יואב, הבן שלנו, רוכב.

סיפרתי שיואב רכב בפעם השניה את המסע "גלגלים של תקווה". 55 ק"מ ברכיבת כביש רצופה מסביב לעמק יזרעאל. יואב נקלט במצלמה של צלם האתר "שוונג".

בשבוע האחרון, צירפתי את יואב לקבוצה שאני מאמן בערבים. בימי שני, רביעי ומוצ"ש, אנו יוצאים לאימון בשעה 21:00 לאחר שכולם השכיבו את הילדים. אתמול, נתתי ליואב קצת להזיע כשעבדתי איתו באימון אינטרוולים. יואב סיים בהצלחה וחיכה לעליה התלולה בסוף האימון - שם "נתן בראש" לכל מי שרכב איתנו.

יואב, דומה לי בקטע התחרותי. כושר טוב אבל לא תחרותי. הוא לא רואה את הרוכב לפניו ומוכן "להתאבד על האופניים" כדי לעבור אותו. יואב רוכב בקצב שלו, נהנה ומחכה לאימון.

איתן, בן ה- 6, גם רוצה לצאת לאימון כמו יואב ולא סתם - הוא רוצה בערב.

לקחתי אתמול את איתן לסיבוב אופניים. לקראת הסוף, איתן אמר שקשה לו. אמרתי לו שזה בגלל שאנו מתאמנים. "מה? אנחנו מתאמנים?" שאל, והמשיך לרכוב עם אנרגיה מחודשת כאילו לא היה לו קשה לפני רגע...