הנאום שהייתי רוצה לשמוע

6 תגובות   יום רביעי, 17/6/09, 03:11


ערב טוב,

גבירותיי ורבותיי, אורחיי המכובדים, אחיי ואחיותיי- תושבי מדינת ישראל.

אני, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, חייל ולוחם בסיירת מטכ"ל, נבחרתי לכהן בנקודה היסטורית חשובה מאין כמותה, בכדי לשמור עלינו מאלה הבאים להחריבנו...

ראשית, ידידיי, היו בטוחים שאני לוקח את המשימה בכל הרצינות, כשהממשלה שברשותי לא תחסוך באמצעים, הן בתוך מדינתנו הקטנה והן בזירה הבינלאומית, על מנת להבטיח את המשך קיומנו פה. למרות זאת, אני ניגש למלאכה המסובכת בענווה וביראת קודש, מודע למכשולים ולקשיים המתעוררים תמידית, שבאזורינו מתנפחים והופכים לשפיכת דמים במהירות מפחידה. אני רק יכול להבטיח לכם זאת, אני נותן את מילתי, אעשה כל שכוחי מאפשר לי, על מנת שמדינתנו הקטנה תמשיך להתקיים פה עד קץ הדורות.

הכל מכירים את סיפורו של העם היהודי. איך אחרי אלפיים שנות גלות מאדמתנו, שכללו רדיפות והאשמות שווא, שנבעו מפחד ותיעוב עמוק רק מעצם עובדת יהדותנו. את פסגת הגל האנטישמי, ראינו בדמותו של צורר נאצי ארור, שתאוות הנקמה שלו, כילתה בזעם יותר משישה מיליון יהודים, כשגם כיום, אין כמעט בית בישראל שלא פגוע מהשואה באופן ישיר או עקיף.

גם הולדתה של מדינתו לא היה זר של שושנים. להפך, עוד לפני קוּמה, אולצנו לשאת נשק ולהתארגן, על ידי אוכלוסיה והמון מקומי שלא רצה בנוכחותנו והתנכל לנו אין קץ. בסוף, קמה לה המדינה הקטנה שלנו, המחברת כמעט בין כל התרבויות הידועות.

אני פונה כעת אל תושבי ישראל. מדינת ישראל היא פלא היסטורי, כזה שמעולם לא נראה כדוגמתו, הן מבחינת הביסוס המוסדי והן מבחינת החוסן הכלכלי, כשישראל היא יצואנית גדולה וחשובה בעולם, ונחשבת לפורצת דרך כמעט בכל תחום שבה עוסקים מדענינו ותעשיותינו. אולם לאורך 61 שנות קיומנו פה, נעשו טעויות לא מעטות, הן במישור הפנימי והן במישור המדיני. אולם לא רק אנחנו חטאנו בטעויות. הקהילה הבינ"ל שגתה, כשגילתה רפיסות ולא התעקשה על פיתרון מוצדק גם לתושביה הפלסטיניים של הארץ. גם מדינות ערב והליגה הערבית, שרובן התעקשו לשמור על הפלסטינים במעמד של פליטים, כניסיון להתנגח בישראל בזירה הבינ"ל היה מהלך שגוי. גם הפלסטינים אשמים במצבם, לא פחות מכל השאר הגורמים במשוואה, כשלעיתים קרובות הציתו אש מיותרת וגרמו לעיכובים וחוסר אמונה מצידנו.

וכן. שוב פעם אנחנו חוזרים אלינו. וכן, גם מדינת ישראל עשתה שגיאות בעבר, הן מבחינת גישתה למיעוט הערבי החי בתוך הקו הירוק, והן מבחינת יחסה לתושבי השטחים שנכבשו בשנת 1967, במלחמת ששת הימים.

יודע אני שעיניים רבות נשואות לכאן, גם בארץ וגם בעולם כולו, ולכן מעל במה זו, לפני שאפרוס את חזוני המדיני, רוצה אני לבקש בקשת מחילה בשם ממשלת ישראל. אין זו התנצלות על קיומנו כאן, עבורי זוהי עובדה שהיא מוגמרת ונצחית. אני כאן, נושא בפניכם דברים אלה, כי נבחרתי להנהיג. מנהיג לרוב נמדד בשלושה נושאים: חזונו, היכולת הביצועית שלו ואומץ ליבו, כשגם הלחץ, הוא מרכיב חשוב בעבודה זו, שחייבת להיעשות כראוי בלו"ז כמעט בלתי אפשרי.

