנימי, כשהנשים בפנימי נשענות על רגלי אלו שבחיצוני ובאמצע הכל גומחה גדולה בתוך האדמה אליה עכשיו מובלות אבני בזלת לוהטות על ידי שומרות האש.
ארבע אבנים יפיפיות ועליהן מורחת אחת הנשים מין שרף שגורם לאוהל להתמלא בניחוח נפלא.
דלת האוהל נאטמת והחום עולה בתוכו – אבני הבזלת אט אט נרגעות ומאבדות מצבען הכתום אדום וחושך מוחלט משתרר. אני לא רואה דבר ועוצמת את עיניי. תחושה קלה של פאניקה מתחילה להתעורר בי ואני מבקשת שיעבירו לי את התוף.
כמו גם בפעם הקודמת התיפוף עוזר לי. הוא ממרכז אותי וצליליו מרגיעים אותי.
אני מתחילה להרגיש הרבה יותר נוח. יש אבנים קטנות מתחתי שדוקרות את ישבני אפילו דרך הלונגי שפרסתי אך אני מנסה להתעלם ומארגנת את עצמי בישיבה מזרחית. גופי נוגע בגופה של זו שלידי והצפיפות הזו דווקא מביאה איתה נחמה ורוגע.
אני מזיעה מאד. ממש נמסה, הלונגי כבר ספוג זיעה ואני מרגישה את האדמה לחה וקשה מתחתיי. גם הנשים לידי רטובות כבר לגמרי. ורק התחלנו. במשך התהליך שייקח הלילה משהו כמו שעתיים וחצי, אולי אף שלוש שעות, אבני בזלת לוהטות רבות עוד יונחו בתוך הגומחה עד שתתמלא כולה. יש לנו עוד 3 כיווני שמיים הרי:
אבני הדרום שמסמלות את הילדה הקטנה שבנו, אבני המערב את הקשיים והעכבות שבדרכנו, ואבני הצפון את השקט והשלווה.
כל פעם שאבנים חדשות מוכנסות לאוהל אני נושמת מלוא הראות ומתענגת על אוויר ההרים הקריר שמלטף את גופי לדקות אחדות לפני שדלת ה-Sweat אוטמת את האוהל מחדש ואנו ממשיכות בתהליך. מדי פעם תמנע מתיזה קצת מים על האבנים הלוהטות וכל החלל מתמלא באדים רותחים כמעט שבין רגע מעלים את החום באוהל אף יותר.בכל פעם שאבנים חדשות מצטרפות לגומחה שומרות האש דואגות להעביר בינינו בקבוקי מים צוננים ואנו גומעות אותן בשקיקה ומבקשות עוד. יש ואישה מבקשת לצאת ואז אנו תומכות בה ועוזרות לה לפלס את דרכה בחושך אל פתח ה-Sweat אך בגדול רובן שורדות את ארבעת הסיבובים.
אני שמחה להיות כאן, מרגישה שאני עוברת הלילה כברת דרך, גאה בעצמי על התגברותי על פחדים וקלסטרופוביה קלה אפילו.
הישיבה הזו, קרוב אל האדמה, בחברת נשים שכמוני באו להתעצם ולחוות את עצמן בצורה יוצאת דופן ביותר, השירה, התיפוף והחיבור אל הטבע כמו גם הטיהור הפיזי על ידי הזעה מאד אינטנסיבית שפותחת כל נקבובית בעור ומשחררת רעלים מתוך הגוף, עושה לי טוב. וזאת למרות שלא קל לי כאן בתוך החום הכמעט בלתי נסבל לעיתים, החושך המוחלט, האבנים הקטנות שמתחפרות להם לתוך התוסיק, הצפיפות, המחשבות המתרוצצות בראש, הרגשות הגועשים בתוכי, ההחלטות וההצהרות שאני מוצאת את עצמי לוחשת לעצמי וגם מפטירה אל תוך חלל האוהל. לידי אישה מתיפחת בקול ואני מושיטה את ידי מחפשת את ידה, לתמוך בה. אני בסדר היא לוחשת ואני שומעת את החיוך שלה.
