כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    געגוע (או: האם אפשר להתגעגע למשהו שאף פעם לא היה קיים)

    56 תגובות   יום שישי , 10/8/07, 20:44

    משפחה בשבילי

    זה אבא שעושה לילדה אמבטיה לפני השינה

    ילדון שקופץ בשבת למיטה הגדולה של ההורים

    ילדה שרצה ממרחק באושר אל אבא ומונפת באוויר

    חיבוק ענק לאמא אחרי שהילד נפל

    ילדה שמתעוררת בלילה מחלום רע וקוראת לאמא שתבוא

    ילד שמורם למעלה למעלה לגעת בתקרה

    אמא ואבא אוחזים בידיו של ילד קטן (אחת, שתיים ו-שלוש - הופ)

    צחוק מתגלגל

    שני אחים לפחות (ילד יחיד תמיד נראה לי עצוב)

    ארוחת ערב משפחתית

    המון אהבה

    והרבה רעש

     

    לפני כמה ימים הייתי במסיבת סיום בגן

    ראיתי שלשות אוהבות של אבא, אמא, ילד

    ואנחנו רק שתינו

    וגיליתי שאני מתגעגעת למשפחה

    שאף פעם לא היתה

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/10 12:22:

      לפעמים אפשר

        23/8/07 21:08:

       

      צטט: סרית 2007-08-23 01:59:21

      את כותבת מקסים...ובנשימה אחת אני מזמינה אותך לבקר אצלי ולקרוא את יום ב-200 מילים. אמא גרושה - וילדה.

      תזכרי שאימהות - זה 2 מילים.... אי + מהות.

      נשיקות לילה טוב. ולא, אלו אינם מילות 'נחמה' - סתם הזדהות לילית...

      תודה שרית יקרה. הולכת לבקר אצלך ב-200 המילים.

      הזדהות היא אחד מהדברים הכי טובים שיש בעולם, ובלילה היא הכי טבעית לנו.

        23/8/07 01:59:

      את כותבת מקסים...ובנשימה אחת אני מזמינה אותך לבקר אצלי ולקרוא את יום ב-200 מילים. אמא גרושה - וילדה.

      תזכרי שאימהות - זה 2 מילים.... אי + מהות.

      נשיקות לילה טוב. ולא, אלו אינם מילות 'נחמה' - סתם הזדהות לילית...

        16/8/07 20:37:

       

      צטט: רחלית 2007-08-16 01:42:07

      את מרגשת ואמיתית...

       

      יש לך געגוע בדמיון, והוא טבעי אני חושבת...

       

      מאחלת לך ולה רק טוב...

      תודה רחלית. זה נראה לי הכי טבעי בעולם, לפעמים אנחנו טיפה עצובים וזה מותר וזה חוקי וזה טבעי. רק לפעמים.

        16/8/07 01:42:

      את מרגשת ואמיתית...

       

      יש לך געגוע בדמיון, והוא טבעי אני חושבת...

       

      מאחלת לך ולה רק טוב...

        13/8/07 22:14:

       

      צטט: heleni 2007-08-13 19:49:13

      מונה ליזה יקרתי! 

      אין עלייך!

      למי מאיתנו אין רגעים של עצב, משבר, צביטות, נפילות, אכזבות ועוד. שיקום!

      מי שלא חווה שברון לב מאהבה. לא ידע יסורי אהבה.שיקום!

      מי שלא התאכזב, לא ניסה.לא נפל לא מעד שיקום!

      מי שלא קיווה וציפה  ונותר רק עם החלום והתקווה.שיקום!

      כל הכבוד על האומץ שלך לשתף חוויות כל כך אנושיות.

      זוהי גדולתך!

      תבורכי בכל אשר תלכי.

      הלני

      הלני יקרה - אני שמחה שהכרתי אותך אתמול :-)

      אין לנו אלא להודות שאנחנו אנושיים ושאנחנו מרגישים, כל רגש הוא לגיטימי ומבורך, ועדיף שלא להדחיק - ההדחקה אינה פתרון אמיתי.

      עם האכזבות והעצב והכאב נתמודד, ובזכותם נחלום הלאה ונשאף לטוב יותר.

      תודה רבה נשיקה

       

        13/8/07 19:49:

      מונה ליזה יקרתי! 

      אין עלייך!

      למי מאיתנו אין רגעים של עצב, משבר, צביטות, נפילות, אכזבות ועוד. שיקום!

      מי שלא חווה שברון לב מאהבה. לא ידע יסורי אהבה.שיקום!

      מי שלא התאכזב, לא ניסה.לא נפל לא מעד שיקום!

      מי שלא קיווה וציפה  ונותר רק עם החלום והתקווה.שיקום!

      כל הכבוד על האומץ שלך לשתף חוויות כל כך אנושיות.

      זוהי גדולתך!

      תבורכי בכל אשר תלכי.

      הלני

        13/8/07 00:21:

       

      צטט: heleni 2007-08-12 23:43:23

      ליזה יקרה!

      בפתגמים מדברים בקפה אז אתבל דברי בפתגם:

      "לא כל עשר אצבעותיך יכולות להיות באותו אורך - באותה מידה,

      אי אפשר לצפות שהכל יהיה מושלם כל הזמן"!

      - קונפוציוס

      מנסיון, אני יודעת שזה לא מנחם ובכ"ז: 

      אלוהים חנן אותך ביופי, בתבונה, בבריאות, בילדה מקסימה,(איזו תמונה מתוקה לרוץ למסלול דוגמנות!) וזה רק מהתרשמות.

      מאחלת לך שבהמשך הדרך (ואת גם צעירה!) תמצאי את הקשר הטוב והראוי לך לבניית משפחה מושלמת!

       

       הלני - מהאופק הרחב אל הלב

      תודה רבה יקירה - את מקסימה, גיליתי גם בצ'אט עד כמה.

      רק חייבת לציין שפוסטים עצובים אינם אופייניים לי, אני אדם אופטימי שמחייך כמעט תמיד, גם כשאני נופלת אני קמה על הרגליים (יש פוסט אחד שאומר עליי המון). אבל גם למחשבות העצובות שצצות יש מקום, ואין להתעלם מהם. אני נגד להדחיק, תמיד בעד לדבר, להתמודד עם הדברים ולהניח על השולחן - ככה טוב לי לחיות. אז גם מחשבה של רגע עם צביטה בלב - בהחלט שווה פוסט בעיניי.

      תודה לך נשיקה

        12/8/07 23:43:

      ליזה יקרה!

      בפתגמים מדברים בקפה אז אתבל דברי בפתגם:

      "לא כל עשר אצבעותיך יכולות להיות באותו אורך - באותה מידה,

      אי אפשר לצפות שהכל יהיה מושלם כל הזמן"!

      - קונפוציוס

      מנסיון, אני יודעת שזה לא מנחם ובכ"ז: 

      אלוהים חנן אותך ביופי, בתבונה, בבריאות, בילדה מקסימה,(איזו תמונה מתוקה לרוץ למסלול דוגמנות!) וזה רק מהתרשמות.

      מאחלת לך שבהמשך הדרך (ואת גם צעירה!) תמצאי את הקשר הטוב והראוי לך לבניית משפחה מושלמת!

       

       

       הלני - מהאופק הרחב אל הלב

        12/8/07 22:52:

       

      צטט: מירב שובל 2007-08-11 23:50:20

      בטח שאפשר להתגעגע למשהו שלא היה... אבל אני בטוחה שיהיה ועוד יותר טוב ממה שציפית כי זה מה שקורה ומגיע לאנשים טובים כמוך. ומי יודע שמכל שיעור לומדים ומהכל לטובה אז עכשיו תביני כמה טוב מצפה לך (-:

      אוהבת אותך. מהכל לומדים והכל לטובה - זו אמת לאמיתה ויש לי הוכחות :-)

      תודה מותק נשיקה

      צטט: אחת שיודעת1 2007-08-12 19:52:53

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-08-10 22:19:16

      מרגש ועצוב. אבל - מהצד השני הרבה שמח של דברים שכן ישנם. ועוד הצעה לחיים אף פעם אל תתרשמי מכמה דקות של אירוע חיצוני. את אף פעם לא יודעת מה קורה באמת במשפחה הזו שראית ואת בונה עליה עכשיו תיאוריות.

       

      היי ליזה,

       

      אהבתי מאוד את התשובה של טל ולכן אני מצטטת אותה שוב

       

      אם כי, זה לא סותר את הרצון להשיג משהו שנראה לך יותר טוב מהקיים.

       

      היום מצפה לנו מטר של כוכבים, מה מדיניות בקשת המשאלות במצב הזה, את יודעת במקרה? (כי גם לי לא אכפת לבקש דבר אחד או שניים, על הדרך).

      לדעתי מדיניות בקשת המשאלות היא כבכל יום - בקש כל מה שמתחשק לך ודאג לעשות למען הגשמת המשאלה, רק שביום כזה עדיף לבקש אפילו יותר מהרגיל, להעיז ולבקש בגדול ובאומץ נשיקה

      (ואני תמיד אוהבת את התשובות של טל, יש לך טעם טוב מחייך)

      צטט: המרענן הרישמי... 2007-08-12 21:29:51

       

       

      אני מציע, לא להתעלם מהגעגוע ולא לראות בו תופעה מצערת, מכמירת לב וכו' - אלא להיפך, לראות בו סימן מעודד ומחזק!

       

      יוסי בנאי המנוח ספר פעם בראיון, כי 2 הערים שעצבו את אישיותו הן ירושלים ופריס. כשנשאל, איך זה שאינך מתגורר באף אחת מהן (הוא התגורר בתל-אביב)? ענה "בשביל הגעגוע...".

       

      אילו היה גר במי מהן, היה מגלה שיש להן, גם (או אולי בעיקר) צדדים פחות מושכים, פחות מוארים, פחות נעימים. ומרחוק, דרך מנגנון הגעגוע, אדם מסנן את כל הצדדים השליליים, הארציים, ונותר עם החלק החיובי והנעים בלבד או אפילו עם חלק דמיוני (במחילה) או האידיאלי, שלא היה שם במקור, לא קיים ולא יהיה שם.
      הגעגוע "ממלא ומתקן" חוסרים ופגמים אלו.

       

      הגעגוע איננו רק נוסטלגיה לעבר (מסונן, דמיוני או אחר), אלא הינו מכוון לעולם פנטסטי (=מתווה עולם מנותק מהמציאות, ותקין יותר ממנה... ע"ע טולקין) ו/או עולם אידיאלי-אוטופי ו/או עולם שהדמויות החיות בו מתעלמות מפגמיו (ע"ע אתגר קרת).

       

      כך או כך, הגעגוע הוא המנגנון שמניע את כולנו לשיפור חיינו במישור האישי (ובמקרים רבים גם במישור הקבוצתי...).

       

      ולכן, בקצב פעילותיך הנוכחי, נראה לכולנו, שהכיוונים שאת מתווה והעוצמות שאת משקיעה, יביאו לכך שבמהרה יוגשמו "געגועיך" (ובא לציון וגו'..).

      אני איתך - זו לא תופעה מצערת, אלא פשוט הכי טבעי ומאוד חשוב.

      אז קודם כל זו עובדה קיימת, אפשר להתעלם, אבל אני לא מהמדחיקים, אני מהמתמודדים - מעדיפה להרגיש את התחושות ולעבד אותן, וככה קל לי יותר לחיות ולהיות שלמה עם עצמי. התחושות לגיטימיות והן לא ייעלמו אם נתעלם מהן (ואולי אפילו להיפך).

       

      אני תמיד בעד שיפור, והדרך לשפר היא אצלנו, זה תלוי בנו ובדרך ההתמודדות שלנו.

       

      התגובה שלך נהדרת - תודה רבה.

        12/8/07 22:42:

       

      צטט: לימור ה 2007-08-11 13:00:20

      זה לא געגוע למה שלא קיים, זה געגוע למה שקיים בלב שלך ולא התממש (עדיין) במציאות.
      מאחלת לשתיכן את הכי טוב שאפשר.

      צודקת יפתי - מדייקת לחלוטין :-)

      תודה.

      צטט: dananda 2007-08-11 13:57:42

      קודם כל,  את ויולי משפחה,

      ומשפחה מקסימה אם יורשה לי לומר,

      יש כל מיני סוגים של תאים משפחתיים,

       

      ורשמים חיצוניים מכל מיני פנטזיות על תאים משפחתיים אחרים שונים ומשונים, הם קודם כל רשמים חיצוניים. ויום אחד התא שלכם יגדל, באופן שיהיה נכון לכן, ולא מערגה לסיפורי אגדה.

      אז המון אהבה,  אושר, ותראי איזו משפחה גדולה ואוהבת יש לך כאן, ובחיים.

      חיבוק ענק. 

      תודה דנה, החיבוק שלך שווה המון המון בשבילי :-)

      הגעגוע הזה היה צביטה של רגע קל לצד ההגיון והידיעה שזה משהו שברגש. אני יודעת שיש הרבה משפחות שרחוקות מלהיות מושלמות גם שהן משפחות סטנדרטיות לחלוטין.

