כותרות TheMarker >
    ';

    מיתוג אישי - מאור קפלנסקי

    המוטו שלי: קדם את השם שלך - קדם את עצמך. דאגו לפרסונת האינטרנט שלכם, גם אם זה במחיר של חשיפת יתר. היו יצירתיים, חתרניים, פומביים וחופשיים - כמו שרק ברשת כזאת אפשר להיות.

    מיתוג אישי שלילי באינטרנט

    25 תגובות   יום שבת, 11/8/07, 02:09

    זבל דיגיטלי אישי (personal digital dirt) הוא עוד משהו חדש שהאדם המודרני צריך להתמודד איתו. ההגדרה המדוייקת שלו היא: "פרסום אישי שלילי באינטרנט".

    אז למה דווקא זבל? ולמה דווקא באינטרנט?

     זבל  - משום שהנטיה היא, להכניס חומר כזה, לשכוח ממנו וכלל לא להיות מודע לקיומו (כמו שקית זבל שעושה דרכה לפח ברחוב). אינטרנט -  משום ששם זה המקום שאפשר למצוא הכי הרבה זבל כזה, בלי שבכלל יהיה עליו פיקוח. 

    האם אי פעם בדקת אם שמך מופיע בגוגל?

    סביר להניח שכן, כולנו עושים זאת. מה קרה כשמצאת שם אזכור שלילי צמוד לשמך? בטח סיננת לעצמך איזו קללה על גוגל ומפעיליה, וחזרת לעיסוקך בתקווה שבפעם הבאה האזכור יירד.

    זאת טעות: טבעו של זבל דיגיטלי הוא שחומר כזה נשאר לעולמי עד - אלא אם כן תפעל בצורה אקטיבית להוריד אותו משם. אם לא תפעל במהרה, האזכור השלילי יגיע למקומות לא רצויים, כמו מפקד בצבא, מרצה באוניברסיטה, או מעסיק פוטנציאלי, רגע אחרי שהזמין אותך לראיון.

     

    הכל התחיל בגוגל. מנוע החיפוש הפופולארי גרם לכך שבלחיצת כפתור אפשר להגיע לכל המידע הדיגיטלי בעולם. מעסיק פוטנציאלי לא חושב פעמיים, ומקיש את שמך בגוגל לפני שהוא מזמין אותך לראיון. גם הוא, בדיוק כמוך, רוצה להכיר אותך יותר טוב לפני הראיון. גם אתה, כמוהו, רצית להתכונן טוב לראיון ונכנסת לאתר של מקום העבודה הפוטנציאלי והקשת את שמו של המראיין.

     

    מה למדת על הבוס החדש שלך? בוודאי למדת עליו מעט מהפרופיל שלו המוצג באתר החברה, יחד עם עוד שניים שלושה מאמרים שלו, או אזכורים שלו בפורומים מקצועיים. כך קיבלת עליו רושם אישי ומקצועי חיובי.

     

    באותו זמן הוא בדיוק עושה גוגל על שמך, ומגלה לחרדתו (ולחרדתך) תמונה שלך מ- 2003, שפורסמה באתר שיתופי תחת שמך. אתה ידעת שהיא שם, אבל שכחת ממנה. כנראה מזמן לא עשית גוגל על שמך. המעסיק הפוטנציאלי גיחך לעצמו: רואים אותך שם בתמונה מחובק עם שתי תיירות, ביד אחת בקבוק אלכוהולי, ביד השניה סיגריה. המעסיק אמנם הזמין אותך לראיון, התרשם ממך לטובה, אך התמונה נצרבה לו בזיכרון - והוא העדיף להעסיק שניים אחרים על פנייך.

     

    ------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    יצא לי לדבר עם לא מעט אנשים בגילאים 20-30, השנים בהם בני אדם מעצבים דרך וקריירה, והופתעתי מאדישותם לזבל דיגיטלי. "אני לא שייך לאף אחד 24 שעות, 7 ימים ביממה", הם אומרים. "זכותי לקיים חיי חברה ולפרסם אותם. זה לא אומר שאני עובד גרוע".

     

    יש צדק בדבריהם, אבל הייתי מעדיף גישה אחרת שתייצר תגובה פחות מתגוננת. אם מעסיק פוטנציאלי שואל לפשר התמונה שלך עם התיירת, אולי היה עדיף להגיב כך: "אני אוהב לבלות עם חברים. אני אחלה סטודנט ועובד קשה כדי לשמור על ציונים גבוהים. אני חושב שזה טוב להנות ולהירגע. זה אף פעם לא הפריע לי לעבוד, וזה גם לא יפריע". אבל שוב, לא תמיד תהיה לך הזדמנות לתת תגובה לפרופיל האינטרנטי שהופיע מול המראיין שלך.

     

    חשיבות הצורך בבדיקה של זבל דיגיטלי מקיפה למעשה את כל האוכלוסיה. כמעט כולנו נתונים לחיפוש, בין אם זה לפני פגישת עסקים, פגישה חברית, או דייט. 

     

    אז מה נותר לעשות? קוראים לזה narcisurfing. חיפוש נרקסיסטי ברשת, ובקיצור: הכנס את השם שלך לגוגל לפחות אחת לשבוע. נכון, זה אולי קצת נרקסיסטי, אך בסופו של דבר זה משתלם. כי בסוף כולם יעשו את זה. 

     אם אתה מנהל כרטיס ברשת חברתית, בדוק אותו בזהירות, וחפש אם יש שם אזכורים שהמעסיק הפוטנציאלי שלך לא יאהב. אם יש כאלו , אז דאג להוריד אותם. אם הם מופיעים במקום שאין לך שליטה עליו, צור קשר עם בעל האתר ובקש ממנו להוריד את אותו תוכן (ברוב המקרים, הוא יסכים). אם אתה לא מצליח להוריד אזכור שלילי, היה מוכן עם הסבר בקשר אליו. בכל מקרה, אם אתה נרשם ברשתות חברתיות - צור גם כרטיס ברשת עסקית, מקצועית כמו LINKEDIN.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/07 01:10:

       

      צטט: gal.s 2007-08-17 23:32:25

      מאוד אהבתי את הביטוי/מילה narcisurfing, שלך? ואם כן אפשר לצטט?

      מודה - לא אני המצאתי.

      אגב, המותג גוגל כבר נכנס מזמן לתוך המילון גם כשם פועל

      I GOOGLED MYSELF

       

        17/8/07 23:32:
      מאוד אהבתי את הביטוי/מילה narcisurfing, שלך? ואם כן אפשר לצטט?
        13/8/07 16:57:

      אין אצלי אחד בפה ואחד בלב, ולכן אני גם לא חוששת לפרסם כל כך הרבה ממחשבותיי ומעצמי ברשת, אני אפילו לא מחשיבה את זה מיתוג - פשוט אני נטו.

      (ודווקא אנורקסיה דורשת אופי חזק במיוחד - תנסה לא לאכול כמעט כלום במשך שנים ותראה. זה כמובן לא דבר חיובי, אבל רק תיקון קטן).

      לא חוויתי אנורקסיה, אבל אני חושב שזה דווקא מעיד על חולשה באופי (מתוך הנחה שהאנורקס מודע לכך שהוא מזיק לעצמו, ולא מצליח למנוע זאת).

       

      ולעניין המיתוג - את אולי לא מחשיבה את זה כמיתוג, אבל הבלוג שלך בקפה הוא דוגמא מצויינת למיתוג אישי באינטרנט (מאוד חיובי, אגב).

      "ליזה פיירמן" בלי הקפה היא לא אותה "ליזה פיירמן" עם הקפה.

      מעולם לא פגשתי אותך (למרות ג"ג), את לא מפורסמת - ובכל זאת, את כבר מאוד ממותגת אצלי (בצורה חיובית). אני חושב שזה נכון גם לגבי אחרים - תסתכלי על הפידבקים שאת מקבלת. בלי האינטרנט היה לך קשה מאוד להגיע לדרגה כזאת של מיתוג והרבה פחות אנשים היו יודעים מי זאת ליזה פיירמן.

        

       ואם את אומרת שאת מביאה נטו את עצמך - אז זה באמת המיתוג  האינטרנטי המושלם.

       

        13/8/07 01:09:

       

      צטט: מאור קפלנסקי 2007-08-13 01:01:52

       

      צטט: מאור קפלנסקי 2007-08-13 00:58:45

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-08-13 00:52:41

      לא ממש בעייה למצוא אותי בגוגל (עוד לפני הקפה הזה), ואין לי שום בעייה עם זה - אם יש להם כוח - שייקראו את הכל מחייך

      זו מי שאני - בקפה ובאינטרנט בכלל אני בדיוק כמו בחיים (יש לי כמה תמונות נוראיות, אבל כבר למדתי מאז שבלונדיני זה לא באמת בשבילי, וייסלחו לי כשייראו אותי באמת) - לא מתביישת בכלום. כזו אני.

      אין סתירה - המוטו של המיתוג האינטרנטי האישי הוא לא להתבייש בכלום.

      כי אם אתה מתבייש במשהו - זה אומר שאתה מתבייש בעצמך.

       ולכן, ליזה - את ממותגת מעולה.

       

      אני לא יודע אם את כ"כ חברותית במציאות, כמו שאת באתר  - אבל כשאני נכנס לפרופיל שלך אני מרגיש שזאת באמת את. זכורות לי במיוחד תמונות האנורקסיה, שלכאורה, יכולות רק למתג אותך בצורה שלילית ("מכורה", "חלשת אופי", "מתבגרת מפונקת"). אלא שדווקא התמונות האלה הציגו אותך באור חיובי - כמי שמוכנה לחשוף את עצמה בצורה נוגעת ללב. וכך בעצם מיתגת את עצמך.

      ליזה - את לא מהאנשים שזקוקים למיתוג אישי, אבל תחשבי מה יקרה כשיגיעו (חס חלילה) אזכורים שליליים בשמך.

       

       

      פוסט האנורקסיה זה הפוסט היחיד שהתלבטתי אם להעלות או לא, ואחרי ששתי בנות מהקפה קראו אותו לפני פרסום ואמרו כמה הוא חשוב לדעתן - פרסמתי בלב שלם. תקרא את הפוסט שלי מהיום ותבין - היום אני במקום אחר לגמרי - שלמה עם עצמי ובטוחה בעצמי. לא תמיד הייתי כזו - למדתי המון ומשתדלת ללמוד מכל דבר שקורה ומכל אחד.

      אין אצלי אחד בפה ואחד בלב, ולכן אני גם לא חוששת לפרסם כל כך הרבה ממחשבותיי ומעצמי ברשת, אני אפילו לא מחשיבה את זה מיתוג - פשוט אני נטו.

      (ודווקא אנורקסיה דורשת אופי חזק במיוחד - תנסה לא לאכול כמעט כלום במשך שנים ותראה. זה כמובן לא דבר חיובי, אבל רק תיקון קטן).

        13/8/07 01:01:

       

      צטט: מאור קפלנסקי 2007-08-13 00:58:45

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-08-13 00:52:41

      לא ממש בעייה למצוא אותי בגוגל (עוד לפני הקפה הזה), ואין לי שום בעייה עם זה - אם יש להם כוח - שייקראו את הכל מחייך

      זו מי שאני - בקפה ובאינטרנט בכלל אני בדיוק כמו בחיים (יש לי כמה תמונות נוראיות, אבל כבר למדתי מאז שבלונדיני זה לא באמת בשבילי, וייסלחו לי כשייראו אותי באמת) - לא מתביישת בכלום. כזו אני.

      אין סתירה - המוטו של המיתוג האינטרנטי האישי הוא לא להתבייש בכלום.

      כי אם אתה מתבייש במשהו - זה אומר שאתה מתבייש בעצמך.

       ולכן, ליזה - את ממותגת מעולה.

       

      אני לא יודע אם את כ"כ חברותית במציאות, כמו שאת באתר  - אבל כשאני נכנס לפרופיל שלך אני מרגיש שזאת באמת את. זכורות לי במיוחד תמונות האנורקסיה, שלכאורה, יכולות רק למתג אותך בצורה שלילית ("מכורה", "חלשת אופי", "מתבגרת מפונקת"). אלא שדווקא התמונות האלה הציגו אותך באור חיובי - כמי שמוכנה לחשוף את עצמה בצורה נוגעת ללב. וכך בעצם מיתגת את עצמך.

      ליזה - את לא מהאנשים שזקוקים למיתוג אישי, אבל תחשבי מה יקרה כשיגיעו (חס חלילה) אזכורים שליליים בשמך.

       

       

        13/8/07 00:58:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-08-13 00:52:41

      לא ממש בעייה למצוא אותי בגוגל (עוד לפני הקפה הזה), ואין לי שום בעייה עם זה - אם יש להם כוח - שייקראו את הכל מחייך

      זו מי שאני - בקפה ובאינטרנט בכלל אני בדיוק כמו בחיים (יש לי כמה תמונות נוראיות, אבל כבר למדתי מאז שבלונדיני זה לא באמת בשבילי, וייסלחו לי כשייראו אותי באמת) - לא מתביישת בכלום. כזו אני.

      אין סתירה - המוטו של המיתוג האינטרנטי האישי הוא לא להתבייש בכלום.

      כי אם אתה מתבייש במשהו - זה אומר שאתה מתבייש בעצמך.

       ולכן, ליזה - את ממותגת מעולה.

       

      אני לא יודע אם את כ"כ חברותית במציאות, כמו שאת באתר  - אבל כשאני נכנס לפרופיל שלך אני מרגיש שזאת באמת את. זכורות לי במיוחד תמונות האנורקסיה, שלכאורה, יכולות רק למתג אותך בצורה שלילית ("מכורה", "חלשת אופי", "מתבגרת

       

        13/8/07 00:53:

       

      צטט: al0na 2007-08-11 23:57:57

      כתבה נהדרת!

       

      כבר הגבתי לך לדיון אחד..

      ואתה בעצמך אמרת לי שיש דברים חיוביים שאפשר למכור על עצמך ברשת..

      אז אני מתנחמת בזה

      (:

      תודה

      ותרשי לי לציין שאת עשית אחלה מיתוג אישי עסקי בעמוד בדה מרקר :

      אלונה מיילר

        13/8/07 00:52:

      לא ממש בעייה למצוא אותי בגוגל (עוד לפני הקפה הזה), ואין לי שום בעייה עם זה - אם יש להם כוח - שייקראו את הכל מחייך

      זו מי שאני - בקפה ובאינטרנט בכלל אני בדיוק כמו בחיים (יש לי כמה תמונות נוראיות, אבל כבר למדתי מאז שבלונדיני זה לא באמת בשבילי, וייסלחו לי כשייראו אותי באמת) - לא מתביישת בכלום. כזו אני.

        13/8/07 00:49:

       

      צטט: פנדורה 2007-08-12 21:29:02

      ללא ספק נקודה למחשבה .

      אבל זה יוצר מצב שאתה חי בפרנויות תמידיות

      ולא נותן לאישיות שלך לפרוץ החוצה כפי שהיא בלי מסיכות או צבעי הסוואה  .

      אני מסכימה איתך שאם יש תמונה שלך פורץ לחנות אז אולי באמת רצוי שתעשה משו בנדון

      אבל כל זמן שזה בגדר של 2 תיירות ובירה אז  מישו באמת יכול להאשים אותך על היותך אנושי ? אם מישו לא יקבל אותך לעבודה בשל כך הוא סתם טמבל שלא ראוי לשבת במקום של המראיין .

      את לא חושבת שהפרנויות יכולות להגיע מכך שהמיתוג שלך באינטרנט הוא שלילי ואת מפחדת שמישהו יעשה עלייך גוגל?

      המיתוג האינטרנטי האישי דוגל בהצגה אמיתית ומלאה של הבן אדם (תכנית ו-ויזואלית).

      אין שום מקום לצבעי הסוואה, אך כמובן שיש לדאוג שהמיתוג יהיה חיובי.

      זכרי: האינטרנט, בדיוק כמו עיתון וטלוויזיה- הוא כלי תקשורת. כמו שאת מכירה את דודו טופז על פי חזותו הטלוויזיונית, כך אנשים זרים יכירו אותך על פי חזותך האינטרנטית.

      וכמו שדודו מתאפר לפני תוכנית ומתלבש יפה, כך גם את צריכה להתייפיף קצת כשאת מציגה את עצמך (בשמך המלא) באינטרנט.

       לגבי התמונה עם התיירות והבירה - כמובן שזו אינה עילה מספקת לדחיה של ג'וב, אבל תזכרי שהמעסיקים היום מקבלים מאות קורות חיים על כל משרה. וגם אם הם ממיינים, הם יישארו עם 20. איך בוחרים את ה- 10 שיזמינו לראיון?

      בודקים את השמות בגוגל - על מנת לחפש ערך מוסף.

      ואת אומרת שהמעסיק הפוטנציאלי במקרה הזה הוא טמבל?

      יכול להיות - אבל הוא גם חובש כיפה.

      חשבי על ז.ה.

       

        13/8/07 00:38:

       

      צטט: מורנית 2007-08-12 21:16:21

      בדיוק היום דיברנו על זה בעבודה...היתה כתבה לא מזמן שהאירה את עיני אלה שלא חשבו על זה שגוגל הופך ל-big brother.

      היתה ילדה בת 16  שפרסמה כאן באתר (בשמה המלא) תמונות בהן היא היתה כמעט ערומה. כתבתי לה בדיוק מה שרשמת כאן. אנשים לא מודעים ובעיקר ילדים וזה הכי מסוכן. וכאן לא נדרש אישור הורים.

      נכון. מי שאמור להיות אחראי על המיתוג האינטרנטי האישי של הילדים (חשוב במיוחד לגבי מתבגרים), הוא ההורה. הייתי אפילו ממליץ על בדיקה חודשית לגבי מצב הילד בגוגל. 

      צריך לזכור - נער מתבגר חשוף לאזכורים שליליים שאין לו השפעה עליהם, ואין הוא יכול למנוע את הופעתם. הדבר החשוב הוא להיות עירניים. 

        12/8/07 21:29:

      ללא ספק נקודה למחשבה .

      אבל זה יוצר מצב שאתה חי בפרנויות תמידיות

      ולא נותן לאישיות שלך לפרוץ החוצה כפי שהיא בלי מסיכות או צבעי הסוואה  .

      אני מסכימה איתך שאם יש תמונה שלך פורץ לחנות אז אולי באמת רצוי שתעשה משו בנדון

      אבל כל זמן שזה בגדר של 2 תיירות ובירה אז  מישו באמת יכול להאשים אותך על היותך אנושי ? אם מישו לא יקבל אותך לעבודה בשל כך הוא סתם טמבל שלא ראוי לשבת במקום של המראיין .

        12/8/07 21:16:

      בדיוק היום דיברנו על זה בעבודה...היתה כתבה לא מזמן שהאירה את עיני אלה שלא חשבו על זה שגוגל הופך ל-big brother.

      היתה ילדה בת 16  שפרסמה כאן באתר (בשמה המלא) תמונות בהן היא היתה כמעט ערומה. כתבתי לה בדיוק מה שרשמת כאן. אנשים לא מודעים ובעיקר ילדים וזה הכי מסוכן. וכאן לא נדרש אישור הורים.

        12/8/07 19:26:

       

      צטט: ננס אדום 2007-08-11 03:20:27

      מה זה תן קישור?

      על מה כתבת פוסט?! על גוגל.

      אם תחפש "עידן אלמוג" בגוגל, ותעבור לסקשן של תמונות, תראה אותי עם מצנפת [למרות שהיום החלטתי למחוק מדקס את התמונות, כיוון שעברתי לקפה דה מרקר].

      * אחת המשתמשות כאן אמרה לי שגם אם מחפשים "ננס אדום", אז יש לי תמונות בעמוד הראשון של גוגל-תמונות.

       

      בכל מקרה, האלבום תמונות שלי כאן מכיל תמונות מצנפת.
      ושוב... אני מסכים עם האמירה הכללית, אך לי, באופן אישי, אין חשש.

      ננס, יש לך אחלה מיתוג אינטרנטי - אתה לא צריך לעשות לשנות כלום!

      אתה ועוד רבים שכמוך כאן (מעצם היותכם פעילים ברשת חברתית)- ממותגים טוב וחשובה להם מאוד הזהות האינטרנטית. נכון שיש את יריב נחשון אבל הוא כריש אינטרנט, ובאמת לא צריך להזיז לו טוקבק מרושע אחד או שניים.

      אך יש אנשים (לאו דווקא מאותגרים טכנולוגית) בשבילם אינטרנט זה מייל, מסנג'ר, וואלה, וגוגל. אלו שצריכים את המיתוג אינטרנטי, זה אותו רוב דומם, שכלל אינו מודע לאפשרויות שיש לקידום ולמיתוג אישי באינטרנט. בין אם יש להם אזכורים שליליים ובין אם לא הם לא מוזכרים בכלל - הם חייב מיתוג אישי.  

       

        11/8/07 23:57:

      כתבה נהדרת!

       

      כבר הגבתי לך לדיון אחד..

      ואתה בעצמך אמרת לי שיש דברים חיוביים שאפשר למכור על עצמך ברשת..

      אז אני מתנחמת בזה

      (:

        11/8/07 23:48:

       

      צטט: מאור קפלנסקי 2007-08-11 23:43:08

       

      צטט: hey lady 2007-08-11 23:36:58

      אוי אלוהים אם מישהו שאני מכירה יגגל אותי וימצא את הבלוג החולני שלי כאן אני גמורה!

      איך ימצא ולא פרסמת תמונה או שם?

      מי שמכיר אותי.מכיר אותי.

      חוץ מזה שהתמונה דוקא מאד דומה לי.

        11/8/07 23:43:

       

      צטט: hey lady 2007-08-11 23:36:58

      אוי אלוהים אם מישהו שאני מכירה יגגל אותי וימצא את הבלוג החולני שלי כאן אני גמורה!

      איך ימצא ולא פרסמת תמונה או שם?

        11/8/07 23:39:

       

      צטט: hey lady 2007-08-11 23:36:58

      אוי אלוהים אם מישהו שאני מכירה יגגל אותי וימצא את הבלוג החולני שלי כאן אני גמורה!

      חכי חכי מחייך

        11/8/07 23:36:
      אוי אלוהים אם מישהו שאני מכירה יגגל אותי וימצא את הבלוג החולני שלי כאן אני גמורה!
        11/8/07 10:47:

       

      צטט: עולמית 2007-08-11 03:19:03

      אז מה שזה אומר שאם השם שלי הופיע באתר כלשהו זה יישאר לעד בחיפוש של גוגל?

      או שאם מסירים את השם זה משתנה?

       

      השם יישאר לעד בחיפוש של גוגל - עד שלא תעשי משהו כדי למחוק אותו או להורדי אותו למטה. אם את לא יודעת לעשות את זה, אולי כדאי שתפני למישהו שמבין במיתוג אישי באינטרנט.

        11/8/07 03:20:

      מה זה תן קישור?

      על מה כתבת פוסט?! על גוגל.

      אם תחפש "עידן אלמוג" בגוגל, ותעבור לסקשן של תמונות, תראה אותי עם מצנפת [למרות שהיום החלטתי למחוק מדקס את התמונות, כיוון שעברתי לקפה דה מרקר].

      * אחת המשתמשות כאן אמרה לי שגם אם מחפשים "ננס אדום", אז יש לי תמונות בעמוד הראשון של גוגל-תמונות.

       

      בכל מקרה, האלבום תמונות שלי כאן מכיל תמונות מצנפת.
      ושוב... אני מסכים עם האמירה הכללית, אך לי, באופן אישי, אין חשש.

        11/8/07 03:19:

      אז מה שזה אומר שאם השם שלי הופיע באתר כלשהו זה יישאר לעד בחיפוש של גוגל?

      או שאם מסירים את השם זה משתנה?

       

        11/8/07 02:49:

       

      צטט: ננס אדום 2007-08-11 02:29:30

      במקום לבלות זמן בחששות אני מעדיף להיות מועסק אך ורק במקום שבו לביטוי אישי ולאישיות שלי יש מקום ואולי אף הערכה.

       

      מצנפת? תן קישור...

      בטוח שיש הרבה מקומות שירצו את הביטוי האישי שלך, במיוחד אם אין בו אלמנט שלילי.

      הבעיה היא שפרסום תכנים מעוררי מחלוקת (או תמונות - אם או בלי מצנפת) יכול לפגוע בך במידה ותרצה לעבוד למקום עבודה חדש - שם הקו"ח שלך יהיה רק אחד מתוך 100 קבצים.

        11/8/07 02:41:

      יפה כתבת.

      אולי אנחנו צריכים להיות פרגמטים יותר בדעות ובהשקפות שלנו,

      כי חוקי המשחק נעשו קשוחים כ"כ? הפוך על הפוך..

      מצד שני, תמיד היה ריגול עסקי ברמה זו או אחרת,

      ואם רצית לחפור לכלוך על מישהו אז עשית זאת.

       

        11/8/07 02:29:

      אז מה... אתה אומר להוריד את התמונות עם המצנפת.

      וברצינות, פוסט מקצועי ומעניין.
      יש בטענות ממש, אך אני אישית הולך על הגישה של להיות אני בכל מקום.
      במקום לבלות זמן בחששות אני מעדיף להיות מועסק אך ורק במקום שבו לביטוי אישי ולאישיות שלי יש מקום ואולי אף הערכה.

      כמובן שאם יש פה אנשים עם צווי מעצר אינטרנטים נגדם, או אם הם מופיעים באיזו רשת פדופיליה, אז העיצה שלך עדיפה :)

        11/8/07 02:14:

      הגבתי על זה כבר פה

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=108567

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      maor kaplanski
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין