מתוקים כמו שרק גורים יכולים להיות. ערכתי איתם מסע התידדות, מתוך מגמה לאמץ אותם. (אחרי שקוראים את הספר "דיואי" הרצון לאמץ חתול עולה באופן ניכר) את אמא שלהם לא ראיתי אבל הם נראים מטופחים. הבוקר ראיתי שנשארו רק שניים. שכנה חביבה סיפרה לי ש"המועצה לקחה"... הבנתי שהגור נלקח לאושויץ.
הלכתי הביתה, וחזרתי כעבור רבע שעה עם כלוב, חלב ולחמניה מפוררת (קמח מלא כמובן) ונתתי לחתולים אוכל. אח"כ לקחתי אותם הביתה. הם ישנים עכשיו בכלוב שלהם, שהם אימצו כבית, (עד שהם ישתלטו לי רשמית על כל הדירה, זה רק עניין של זמן ובטחון עצמי חתולי)
עכשיו רק צריך לבחור להם שמות (ומשהו נגד פרעושים) |