      הגעגוע הזה היה כמיהה למה שחלמתי, שרציתי, שייחלתי, שציפיתי ונשבר לי. אני מאושרת היום, טוב לי והחיים שלי מלאים, יש לי אהבה מחברים וממשפחה ומהקפה - אבל לפעמים נכנסת לכולנו טיפה של עצב - סך הכל אנחנו אנושיים :-)

      צטט: brown_little 2007-08-11 14:04:32

      ליזה את נשמה טהורה

       

      ותראי איך הבכי שלך מציף פה הכל

       

      פעם אחרונה שהייתי רטוב ככה

      זה בקיבוץ

      שחשבתי שאם אתבונן כמה שניות בכל הממטרות

      ואבין לאן כל ממטרה מכוונת

      אוכל לעשות קיצור דרך בלי להרטב.

       

      הדרך למקלחת בהחלט רצופה כוונות טובות. 

      אתה מתוק אמיתי וגם לא נורמלי בכלל :-)

      צטט: יאיר אולמרט 2007-08-11 16:54:11

      ליזה,

       

      כבר סיכמנו : "גם כשעצוב לך יש לך אותי" מחייך

       

      וחוצמזה את זוכרת לתת ליולי נשיקה על המצח לפני השינה מדוד יאיר ?

       

      אני משוכנע שבעוד כמה שנים נקרא פוסטים מרגשים שלך בהם תתגעגעי לימים בהם היית רק את ויולי. יולי כבר תהיה גדולה ולא תרשה לך להיכנס לחדר שלה להתערב בסדר ובניקיון, ההוא (שיגיע) ישאיר כלים בכיור ומגבת על הרצפה,בבוקר תגלי שלקח את המפתחות של האוטו בלי להודע כי מיהר למשחק הטניס (בדיוק כשרצית לסוע למכולת) וכו'... וכו'

       

      (שלא לדבר על מקרה בו הוא יגרור אותך לצעדה כשבדיוק תרצי לכתוב פוסט מרגש קורץ)

       

      אוקצור - תהני ממה שיש ומהיותכם ביחד (את ויולי) מאושרות.

       

      העתיד כבר יביא לך את הפתעותיו (הלוואי ולטובה. רק לטובה). 

      נתת לי מבט אל העתיד - כיף לחשוב על זה ככה.

      מאושרת במה שיש לי היום, פשוט תמיד שואפת ליותר (זה סוג של אופי כזה - לכבוש את העולם מחייך)

      הכל לטובה תמיד, הכל תלוי מה אתה עושה עם זה

      צטט: יואב עינהר 2007-08-11 17:09:59

      יקירתי. מקווה שהבעת את המשאלה הנכונה בפעם הקודמת

      אבל אם במקרה בזבזת אותה על את יודעת מה...

      אז הנה עוד אחד.

      בטח שכן - ידעתי שאת עניין ההקרנה אני יכולה לסדר איתך בינינו, אז ביקשתי אהבה בכל זאת בסוף :-)

      צטט: אסף88 2007-08-11 18:28:39

      ליזה,

      בחורה מדהימה כמוך בטוח תמצא בקרוב מישהו שיעשה אותה מאושרת.

      מאחל לך רק אושר,

      אסף.

       

      תודה רבה אסף. בהצלחה גם לך.

      צטט: ענבר34 2007-08-11 18:47:22

      ליזה,

      ביום הבא זה יקרה, אנחנו לא יכולים לדעת מתי יגיע היום הבא, אלא רק לחלום ואל תשכחי שתמיד חלומות מתגשמים..... ואם חלומות יכולים להתגשם גם געגועים....נשיקה

      אני תמיד בעד לחלום ולשאוף, ולחתור להגשמה :-)

      תודה רבה

      צטט: נטע וינריב 2007-08-11 19:00:27

      יקירתי,

      בפראפרזה על המשפט הפותח של אנה קרנינה - כל משפחה יכולה להיות שלמה ומאושרת בדרכה שלה. כי מה זו משפחה? אהבה ותמיכה והווי וזכרונות משותפים. ואת זה יש לך ויהיה לך עם יולי.

      נ

       

      צודקת כהרגלך יקירה. ומתברר שאפשר להיות מאושרת ולקוות לאושר גדול עוד יותר.

      אוהבת, ליזה

        12/8/07 22:21:

       

      צטט: process 2007-08-10 23:09:48

      כוכב מהמשפחה המורחבת...

      ועוד איזו משפחה מופלאה מחייך

      צטט: brown_little 2007-08-10 23:41:32

      צטט: 

      אמא ואבא אוחזים בידיו של ילד קטן (אחת, שתיים ו-שלוש - הופ)

       

       

      ההורים צריכים להיות בערך באותו הגובה

      בשביל שהיד של הינוקא לא תצא מהמקום 

      אם נורא רוצים מסתדרים גם בהפרשי גבהים :-)

      צטט: rebeka40 2007-08-10 23:44:03

      זה לא פוסט של קריאת תגובות.

      פוסט של מחשבה פנימה, וחיזוק.

      מתוקה אתן בעצם מתוקות.

      תהיו המשפחה האוהבת והכל יסתדר.

      גם בשתיים, בשלוש ואפילו בארבע ויותר.

      את אישה מדהימה ואני בטוחה שאחרי תקופת "האבל" על הזוגיות שהתפרקה שממש תהייה מוכנה לה, היא תגיע.

      תודה רבקה יקרה - חייכת אותי :-)

      צטט: ananim 2007-08-11 01:57:12

      בא מהלב. נוגע ללב.

       

      היום הייתי אצל ההורים של האקסית שלי. היו שם כולם וחגגנו לבן הקטן שלי יום הולדת 10. חשבתי שיהיה לו נעים, לא נח, מוזר. והיה נפלא. ולרגע אחד הייתי כמו בחלום על משפחה בארבע (אצלי זה שני ילדים). לא. אין לי לרגע מחשבות חרטה. אבל עצם התחושה של "משפחה" עשתה לי טוב. וגם רע, כי איננה....

      זו פשוט תחושה שמגיעה מעצמה - כשאתה נמצא בסיטואציה של משפחה/ות. ואפילו ביום-יום נפלא אצלי, זה פשוט לרגע צבט אצלי כשהייתי שם נוכחת וראיתי שיש משפחות כמו שפעם ראיתי בדמיון את משפחתי שלי שאיננה.

      צטט: brown_little 2007-08-11 02:14:02

      ליזה

      חז"לינו זיכרונם לברכה

      אמרו:

       

      אל תסתכל בקנקן (אבל כוס זה גם סבבה בשביל הדוגמא)

      אלא במה שיש בו

       

      ואז מתקרבים קצת אל הכוס

      וחז"לינו זורקים עלינו עוד פתגם:

       

      אל תסתכל על חצי הכוס הריקה

       

      חז"לינו בעצם אומרים:

      "תתקרב עוד אל הכוס יחתיכת עצלן מניאק"

       

       

      בקיצר לכל אחד מאיתנו יש חצי כוס ריקה

      וכשמתבוננים בה

      מתמלאים עצב ואז אימה וזעם

       

      אז חשוב להתקרב עוד

      (אחרת חז"לינו יזרקו עליך עוד פתגם)

       

      עכשיו תביטי קצת יותר נמוך ותראי את חצי הכוס המלאה ..

      רואה ? 

       

      לחיים ! 

       

       

       

      העיקר שהכוס מלאה. ולא חצי הכוס, אלא הכוס כולה נשיקה

      אתה מקסים :-)

      צטט: איירבוס-max 2007-08-11 02:25:45

      כוכב ענק הדבקתי הרגע למצחך, ליזתי!

       

      הוא שלך ושל יולי לעד:

      על רגישות הלב,

      על הראייה הרחבה,

      על החוזק ללא חת,

      שמשולב עם כאב וגעגוע,

      שהם כולם ביחד

      עושים את יולי ואותך

      ל ועוד איך משפחה!

      (שבבוא היום תכלול גם אבא).

       

      תודה חנוך יקירי.

      גם כאב של רגע קל מקומו פה בבלוג שלי, כמו גם השמחה והאושר שבדרך כלל נמצאים בחיי.

      צטט: barak hachamov 2007-08-11 03:08:35

      מקסים ונוגע ללב.

      לא רק את מתגעגעת.

      גם היא.

      אני מאחל לשתיכן משפחה.

      ולא "סתם" משפחה

      משפחה מאושרת.

      יולי לא ממש מודעת לזה שיש אפשרות אחרת. היא עוד תראה שיש :-)

      תודה ברק.

      צטט: ארז טביב 2007-08-11 05:13:54

       

      הרסת לי את הבריאות

       

      אבל אז קראתי את התגובה של אורית גפני.

      זה עוד יקרה.

      אמנם לא כמו בחלום, אבא אמא 3 ילדים וכלב

      אבל את תמצאי את האושר.

      אני יודע שאת רוצה להעניק ליולי את החלום שכל כך מגיע לה.

      בכל זאת , היא כל כך מהממת.

      אבל לחיים דרך משל עצמם ולא תמיד הבחירה בידינו.

      כמו בפוקר, מחלקים לנו את הקלפים, ואנחנו צרכים לשחק את היד שקיבלנו.

      את ליזה, ברוך השם (בלי עין הרע, טפו טפו טפו, חמסה, שום, בצל) קיבלת כל כך הרבה קלפים טובים. שכל,יופי,רגש, אופי, פרנסה שלא לדבר על בת מהממת ועוד דברים שכדי לא להשתפך מדי לא אציין, תשחקי את היד שקיבלת.

      אני יודע בליבי שאת תשחקי אותה הכי טוב שיש.

      אף אחד לא יוכל לשחק אותה טוב ממך.

      כי כזאת את.

      את ליזה. 

       

      ארז יקירי - לא רציתי להרוס לך את הבריאות, קרה בטעות.

      האושר כבר כאן, ואושר גדול עוד יותר נמצא מעבר לפינה (ככה כולם אומרים, רק עוד אין לי מושג איזו פינה).

      אני מתכוונת לנצח עם הקלפים שלי, ואין לי שום תלונות על הקלפים שחילקו לי - להיפך :-)

      ותודה ארז.

      צטט: מביטה 2007-08-11 10:50:20

      משפחה זה התוכן שיוצקים פנימה, לא סכום הנפשות הקיימות בה.

       

      לך וליולי כבר יש משפחה. את זה ניתן לקרוא מהכתיבה שלך, בזמן המתאים המשפחה תגדל ויתווספו לה עוד קרובים.

      אנחנו משפחה בעצמנו, אבל שונה מזו שחשבתי שנהיה. אנחנו עוד נתרחב :-)

      תודה מביטה

      צטט: הקוסם 2007-08-11 12:09:08

      נוגע... קבלי חיבוק.

       

      את הכי מקסימה שיש...

      תודה רבה.

      (ואתה עוד קוסם - אפשר לבקש פה קסמים?)


      יולי איתי כל הזמן - היא קטנטנה, זה מקל על העניין. ואין ספק שזו משפחה שונה ממה שהיה אמור להיות, ממה שציפינו, ממה שקיווינו. ולפעמים זה טיפה עצוב לנו, וזה לגיטימי.

      אני בעצם משפחה חד-הורית די מהרגע שהיא נולדה, אז אני לא מכירה אפשרות אחרת, ואין לי מושג איך זה לגדל ילדים בשניים - זה בהחלט נהדר גם לבד, למרות שכנראה קצת יותר קל יחד.

      הן נשמעות לי מדהימות הבנות שלך, והמתוקה הקטנה שרוצה את אמא עכשיו ריגשה אותי מאוד.

      אני יכולה לומר לך באחריות שזה באמת לא נורא, והרבה פחות קשה ממה שזה נראה לך עכשיו, כשמסתכלים אחורה גם את הגרוע ביותר אנחנו מסוגלות לעבור. מתמודדים עם מה שיש, עברנו גם את פרעה (כך אומרים).

       

       

      אני מציע, לא להתעלם מהגעגוע ולא לראות בו תופעה מצערת, מכמירת לב וכו' - אלא להיפך, לראות בו סימן מעודד ומחזק!

       

      יוסי בנאי המנוח ספר פעם בראיון, כי 2 הערים שעצבו את אישיותו הן ירושלים ופריס. כשנשאל, איך זה שאינך מתגורר באף אחת מהן (הוא התגורר בתל-אביב)? ענה "בשביל הגעגוע...".

       

      אילו היה גר במי מהן, היה מגלה שיש להן, גם (או אולי בעיקר) צדדים פחות מושכים, פחות מוארים, פחות נעימים. ומרחוק, דרך מנגנון הגעגוע, אדם מסנן את כל הצדדים השליליים, הארציים, ונותר עם החלק החיובי והנעים בלבד או אפילו עם חלק דמיוני (במחילה) או האידיאלי, שלא היה שם במקור, לא קיים ולא יהיה שם.
      הגעגוע "ממלא ומתקן" חוסרים ופגמים אלו.

       

      הגעגוע איננו רק נוסטלגיה לעבר (מסונן, דמיוני או אחר), אלא הינו מכוון לעולם פנטסטי (=מתווה עולם מנותק מהמציאות, ותקין יותר ממנה... ע"ע טולקין) ו/או עולם אידיאלי-אוטופי ו/או עולם שהדמויות החיות בו מתעלמות מפגמיו (ע"ע אתגר קרת).

       

      כך או כך, הגעגוע הוא המנגנון שמניע את כולנו לשיפור חיינו במישור האישי (ובמקרים רבים גם במישור הקבוצתי...).

       

      ולכן, בקצב פעילותיך הנוכחי, נראה לכולנו, שהכיוונים שאת מתווה והעוצמות שאת משקיעה, יביאו לכך שבמהרה יוגשמו "געגועיך" (ובא לציון וגו'..).

