שירים לקטנטנים
בגינה פורח פרח,בגינה צומח עץ,על ענף ציפור דרור עומד ומצייץ: ציץ צוויץ, ציץ צוויץ, עומד ומצייץ. בקצה ענף ציפור כנף, כל גופה שחור, וצהוב הוא המקור. רור רור, רור רור, מצקצק השחרור אני השליט, אני המחליט מי על העץ שלי יגור. ממול, על גג בית, קורא עורב, אוי למי שיתקרב! קרא קרא, קרא קרא, אני מלך השכונה. אך הנה הגיע עורבני קרא קרא, קרא, זה אני. ואני הוא מלך השכונה. כך, לשחרור ולעורב ענה. לי סימן ברור, כל ילד אותי יזהה, נוצות תכולות לי מכל צד ולבן הוא החזה. כך התווכחו בלהט העורב והעורבני, ופתאום נחתה על הדשא ציפור בצבע השני. מי את ציפור? מאין הגעת? אני? - אני דוכיפת, ולי לא איכפת מי הוא מלך השכונה. לי אין כל תלונה. ציצה לי על הראש ופסים על הכנפיים, מאיש לא אחשוש אוכל לעוף אל השמיים. מזון אני מחפשת, בדשא הירוק, במקור ארוך אני מנקרת וחודרת עמוק, עמוק. חרקים רבים אמצא - בעיקר אוהבת ערצבים - לגינה גורמים הם נזק, הם דומים לצרצרים. לי כלל לא איכפת שגם נקר פה מנקר כי מזון כאן יש בשפע אם מוכנים להתפשר. הנה הביטו, זה נקר. מה חזק הוא המקור על גזע העץ יקיש בלי הרף וחור עגול ייצור. מה יפות הן נוצותיו: פסים ונקודות. גופו שחור לבן וכתם אדום על הקודקוד. והנה דררה - תוכי ירוק נוצות לו מקור אדום, מעוקל וחד עומד הוא על צמרת הדקל אוכל תמר ועוד אחד. ושם על עצי ההדרים נוחתת להקת דרורים. ציפורים קטנות, חומות, עם פסים וקווקווים. מדלגים הדרורים מענף לענף ואני כה שמח למראה ומוחה להם כף. יורדים לשתות מים בשלולית שבגינה, ומתעופפים בגיל, בצהלה וברינה. |