מוזר כמה בנאדם יכול להרגיש בודד. לשכב במיטה כשלידך הגבר שלך, שלא נוגע בך. כבר המון זמן. ואם כבר נוגע אז הוא "עושה" סקס. עושה מה שהוא חושב שצריך וזהו. ומתלונן שאני בעייתית כי לוקח לי המון זמן לגמור, אם בכלל. הוא לא מבין שהוא הבעייתי.כי אצלי הכל בראש. אם הראש מגורה האורגזמה הפיסית תגיע תוך דקה. הוא לא מבין שהוא לא נוגע..ולא פוגע. לא נגעו בעור שלי כ"כ הרבה זמן. לא שכבו לידי וליטפו אותי, את הפנים שלי,את הגוף, כל חלק בו, הוא לא מנושק, הוא לא נאהב.הוא לא מחבק אותי, לא מנשק.

לא להאמין שדווקא אני , המכורה למגע ולאהבה נשואה לאדם חסר יצר . לבנאדם כ"כ קר. אפילו גונן שהיה קר כמו קרח העניק לי כ"כ הרבה פיסית. אז חשבתי שהוא קר לעומת אלון. טוב, עם אלון זה היה מטורף לגמרי האהבה ללא גבולות הזו. לא פיסית. נפשית לחלוטין. נשמה תאומה שלי. הנשמה שפגשתי כבר בגלגול הקודם ואפגוש שוב בגלגול הבא ואז אולי נתקן את החטא הקדמון ונוכל להיות סוף סוף יחד.

לא אהבתי מאז אף אחד כך. גם לא אוהב לעולם.

מצד שני, אמנם היו לי אהבות גדולות, טוטאליות ,אבל אף אחד לא נשאר עד הסוף.

אז מה זה אומר? שהם לא אהבו מספיק? או שעם אהבה מטורפת לא מתחתנים? אהבה לא מספיקה לחיים משותפים?

החוקי כ"כ לא ממלא אותי בכלום. הוא ריק. ריק מבפנים וגם אני.

שוב בא לי לבכות. בכיתי אתמול שם בספה, לבד, בסלון.בכיתי כי אני בודדה. הוא בכלל לא מבין אותי, לא מבין מה אני צריכה.

האסור מבין אבל הוא אסור ועצוב לי כל הסיפור הזה. למה אי אפשר לקבל הכל מאותו אחד?

למרות שאיפשהו כבר השלמתי עם זה והשלמתי עם זה שהחוקי לא יוכל לתת לי את מה שאני צריכה אז עדיף לקבל את זה ממישהו אחר מאשר לא לקבל בכלל ולהשאר נאמנה.

נאמנה למה? למסגרת שיגרתית ללא אהבה וללא תשוקה. למסגרת שגורמת לך למות.?מעדיפה להיות רעה אבל להשאר נאמנה לעצמי. לרצונות שלי. זה יצר בסיסי לחלוטין . הצורך באהבה, במגע. אני לא חושבת שאפשר לחיות בלי זה. תינוק שנולד – זה כל מה שהוא צריך יחד עם מזון ואויר לנשימה.הוא חושב שאם הוא יקח אותי למסעדה או לצימר זה יספיק. זה נחמד, זה כיף, אבל כל מה שבא לי הוא שהוא יסתכל עלי בעיניים רעבות, שילטף את כולי בתשוקה, שינשק אותי נשיקות כאלה ארוכות, אמיתיות.

היום אני נפגשת עם האסור.

הוא יאהב את הגוף שלי ואת הנשמה.

שלוש שעות יש לנו.

גם זה משהו בים השיממון הזה.