פוסטים אחרונים
- בפלסטין ההיסטורית קם ערב רב של גוזלי אדמה - מגילת העצמאות לו הייתה נכתבת בידי השמאל של ימינו 17/2/13
- אחת ולתמיד: דרוש פיתרון לבעיה היהודית 15/2/13
- הספר שלי יוצא לאור 8/11/12
- רק תזכורת שיש את 28/4/12
- זרעי הפורענות של כושר הייצור העודף 22/6/11
- השפעה לעומת כח: מדוע אין לאינטלקטואלים את הכבוד שלנו (2) 18/6/11
- הוא חכם, הוא צודק והוא מוסרי, אז למה אין לו את הכבוד שלנו? על ירידת קרנו של האינטלקטואל (1) 17/6/11
- האישה הצעירה מהכרם (היא הקיץ) 19/5/11
- 1+1 7/5/11
- אני עושה ערב (ומצלמים אותו לדוקו של ערוץ 2) 28/4/11
- קילשון אחוז בידיו של מורפיאוס 17/4/11
- כעת חיה 26/3/11
- שני שירים חדשים 25/12/10
- האדם גדול מסך דפוסיו: הרהור על מדע ואנשים 25/10/10
- פינוק, עיוות ערכּי ואטימות: ארבעה קטעי דיעה שמאלניים ותגובה ציונית הולמת אחת 18/10/10
- דברים ששכנה גונחת עזרה לי לנסח, ועוד איזה עניין קטן 13/10/10
- "זכויות אדם זה קטע שמאלני" ועוד שקרים שמספרים לנו על דמוקרטיה 13/10/10
- מגלומניה אינפנטילית ומסוייטת: פרסומות הענק של הזמן שלנו 5/10/10
ארכיון
העולם והמצב
טסטוסטרון ג'אנקי, לא מבין איך זה קרה לו, העניין הזה של החיים שדה מלא שברים לבנים ואצבע מורה אל השמיים ואיך מאסופת קלפים עולה יד בעלת משמעות
והנשים, פותח אותן אחת אחת, דרך הפינה, באלכסון, פול האוס פול האוס פול האוס הנפש הבתזונה לא רוצה, וממשיך להמר, קוביוסטוס-דמיקולו, או אחד שלא מהעולם הזה - - כל מה שאפשר, למשכן - הנפש הבתזונה רוצה רצף:
אולי אף אחד לא באמת יודע מה הדבר ההוא שמתחת לדבר הזה שכולם רואים, או אם יש דבר כזה בכלל, אולי הבנאדם כל החיים שלו ממשיך להיות זאטוט שאבא שלו לוקח ביד ומסביר לו על מקומות ואנשים, זה יפה, זה חשוב, זה מכוער, זה אסור, זה אוי ואבוי, זה שלא תעשה בחיים, והוא, כל מה שאוי ואבוי בחיים הוא עושה - -
איזו מין חיה זו, הבנאדם? בלתי רצונית, קדורנית, קווים ישרים בה אין, מה הוא רוצה להכחיד ומה הוא רוצה לשמר והבוז שהוא חש כלפי אלה המבקשים לשכנעו - והמבקשות לשכנעו - בכל פה - שהחיים האלה שלו הם יותר מסרט נע של חידות, משרשרת של דימויים רחוקי-פשר, מרצף של פליאות - -
מה יקרה בעוד רגע?
התעקשות שיש איזה מעל ומעבר לאין הצבעוני הזה או פחד כמו זאטוט שנינטש מיד אביו, והעיר הומה, אלף פרצופים וקולות ולכולם אותו דוק מבהיל וריק ממשמעות, שתיעוש הגנום איננו מרפה, ובוכנות התנועה קדימה! קדימה! וביתר שאת - שאגדות אינן באות בבשר עוד והרוח קמלה כמו חציר בשדות ומכל העברים המיה והמולה ושאונים ונים ולא נים, ידיי ילדים יתומות מאב, יתומות מאב - - ורצף. |
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון. בראש ובראשונהגם אני (:
תודה תמרי.
