כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    השחורה, המוזרה - על מציאות, ואמונה :-)

    37 תגובות   יום שלישי, 16/6/09, 22:48

     

     

     

    על חתולה שחורה מוזרה, ועל מציאות ואמונה   J    

     

    סיפור משונה זה, שחבל על הזמן, אם אתם הייתם מספרים לי, לא בטוחה שהייתי מאמינה...קריצה

    הוא טוב ל: מי שעדיין נשאר בו שריד של אמונות טפלות (עם יד על הלב, למי מאתנו אין? ולו אחת קטנה קטנטונת כזו), למי שלא אוהב חתולים, למי שכן אוהב חתולים, למי שנרתע מחתולים שחורים, למי שלא נרתע, למי שמאמין בעולם שמעבר, וגם לזה שעם רגליים עמוק בעולם המציאותי הזה. לכולם בעצם... 

     

    לפני כמה שנים נפטר לא עלינו אביו של אחד השכנים בבניין. הם ישבו שבעה וכפי המנהג הידוע נעזבה לכן דלת הכניסה לבניין פתוחה תמיד וגם דלת ביתם שבקומה השלישית.

     

    הייתה אז קצת בעיה עם חתולי השכונה (טוב, אתם מכירים את הסיפור של הרומן ביניהם לביני ובין הכלבים שלי... הם אוהבים אותנו, אימצו אותנו, ממתינים לנו, ולא יעזור כלום) היות והם פיתחו נוהג להכנס לחדר הכניסה (כי הדלת היתה פתוחה) ו"לקרוא" לנו בקולי קולות מהכניסה..... 

     

    יום אחד חתולה שחורה אחת, ומוזר שבכלל לא הייתה מהשכונה שלנו (ואני הרי מכירה אותם אחד אחד), עלתה לה חיש קל במדרגות, היישר עד לקומה השלישית, ונכנסה בדלתה הפתוחה של אותה משפחה אבלה.

    נכנסה בנונשארלנטיות וטבעיות כאילו חיכו לה, וזה ששם לא אוהבים במיוחד בעלי חיים, בודאי לא חתולים שחורים, וממש ממש במיוחד אז (מלא אנשים בשבעה) לא התאים להם - לא הזיז לה כלל והחלה להסתובב, להתעניין, לשאול מה נשמע וכד....    קריצה 

    בעלת הבית אשה שקולה ומעשית שאני מאד מעריכה מצלצת אלי ואני שומעת סימני היסטריה קלה בקולה, דבר שמאד לא אופייני לה....  מה אני עושה ? היא שואלת אותי, בואי מהר, בבקשה, תעזרי לנו, הבית שלי מלא אבלים.... 

     

    האמת, בינינו, לא ידעתי מה לעשות, אבל באתי הצצתי, להפתעתי ראיתי שאינני מכירה את החתולה, ודי הייתי המומה.

    מה עושים ....?!  איך עוזרים למשפחה ובהחלט גם לחתולה ?!  פתאום נחתה עלי "ההארה"....

    לקחתי אותה הצידה את בעלת הבית שיחסית מכירה אותי יותר משאר השכנים, וסיפרתי לה על הרגשתי האישית.

    ציינתי לה שאני חשה להם ולמעמד ולמנהגים (אבלות) כבוד, והיא אינה חייבת לקבל את דעתי, אך לא עולה על דעתי הסבר "הגיוני"....הייתה לי לעומת זאת הרגשה חזקה לגבי הדרך הנכונה לטפל במצב מיוחד ומוזר זה.

     

    הזכרתי לה שהם בשבעה, את צבעה של החתולה (הפכתי זאת כאן ליתרון, מתאים לאבל), את העובדה שאינני מכירה אותה והיא לא מכאן, זרה שלא מהשכונה, שהתנהגותה מאד לא אופיינית, ונדיר שחתול יכנס לבניין שאינו מכיר, עד לקומה שלישית, ויכנס לבית זר ויסתובב בו בצורה כזו.....

     

    שיתפתי אותה ובאמת הרגשתי כך, שלדעתי זו זכות ובעיני זה מוזר אך אולי לא מקרי כמו שנדמה לנו.

     

    יש אפשרות שהחתולה כאילו באה להיפרד, לומר שלום, במקומו של הנפטר, כי קשה לה להיפרד ממשפחתה ואהוביה, ולכן אולי עלתה בצורה כה חריגה עד קומה שלישית ובאופן כל כך טבעי נכנסה בדלת שלהם והסתובבה בין האבלים.

    ייעצתי לה מכל לב לכן להתחשב בחתולה, להראות כבוד, לא חייבים לאהוב או ללטף או לעודד או לתת אוכל או מים אם לא אוהבים, אבל שיניחו לה לעשות כרצונה, שיאפשרו לה זאת. שיקפידו לא לגרשה, לא להפריע לה, וחשוב מאד להשאיר דלת פתוחה לרווחה ללא שום דבר שחוסם אותה או יפריע לה לצאת כשתבחר בזאת, ולקפיד שגם דלת הכניסה למטה תהיה פתוחה. 

     

    ואכן אחרי זמן מה היא סיפרה לי שבדיוק כפי שתיארתי לעצמי היה. החתולה התסובבה בחדרים, בין האנשים, ללא חשש בצורה מוזרה ביותר, ולאחר זמן לא רב יצאה לבדה מהפתח, ירדה במדרגות, יצאה מהכניסה והלכה לה לדרכה.

    אף אחד לא ראה אותה יותר באזור. 

    אפשר כל דבר בחיים לראות גם כ"בעייה" אך גם כמשהו אחר, קצת כמו כאן.

    ובאמת, בשנייה שהשכנה ביקשה עזרתי וסיפרה לי זאת ראיתי זאת כבעיה ורציתי לעזור גם למשפחה אך בהחלט דאגתי גם לחתולה, רציתי למנוע פגיעה אפשרית בה, זו היתה הרי סיטואציה בהחלט לא רגילה ובזמן מאד רגיש. לא ידעתי איך ומה בדיוק לעזור בהתחלה אך האפשרות הזו צצה לי מיד כשנכנסתי אליהם. 

     

    אני שמחה שעזרתי לשכנה, למשפחה, גם לחתולה, ושמחה שנקרה על דרכי מקרה מוזר זה. תמיד אפשר ללמוד מדברים מוזרים שקורים. .....

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/6/09 01:01:


      הספור שלך מקסים

      יותר מפעם בחיי נוכחתי

      בקשר שלא ניתן להסבר

      בין בעלי חיים לבני האדם.

      את מסתכלת על מצבים

      באופן מאוד מיוחד..

      מאוד אוהבת את ההתייחסות

      שלך ליחסי בני האדם

      ובעלי החיים..

      לילה טוב בונבוייטה

      מציפי

      יודעת זו לא פעם ראשונה שאני שומעת

      שלבית אבלים מגיעה חיה כל שהיא,

      פעם זה חתול ופעם ציפור שנכנסת לבית ולא יוצאת ופעם זה פרפר

      ההתייחסות שלך היתה הכי נכונה שאפשר,

      כל הכבוד,

      נעמה

        18/6/09 09:27:

      מסכימה בהחלט שלא תמיד חתול שחור זה מזל רע ושליליות!

      בתרבות המצרית ובעוד תרבויות, חתול שחור מביא מסרים מעולמות אחרים!!!

      *

      אלומה

        18/6/09 09:04:

      ...ואני אימצתי חתולה שחורה! דווקא! ובכלל מה זה משנה: שחור, לבן, ג'ינג'י...כולם נשמות טהורות...שמעתי על סגולות הריפוי של חתולים:  אני מכירה מישהי שכל פעם כשכאבה לה הבטן, החתולה התיישבה לה בעדינות על הבטן - והכאב היה עובר...
        18/6/09 01:36:

      כוכב

        18/6/09 01:05:


      יש ספור דומה אצל עגנון, רק ששם זה כלב ולא חתול.

      כך שכנראה התופעה הזאת ידועה.

      *

      נעמה

        17/6/09 23:46:


      לא סיפור מוזר בכלל

      סיפור אנושי

      על הקשבה ואהבה

      ואיך אנשים במצבים יוצאי דופן (כמו מוות של אדם אהוב)

      פתאום יכולים להיפתח אל המסתורין שנמצא שם כל הזמן.

      ואשריך שידעת להקשיב!

        17/6/09 23:23:

      שמח שאת שמחה
        17/6/09 23:04:

      לא מפליא. זה אכן כך.האינטואיציה שלך היתה נכונה.
        17/6/09 23:03:

      צטט: רומלוש 2009-06-17 22:45:15

      עכשיו הדברים מסתדרים לי.

      אני שכן של דודו טופז ובימים האחרונים החתול שלו נעשה מה זה אלים חבל על הזמן.

      פעם הוא היה משרלל כל חתולת רחוב פעם תפסתי אותו גם עם כלב. ממש משוגע.

      השאלה מי השפיע על מי. דודו על החתול או החתול על דודו.

      סילחי לי יקריתי זה לא שאני לא מאמין בנסתר. המהומה על לא מאומה קצת צרמה לי.

      גם בעתיד אמשיך לקרוא את פרי ידך.

      אבל אולי עדיף שלא אגיב. מה את אומרת?

       

      זה בסדר רומלוש מותק, אתה יכול לא להאמין בנסתר או כן להאמין אין זה ענייני.

      אני רק חושבת שהדעת צריכה להיות פתוחה לכל כיוון ולא מראש לומר לכיוון כזה אני כן מוכן להאזין ולהאמין ולכזה לא. אבל זו כמובן רק דעתי.קריצה

      לגבי מהומה על לא מאומה...זה כבר נקודת השקפה.

      המהומה היתה של השכנה, שנכנסה קצת להיסטריה, ניסיתי לעזור ותוך כדי כך באמת הדברים היו נראים לי יוצאי דופן והבאתי את הסיפור כפי שהיה - איך שאתה רואה ומפרש זאת זכותך.....

      לראותך כאן אשמח בכל מקרה, תמיד, ואתה תמיד מוזמן גם להגיב - כל עוד אתה מגיב בצורה חברית ונעימה אין לי בעיה עם זה.

      עכשיו הכנסתי אותך לבעיה הא?  חשבת שאני אסלק אותך? הפתעה....רגוע  חלילה מותק.

      אתה עדיין סימפטי לי איך שאתה.

      מקסימום אם תתחצף יותר מדי אתנהג אליך כפי שהתנהג החתול שעליו סיפרת של דודו....

        17/6/09 22:58:

      סיפור יפה מאד...

      אני חושבת שזה סימן למשהו..

      לכל דבר יש סיבה..

      אנו צריכים להיות עירניים ונראה

      כמה סימנים אנו מקבלים מהיקום אם זה עם חתולה או מהו אחר.

      *

        17/6/09 22:45:

      עכשיו הדברים מסתדרים לי.

      אני שכן של דודו טופז ובימים האחרונים החתול שלו נעשה מה זה אלים חבל על הזמן.

      פעם הוא היה משרלל כל חתולת רחוב פעם תפסתי אותו גם עם כלב. ממש משוגע.

      השאלה מי השפיע על מי. דודו על החתול או החתול על דודו.

      סילחי לי יקריתי זה לא שאני לא מאמין בנסתר. המהומה על לא מאומה קצת צרמה לי.

      גם בעתיד אמשיך לקרוא את פרי ידך.

      אבל אולי עדיף שלא אגיב. מה את אומרת?

        17/6/09 22:24:
      היתה לי חתולה 14 שנה-כזו שחיה רק בבית.בנוסף לה  אני מאכילה 4 חתולות חצר.אחת זקנה שהתחילה לעלות אלי הביתה ולבקש להכנס ממש ברגע שחתולת הבית  נפטרה.מאז היא נכנסת ומתנהגת כאילו היא מכירה את הבית ואפילו התחילה לאחר זמן רב להרדם במקום שהיה אהוב על הז''ל
        17/6/09 22:08:


      תמיד אפשר ללמוד

      גם מהמוזר והלא מוכר.

      *

        17/6/09 22:07:

      סיפור מצמרר באמת...

      אבל אני לא מאמין באמונות טפלות (שמעתי שזה עושה מזל רע:)

        17/6/09 22:05:


      באה לנחם

      מה קרה?

      תשמעי מתוקתי

      איכזבת אותי לטובה

      לא ידעתי שאת כותבת כל כך יפה

      והסיפור עם מוסר השכל.

      תארי לעצמך שהיה מגיע לבית האבלים תנין

      המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע

      אני הייתי משתמש בסיפור של התנין כדי להבליט את יתרון החתול השחור

      אבל שמורה לך זכות ראשונים

      וזה בכלל הסיפור שלך

      אז מה אני מתערב?

      שמישהו יוציא אותי כבר מכאן

      אחותתת אחוותתת

        17/6/09 20:44:


      יש תופעות שלא ניתן להסביר

      אמונות תפלות ?

      גלגול נשמות ?

      כל אחד באמונתו....מיאו

        17/6/09 20:34:


      איזה סיפור מסתורי וקסום.

      ואין ספק שישרת את ההדורים.

      אני כמובן אוהבת את כל החתולים, לבעלי שחושש מחתולים שחורים, הסברתי שלכל חתול שחור יש איזה כתם בהיר בבטן...

      סיפור נהדר !!!

        17/6/09 20:26:

      יפה *
        17/6/09 20:13:

      סיפור מעניין, מוזר...

      והגישה החיובית שלך דורשת כוכב*

      (יש לי חתולה שחורה מהממת)

        17/6/09 16:43:


      בוקר טוב  ונשיקה
        17/6/09 15:33:

      אוהבת את הסיפור שלך ואת הדרך בה סיפרת אותו. גם פעלת נפלא. חיוך
        17/6/09 14:36:

      אוהבת את כל החתולים בכל הצבעים.

      טיפלת יפה במקרה *

        17/6/09 12:13:

      צטט: oframon 2009-06-17 11:59:56

      אצל חברה שלא אוהבת חתולים במיוחד אבל לא פוגעת...שזה גם משהו ...נולדו שתי גורים בחצר אחת מעורבת אחת שחורה . חברתי שאלה מה לעשות האם מאיימת לא נותנת להתקרב אבל הבת הקטנה שלה מתלהבת. יעצתי לה לשים מים בפינה רחוקה ואם בא לה אז קצת אוכל והבת שלה תוכל להסתכל על הגורים ולהנות ואף אחד לא יפגע...כעבור זמן מה התברר שהבת מלטפת את הגורים החברה הסכימה שהם ישארו בני הגינה . כעת האמא מודיעה לי שהם ישמחו להשאיר את החתולים אצלהם בגינה מלבד השחורה..את השחורה הם החליטו שהם יגרשו...ביקשתי ממנה להשאירה עד שתסיים לינוק ולא לגרש אותה ואחכ אני אנסה להעביר אותה אלי לחצר...אבל עצוה לי וכואב לי לשמוע את זה וזו לא האישה היחידה...אלי מגיעה לחצר חתולה שחורה לאכול שיש לה צלקות נוראיות על הגוף...היא אוכלת אצלי כבר שנה ומפחדת ממני כל כך עצוב לי הפחד שלה שזה נורא...אני שמחה שלפחות היא מזהה את קולי וכשרואה אותי מבקשת אוכל ומים היא מקבלת בנפרד מהחתולי האחרים כי היא לא מעיזה להישאר...

       

      גם לי היתה שכנה שאהבה את כל החתולים חוץ מהשחורים. הייתי המומה כשהיא אמרה "את השחורים אני לא רוצה פה". מאז התברר לי שזו תופעה נפוצה.

        17/6/09 11:59:
      אצל חברה שלא אוהבת חתולים במיוחד אבל לא פוגעת...שזה גם משהו ...נולדו שתי גורים בחצר אחת מעורבת אחת שחורה . חברתי שאלה מה לעשות האם מאיימת לא נותנת להתקרב אבל הבת הקטנה שלה מתלהבת. יעצתי לה לשים מים בפינה רחוקה ואם בא לה אז קצת אוכל והבת שלה תוכל להסתכל על הגורים ולהנות ואף אחד לא יפגע...כעבור זמן מה התברר שהבת מלטפת את הגורים החברה הסכימה שהם ישארו בני הגינה . כעת האמא מודיעה לי שהם ישמחו להשאיר את החתולים אצלהם בגינה מלבד השחורה..את השחורה הם החליטו שהם יגרשו...ביקשתי ממנה להשאירה עד שתסיים לינוק ולא לגרש אותה ואחכ אני אנסה להעביר אותה אלי לחצר...אבל עצוה לי וכואב לי לשמוע את זה וזו לא האישה היחידה...אלי מגיעה לחצר חתולה שחורה לאכול שיש לה צלקות נוראיות על הגוף...היא אוכלת אצלי כבר שנה ומפחדת ממני כל כך עצוב לי הפחד שלה שזה נורא...אני שמחה שלפחות היא מזהה את קולי וכשרואה אותי מבקשת אוכל ומים היא מקבלת בנפרד מהחתולי האחרים כי היא לא מעיזה להישאר...
        17/6/09 08:10:


      סיפור מדהים ואפילו קיבלתי צמרמורת,

      גם לי יש חתולה בבית כבר כמה חודשים

      וזו חויה מדהימה היא ממש רוצה לדבר איתי.

      הייתי מכורה לכלבים אך נתתי צ'אנס גם לגורת החתולים הקטנה

      שביתי מצאה ברחוב. כדאי לנסות...

       

      שיהיה לך יום קסום :)*

        17/6/09 05:56:
      האם לא אמרו שלחתול 7 נשמות? לא כל דבר שאינו סביר אינו מתקיים
        17/6/09 04:17:
      סיפור מדהים!
        17/6/09 00:38:

      צמרמורת !

       

        17/6/09 00:23:

      נו? ומותק לא נולד ביום שהגרוש שלי ז"ל נפטר לגמרי?

      וכשהוא נולד, לא קראו לו בשם חיבה של הגרוש? צריך יותר מזה?

      אם נפסיק לחקור במופלא, יהיה יותר בריא לנו בנפש..

      ד-ארט, אני בכלל לא מתפלאה על סיפורך, כשם שאני כלל לא מתפלאה על הסיפור של בונבונייטה.ככה זה בחיים !

      (או במתים..)

        17/6/09 00:23:

      נכון, תמיד אפשר ללמוד - ולהרגיע

      ועשית זאת נפלא

      כבר אמרתי - את משהו...

       

        17/6/09 00:18:


      טיפלת יפה במצב,

      ואם תחשבי היטב,

      זה שזה קרה דווקא אצלך בבניין,

      וזה שאת ידועה באהבתך לבעלי החיים,

      וזה שהתקשרו במיוחד אלייך ולא טרחו לגרש את החתולה,

      (שהרי יכלו לעשות זאת גם בעזרתם של המבקרים...)

      וזה ש"ההארה" להגיד את מה שאמרת באה אלייך בספונטיות,

      וזה שזה בקומה השלישית וחתולה לא מוכרת .. ועוד ועוד ועוד "צירופי ... "...

                                                         

      זה קצת מעבר למקריות... הלא כן ?

        17/6/09 00:06:

      אהבתי מאוד את הסיפור שלך! *

      גם הדרך בה את מתארת מקסימה.

      ---

      המסר שלך נהדר.

      הכל תלוי באופן ההתבוננות שלנו.

      צריך "לצאת מהקופסה" "מהריבוע".

      זאת הבחירה שלנו.

      צריך מודעות.

      דברים יכולים להיראות שונה לחלוטין!!!

        17/6/09 00:03:

      אין ספק,

      מעניין

      מוזר

      ולא

       לכל

       דבר

       יש

       הסבר
           **

        16/6/09 23:50:

      סיפור מעניין ומוזר.

       

      לי, בינתיים, אין הוכחות מספקות שיש דבר שנקרא נשמה או שהוא ממשיך להתקיים לאחר המוות. בטח שלא מתגלגל בין אם לאדם או חיה. אבל שמעתי לא מעט סיפורים על בעלי חיים שהיו בעלי התנהגות אנושית משהו, או של בעלי חיים אחרים (בעיקר פרפרים לבנים) שמשום מה הופיעו דווקא בבתיי אבלים, אפילו אצלי. כאמור, מוזר ומעניין.

       

      בכל מקרה, במיוחד בהתחשב במה ששמעתי שאנשים, בינהם גם אבלים המאמינים באמונות טיפשיות עשו לחתולים שחורים, טיפלת נפלא במצב.

      ואגב קטן, שחור ביהדות אינו צבע אבלות. זוהי השפעה נוצרית שהגיעה לישראל בעיקר מהטלויזיה והקולנוע. אבלים יהודים לובשים שק ואפר. ואם לא, בגדים צנועים ופשוטים. כמובן שהחתולה מוזמנת להשאר רק עם פרוותה.

        16/6/09 23:03:


      אז אם באמונות תפלות וחתולים עסקינן, הרי סיפור משלי:

      זמן קצר לפני שהאמא של הילדים של בעלי נפטרה היא לקחה בשביל הבת שלה גורת חתולים. כמובן שכשהאם נפטרה צירפנו את החתולה לארסנל החתולים שהיו לנו כבר. למרות שהיא הגיע אלינו כגורה היא התקשרה רק לבת של בעלי ולאף אחד אחר מבני המשפחה. עד היום היא מקבלת את פני הבת בקולות הדומים לאלו שאמהות חתולות משמיעות לגורים שלהן. היא באה לנחם אותה כשהיא בוכה והיא מדוכאת כאשר הילדה (שעכשיו היא עבר נערה) נוסעת לכמה ימים (למשל לבקר חברה). היא מקבלת באהבה את הליטופים והפינוקים של הילדה אבל לא כל כך אוהבת כשאנחנו מלטפים אותה.

      לי יש אמונה טפלה (כן, טפלה, אני יודעת שזה שטויות), שמעולם לא אמרתי אותה לילדה, שרוחה של האם נכנסה בחתולה ושומרת על הילדה. דרך אגב, הרבה פעמים אני מוצאת הקבלות בהתנהגות של האמא ז"ל ושל החתולה..

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין