0
הוא הסתובב שם וחיפש את המבט שלי אני מצאתי אותו מזמן ונהנתי פשוט להתבונן בו כך. מחפש. בכל פעם שראשו פנה לכיווני הסטתי את המבט במבוכה והלב פעם בי חזק לבסוף כשהבטנו אחת בשני כל מה שיצא ממני זה חיוך אחד גדול. אמיתי. מהלב. חיוך של הקלה. של שחרור. של מבוכה גדולה. ימים ארוכים לפני כן, עמדתי שם יום יום ודמיינתי את הרגע הזה זה היה החיוך. זה ועוד הרבה. והוא? הוא הביט בי חזרה וחייך.
אף אחד לא הבחין בו. חוץ ממני. אף אחד לא הבחין בחיוך שלי. חוץ ממנו. רגע אחד פרטי שנבלע בין המון של אנשים. וחיוך. שלפעמים פשוט חסר לי נורא. |