לכן אני פה, שהיא תיעשה כראוי- למרות הלחץ.

לכן, ללא ענייני כבוד ובראש מורם, אני רוצה להסתכל לעיני העולם כולו ולבקש סליחה. סליחה מכל תושבי מדינת ישראל, שלעיתים נאלצו לסבול בגלל טעויות עבר של כמה בודדים, כולל שלי, אלה העומדים בצמרת. אני מבקש סליחה מהפלסטינים באשר הם, על הסבל הרב שנגרם להם, ונגרם להם סבל רב, ולא משנה מאיזו סיבה. הכאב הוא אותו כאב, ושנינו סוחבים אותו יחדיו ולחוד.

אני מבקש סליחה מהקהילה הבינלאומית, על כך שישראל לא תמיד עמדה לאשורה על ההסכמים שעליהם חתמה, אך רק מכיוון שהמציאות בשטח לא אפשרה לנו לעשות כן. למרות זאת, מבטיח לכם אני, שלרוב, טובת המדינה היא שעמדה לנגד עיני מנהיגיה. אך זה לא משנה את העובדה שנעשו טעויות קשות, ועליהן אני מבקש באמת ובכנות סליחה בשנית. סליחה על כל הדם שנשפך. סליחה על כל זעקות הכאב של אימהות שבניהן לא ישובו עוד. סליחה על הרובים והרצח בעיניים, כשבני דודים, בניו של אברהם אבינו, רועמים ומרעידים את השלווה והלבבות של תושבי הארץ והעולם, כשגם אני אישית טעמתי את טעמו הנורא של השכול...אולם אין זה מספיק שאני אכֵּה על חטאי עבר, כל השותפים שמניתי צריכים להודות ולהתנצל על שגיאותיהם, כיוון שלא הגיוני שרק צד אחד טעה ואחד צדק לכל אורך הדרך.

בדמוקרטיה חזקה כשלנו, דם של אחד לעולם לא יהיה כהה יותר משל אחר. אסור שזה יקרה. הרי אל לנו לשכוח, שבגולה דמם של סבינו וסבותינו היה הפקר ושווה פחות משל אחרים.

מבמה זו אני אומר לעם הפלסטיני- אין לנו רצון לשלוט בכם ואיננו קמים להרגכם! אך יחד עם זאת, אני אומר מפורשות, עינינו פקוחות, כך שאל תגרמו לנו להשכים להרגכם.

אני מושיט את ידיי לשלום, הן לאש"ף, הן לחמאס והן לעם הפלסטיני כולו. לראשי החמאס, ראשית, על מנת להראות את כוונותיי הטובות, אפתח את מעברי הגבול ללא הגבלה, פרט לברזל ולמלט. בנוסף, אני מבטיח לכם אישית, שאם תסיימו את ההתנגדות, תניחו את נשקיכם, ותסיימו את מחלוקותיכם הפנימיות עם אש"ף, ניצור מנגנון משותף לשקם את ההרס בעזה, ונפתח יחדיו את מוסדותיה של המדינה הפלסטינית העתידית, אם וכשתקום.

לראשי אש"ף, יודעים אתם שבמתכונתו הנוכחית של הארגון, לעולם לא יכון שקט אמיתי. מתפקידכם הלאומי ליצור מנגנון חדש, שייצג את האינטרסים של כלל העם הפלסטיני תחת מטרייה אחת חזקה וצודקת.

תבינו אותי, ללא מנגנון אחד ויחיד שמולו אני יכול לנהל משא ומתן, אין לי שום ערבות שהסכם כלשהו יחזיק מעמד במבחן המציאות. לכן, מפציר אני בכם למצוא מוסד אחיד, שמולו אוכל לנהל משא ומתן רציני, שגם יהיה ערב לביצוע התהליכים. ככל שתקדימו- כך ייטיב לכולנו.

