אחת הדרכים שבהן המוח מנסה לצמצם את חוסר ודאות היא להכניס כל דבר ודבר שנשמע ו/או נראה לתוך תבניות ידועות מראש. יש אנשים שאומרים שאנחנו "לא רואים" דברים שנכנסים בתבניות.
אני חושב שזאת הסיבה שכאשר אני מספר על דרך שבעת הגשרים אנשים ישר שואלים אותי: "מה זה בדיוק?", "האם זה מודל של אימון אישי?". הם בעצם שואלים: "לאיזה תבנית שיש לי אני אכניס את דרך שבעת הגשרים". בד"כ, בסופו של דבר, דרך שבעת הגשרים נכנסת לתבנית ה"אימון אישי".
דרך שבעת הגשרים היא מודל לדרך שבה אנחנו עוברים כשאנחנו מממשים חלום במציאות, מא' עד ת'. אני גיליתי, כשמימשתי את החלומותיי שאין אף שיטה או טכניקה שמאפשרת לי לעשות את כל הדרך מהמחשבה על החלום ועד מימוש החלום בפועל.
דרך שבעת הגשרים נועדה בדיוק לזה, לאפשר לכל אדם לראות באיזו טכניקה או שיטה הוא יכול להיעזר בשלב הנוכחי של מימוש חלום שלו.
ועכשיו נחזור לאימון אישי ונראה היכן הוא נכנס בדרך שבעת הגשרים:
באימון אישי עושים הרבה דברים אבל אני רואה בו שני חוזקים עקריים: הראשון הוא יצירת חזון והמטרות והיעדים שקשורים אליו והשני הנעה לפעולה.
חשוב להבין שחזון איננו החלום המתגשם. חזון הוא בעצם החלום הטהור שאותו אנחנו מגלים בגשר הרוח, הגשר השני בדרך שבעת הגשרים.כאשר החלום המתגשם נוצר מחוויה חזקה של אין ודאות אז גם החזון יהיה חזק ועוצמתי.
זאת הסיבה שאני ממליץ להכנס לאימון אישי רק לאחר שעברת את הגשר הראשון.
גשרים נוספים שבהן ניתן להשתמש בטכניקות של אימון אישי הם: "גשר הגשמיות" וכמובן "גשר הפעולה" שבהן עוסקים במחויבות ובאחריות למימוש החלום.
יש גשרים נוספים שבהן ניתן להשתמש באימון אישי, אבל ההמלצה שלי היא לפנות לטכניקות ושיטות אחרות למעבר הגשרים הללו. |