בתום ה-Sweat אני יוצאת בזחילה איטית מהאוהל, נשכבת ערומה מול מדורת המתחם , זרועותיי פרוסות לצדדים וידיי מלטפות וחופרות באדמה הטובה והחמה למגע גופי. כולי מרוחה בה ושערי דבוק לראשי. אני מרגישה כמו האישה הקדמונית, ערומה, חשופה ועם זאת מלאת כוח ועוצמה.
כך אני שוכבת לי זמן מה ליד המדורה, מביטה אל תוכה ושמחה גדולה ממלאת אותי. |
תגובות (57)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעניין לקרוא אותך.
נשים עם מוזר? טוב לא נכנס לזה כאן.
אבל במקרה הספציפי הזה טקס ה Sweatlodge הוא במקור טקס גברי בכלל
ונערך לפני או אחרי צאתם לקרב של הגברים בשבט - טקס הכנה לקרב כמו גם לטיהור ממראות קשים שראו
אתה מוזמן לנסות
נראה לי טקס מעט מוזר, אבל נשים תמיד היו עם מוזר
לאן זה מוביל?
שבת רגועה
תודה מאד מאד על הפרגון
היי טליה,
הצלחת להעביר, בתיאור העמוק שלך של המעמד, הריחות, הצבעים והקולות, את עוצמת החוויה ותחושת השחרור וטיהור. ההתחלקות שלך מצליחה לעורר בקורא רצון עז לעבור את אותו תהליך עצמו ולהתמיד עד סופו למרות הקושי. לדעתי, לפחות, זוהי כתיבה רבת עוצמה במיטבה.
יופי.
חוויות לשחרור הנשמה.
אני וויתרתי לעת עתה...
נשמע תהליך מדהים.....
שמחה בשבילך
ולא ראיתי אותך בשאקטי...
כתבת מילים שעושות לרצות לעבור גם.
תודה לך שבאת
עשיתי את זה פעם, היה מדהים.
חויה מעצימה אין ספק.
תודה טליה על השיתוף.
אלינור - באמת הגיע הזמן שתבואי
לצד כל התפילות האינדיאניות באמת יהיה טוב אם תהיה גם תפילה מסידור הנשים
למען הסדר הטוב והאיזון הרליגיוזי
*
חזרתי
יום נפלא לך
אם זה כמו אצלנו בבית הכנסת ועזרת הנשים היא למעלה בקומה שנייה,
אז ב-Sweat אין מצב שתשרוד לפי העקרון שהאויר החם ביותר הוא למעלה דווקא......
.
הזככתי.
הזדכיתי.
אני מוכן ומזומן לעולם הבא.
יאללה, העונג יהיה של שנינו
אוף אני סבלתי בפנים אין לך מושג.
קודם כל היתה איזו פסיכית לידי שלקחה את הכל ברצינות רבה מידי
ואני מעדיפה אנשים עם קצת חוש הומור
היה לי חם מגרד דביק ודוקר בתחת כמו שאת מתארת
שרו כל מיני שירים באינדיאנית שנשמעו כמו" היה אויה איה הויא"
וכולנו נאנחנו ביחד "או מיטקו יאסין" כולנו אחד
הרגשתי דבילית
אולי אני צריכה חוויה מתקנת
איתך בשנה הבאה
חוויה חוויה - אתה צודק
אבל ממש לא רק לנשים
יש Sweats דו מיניים ויש של גברים לחוד ונשים לחוד
חוויה חוויה
ושוב מבית היוצר של הנשים בלבד...
ברח לי....
נשמע כמו חוויה מעצימה ביותר!
מעניין*
נשמע
נו טוף, מישהי כבר אמרה עלי פעם שאני בלש..........קטן עלי לגלות שני צלבים בתמונה.....
בולסי
אין עליך - ישר אתה מתמקד במה שחשוב
לשווה חשבתי שאצליח להתחמק מעיניי הנץ שלך ולא להזכיר את העינן הפעוט הזה.....
תודה, היה באמת מיוחד מאד
צונק'ה, תגידי, קברתם שם שתי נוצריות על יד האוהל ?
אני רואה בתמונה שני צלבים תקועים באדמה.
טליה
כל הכבוד
על הפתיחות..
נשמע ...
כחוויה מיוחדת במינה.
יפה וברור כתבת.*
תארת את החוויה שלך יפה כל כך, ממש לקחת אותי איתך בתהליך הזיכוך.
שמעתי על הטכס הזה שהאינדיאנים עושים.
אני חושבת שאפילו ראיתי סרט על זה.
אין סיכוי שאגיע לטכס כזה, אבל אני רואה שלך זה עשה טוב מאוד.
אז כל הכבוד אישה :)))
אוףףףףףףףףףףףףףףףף
מה הפסדתי
נשמע כל כך כיף.
רואה את החיוך שלך, ומחייכת לעצמי.
שמחה שהיה לך טוב
לא כל אחת הייתה מסוגלת לזה.
נשמע כמו חוויה מעצימה ומדהימה בפני עצמה.
גם אני לא!!
מגרה אחת
כתיבה מעולה!!!
LU
You never know 'till you try
וואו
מעריצה אותך!
לא נראה לי שהייתי מחזיקה שם מעמד
יותר משתי דקות :)
יפה לך!
נשמע מדהים.
אין כמו חיבור עם אמא אדמה,
אנחנו שכחנו אותו כבר מזמן.
*
טהרת את נפשך
עמדת בעוז
מולך
ערומה
וחשופה
מדהים!
את אמיצה
אשה אשה
מיד*
וואווווווו
נשמע כמו חוויה מתקנת ענקית
יפה יפה
אהבתי מאוד
שי
זאת המילה שהיתה חסרה לי כאן "רחם" , אבל כבר נשמעתי לעצמי "רוחניקית" מספיק
התהליך אכן משול לחזרה לרחם וללידה מחדש
והאמיני לי, גם אני לא מאמינה שעשיתי את זה, פעמיים !!!!! ואפילו נהניתי
go figure......
ממש דם יזע ודמעות
בחיים לא הייתי שורדת שם
מקום סגור וחם...נדמה לי שברחם היה יותר נעים
תהליך מדהים
לו רק מקריאתו הכל סואן בפנים
מקנא..
מאחל שתזכי לעוד המון כאלו
חוויה ....
אני קורא לזה סאונה והולך מידי פעם
נכון לא משטח על הרצפה מחמת חשש
כייף אמיתי
לא ממש מבינה על מה את מדברת
אבל זה כתוב יפה.
מי אמר שאני צריכה להבין הכל???
לא היה ספק מעולם
ותודה
אכן כך !! אני עדיין לא נחתתי :)
נקרא כמו חוויה רוחנית מדהימה....
אהההה..........שכחתי, קבלי כיכוב (הראשון שלי אצלך).
עוד הוכחה שהלונג קובע!
כן, גם אני
כן, מזיע
אבל תמיד אני רוצה עוד
האמת היא שאפשר ובדרך כלל זה גם כך - בנים ובנות יחד - כמו שאתה אוהב :)
במסורת האינדיאנית התהליך הוא תהליך הטהרות שנעשה בעיקר אחרי צייד ומלחמות - להטהר גם נשפית מהמראות הקשים ומה לעשות - הגברים יוצאים לצוד ולהלחם בלי הנשים, אבל כיום יש הרבה Sweats משותפים. אבל בינינו פאנג'י, אתה לא מזיע מספיק כבר עם בנות ביום יום???
למה אי אפשר להזיע עם בנות?
מה פתאם אסור ?
בטח שגם אתה רוצה !
וגם לך מגיע להשוויץ ולהזיע
אבל אתה תשב לך עם גברים ערומים ותתחכך בהם ותתחבר לאמא אדמה
ואני מבטיחה לך שיהיה נהדר
אתה אפילו לשנייה לא תתגעגע לראג'
לחם אין כאן, אבל אירוטיקה ועוד איך יש, והרבה! *
זה לא פייר!!!
לגברים אסור?
גם אני רוצה להזיע!
פוסטים אחרונים