מוקדש לכל אלה שחיים לבד, או כאלה שעוד מתלבטים עם כן או לא לעבור לגור ביחד עם בן-בת זוג. כן בריא, לא בריא, מוקדם,מאוחר - אז פשוט לא. ואם כבר נופלים אז בזהירות... היא פשוט לא בבית עכשיו, וכל האבק כבר טוטא אל מתחת למקרר, אז אני קצת במחתרת עכשיו כותב מהשירותים שלא תבוא לי פתאום בהפתעה. החוקים החוקים....

קודם כל לא! ואז זה קורה. ככה פתאום במיטה היא שולפת לי משהו כמו: "סתם אני מדמיינת איך זה יהיה לגור ביחד...." מה לגור ביחד?! מה קרה?! ולמה אני? אני טוב לי ככה גרוש עם ילד ודגים... אמרתי לה שזה בטח יהיה מזעזע ואז נתתי לה את הקטע הרגיל שזה בטח יהיה נורא, וכבר הרבה זמן אבל ממש הרבה זמן לא גרתי עם אף אחת, ושאני לא בשל, ולא בא לי שאף אחת תזיז לי את הגבינה במקרר. התהפכתי והלכתי לישון, מה שבטוח זה קצת לדחות את הקץ. תמיד תסרב, לא משנה מה - תמיד!

חיות זה לא אני! כמה ימים אחורי זה היא מביאה את פיצי. (שם אמיתי, כי אין שום חוק על הגנת שמות פרטיים של חיות מחמד בבלוגים) לפיצי יש ארבע רגליים, והיא גורה בת חצי שנה, צבע אפור, הרבה מיאו פה, מיאו שם, פה ושם יש לי שריטות על הידיים, אני מתעורר עם עכברי צעצוע לידי וגוש פרווה שעושה הרבה גררר,גרררר... קוראים לזה חתולה, וזה רץ כמו משוגע בבית. למה אני צריך את זה?! ובכלל חתולים נולדו כדי שידרסו אותם. הגיע הזמן להתחיל להיות אלרגי.

לפני ואחרי... טוב הקטע עם החתולה זה בעצם הריכוך שמבשר על הבאות. יום יומיים אחרי זה המזוודות, התיקים, הבגדים, חומרי גלם על השידה (נדמה לי שזה לאיפור) צי של קרמים בכל מיני צבעים. יש קרם לכל דבר, יש אפילו יותר קרמים מסטארט-אפים. אולי שווה לפתח איזה קרם הגנה לידית של התיק של הים? יש גם בשמים, ואיזה כמה זוגות נעליים... לא הרבה, אולי איזה שלושים זוגות. "ממי, אכפת לך "שנמקם" את הנעליים שלך גבוה על המדף, גם ככה אתה גבוה וזה...." לי?! אכפת?! מה פתאום תעשי מה שנוח לך. פעם היו לי חיים, ארון, איזה מגירה ליד המיטה וקצת קפה שחור.עכשיו זה נגמר! רק את המחשב עוד לא הזיזו,  ואני צריך לאכול אורז מלא ולשתות כל מיני מינרלים כי זה בריא לטחול... כשנופלים אז נופלים.

"ממי, בוא שנייה..." בתרגום חופשי לעברית זה משהו כמו "בוא הנה מייד למה אם לא הלך עליך, ואז אתה תראה מה זה!".

מעכשיו אתה בדיאטה! "מה אין לך סוכרזית?!". אם אתה יכול פשוט תברח. אם לא אתה מרכין את הראש וממלמל בשקט משהו כמו: "מצטער אין לי, בדיוק נגמר לי הארגז שבוע שעבר, אז נאלצתי להתפשר על סוכר לבן..." אפילו פיצי מסתכלת עלי באיזה מבט כזה של "תגיד מה נסגר איתך...." מחכה כמה דקות ואז הם נרגעות.

חוק השעה והיפוכו. חוק השעה הוא הזמן הממוצע שמתחיל ברגע שהיא נכנסת למקלחת, קרמים פעם ראשונה, קרמים פעם שניה, לבחור בגדים פעם אחת. אם רק אחרי פעם אחת זה מה שהיא לובשת כנראה שהיא יודעת מה היא רוצה בחיים. ואז יש את הקטע של של המייבש שיער. זה זמן איכות שלך עם עצמך. פתאום יש לך לפחות חצי שעה רק שלך, כי גם אם היא תקרא לך תוך כדי, בדיוק אתה נזכר שפעם ירית פגז מטנק שקוף ושכחת את האטמים אצל סבתא שלך בבית אבות. נגמר הפן ואז היא מתחילה לצקת יסודות על הפנים, כאילו שייראה טבעי ולא מאופר... אף פעם אל תהיה שם כשזה קורה, אף פעם. לקראת הסוף רעש העקבים שצועדים לעבר הסלון. טוב בית קטן אז לא שומעים את זה הרבה זמן... "אני מוכנה מותק. מה איתך?"  עכשיו ככה... אם חשקה נפשך בעוד איזה חצי שעה של זמן איכות... "אוי מותק זה מהמם, אבל לא נראה לך שזה ילך יותר טוב עם החצאית?" וככה הרווחת בעורמה לפחות עוד איזה חצי שעה שעה של כדורגל...

אל תשכח את החברים שלך!  היא כבר תשכח אותם בשבילך אל תדאג. זהו מעכשיו אתה רכוש שלה כולל הערת אזהרה בטאבו, ובזמן שהיא הולכת לשתות קפה עם החברות שלה, אתה בשליחות בסופר מחפש את הסוכרזית ואולי איזה גלידה צמחית על בסיס חיטה. "ממי קבעתי לנו היום תוכניות, אתה מסיים מוקדם בעבודה נכון?" אה כן אני מסיים מוקדם, רק חשבתי שאני אקפוץ לשתות היום בערב עם... "יופי מעולה אז תגיע הביתה ואני כבר אהיה מוכנה, תלך מחר עם חבר שלך נכון.? יופי מתוק" למחרת היום החבר האחרון שלך נמצא זרוק באיזו תעלה צדדית.

זוגיות זהו מתחיל להיגמר לי הזמן, עוד מעט היא תשוב... "ממי אני בבית...." ואני עובר לדום מתוח... "מותק תעשה לי קפה טוב?" קפה בטח.... 

זה רק עניין של זמן עד שאני מעלים את החתולה, ולמה תמיד שיש בחורה בבית הנייר טואלט נגמר כל כך מהר?

עמית