ידי אב - -
הכי מפחיד לחשוב שאין משמעות לשום דבר
בגלל זה אנחנו נאחזים בכל, אהבה, דת, ליבידו, רוחניות, כסף, לא?
את!
אי-זה יו-פי.
קצת הפחיד, הניתוח, אבל הסיום סבבה (:
עוצמות של רגש.....תודה.
זה מוזר שקיבלת קונוטציה חיובית למילה "רצף" בהקשר של השיר, כי ההתייחסות אליה היא לפחות אמביוולנטית.בדבר אחד אני מסכים איתך - הבנאדם הוא חיה אופטימית (אם כי גם לו יש רגעים אפלים יותר).
אולי אף אחד לא באמת יודע מה הדבר ההוא שמתחת לדבר הזה
שכולם רואים, או אם יש דבר כזה בכלל,
אתה יודע. רק אתה יודע. ורק מה שאתה יודע נחשב.
איזו מין חיה זו, הבנאדם?
יקירי, הבן אדם הוא ממש, אבל ממש, לא חיה.
בלתי רצונית, קדורנית, קווים ישרים בה אין,
בלתי רצונית? למה? אנחנו מכונות שפועלות לפי דפוסים ולא נעצרות לחשוב, להרגיש, להחליט, לשקול?
קדורנית? כולנו? מדוכאים? רציניים? לא צוחקים ומשתטים אף פעם?
שיש איזה מעל ומעבר לאין הצבעוני הזה
ברור שיש! תסתכל טוב טוב בתוכך. בפנים. אמן שמסוגל לכתוב כזאת יצירת מופת, יש בו כל כך הרבה מעבר!!
אלף פרצופים וקולות ולכולם אותו דוק מבהיל וריק ממשמעות,
זה גם אלף עולמות פנימיים שלמים שלא דומים בכלום אחד לשני.
ואם זה לא ברור, אז לגמרי אהבתי.
מזמן לא נתקלתי בכאלה עוצמות של רגש!
המלה רצף
שהוספת בסוף
התפרשה לי
כאופטימיות.
שאכן לא איבדת אמונה במציאה שלו. בחיפוש.
מעין קריאה:
ורצף
שהתפרשה אצלי
שלמרות ההמולה, והיתמות, יש רצף.
הוא קיים.
אני לא בטוח שאני מסכים לכל פרטי הניתוח שלך (בייחוד בכל הקשור לאופטימיות בסוף), אבל הוא ראוי לשבח בלי קשר. לעורר מחשבה - הכי שווה. תודה.
עידנה, אני חושב שאת קצת מבלבלת תקופות וז'אנרים (:
וחוצמזה הנה, הולך!
יש כל כך הרבה סיבות להתעקש - וכל כך הרבה לא...זה תמיד אתה והבחירות הקטנות שלך, בסופו של דבר.
תודה, בצ'ינקה [טרי ממפעל שמות החיבה שלי, מקווה שתאהבי (:]
לילה טוב (:זה מעולה.
הפוסט הזה.
האדם מחפש משמעות.
ומוצא?
אולי.
אולי לא.
איזו מין חיה זו, הבנאדם? בלתי רצונית, קדורנית, קווים ישרים בה אין,
מה הוא רוצה להכחיד ומה הוא רוצה לשמר והבוז שהוא חש
כלפי אלה המבקשים לשכנעו - והמבקשות לשכנעו - בכל פה -
שהחיים האלה שלו הם יותר מסרט נע של חידות, משרשרת של דימויים רחוקי-פשר,
מרצף של פליאות - -
מה יקרה בעוד רגע?
מה באמת?? יש המנסים לשכנעך ככה?
פחחחח להם. באמת!
הרי ידוע וברור שהחיים הם רצף של פליאות!
לא פחות. לא יותר.
התעקשות
שיש איזה מעל ומעבר לאין הצבעוני הזה
או פחד ...
