
| בעבר, כאשר פרץ עלינו שבוע או חודש הספר לטובה, הייתי מקבלת אותו בזרועות פתוחות, במיוחד עקב היותי משוררת, השמחה מאוד לראות את ספריה מוצגים קבל עם ועדה גם לאחר שפג תוקף ימי המדף של ספריה. עקב ריבוי הספרים הנכתבים והמודפסים, הולכים ומתקצרים הימים בהם מוצגים ספרים חדשים על מדפי הספרים בחנויות, ולכן מרענן הוא לראות את ספריך מחדשים ימיהם כקדם, מתעלעלים להם בידיהם של קוראים חדשים וותיקים ואפילו מחליפים בעלות ועוברים לרשות אדם אחר המשאיר בידי את תמורתם בשטרות ובמטבעות. אבל אליה וקוץ בה. המודעות ההולכת וגוברת למצבה העגום של הפלנטה שלנו לא השאירה גם אותי אדישה. כשאני רואה את הערמות העצומות של הספרים המתגבהות להן על דוכני הספרים, אני מנסה לשער כמה עצים כרתו כדי לאפשר את קיומם של הספרים הללו? במיוחד שמהות הספר אינה הנייר עליו הוא מודפס, אלא המלים שבתוך הספר. המלים הללו, שהן עיקר הספר, הלכו ואיבדו עם השנים את מעמד הבכורה שלהן. במיוחד מבחינה כספית. כאשר מוציאים ספר, רוב התקציב מכסה את עלויות ה"מסביב" של הספר: הנייר, ההדפסה, הכריכה, ההגהה, העריכה. המלים אינן נמצאות בראש סדר העדיפויות הכספי. החומר השתלט גם כאן על הרוח והוא תופס את רוב הבמה. לעומת זאת, כאשר מפרסמים דברים כתובים או ספרים באינטרנט, הרוח שולטת. החומר מתגמד. אין נייר, לא צריך להרוג עצים, לא צריך להתעסק עם בתי דפוס, הכל נעשה הרבה יותר קל ונגיש. אפשר גם להעביר במהירות הבזק את הלינק או את הספר בשלמותו אל החברים והמשפחה מעבר לים, והם יכולים להגיב באותה מהירות. נכון שהתרגלנו לקחת למיטה ספר לפני השינה, אבל היום, כשהמחשבים הנישאים הופכים להיות קטנים יותר ויותר, אפשר גם לקחת את המחשב הקטן למיטה ולקרוא מתוכו. זה אפילו הרבה יותר מגוון, כי במכה אחת אפשר להיכנס גם לעיתון, גם לשיר של החברה, גם לספר שיצא לא מזמן, גם לאתר אהוב, והרשימה ארוכה. המילה סֵפֶר באה מן המילה סְפָר, גבול. כלומר, הוא מציב גבולות לרוח האנושית, הוא מנסה לתחום אותה. מהפכת האינטרנט פורצת את הגבול הזה - השירים, המאמרים, הסיפורים והספרים שיכולים להיות מועברים בו פורצים את גבול החנות, הארץ, את המקום המוגבל, וכך יכולות המלים להתפשט ברחבי היקום. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שלום שוקי, את הפירוש הזה לספר למדתי בשיעורי הקבלה, ואיני זוכרת כרגע את מקורו. מה שאני כן זוכרת זה שהפירוש הזה נראה לי מאוד והסביר לי את מקור המילה. שום דבר אחר לא מסביר לי אותה. במלון של אבן שושן אין הסברים רוחניים או הגיוניים, אלא מראי מקומות לשימוש קודם, דבר שאותי אינו מספק. אני רוצה לדעת את המקור האמיתי של המילה. לפני שלמדתי על הפירוש הזה תמהתי מדוע קוראים לסופר סופר - מה הוא סופר? מִסְפָּרִים? ומדוע זה קשור לסַפָּר, אותו שורש אבל ניקוד אחר? עם הפירוש הזה, זה מסתדר - גם הספר מגביל גבולות, הוא מקצץ, הוא תוחם את השיער ומסדר אותו שלא יתפרע. כך גם הספר מנסה לעשות סדר
במחשבות שלנו באמצעות המלים. כשאנו חושבים, המחשבות קופצות הרבה יותר מהר ורחוק מהמלים, וכך גם הרגשות.
גברתי "מאבן שושן" ועד "מילון ההוה"
לא בנמצא פירוש ל - סֵפֶר שאת הבאת לכאן..
שוקי
"המילה סֵפֶר באה מן המילה סְפָר, גבול. כלומר, הוא מציב גבולות לרוח האנושית..."
מאין הבאת את הפרשנות הנ"ל - אפשר ביביליוגרפיה?
מקור מוסמך כל שהוא.
שוקי