חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2506 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3403 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1448 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1326 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
ראיתי רוקיסטים צעירים מאושרים- דרים טיאטר תל אביב 16.6.09
(לקבלת "הציון" המשוקלל האמיתי של המופע יש להכפיל במקדם "קומפנסציית קליר מחפש השלמות" - גדול מ-1.0). ראשית, המקום. הובטח ביתן 1 גני התערוכה (אומרים שיש שם אקוסטיקה טובה) , במקום זה, כשהגעתי, אני שומע פתאום מוסיקה בחוץ. הסתבר שלאור מכירת הכרטיסים הגדולה מהמתוכנן ( כ- 12,000 במקום 6,000) נאלצו להעביר את המופע החוצה לדשא, למתחם שנסגר באופן מאולתר, סטייל פראק הירקון. חבל רק שהתקציב מהמכירות הנ"ל "לא אפשר" בניית במה גבוהה באיזה מטר, על מנת שאנשים יוכלו לראות טוב יותר (שיפוע לא אידיאלי לדשא שם ). יחד עם זאת, הסאונד היה טוב, וגם ההקרנה על שני המסכים, אחד מכל צד, והנושא נשכח די מהר. היו בזה גם יתרונות- אוויר נקי של חוץ (מתובל בריחות שבאו מניירות מגולגלים, בוערים בקצותיהם), תחושת העמידה על הדשא במופע, יחד עם כולם, עם אווירת מופע הרוק שבכך, דבר שהוזכר גם בהקשר למופעים קודמים כאן. כמובן שלאור כמות הקהל, האפשרות לאתר מישהו מהחברים שהודיעו שמגיעים גם, הייתה חסרת סיכוי. הופעת החימום הייתה של להקת אפרת (קצת פרטים עליהם ניתן לקרוא בפוסט ההכנה שלי למופע ,בתגובה של גרובי)http://cafe.themarker.com/view.php?t=1076159 טובים מאד, אהבתי, סקציית גיטרות מצוינת, חבל שזה היה רק כ-20 דקות. הסייג היחיד שיש לי מהם הוא שבקטעים מסוימים (לא כולם) זה נראה כאילו ושפכו לאיזה סיר את כל הסגנונות האפשריים, משהו כבר יתפוס מישהו. משהו דומה לזה, במינון קטן יותר, קורה לדעתי גם עם הדרים. בערך ב21-00 הדרים עלו לבמה. עוד לפני כן, הציבו את מערכת התופים של פורטנוי, היא הוצבה כמעט בחזית הבמה ובמרכזה, מכוסה בבד מהסוג שהיה נדמה לי שהולכים לחשוף שם בפני הקהל יצירת אומנות של מיכלאנג'לו או דה וינצ'י. לא נאה לו לבחור הזה מיקום סטנדרטי סטייל בונהם , פייס ואחרים, אבל נסלח לו, אכן מתופף בחסד. עליית חברי ההרכב לבמה ותחילת המופע לווו בשאגות עזות של הקהל, בעוצמה שלא שמעתי כבר מזמן, אפילו לא בחו"ל(אולי אצל מקרטני), ועל כך כבוד לקהל כאן. בכלל, הופתעתי מכמות המעריצים של הלהקה בארץ. הקהל, ברובו צעיר מאד, מכיר את מילות השירים ,שר אותם עם הלהקה והתחושה באוויר הייתה די מחשמלת. בשלב מסוים במופע, ראיתי בחורה, צעירה מאד, 20+-, מתוקה, שרה ממש מילה במילה עם הלהקה. חשבתי על כך , אפרופו הפוסט שלי על זוגיות ומוסיקה, שאני מקנא בבן זוגה. הלהקה ביצעה שירים ממבחר אלבומיה , גם מהאחרון, שאמור לצאת לשוק רק בעוד מספר ימים. דווקא קצת פחות מהאלבומים שהצגתי בפוסט ההכנה. כפי שציינתי כבר בפוסט הנ"ל, הצפייה המרכזית שלי בהגעה למופע, הייתה ליהנות מהצמד- המתופף פורטנוי והגיטריסט פטרוצ'י. את זה קיבלתי ובגדול. פטרוצ'י ופורטנוי (לטעמי בסדר הזה) הם הסאונד של הלהקה, בתמיכה מצוינת של הבסיסט מיונג. קטעי הריף המטאליים והסולואים של פטרוצי' הם שהקפיצו במיוחד, אותי , ואת הקהל, ענקים באיכותם. פטרוצ'י, גיטריסט בחסד עליון ומוסיקאי אמיתי , נטול כל מניירות של כוכב (שקיימות לא מעט אצל פורטנוי, היה שלב , על פי מבטיו, שהיה נדמה לי שפורטנוי הולך לבעוט בזמר, ג'יימס לאברי, להעיף אותו מהבמה ולקחת את המיקרופון לעצמו). לאברי, בגדול, היה בסדר, טוב יותר בקטעים מסוימים ופחות באחרים. חשבתי לעצמי שהייתי נותן לא מעט לראות שם במקומו, למשל את יאן גילן, רוני ג'מס דיו, רוב הלפורד (ג'ודאס פרייסט) , ברוס דיקינסון (איירון מיידן ) או אפילו את אחד מהסולנים של פנתרה (עברו שם כמה) ודומיהם. נראה שלאברי הוא במידה מסוימת החוליה החלשה שם, או לפחות אינו משתווה לרמת האחרים. הקטעים האינסטרומנטליים שלהם היו נהדרים, חשתי ממש התענגות על הנגינה, לרבות בקטעים הארוכים יחסית. היה איזה קטע נהדר שבו כל אחד קיבל את שרביט הסולו, בדומה לנהוג בג'אז, ואיזה סולו זה היה אצל כל אחד, תענוג אמיתי. וכאמור, היו אלו קטעי המטאל, על ריפיהם וקצביהם, שהובאו באופן מעורר התפעלות על ידי הצמד p&P , שעוררו את הקהל במיוחד. בהקשר לתערובת המוסיקה שלהם, היה שלב בהופעה שנזכרתי באופן האכילה של בתי הקטנה. בניגוד אלי, היא לא אוהבת לאכול את מה שיש על הצלחת בו זמנית, אלא כל פריט בנפרד, עד סיומו , ואז לעבור לבא אחריו ( לפעמים זה מעצבן אותי ). בנוגע למוסיקה של דרים אני תומך כנראה בסגנון של בתי. אוהב את המטאל ואת הפרוג שלהם, בערך כל אחד לעצמו. וקטעי ביניים מסוימים שלהם, עם מלודיות כאילו מתוחכמות כאלו, מאבדים אותי במידה מסוימת. באחד מהשירים המוכרים שלהם, סוג של בלדת רוק שקטה ויפה, שנוגנה בחושך, הדליק פורטנוי מצית וחלק גדול מהקהל אחריו, כמובן תוך כדי ההתנועעות המקובלת במצבים אלו. בכלל, לאורך כל המופע, פורטנוי סימן לקהל , עם מקלות התיפוף שלו, מתי למחוא כפיים לקצב השירים, להצטרף לשירה וכדו',כאילו והראה לכולם מי הבוס האמיתי שם... כפי שנהוג לומר בכדורגל, פטרוצ'י היה עבורי "איש המשחק" של הערב. גיטריסט שיודע להביא אותה יפה הן בשקטים והן בסוערים ומחזיק לטעמי את רוב הסאונד של ההרכב, כמובן שאולי עם מתופף אחר זה לא היה נשמע כך, אז בואו לא ניקח מפורטנוי את המגיע לו. בקטע סולו מדהים של פטרוצ'י ,כשהוא מוקרן ככה על המסך, כאילו ומופיע רק בעצמו, נזכרתי בתגובה של אורית, בפוסט הקודם, שאמרה שהיא הייתה מעדיפה לשמוע אותו לבד (לבד , את והוא?). היה שם קטע נהדר בו פטרוצ'י והקלידן רודס נתנו דואל של כאילו של שתי גיטרות, רודס עשה זאת במין גיטרת קלידים כזאת, ובשלב מסוים הצטרף גם הבסיסט , ענק. לסיכום, ערב נהדר!
ולבסוף, נקודה כואבת כנראה בכל מופע בארץ, משך ההופעה. "הבטחתי" , בפוסט הקודם עליהם, לפחות 3 שעות. נו דארלינג , לא בישראל. שעתיים ועשר דקות. (פורטנוי הבטיח בסיום לקהל , לצלילי שאגותיו לקבל עוד, שהם יגיעו שוב ...).