שאגדות אינן באות בבשר עוד
כאן הבנאדם מראה שעל אף הבוז שרוחש לאלה המנסים לשכנעו, הוא בעצם משוכנע בעצמו...
משוכנע מראש.
(הבוז לאלה המנסים לשכנע את המשוכנעים מראש...)
אבל ברגעים שהשכנוע קמל, צץ לו פחד.
פחד קוסמי
מבריחת הגלאקסיות.
מביתוק מערכת השמש
מכבליה הבלתי נראים.
מהכח הקושר אותנו אל השמש
ואז- אחרי הביתוק, כל כוכב לכת
ילך לו.
כמו אברם שנצטווה: לך לך!
והרוח קמלה כמו חציר בשדות
ומכל העברים המיה והמולה ושאונים ונים ולא נים,
ידיי ילדים יתומות מאב -
ורצף
אז הסוף בכל זאת אופטימי.
הבנאדם הוא חיה אופטימית,
שלא נלאתה עדיין מלתור אחר מבוקשה...
איך אתה יכוול להיות כל כך נחמד?
הנה אתה אמרת:
איזו מין חיה זו, הבנאדם? בלתי רצונית, קדורנית, קווים ישרים בה אין,
מה הוא רוצה להכחיד ומה הוא רוצה לשמר והבוז שהוא חש
נחמד ורוחש בוז לא יושבים ביחד.
נחמד ובלתי רצוני. וקודרני, שאין בו קוים ישרים, לא יושבים ביחד.
נחמד וטוסטסטרון ג'אנקי לא יושבים ביחד!
יש מקומות בהם החיים והמצב מוציאים את ההתעקשות מהלקסיקון..
כבר אמרתי לך שאתה כותב נפלא.
יום טוב.
בברכה, בצ'י
יאללה רצף!
(לא בעל המקצוע, זה מהקלפים :)
נורא יפה כתבת.
לילה טוב :)
תלתל, התגובה שלך היא דרך נהדרת בשבילי לסגור את היום הזה. תודה.
תודה דנה, כיף איתך (:
בחירה לגיטימית, הדרי.
מדהים!
אין לי את היכולת להסביר במילים
לאיזה מקומות זה לקח אותי
מ ד ה י ם
מעניין אצליך. גם בישר וגם באלכסון*
האמת,
כבר שילמתי...
והחלטתי שלא כלכלי (-:
תגובה אליפות, ג'ינג'ית. כן, חשוב לזכור את ההבדל - והמחיר.
וזה יופי של מחסן, שסידרת לך שם (:
תודה רונית.
הפוסט הזה שלך
מחזיר אותי לרגעים
בהם אני קצת מקנאה באלה
שמסתפקים במדיום.
לא ממש רוצים גבוה,
בסדר להם לא להרגיש...
הם אפילו לא יודעים מה ההבדל.
אבל אז אני נזכרת בנסיקות
וסותמת.
תודה.
תודה רונית, דווקא בטקסט כזה, לא הכי נגיש וקליל זה מספק שאנשים קוראים ורואים. תודה.
אני קוראת אותך ובכל שורה ובכל מילה יש רצף חכם של חשיבה ושל מראות ורגש שמתגנב ביניהם ופילוח של התודעה והלב.
R
איזו רחלי-על-ערסל שאת (:
שמח לא לאכזב, יש מעט מאוד שכותב יכול לעשות כשהקהל שלו מתעייף ממנו - -
כשאני רואה שיש לך פוסט חדש אני תמיד מתרגשת........ ואתה לא מאכזב...
השיר הזה מצוין, יש בו רעיונות שכבר קראתי אצלך והוא חזק ומרגש. וגם אני אוהבת את האלכסון :)
לא מאמיןעיניים מעולות יש לך.
בעיה והשראה (:
לא הרבה מבינים, כמעט כולם משחקים, מה נעשה?
קטנת אמונה
התעקשויות זה משהו שקורה לנו הרבה, בעייה...
והמשחקים האלו? אף פעם לא הבנתי למה הם טובים...