יצחק טריואקס, מנכ"ל משותף: "'צופן דה וינצ'י' של דן בראון הונח על שולחננו בזמנו, והחלטנו לא להוציאו לאור בגלל גודלו. טעינו - במקום לדון לגופו של עניין, דנו בגודלו של ספר. הוא יצא לאור בהוצאת מודן ונהפך לרב מכר. מאז כל ספר נשקל לגופו של עניין, ובימים אלה אנו מוציאים לאור את הביוגרפיה של וורן באפט (1,000-900 עמודים) ואת התרגום של רב המכר "קרבת דם" (כ-700 עמודים)". ("איש לא ירצה לקרוא את הספר הזה" מאת טלי חרותי-סבר) בלי קשר לזה שהספר דפוק, תמיד מענין לשמוע על הסיבות המקוריות לדחיית יצירות. |
יאיר ברטשפיז
בתגובה על זהירות ספויילר
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכניסה לך
עכשיו,
כשאני חושבת על זה לעומק,
אני מבינה מאיפה הגיעו כל המבצעים
של ארבע במאה ושניים בעשר,
גברת איפה את הולכת?
____________________________
זה היה טוקבק חמשיר, כיאה לבלוג העוסק בספרות.
שאלתי , והוא הכחיש שאמר דבר כזה אי פעםאני מבינה את המו"ל בהחלט.
אני סירבתי, ויותר מפעם אחת, לארח חבר מסוים בחדר האחורי בדירתי בגלל עוביו.
אני חושבת שהיה זה וורן באפט שאמר: "הישבן שלי ברשותי ואתה תחדור אליו רק אם אני ארצה".
אני לא מבין למה צריך לקנות את הספר.
אם הולכים פה לקהילת ההשקעות יש עשרות תוכים שמצטטים את הסיפורים עליו כל שתי תגובות.
יש!!
זה דוגמה מצויינת :)
אגב ראיתי את ההודעה שלך, מגניב. תשלחי לי הודעה קצת לפני שאני אזכור.
זה כמו להגיד דחינו את זנט כי היא שקלה מעל 100 ק"ג אבל אז הבנו שהתיחסנו רק למשקל שלה ולא לאישיות שלה ומאז אנחנו הולכים רק על בנות ששוקלות מעל 200 ק"ג.
פחחחח
אם רק היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את זה בסוף של דייט
(לא בדיוק אותו דבר, אבל נורא דומה)