עד כאן חברים. להתראות במופע הבא.
התמונות- 1.ההרכב כולו (דווקא את פורטנוי לא רואים כל כך שם ) . 2.פטרוצ'י ( מימין) עם רודס הקלידן. 3.פורטנוי. (נתמך על ידי פטרוצ'י והבסיסט מיונג). |
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
כנראה הסבירו להם שכאן אפשר לחפף, או שזה קשור למפיקים הגאונים שלנו.
זה אכן מעצבן לקרוא שהופעות כמו מקטני , דרים, ואחרים נמשכות הרבה יותר זמן מאשר אצלנו.
אולי בגלל החום...?
פורקיפיין טרי כמובן טובים מאד ואכן בהרבה יותר מלודיים.
השארתיי מקום לשניהם.
כבוד על אהבתך אליהם.
אגב, את הקטע עם הבה נגילה, הם עושים לא רק בארץ .
הם בדרך כלל עושים תמיד איזה קטע של תערובת מהסוג.
ואני כאמור הולך על פטרוצ'י (וגם על פורטנוי
)
קראתי כל מילה
גם אני אהבתי מאד את הכותרת
צעירים מאושרים שמאזינים לרוק מטאל
זה נשמע לא קשור.
אני שמח בשבילך, אפילו מקשיב לדרים ברקע
זה נשמע לי בהופעה אפילו יותר טוב
ואין מה לעשות שום דבר לא מושלם בחיים אפילו לא הופעות חיות
נראה לי שצריך להסביר לכל הלהקות הללו שמגיעות לארץ
שפה במידל-איסט יש משמעות אחרת לזמן:
פה ארבעים שנה זה כמו חמש שנים במקום אחר
ויום זה כמו שנה
והופעה של של שלוש שעות זה כמו שעתיים
והופעה של שעתיים זה בערך 20 דקות
שיבינו שהם הגיעו לאליס בארץ הקוקו לנד
פורקיופיין טרי מעולים גם לטעמי. יש לך טעם משובח איש.
סנטימטר פחות...
כמעריצה של דרים,הגעתי והתענגתי מכל רגע.
בתחילה הרגשתי די קשישה לצד החבר'ה הצעירים
הלבושים שחור. כולם נראים אותו הדבר
ושולטים במילים להפליא.
אני שרופה מכורה של פורטנוי האלוף,האחד והיחיד,
ובשבילי הוא מ'ס 1. מקצוען ברמות מטורפות.
כולם מעולים ועושים את עבודתם פיקס,
אבל הוא בשבילי הכי הכי...
היה ערב מרגש בשבילי,ואושר גדול לראות אותם לראשונה בחיי
ומקווה לראותם שוב בעתיד.
עכשיו אני נזכרת בקטע הנגינה של "הבה נגילה" כמחווה לעם היהודי
שריגש אותי מאוד,ובל נשכח ששניים מחבריי הלהקה הם יהודים(המתופף והקלידן).
תודה על הפוסט,ואינשאללה שישובו במהרה.
עופרה
אני רוצה להפנות לכתבות אחרות בנוגע לדרים טיאטר,
בהן יש ניתוח יפה הקשור לתנאי החיבור ללהקה.
אני מתחבר עם רוב הנאמר שם.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3732553,00.html
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,607,209,37091,.aspx
אי פעם?!
טוב כפיצוי אני מתכנן לתרום משהו מעניין לפוסט שלך על משמורת משותפת.
בקצב הזה, אין סיכוי שאזכר אי פעם בשמך.קראתי שפורטנוי אוהב בלונדיניות אוסטרליות שמזכירות את אומה טורמן...
אגב, את בגובה שלה?
היית באילת ושתית וויסקי עם ניק קייב, לא?
אל דאגה, כאמור, הם הבטיחו לבוא שוב.
כן, יש לא מעט דברים שאני רוצה שלא יגמרו, אך היושב במרומים לא מתחשב ברצוני זה.
ובאשר לשמי .
http://www.youtube.com/watch?v=2CZL3G43FOM
לא נורא, כפי שנכתב כאן, היו שם דברים לכאן ולכאן,
ופורטנוי הבטיח לקהל שיחזור שוב בקרוב.
האמת , אם הם באים, אני הולך שוב.
תמיד מאשימים אותי...
אותי ? לתופף עם פורטנוי? אפילו שלמה בר לא היה מעלה על דעתו....
איפה אני הייתי?
איך פספסתי!
מישהו כאן מאוד נהנה (תזכיר לי, איך קוראים לך?) ורצה שזה לא יגמר לו לעולם.
אבישי ספיר הפקה מוזיקלית ואולפן הקלטות
כפי שנכתב כאן, היו שם דברים לכאן ולכאן .
אל תדאג, הם יגיעו, וגם נוספים.
כך שתהיה לך הזדמנות לתיקון.
גם אני כתבתי שהייתי רוצה לקבל בנפרד את המטאל והפרוג שלהם, ובשלב מסוים עשיתי זאת במוחי בעת ההאזנה וזה עבד.
יחד עם זאת, כמי ששמוע גם כך לא מעט ז'אנרים בעלי מוסיקה אינסטרומנטלית בלבד, וכמי שנגינה טובה עושה לו משהו, גם רגשית, חשתי זאת ,וחזק, בקטעים הטובים שלהם בנושא.
יתכן וזה הגורם המבחין בין שתי הדיעות לגבי הלהקה, כפי שכתבתי גם בפוסט המקדים למופע.
בנוגע לכל השאר, מסכים לחלוטין.
אני והבחור שהייתי איתו התפעלנו מאוד מהיכולות המופלאות, השליטה בכלים, שפע הקטעים הארוכים והמורכבים, התיאום המושלם בין חברי הלהקה, המיומנות בהגשת ההופעה. אבל לא ממש הרגשנו שריגשית זה עושה לנו מה שרוק כבד אמיתי וטוב עושה...או מה שפרוג יותר קלאסי עושה...משהו במיקצב גרם לעודף טכניות וחוסר בנשמה. וגם הקול של הסולן, שהיה לפי הגדרתי לא מספיק גברי, הפריע. הקול של המתופף דבר אליי יותר...
מאוד נהניתי מסוג האנשים שסבב אותנו, זה היה חלק משמעותי ממה שעשה לי כיף בכל הענין. נכון, החולצות השחורות, וגם הידיים המורמות באויר עם "סימן השטן", והשאגות...וריח העשן מהסוג המיוחד...
לצערי לא הצלחתי להגיע למופע.
הסקירה שלך על המופע גורמת לי להצטער עוד יותר...
בכל אופן, אני שמח בשביל כל מי שהצליח להגיע, ומקווה (במיוחד בשבילי) שיגיעו שוב...
מסכים עם כל מילה.
מסתבר שחשנו דומה.
גם בנוגע ללהקות שלא הגיעו לכאן אז.
כייף לבן שלך ולך.
קליר,
הכותרת שלך זה הסיפור של ההופעה.
גם אני הרגשתי כמוך, הכי כייף לראות את הצעירים וגם הצעירות (מי אמר שמטאל זה רק לגברים?) שעבורם זה היה התגשמות של "דרים", אפשר היה לראות את זה, כל תו וכל מילה הם שרו יחד עם הלהקה.
האמת, קצת קינאתי, למה לי זה לא הגיע אז, לראות את אלילי המטאל שלי מתחילת השמונים-אוזי, פריסט ומיידן כשהיו בשיאם, הם לא הגיעו אז לארץ.
אני לא אחזור על הניתוח המוזיקלי שלך על ההופעה משום שהוא מושחז כמו תמיד.
ככל זאת, כמה הדגשות קטנות:אכן מבחינת נגינה פטרוצ'י הוא הכוכב אצלם וכל רוקר כבד שם לב שהסולן לא מספיק אגרסיבי יחסית לפלייבק החזק.
לסיכום: היה אחלה ערב, בעיקר כשהבן שלי היה איתי וראה את הופעת המטאל הראשונה שלו ויצא גם עם מזכרת של חולצה מה-"טור".
תודה.
הסמקת אותי.
מגיע ואולי גם יגיע.
תודה על הפירגון.
לא נורא, יהיו עוד דברים טובים.
כן, היה גרעין קשה כזה.
לא מעט מהם עמדו לידי ושרו עם הלהקה.
בנוגע לכמות האנשים, זה מה ששמעתי שם מאחד ש"נראה בעניינים" , אבל לאור המידע החדש שהבאת יתכן והצדק איתך.
לא בא לך לרקוד בארמונות ורסאי?
עם איזה נסיך יפה תואר סטייל סינדרלה או בת הים?
מסכים כמובן בנוגע לפטרוצ'י.
בנוגע לקישור, כפי שכבר הגבתי שם, חבל שלא התקרבת כאשר פורטנוי חיפש לשווא מישהו שיעלה לבמה ויתופף איתו.
כשאני חושב על זה עכשיו, אולי זה מה שביאס אותו אצלנו וגרם למופע קצר יחסית.
בקיצור בגללך.
תודה.
כמובן שהפוסט נכתב בהיבט אישי, כלומר הדברים שנראו לי כחשובים להגיד.
מי שגדל לאם"פולניה" הוא גם פולני באופיו?
מעניין קליר ותיאור חי מאד
ואתה מקסים עם האמירה שלך על אותה בחורה בת 20 ובן זוגה . מגיע לך גם :)
בעיקר שמחה שנהנית.
תודה.
אני פיספסתי.
יפה כתבת. הדבר המלהיב בארוע,היה "הגרעין הקשה" של המעריצים ,רובם עם חולצות דרים
שחורות {ואיך זה שכל אחת שונה? }שלא התעייפו לרגע...
משום מה כמות הקהל נראתה לי הרבה פחות ממה שציינת {בכניסה היה שלט שטען שמקום זה
יכול להכיל עד 9000 איש, ובהתחשב שהמקום היה בחציו ריק,זה משאיר רק כמה ת'לפים קטנים].
בסופו של דבר,לא היו הפתעות.חבורת בעלי מקצוע מן השורה הראשונה,שמצליחה לרגש רק בחלק
קטן מהחומר,ולסחוט קריאות התפעלות (רמות) מהשאר, בערב יפה בסה"כ, שמשאיר את הניתוחים
המוסיקליים בשוליים.אלביס קוסטלו אמר פעם שלכתוב אודות מוסיקה,זה כמו לרקוד אודות ארכיטקטורה...
ולא בא לי לנסוע עכשו ולרקוד בארמנות ורסאי.....גיבורי גיטרה כמו פטרוצ'י תמיד כדאי לראות {ולשמוע}
בלי תנאים מוקדמים....
אז אני לא אגיד אחד משיאי הערב היה "הבה נגילה" בביצוע פטרוצ'י במדינת היהודים....
לא נשמע כדבר הזה מאז הנדריקס וההמנון האמריקאי...
...
חוצמזה,איך לא ראית אותי? http://cafe.themarker.com/view.php?t=1085478
במאמץ רב אפשר לראות את מיונג מנגן לי ישר לאוזן.....
יופי של סיקור,רק קצת חסר איזכור הליסט של הקטעים שבוצעו בהופעה,
רשימת השירים המלאה:
In The Presence Of Enemies Part 1
Beyond This Life
Take The Time
A Rite Of Passage
Hollow Years
Panic Attack
Erotomania
Voices
Solitary Shell
Constant Motion
The Spirit Carries On
As I Am
Pull Me Under
Metropolis Pt. 1 + Learning To Live + A Change Of Seasons VII- The Crimson Sunset
שמחתי לקרוא שהוכפלו מספר הכרטיסים שנמכרו,בד"כ ההופעות שתוכננו לביתן 1 בגני התערוכה
הועברו להאנגר 11 המאפן.
העיקר שנהנית,מערכת התופים של פורטנוי נראית שווה ועוד איך להיות בקידמת במה ולא מאחור כמו שנהוג
ברוב ההרכבים,ופטרוצ'י ,נו יש בי את היכולות לנטרל כל מה שמסביבי ולהרגיש שהוא ואני שם לבד
במובן המוסיקלי בלבד כן?!....
ובענין האוכל של הבת שלך...מה חשוב הסדר שאוכלים?העיקר שתגמור הכל מהצלחת כמנהג הפולנים
,
גם אם זה לוקח שעתיים ועשר דקות..ובסוף מנגנים את התקוה....