        12/8/07 19:52:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-08-10 22:19:16

      מרגש ועצוב. אבל - מהצד השני הרבה שמח של דברים שכן ישנם. ועוד הצעה לחיים אף פעם אל תתרשמי מכמה דקות של אירוע חיצוני. את אף פעם לא יודעת מה קורה באמת במשפחה הזו שראית ואת בונה עליה עכשיו תיאוריות.

       

      היי ליזה,

       

      אהבתי מאוד את התשובה של טל ולכן אני מצטטת אותה שוב

       

      אם כי, זה לא סותר את הרצון להשיג משהו שנראה לך יותר טוב מהקיים.

       

      היום מצפה לנו מטר של כוכבים, מה מדיניות בקשת המשאלות במצב הזה, את יודעת במקרה? (כי גם לי לא אכפת לבקש דבר אחד או שניים, על הדרך).

       

       

       

        12/8/07 08:42:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-08-10 22:19:16

      מרגש ועצוב. אבל - מהצד השני הרבה שמח של דברים שכן ישנם. ועוד הצעה לחיים אף פעם אל תתרשמי מכמה דקות של אירוע חיצוני. את אף פעם לא יודעת מה קורה באמת במשפחה הזו שראית ואת בונה עליה עכשיו תיאוריות.

      את צודקת לחלוטין - מה שרואים כלפי חוץ אף פעם לא מעיד על מה שקורה שם בפנים.

      ואני מתגעגעת באופן כללי רק לפעמים, אנחנו מאושרות גם לבד - אבל ביחד הרבה יותר כיף :-)

      צטט: cg91 2007-08-10 22:30:58

      מאד מרגש

      אבל זה מה שכן יש

      אחת ילדה מקסימה

      מאושרת ואהובה

      אחת אמא מדהימה שאוהבת את ילדתה

      ותעשה הכל בשבילה

      וכשתהיה משפחה ליזה

      היא תהיה המשפחה הנכונה

      המשפחה האוהבת

      והתומכת

      זה אוטוטו מגיע

      חיבושיקות

       אוהבת אותך נשמה, תודה על כל מילה.

      צטט: el_greco 2007-08-10 22:36:32

      מציאות כמוך יש להן זמן מדף קצר.

      הוא שם, אל תדאגי, יש פקקים באיילון, יש כל מיני קופצניות שמסיחות את דעתו, אבל הוא בדרך צפונה, אל תדאגי.

      את מהנדירות, יש ספורות שמשתוות לך בשוק. תאמיני לי. בדקתי :) 

      יולי ואת זה כמו שני ניצבים של משולש ישר זווית- חיבור חזק שיכול לעמוד לבד, והצלע השלישית שבדרך תבוא רק להשלים. 

      אתה נהדר - אני כל כך שמחה שחזרת לפה. (וטוב לדעת שהוא יגיע מאיזור המרכז קורץ)

      מתברר שלהכל יש תשובה גם מעולם המתמטיקה

      צטט: taya1 2007-08-10 22:39:03

      משפחה זה בלב. גם שתיים זו משפחה ולא פחות טובה.

      זו המציאות שלך כרגע. אל תקנאי באף אחד, מראית של אושר זה לא אושר זו רק מראית של אושר.

      שתי מקסימות כמוכן, פרק ב' יבוא. סבלנות, אני מאמינה שלכל דבר יש את הזמן שלו.

      תודה ששיתפת אותנו בכאב הכל כך פרטי שלך.

       תודה יקירה. לא מקנאה באף אחד, פשוט שואפת ליותר :-)

      לוקחת את זה בסבלנות, כי אין לאן למהר, חשוב להינות מהחיים שלנו בדרך אחרת הם יחלפו על פנינו

      צטט: בתיה בכר 2007-08-10 22:42:47

      משפחה זה מה שאת מחליטה, מה שאת יוצרת. את ויולי משפחה, גם אם אבא שלהם לא בתמונה, גם אם לא תצעדו ביחד. את והיא זה החיבור שלכן, הנקי שלכן, היפה שלכן. ואני בטוחה שעוד תגיעי לתמונה ההיא שאת רוצה. בטוחה יקירה.

      אנחנו משפחה - אבל משפחה קטנטנה :-)

      אנחנו עוד נגיע, גם אני בטוחה - תודה בתיה

      צטט: shine 2007-08-10 22:47:10

      לא כל מה שרואים זה משפחה [אני יודעת שכתבו לפניי] החוץ מטעה, מעוות ולא תמיד אמיתי. הבחירות שקיבלת, אני בטוחה שהיו אחרי מחשבה עמוקה של רצון לאמת ואמינות בזוגיות. חמודה שלי...את כבר משפחה [כמו שכתבה כבר בתיה] ומשפחה כמו שאת רוצה עוד תהיה לך...בקרוב...את בהחלט בדרך הנכונה, לדעתי כמובן. 

      עם הרבה אהבה נשיקה

      צריך לעשות את הבחירות שלנו באמת אחרי מחשבה - אני משתדלת לפחות לעשות את זה. ואת באמת צודקת - אמת ואמינות הם דברים בסיסיים בזוגיות - בלי זה לא נראה לי שיש על מה לדבר.

      תודה יקירתי  נשיקה

        11/8/07 23:50:
      בטח שאפשר להתגעגע למשהו שלא היה... אבל אני בטוחה שיהיה ועוד יותר טוב ממה שציפית כי זה מה שקורה ומגיע לאנשים טובים כמוך. ומי יודע שמכל שיעור לומדים ומהכל לטובה אז עכשיו תביני כמה טוב מצפה לך (-:
        11/8/07 22:44:

       

      צטט: rina ray 2007-08-10 21:18:40

      ליזה מתוקה,

       

      בוודאי שאפשר להתגעגע, כי בדמיונך כבר יצרת את המשפחה הזו.

       

      מקווה שבקרוב מאד הגעגוע הזה יתחלף באהבה גדולה ובמשפחה החמה שאת רוצה לעצמך וליולי.

       

      חיבוק עוטף לך ממני נשיקה

      תודה רינה - תמיד התגובות שלך מחממות לי את הלב. אמן ואמן.

      צטט: אורית גפני 2007-08-10 21:26:33

      ליזה מתוקה - אפשר להתגעגע למשהו שעוד יהיה - והוא עוד יהיה! זה ברור שהוא יהיה!

      בינתיים יש לך פה מסביב משפחה גדולה מחבקת ואוהבת!

      נשיקה

      עוד יהיה :-)

      בינתיים אני יכולה להסתכל בחיוך על המשפחה הנפלאה שלך ושל אבנר.

      ואתם נפלאים כולכם נשיקה

      צטט: או שכן או שלא 2007-08-10 21:34:08

      אפשר.

       

      וכי מהו געגועים אם לא כיסופים למשהו או מישהו.

       

      מאחלת לך את כל שתבקשי ובאופן שתבקשי.

       

      חיבוק ונשיקה.

       

      אני.

      תודה יקירה - את נפלאה (וגם מוכשרת כל כך).

      צטט: עדי מ 2007-08-10 21:39:23

      גם משפחה של 2 זו משפחה. ועדיף 2 מאושרת מאשר 3 שזה רק "כאילו". 

      אל תאבדי את החולם.  

      צודקת. אנחנו משפחה של שתיים. ואני בעד לחלום ולעבוד כדי להגשים :-)

      צטט: אופיר123 2007-08-10 21:59:29

      לא היה? אולי

      אולי לא כמו התמונה שלימדו אותנו לראות

      אבל.. אולי יהיה

      וזה כבר תלוי רק בך

      במה את תצרי

      רק איתה

      או עם מישהו נוסף...

       

      אז לכי ליצור את האושר שלך

      הוא לא תלוי באפאחד אחר

      :-)

       

      האושר שלי כבר כאן, הוא באמת לא תלוי באף אחד.

      אני פועלת כדי להעצים אותו ולהגיע למקומות אליהם אני שואפת.

      תודה אופיר :-)

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-08-10 22:08:19

      ואולי כן תהיה משפחה? הרי את צעירה לאללה, נראית מעולה ויש את כל הסיכויים שתפגשי גבר מתאים (אבל בטוח לא בג'יי-דייט שזה אוסף המעאפנים). גבר שיהיה אבא גם ליולי וגם לעוד ילד אם תרצי. הרי קרו דברים מעולם.

      עוד תהיה - אני בונה על זה :-)

      עוד יקרו דברים נפלאים

      צטט: ארז יעקבי 2007-08-10 22:17:40

      לא שאני מנסה לעודד.

      אבל לי בתור אבא  הרבה יותר כיף לי באינטימיות שלי עם הילדים ( בלי אישתי)

      אנחנו משוחחים יותר

      אנחנו מגלים אחד את השני יותר

      זה 100 אחוז רק אני והם

       

      יש משהו עם הרבה יותר השקעה בילד שאתה לבד מאשר ביחד.

      שאתה לבד הוא תמיד שם, תמיד מקבל את היחס.

       

      יש גם הרבה יתרונות בחיבור שבינך לבין יולי אחת על אחת..

      מאמינה שחשוב גם וגם - לא תמיד ביחד ולא תמיד לבד, צריך לדעת לשלב ולהכיר את ילדיך כפרטים. אמשיך לעשות זאת גם בעתיד - זהנראה לי מאוד חשוב לשתינו.

      ותודה על התגובה ארז - אחלה חומר למחשבה :-)

        11/8/07 19:00:

      יקירתי,

      בפראפרזה על המשפט הפותח של אנה קרנינה - כל משפחה יכולה להיות שלמה ומאושרת בדרכה שלה. כי מה זו משפחה? אהבה ותמיכה והווי וזכרונות משותפים. ואת זה יש לך ויהיה לך עם יולי.

      נ

       

        11/8/07 18:47:

      ליזה,

      ביום הבא זה יקרה, אנחנו לא יכולים לדעת מתי יגיע היום הבא, אלא רק לחלום ואל תשכחי שתמיד חלומות מתגשמים..... ואם חלומות יכולים להתגשם גם געגועים....נשיקה

        11/8/07 18:28:

      ליזה,

      בחורה מדהימה כמוך בטוח תמצא בקרוב מישהו שיעשה אותה מאושרת.

      מאחל לך רק אושר,

      אסף.

       

        11/8/07 17:09:

      יקירתי. מקווה שהבעת את המשאלה הנכונה בפעם הקודמת

      אבל אם במקרה בזבזת אותה על את יודעת מה...

      אז הנה עוד אחד.

        11/8/07 16:54:

      ליזה,

       

      כבר סיכמנו : "גם כשעצוב לך יש לך אותי" מחייך

       

      וחוצמזה את זוכרת לתת ליולי נשיקה על המצח לפני השינה מדוד יאיר ?

       

      אני משוכנע שבעוד כמה שנים נקרא פוסטים מרגשים שלך בהם תתגעגעי לימים בהם היית רק את ויולי. יולי כבר תהיה גדולה ולא תרשה לך להיכנס לחדר שלה להתערב בסדר ובניקיון, ההוא (שיגיע) ישאיר כלים בכיור ומגבת על הרצפה,בבוקר תגלי שלקח את המפתחות של האוטו בלי להודע כי מיהר למשחק הטניס (בדיוק כשרצית לסוע למכולת) וכו'... וכו'

       

      (שלא לדבר על מקרה בו הוא יגרור אותך לצעדה כשבדיוק תרצי לכתוב פוסט מרגש קורץ)

       

      אוקצור - תהני ממה שיש ומהיותכם ביחד (את ויולי) מאושרות.

       

      העתיד כבר יביא לך את הפתעותיו (הלוואי ולטובה. רק לטובה). 

        11/8/07 14:04:

      ליזה את נשמה טהורה

       

      ותראי איך הבכי שלך מציף פה הכל

       

      פעם אחרונה שהייתי רטוב ככה

      זה בקיבוץ

      שחשבתי שאם אתבונן כמה שניות בכל הממטרות

      ואבין לאן כל ממטרה מכוונת

      אוכל לעשות קיצור דרך בלי להרטב.

       

      הדרך למקלחת בהחלט רצופה כוונות טובות. 

        11/8/07 13:57:

      קודם כל,  את ויולי משפחה,

      ומשפחה מקסימה אם יורשה לי לומר,

      יש כל מיני סוגים של תאים משפחתיים,

       

      ורשמים חיצוניים מכל מיני פנטזיות על תאים משפחתיים אחרים שונים ומשונים, הם קודם כל רשמים חיצוניים. ויום אחד התא שלכם יגדל, באופן שיהיה נכון לכן, ולא מערגה לסיפורי אגדה.

      אז המון אהבה,  אושר, ותראי איזו משפחה גדולה ואוהבת יש לך כאן, ובחיים.

      חיבוק ענק. 

        11/8/07 13:00:

      זה לא געגוע למה שלא קיים, זה געגוע למה שקיים בלב שלך ולא התממש (עדיין) במציאות.
      מאחלת לשתיכן את הכי טוב שאפשר.

        11/8/07 12:09:

      נוגע... קבלי חיבוק.

       

      את הכי מקסימה שיש...

        11/8/07 10:50:

      משפחה זה התוכן שיוצקים פנימה, לא סכום הנפשות הקיימות בה.

       

      לך וליולי כבר יש משפחה. את זה ניתן לקרוא מהכתיבה שלך, בזמן המתאים המשפחה תגדל ויתווספו לה עוד קרובים.

        11/8/07 05:13:

       

      הרסת לי את הבריאות

       

      אבל אז קראתי את התגובה של אורית גפני.

      זה עוד יקרה.

      אמנם לא כמו בחלום, אבא אמא 3 ילדים וכלב

      אבל את תמצאי את האושר.

      אני יודע שאת רוצה להעניק ליולי את החלום שכל כך מגיע לה.

      בכל זאת , היא כל כך מהממת.

      אבל לחיים דרך משל עצמם ולא תמיד הבחירה בידינו.

      כמו בפוקר, מחלקים לנו את הקלפים, ואנחנו צרכים לשחק את היד שקיבלנו.

      את ליזה, ברוך השם (בלי עין הרע, טפו טפו טפו, חמסה, שום, בצל) קיבלת כל כך הרבה קלפים טובים. שכל,יופי,רגש, אופי, פרנסה שלא לדבר על בת מהממת ועוד דברים שכדי לא להשתפך מדי לא אציין, תשחקי את היד שקיבלת.

      אני יודע בליבי שאת תשחקי אותה הכי טוב שיש.

      אף אחד לא יוכל לשחק אותה טוב ממך.

      כי כזאת את.

      את ליזה. 

       

        11/8/07 03:08:

      מקסים ונוגע ללב.

      לא רק את מתגעגעת.

      גם היא.

      אני מאחל לשתיכן משפחה.

      ולא "סתם" משפחה

      משפחה מאושרת.

        11/8/07 03:02:

       

      צטט: levana feldman 2007-08-10 20:50:21

      ליזה יקירתי,

      אני מאחלת לך שתצליחי  לבנות לך אחת כזאת,

      במיוחד אני מסכימה איתך בעניין האחים. אחים ליולי המתוקה.

      שבת שלום 

       

      תודה יקירה. אמן.

      צטט: יוקה 2007-08-10 20:51:38

      יקירתי,

      בטח שאפשר. אפשר להתגעגע לפנטזיה, אפשר להתגעגע לצורך, אפשר להתגעגע למקום שנורא חשוב לך לתת ליולי (המהממת) שלך.

      אם מפסיקים להתגעגע, מפסיקים לרצות, לקוות...

      ואנחנו לא יודעות, תודה לאל, להפסיק להאמין.

      לכי עם הגעגוע יקירתי, הוא בריא למוטיבציה.

      אוהבת אותך, את בדיוק יודעת.

      צטט: חדר 101 2007-08-10 20:57:44

      ליזה יפה,

      אני כל כך מבינה על מה את מדברת.

      אולי לא מאותה זווית, אבל זה בהחלט אותו קונספט.

      נושא מאוד מאוד מרגש ומאוד מאוד אישי. זה ההארדקור של המון-על-ליזה.

      אני גאה בך. את אמיצה וראויה רק לטוב ביותר.

      וזה יקרה. 

      את רגישה כל כך, בהחלט אישי הפוסט הזה.

      תודה שאת גאה בי :-)

      צטט: netr 2007-08-10 21:16:03

      יקירתי,

      פוסט מרגש. אני יכולה להזדהות עם הכתוב מזווית של ילדה שזוכרת איך היא הייתה מביטה על השילוש הזה ומתגעגעת אליו. אתן מדהימות ביחד שאתן יחידה נהדרת.

      תודה שכתבת.

      תודה יקירה, שמחה לקרוא את נקודת המבט שלך כילדה. ועוד יותר תודה שגילית לי איך אנחנו נראות כיחידה (כי כחלק ממנה אני לא באמת יכולה לראות :-)) נשיקה

        11/8/07 02:25:

      כוכב ענק הדבקתי הרגע למצחך, ליזתי!

       

      הוא שלך ושל יולי לעד:

      על רגישות הלב,

      על הראייה הרחבה,

      על החוזק ללא חת,

      שמשולב עם כאב וגעגוע,

      שהם כולם ביחד

      עושים את יולי ואותך

      ל ועוד איך משפחה!

      (שבבוא היום תכלול גם אבא).

       

        11/8/07 02:14:

      ליזה

      חז"לינו זיכרונם לברכה

      אמרו:

       

      אל תסתכל בקנקן (אבל כוס זה גם סבבה בשביל הדוגמא)

      אלא במה שיש בו

       

      ואז מתקרבים קצת אל הכוס

      וחז"לינו זורקים עלינו עוד פתגם:

       

      אל תסתכל על חצי הכוס הריקה

       

      חז"לינו בעצם אומרים:

      "תתקרב עוד אל הכוס יחתיכת עצלן מניאק"

       

       

      בקיצר לכל אחד מאיתנו יש חצי כוס ריקה

      וכשמתבוננים בה

      מתמלאים עצב ואז אימה וזעם

       

      אז חשוב להתקרב עוד

      (אחרת חז"לינו יזרקו עליך עוד פתגם)

       

      עכשיו תביטי קצת יותר נמוך ותראי את חצי הכוס המלאה ..

      רואה ? 

       

      לחיים ! 

       

       

       

        11/8/07 01:57:

      בא מהלב. נוגע ללב.

       

      היום הייתי אצל ההורים של האקסית שלי. היו שם כולם וחגגנו לבן הקטן שלי יום הולדת 10. חשבתי שיהיה לו נעים, לא נח, מוזר. והיה נפלא. ולרגע אחד הייתי כמו בחלום על משפחה בארבע (אצלי זה שני ילדים). לא. אין לי לרגע מחשבות חרטה. אבל עצם התחושה של "משפחה" עשתה לי טוב. וגם רע, כי איננה....

       

       

       

       

        10/8/07 23:44:

      זה לא פוסט של קריאת תגובות.

      פוסט של מחשבה פנימה, וחיזוק.

      מתוקה אתן בעצם מתוקות.

      תהיו המשפחה האוהבת והכל יסתדר.

      גם בשתיים, בשלוש ואפילו בארבע ויותר.

      את אישה מדהימה ואני בטוחה שאחרי תקופת "האבל" על הזוגיות שהתפרקה שממש תהייה מוכנה לה, היא תגיע.

        10/8/07 23:41:

      צטט: 

      אמא ואבא אוחזים בידיו של ילד קטן (אחת, שתיים ו-שלוש - הופ)

       

       

      ההורים צריכים להיות בערך באותו הגובה

      בשביל שהיד של הינוקא לא תצא מהמקום 

        10/8/07 23:09:
      כוכב מהמשפחה המורחבת...
        10/8/07 22:47:

      לא כל מה שרואים זה משפחה [אני יודעת שכתבו לפניי] החוץ מטעה, מעוות ולא תמיד אמיתי. הבחירות שקיבלת, אני בטוחה שהיו אחרי מחשבה עמוקה של רצון לאמת ואמינות בזוגיות. חמודה שלי...את כבר משפחה [כמו שכתבה כבר בתיה] ומשפחה כמו שאת רוצה עוד תהיה לך...בקרוב...את בהחלט בדרך הנכונה, לדעתי כמובן. 

      עם הרבה אהבה נשיקה

        10/8/07 22:42:
      משפחה זה מה שאת מחליטה, מה שאת יוצרת. את ויולי משפחה, גם אם אבא שלהם לא בתמונה, גם אם לא תצעדו ביחד. את והיא זה החיבור שלכן, הנקי שלכן, היפה שלכן. ואני בטוחה שעוד תגיעי לתמונה ההיא שאת רוצה. בטוחה יקירה.
        10/8/07 22:39:

      משפחה זה בלב. גם שתיים זו משפחה ולא פחות טובה.

      זו המציאות שלך כרגע. אל תקנאי באף אחד, מראית של אושר זה לא אושר זו רק מראית של אושר.

      שתי מקסימות כמוכן, פרק ב' יבוא. סבלנות, אני מאמינה שלכל דבר יש את הזמן שלו.

      תודה ששיתפת אותנו בכאב הכל כך פרטי שלך.

        10/8/07 22:36:

      מציאות כמוך יש להן זמן מדף קצר.

      הוא שם, אל תדאגי, יש פקקים באיילון, יש כל מיני קופצניות שמסיחות את דעתו, אבל הוא בדרך צפונה, אל תדאגי.

      את מהנדירות, יש ספורות שמשתוות לך בשוק. תאמיני לי. בדקתי :) 

      יולי ואת זה כמו שני ניצבים של משולש ישר זווית- חיבור חזק שיכול לעמוד לבד, והצלע השלישית שבדרך תבוא רק להשלים. 

        10/8/07 22:30:

      מאד מרגש

      אבל זה מה שכן יש

      אחת ילדה מקסימה

      מאושרת ואהובה

      אחת אמא מדהימה שאוהבת את ילדתה

      ותעשה הכל בשבילה

      וכשתהיה משפחה ליזה

      היא תהיה המשפחה הנכונה

      המשפחה האוהבת

      והתומכת

      זה אוטוטו מגיע

      חיבושיקות

      מרגש ועצוב. אבל - מהצד השני הרבה שמח של דברים שכן ישנם. ועוד הצעה לחיים אף פעם אל תתרשמי מכמה דקות של אירוע חיצוני. את אף פעם לא יודעת מה קורה באמת במשפחה הזו שראית ואת בונה עליה עכשיו תיאוריות.
        10/8/07 22:17:

      לא שאני מנסה לעודד.

      אבל לי בתור אבא  הרבה יותר כיף לי באינטימיות שלי עם הילדים ( בלי אישתי)

      אנחנו משוחחים יותר

      אנחנו מגלים אחד את השני יותר

      זה 100 אחוז רק אני והם

       

      יש משהו עם הרבה יותר השקעה בילד שאתה לבד מאשר ביחד.

      שאתה לבד הוא תמיד שם, תמיד מקבל את היחס.

       

      יש גם הרבה יתרונות בחיבור שבינך לבין יולי אחת על אחת..

       

       

        10/8/07 22:08:

      ואולי כן תהיה משפחה? הרי את צעירה לאללה, נראית מעולה ויש את כל הסיכויים שתפגשי גבר מתאים (אבל בטוח לא בג'יי-דייט שזה אוסף המעאפנים). גבר שיהיה אבא גם ליולי וגם לעוד ילד אם תרצי. הרי קרו דברים מעולם.

        10/8/07 21:59:

      לא היה? אולי

      אולי לא כמו התמונה שלימדו אותנו לראות

      אבל.. אולי יהיה

      וזה כבר תלוי רק בך

      במה את תצרי

      רק איתה

      או עם מישהו נוסף...

       

      אז לכי ליצור את האושר שלך

      הוא לא תלוי באפאחד אחר

      :-)

       

        10/8/07 21:39:

      גם משפחה של 2 זו משפחה. ועדיף 2 מאושרת מאשר 3 שזה רק "כאילו". 

      אל תאבדי את החולם.  

        10/8/07 21:34:

       

      צטט: או שכן או שלא 2007-08-10 21:34:08

      אפשר.

       

      וכי מהו געגועים אם לא כיסופים למשהו או מישהו.

       

      מאחלת לך את כל שתבקשי ובאופן שתבקשי.

       

      חיבוק ונשיקה.

       

      אני.

      *מהם.

        10/8/07 21:34:

      אפשר.

       

      וכי מהו געגועים אם לא כיסופים למשהו או מישהו.

       

      מאחלת לך את כל שתבקשי ובאופן שתבקשי.

       

      חיבוק ונשיקה.

       

      אני.

        10/8/07 21:26:

      ליזה מתוקה - אפשר להתגעגע למשהו שעוד יהיה - והוא עוד יהיה! זה ברור שהוא יהיה!

      בינתיים יש לך פה מסביב משפחה גדולה מחבקת ואוהבת!

      נשיקה

        10/8/07 21:18:

      ליזה מתוקה,

       

      בוודאי שאפשר להתגעגע, כי בדמיונך כבר יצרת את המשפחה הזו.

       

      מקווה שבקרוב מאד הגעגוע הזה יתחלף באהבה גדולה ובמשפחה החמה שאת רוצה לעצמך וליולי.

       

      חיבוק עוטף לך ממני נשיקה

        10/8/07 21:16:

      יקירתי,

      פוסט מרגש. אני יכולה להזדהות עם הכתוב מזווית של ילדה שזוכרת איך היא הייתה מביטה על השילוש הזה ומתגעגעת אליו. אתן מדהימות ביחד שאתן יחידה נהדרת.

      תודה שכתבת.

        10/8/07 20:57:

      ליזה יפה,

      אני כל כך מבינה על מה את מדברת.

      אולי לא מאותה זווית, אבל זה בהחלט אותו קונספט.

      נושא מאוד מאוד מרגש ומאוד מאוד אישי. זה ההארדקור של המון-על-ליזה.

      אני גאה בך. את אמיצה וראויה רק לטוב ביותר.

      וזה יקרה. 

       

       

       

        10/8/07 20:51:

      יקירתי,

      בטח שאפשר. אפשר להתגעגע לפנטזיה, אפשר להתגעגע לצורך, אפשר להתגעגע למקום שנורא חשוב לך לתת ליולי (המהממת) שלך.

      אם מפסיקים להתגעגע, מפסיקים לרצות, לקוות...

      ואנחנו לא יודעות, תודה לאל, להפסיק להאמין.

      לכי עם הגעגוע יקירתי, הוא בריא למוטיבציה.

        10/8/07 20:50:

      ליזה יקירתי,

      אני מאחלת לך שתצליחי  לבנות לך אחת כזאת,

      במיוחד אני מסכימה איתך בעניין האחים. אחים ליולי המתוקה.

      שבת שלום 

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין