0

24 תגובות   יום שלישי, 16/6/09, 00:14
בר חשוך. מוזיקה רועשת. בירה, והרבה.
אני קם והולך להשתין. קצת קשה להשתחל בין האנשים, ומתחיל ללחוץ לי. אני מזיז מישהי שעומדת לפניי, שם לה יד על המותניים ודוחף בעדינות.
היא מסתובבת, ''ואם אני לא רוצה לתת לך לעבור?''. הופה... לא פחות ולא יותר. ''מכות? כבר?'' ''בטח, למה מה תעשה...'' ''להוציא את הסכין עכשיו או אח''כ?''.
צוחקים קצת, ואני אומר לה לא לזוז, ושאני הולך להשתין. כשאני חוזר היא לא שם.
אני מעיף מבט מסביב, ורואה אותה ליד הקיר עם איזה שניים שרוקדים איתה.
סבבה, נמתין.
גם ככה התחממה לי הבירה. עומד עם החבר'ה שלי ומחכה.
בסוף הם הולכים. אני ניגש אליה ומתחיל לזיין את השכל. ''נראה לך הגיוני שאת מונעת מגבר ללכת להשתין?'' צוחקים קצת, מדברים קצת, אני כבר יודע מה השם הפרטי שלה, בת כמה היא, מאיפה היא ומה היא לומדת.
מעניין לי ת'ביצים. היא שיכורה, ואני לא רחוק מאחוריה. מדברים קרוב קרוב.
האפים שלנו נוגעים-לא נוגעים כל הזמן. אחרי משהו כמו 10 דקות מתחילים להתנשק. מתנשקים בלי הפסקה, בלי לשים לב בכלל שאני חצי חולה, בקושי נושם מהאף ונגמר לי האויר. למי אכפת.
אני שם לב שמשהו מפריע לי, ובמעומעם מניח את כוס הבירה על הרצפה. אחלה, שתי הידים שלי פנויות. פתאום יד תופסת לי את ראש ומרחיקה.
אני פוקח עיניים ומסתכל. החברה שלה כנראה בודקת שהיא לא עושה משהו לא מרצון. התאפקתי לא לשאול אם היא רוצה להצטרף, ואז היא הלכה.
אני מרגיש שהיא מתחילה להכניס לי יד למכנסיים, או לפחות מנסה.
''רוצה ללכת לשירותים?'' ''לאן שתרצה, לא לשירותים''.
אני שיכור, ופולט את הדבר הבא שעולה לי לראש ''חניון טוב לך?'' ''כן''.
קמה מהכסא ויורדים לחניון.
קר בחוץ, מזל שבקומות התחתונות נעים... נכנסים לאיזה כוך, כנראה כניסה של מקלט, וממשיכים.
בשלב מסוים היא מסתובבת ונשענת על הקיר. אני מוריד לה את התחתונים (מזל שהיא עם חצאית) ומתרחק טיפה כדי לפתוח את המכנסיים שלי.
אני בקושי מספיק להתקרב חזרה, כשהיא מושכת את התחתונים למעלה ומתיישבת. ''מה קרה?'' ''אני שיכורה מדי''. שיט... ''בטוחה שאת רוצה?'' ''אם לא הייתי רוצה לא הייתי פה''. יופי, אור ירוק. היא מתאוששת קצת, ואני מתרומם לשים קונדום.
אני נשכב מעליה, מחזיק את עצמי עם הידיים, והיא מכוונת אותי פנימה. עם החדירה הראשונה, היא אומרת לי שהיא לא שכבה עם אף אחד שנה. כן, בסדר. ואני נולדתי אתמול... החלטת לחכות לחתונה, ופשוט לא יכולת לעמוד בקסמיי, נכון? שיהיה.
לא באמת משנה לי. הרצפה קרירה, אבל אני בקושי מרגיש את זה.
גם מתחילות לכאוב לי הברכיים, אבל את זה אני ארגיש רק בימים הבאים. מזדיינים בשקט על הרצפה. החניון שקט לחלוטין, וגם כשאנחנו מדברים זה בלחישה. לא ברור למה. אתה תמיד לוחש כששקט מסביבך, זה אוטומטי. גמרנו וקמנו. היא כבר עומדת יציב, וגם לי השפעת האלכוהול מתחילה לעבור. עולים בחזרה לבר, ואני מגלה שהחבר'ה שלי הלכו לאכול משהו, כמו תמיד.
אני מכניס אותה פנימה והיא ישר חוברת לחברה שלה. אני אומר שלום יפה, והולך.
ארקדי דוכין ומאיר בנאי - אהבה קצרה מה את מנסה לומר לא אכפת לי מה מאוחר כל כך עכשיו ואין כאן אהבה מבטים נפגשים ואנחנו שני זרים את היית יפה כל כך אז במסיבה בעינייך השתויות הצעת לי אהבה האורות עמומים ואנחנו כבר עוזבים רוח בשדרה, את כאן לצידי לילה יעבור בביתך או בביתי ובנגיעה יש בה גם תקווה שאת האחת שחיפשתי בדרכי אבל זה סיפור נוסף של אהבה קצרה והאש שבערה כמעט מיד כבתה בלי כאב, בלי דמעות כאן דרכינו נפרדות שוב למעגל בו אני לכוד בן לוקח בת ורוקד איתה ריקוד שוב מהתחלה דלת תיפתח וכשאכנס להיכן אני נכנס.... בלי כאב, בלי דמעות כאן דרכינו נפרדות.
דרג את התוכן: