משרתם של בעלי ההון
בעיקר על כלכלה, ועוד כמה קצוות פרומים
שווים ושווים יותר
"קצינים בכירים" אמרו להארץ כי עונשו של משה (צ'יקו) תמיר "קשה מדי ונטול פרופורציה ביחס למעשה", וכי מדובר ב"שגיאה חמורה". למתבונן מחוץ למערכת קשה להבין למה הורדה לדרגת אל"מ היא עונש קשה כל כך. אחרי הכל, תמיר הורשע בהתנהגות שאינה הולמת קצין, שבעברית פשוטה היו קוראים לה "שיבוש הליכי משפט" (ואכן זו הייתה העבירה המקורית לפני עסקת הטיעון). לא רק זאת, מפסק הדין ניתן להבין כי תמיר גייס לטובת הטיוח את צמרת הגופים האמורים לשמור על החוק והסדר בצבא. אבל צמרת צה"ל, כולל הרמטכ"ל, חושבת שהצבא אינו יכול להרשות לעצמו לאבד קצין מוכשר כל כך. הם כמובן טועים, משום שצה"ל כבר איבד את הקצין המוכשר ברגע שזה הוכיח את עצמו כמי שמוכן לשקר, לטייח ולהדיח אחרים. עכשיו נותר רק לספוג את ההפסד ולהפגין כמה עקרונות פשוטים של שוויון בפני החוק וכפיפות לערכים בסיסיים של אמינות ויושרה. ובאותו הזמן, בירושלים, פרופ' סטנלי פישר מנסה להסביר לנו שאסור למשרד האוצר לפקח על השכר בבנק ישראל. הוא דואג לעצמאות הבנק המרכזי, לא פחות. גם הוא, כמובן, טועה. עצמאות הבנק המרכזי אכן חשובה (לפחות למי שמאמין בתאוריות הכלכליות הרווחות), אבל אינה קשורה בכלום לשכר הבכירים בו. המרכיב החשוב ביותר בעצמאות הבנק המרכזי הוא בקביעת המדיניות המוניטרית. האם פישר רומז לנו שהכלכלנים הבכירים שהוא עומד בראשם חושבים על המשכורת שלהם כשהם דנים בגובה הריבית? או ששר האוצר מסוגל באמת להורות לממונה על השכר לפגוע בשכר עובדי הבנק כנקמה קטנונית על העלאת ריבית לא רצויה? הרמטכ"ל ונגיד בנק ישראל שכחו כנראה לרגע שהם עומדים בראש גופים ציבוריים, ולא בראש ועד העובדים של הגופים הללו. הם מדגימים תופעה כואבת אך ידועה - כל ארגון מגיע במוקדם או במאוחר למצב שבו הוא פועל בראש ובראשונה למען רווחת העומדים בראשו. אין פתרון קסמים לבעיה הזו, אבל נראה שהשיטה של איזונים ובלמים מספקת מענה לא רע. האוצר ישמור על השכר בבנק ישראל, בנק ישראל ישמור על המדיניות הכלכלית של האוצר, שופטי בית הדין הצבאי ינזפו ברמטכ"ל על התערבות לא הולמת במשפט, וכן הלאה. ואנחנו נתבונן מהצד ונלמד שאין דבר כזה אנשים גדולים. |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יא מתקוטט!
שיט שיט שיט. קפצה לי האצבע לכוכב האדום.
יימח שמו של מי ששם אותם זה ליד זה.
ואיזה מטומטם אני שאני מסתכל בשעה כזו מאוחרת, וברמת עייפות כזו שאני לא שולט באצבע שלי.
סליחה סליחה סליחה.
ברור לך שאני, כחתרן אנרכיסטי ממדינה דרום אמריקאית מפגרת, תומך בכל האג'נדה שלך, כולל החלקים הסודיים.
אנא סלח לי, לפני שאצטרך להתאבק ולהתאפר בעפר רגליך.
מה שאני כמובן מוכן לעשות. תפסת אותי ברגע חסר עקרונות וחסר עמוד שדרה.
(שזה בערך מצבי ברוב שעות היממה. ביתר השעות אני ישן.)
וזו התגובה העניינית ביותר שאפשר להוציא ממני בשעה כזו. חוץ מלהגיד שאני לא מבין איך איש שחיילים אמורים ללכת אחריו, משקר, מטייח, משבש הליכי משפט. כי כשזה יגיע למעשים שלו בחזית, מה ימנע ממנו לנקוט התנהגות דומה?
ושוב סליחה על הכוכב המחורבן ההוא.
you can run but you cannot hide
האקטואליה תמיד תשיג אותך.
תודה.
מאז גיל תשע (עת שקראתי לראשונה את שר הטבעות), למדתי שהכוח משחית. גם את הטובים ביותר. מאז אני מתרחקת מטבעות :)
כתבת מעניין כל כך, שאפילו אני - שמתרחקת מאקטואליה יותר מהר מאשר מכל אש שבנמצא - קראתי ונהניתי.
:)
היית מצפה שאדם, הנמצא בראש גוף, כל גוף,
יהיה אחראי עליו.
הראש אחראי על הגוף.
לא רק דואג לעצמו.
ואם הגוף הזה גם אחראי לרווחתם של אחרים, הוא גם דואג לזה.
היית מצפה שמהות התפקיד תגבר על הכל.
גם על אינטרסים אישיים.
אידאליזם מעל הכל.
אבל לא.
ככה זה.
מאכזב.
הראש דואג כמעט רק לעצמו.
לא לגוף.
עושה כאילו. רק למראית עין.
מראית העין חשובה.
"וודאי שאני דואג לגוף שבאחריותי"
נו שוין!
לא יודעת... אולי אני רומנטיקנית וכל זה,
אבל אותי זה עדיין מקומם כשגוף דואג רק לתחת של עצמו
ועדיין הציפייה ליושר והגינות מצד המושכים בחוטים
יוצרת אצלי בבטן קרעים קרעים לנוכח המציאות.
אני אשכרה מסרבת להאמין שזה באמת ככה.
ואל תבלבלו לי את המוח עם עובדות.
:(
אני מוכנה להתפשר ושלא יהיו "אנשים גדולים". אולי אפילו עדיף כך. הייתי שמחה לראות בהנהגת המשק, הכלכלה והפוליטיקה כמה אנשים הגונים, ערכיים, ישרי דרך, או הכל ביחד.
גדולים זה כבר פריבילגיה.
(ולא, פאנג'ב, אני לא מרימה לך להנחתה פה).
לא נשכח שיש להם פלואורסצנטים ושצריך להזהר לא לשבור אותם. פתאום נזכרתי בפריץ החתול (Fritz the Cat).
כן!
אגו
ולא במשמעות "אני" ביוונית.
במשמעות הפרוידייאנית!
אוף!
כמה אגואים מנופחים בשל כלום יש לנו בארץ הזו!
יופי, רוצה להוסיף נדבך לטיעון שלך בעניין של תמיר:
לטעמי צריך להתייחס ביתר-חומרה לעבירות שנעשו תוך שימוש לרעה בכוח שנצבר במסגרת השררה. זו ההצדקה בעיניי להעניש בכירים באורח דווקני יותר מאשר "סתם" אזרחים שעברו על החוק, ולא למען יראו וייראו - אלא פשוט כי עצם העובדה שהם בכירים סייעה להם לבצע את העבירה. הכוונה במקרה של תמיר אינה לסיפור הטרקטורון, אלא לסיפור הטיוח.
זה הזכיר לי את הדיון הציבורי (להבדיל, אבל בכ"ז יש דמיון) בהרשעה של איציק מרדכי בעבירות הטרדה מינית. גם שם במסגרת הטיעון לעונש התייצבה כל השמנה וסלתה וגמרה את ההלל על יכולותיו הפיקודיות, הביצועיות, הכיבושיות, בלי להניד עפעף ובלי לתת את הדעת אפילו פעם אחת, שאלמלא יכולות אלה לא היה עולה בידו ממילא לעבור את העבירות שכל כולן הטלת מרות ומורא פיקודי.
טוב, לגבי בנק ישראל - זה השטח שלך, מה שתגיד מקובל עליי.
אנא אל תשכחו שזה שאין אנשים גדולים לא אומר כלום על דברים גדולים שאולי יש להם.
אבל צמרת צה"ל, כולל הרמטכ"ל, חושבת שהצבא אינו יכול להרשות לעצמו לאבד קצין מוכשר כל כך. הם כמובן טועים, משום שצה"ל כבר איבד את הקצין המוכשר ברגע שזה הוכיח את עצמו כמי שמוכן לשקר, לטייח ולהדיח אחרים.
נכון.
הישראלים נוהגים להגיד על צבאם שהוא מוסרי מאוד, וכאשר לא- מאשימים את האתגרים והדילמות הקשים.
האם בהחלטה לתת טרקטורון לילד יש דילמה קשה, שקשה לעמוד בה? האם בהחלטה לשקר ולשבש חקירה יש דילמה קשה?
OK
התגובה שלי הייתה מהשרוול.
הייתי צריכה להשקיע בה יותר מחשבה, בשביל שתהיה ראויה להתיחסות רצינית.
אני צריכה לחשוב על זה עוד.
סלח לי.
ואם אתה רוצה, תמחק את התגובות שלי מכאן. זה בסדר.
אני מציג את זה כאובזרבציה, וראיתי מספיק ארגונים כדי להשתכנע שהיא נכונה. המסקנה השמרנית שציטטת היא רק מסקנה אפשרית אחת מכך. אני כמובן לא מסכים איתה. גם ארגונים קפיטליסטיים משרתים את עצמם, אז למה להיטפל רק לגופים רגולטוריים? ארגונים תמיד ישרתו את עצמם, וצריך לתכנן את מכלול הארגונים נכון כך שייווצר מאזן.
זה אמנם טיעון של שמרנים, הוא נקרא "כלל הברזל של האוליגרכיה" ונהגה ע"י רוברט מיכלס שהיה פאשיסט בדעותיו, אבל הכלל נכון וכדי לקיים דמוקרטיה צריך להכיר בו ולהתמודד עמו ולא להכחיש, באמצעות בחירות חפשיות והפרדת רשויות.
בטח שיש אנשים גדולים.
אבל בדרך כלל הם מסוננים החוצה מהמערכת.
אולי בגלל שהם מהווים איום על אומרי ההן.
אולי בגלל טיב הסוציאליזציה של המערכת.
אולי בגלל שהקידום לא נעשה על בסיס עמוד השידרה המוסרי של המקודם,
אלא דווקא מתגמלים את המתגמשים לקראת ערכי המערכת?
מסכים עם כל מילה.
אני רוצה להכריז שאצלנו בפאנג'ב אקספרס (כל הזכויות שמורות) אנחנו עושים הכל על מנת לא להגיע למצב מסואב כזה.
אמנם הסכנה אצלנו פחותה כי אנחנו ארגון ללא כוונות רווח (יעני מלכ"ר).
למרות זאת אני גאה להודיע שמיניתי את ראג' בתור המאזן והבלם שלי.