מצדנו, ישראל תשתדל לסייע בתהליך הפיוס ככל יכולתה. אולם במקביל, בשטח, על הפלגים הפלסטינים להפסיק להסית את ילדיה נגד ישראל, וצריכים להפסיק לקרוא להשמדתה, במוסדותיהם ובאמצעי התקשורת שלהם.

בוחר אני, להתמקד בתלונה נוספת של הפלסטינים- הבנייה בהתנחלויות. מי שמאורע בפרטים יודע, שמאז תחילת כהונתי, לא החלה בנייה בהתנחלות אחת, וגם לא קודמו פרויקטים חדשים. כל מה שנבנה עכשיו, נבנה בהחלטת ממשלות קודמות, לפי הצורך של האוכלוסייה בשטח. איני יכול לעוצרה כעת. עם זאת, אני מבטיח שישראל היא מדינה שומרת חוק, שלא תהסס להשתמש בכל האמצעים החוקיים כנגד אלה שמפרים אותו, והבנייה הבלתי חוקית תיעצר. נושא הבנייה, לראות עיניי, ייפטר בסוגיית גבולות הקבע, כשישראל תשיב כגמול השטחים שעליהם נבנים הבתים בגושי ההתנחלויות הגדולים.

לצערי, סוגיית הפליטים אינה עומדת על סדר היום. כאן נדרש הסיוע הראשון מהקהילה הבינ"ל, שיפעלו להעניק לפליטים מעמד חוקי ושווה במדינותיהם.

מבמה זו, אני בוחר לפנות לכל מנהיגי מדינות ערב, כולם, כולל איראן, סוריה וחיזבאללה, המוגדרות כאויבותינו. אנו רוצים שלום ויציבות. מבטיח אני לכם, שידי מושטת לשלום, ואשמח להיפגש עמכם בוועידות בינלאומיות, על מנת ליצור תשתית לאיחוי הקרעים, ולהשכנת שלום אמיתי ויציב, ללא תנאים מוקדמים מצידנו, אך אנו מבקשים זאת גם מכולכם. ישראל היא עובדה וישראל נשארת כאן. בין אם תקבלו אותנו או לאו. נהרות הדם וימות הבכי שמילאו בני עמינו, יחדיו ולחוד, יכולים להיפסק עתה ולהגליד. ישנה הזדמנות. זה לא תהליך שייקח יום או יומיים, וצריך אומץ לעמוד בו, אך בסופו הוא שווה כל רגע, כיוון שכולם ייהנו מפירות הביטחון המדיני והכלכלי.

רוצה אני שתראו בי פרטנר לשיתוף וצמיחה, כשאני קורא לכל מדינה החפצה בכך, לפתוח בישראל משרד אינטרסים, על מנת שנוכל להתחיל בקשרי מסחר ראשוניים. צריך לסיים את הסכסוך הזה. בשביל להגיע לנקודה העמומה הזו באופק, ובתקווה שנקודה זו תתחיל להתבהר, עלינו לעבוד יחדיו, ישראל, הפלסטינים, מנהיגי מדינות ערב והקהילה הבינ"ל בכלל, על מנת להרים את ראשנו מעל משקעי העבר, שמעיק על יכולתנו לראות נכוחה את המציאות המתפתחת מלפנינו כעת.

מטרותינו הבסיסיות זהות- להתקיים בשקט ובכבוד. בואו נהפכם יחדיו למדיניות, למען ילדינו ונכדינו. דרכינו וגורלנו, בין אם נרצה ובין אם לאו, קשורים זה בטבורו של זה. נוכל יחדיו להתעלות ולעבור את המשוכה, או שנוכל לבחור להמשיך ולהמשיך להתבוסס בדם מתינו.

אעמוד בכל הדברים שאמרתי הערב, אולם בתנאי שאמצא לי פרטנרים אמיתיים, שכוונות טובות בליבם.

מכאן אני קורא לכל המנהיגים ולעמם, בואו יחדיו נפתח בתהליך משגשג, שיוכל להביא סופסוף שקט לאזור, שלאורך שנותיו, ידע בעיקר מלחמה ויגון.

תודה רבה ולילה טוב.

דרג את התוכן: