היא הביטה במראה הגדולה, סוקרת את עצמה מלמעלה למטה..מרוצה ממה שהיא רואה. "חיוך גדול, על שפתיים מלאות, חושניות".. מלמלה לעצמה, מלטפת בעדינות את שפתיה ומרגישה את המרקם העדין שלהן...."אוף כמה אני אוהבת את השפתיים האלה..כמה הייתי רוצה שאיזה... חתיך ידחוף את לשונו עמוק...עמוק בפנים יבלע את כול כולי בסערה סוחפת...". "אה", אנחה של הנאה נפלטה מפיה ובשנייה שלאחר מכן כאילו השתנה מצב רוחה פלטה אנחה "אוף..אני חייבת להתמסר למישהו סוף סוף, לא יתכן שיפיפייה כמוני, בעלת גוף משגע תחסוך לעצמה את ההנאה שבסקס.." . היא מרחה אודם אדום כובש על שפתיה ונהנתה מהמגע השומני שלו. "מה, מה את מחפשת את האביר על הסוס הלבן? הוא לא יגיע בינתיים תתחילי להשתולל וליהנות מהחיים". אמרה לעצמה כשהיא בוחנת את הבבואה הניבטת מהמראה, מביטה בשיער השחור החלק הגולש עד כתפיה ..נוגעת לא נוגעת בקצוות השיער, נהנית מרכות המגע..."מי שיגע בי הלילה יחוש אש וניצוצות...אני עלולה לשרוף מישהו מרב חוסר ורצון עז לסקס". צחקה לעצמה, מיישרת את החולצה האדומה המבליטה את שדיה הקטנות, בידה האחת מלטפת את הבטן..."כמעט שטוחה" סיננה בקול...ואנחה נוספת נפלטה מפיה.."אוף..ככה זה אחרי לידות, לא אהיה שטוחה לגמרי לעולם..מה יהיה כמה עבודה כמה השקעה בבטן המרגיזה הזו..ולא איכפת לי מה אומרים כולם. "לרגע חשה מתוסכלת ....ואז כאילו הרוח הטובה נחתה עליה שוב,"מה את מבלבלת את המוח, תראי איזה פצצה את. תודי על מה שיש לך " כן לחשה לה הרוח השלילית...."פצצה או לא...זה לא מה שהיה פעם..." היא יישרה את חצאית המיני השחורה שנצמדה היטב לירכיה הצרים..מרוצה מעצמה. "מממ זה לא יותר מדי...זנותי" שאלה החסודה שבתוכה...." שיהיה, שיגידו מה שיגידו אני רוצה להיות פצצה הלילה...אני הערב חייה טורפת, טורפת את מי שלא יספיק לברוח מהר מדי...חה..חה..חה.." היא הורידה מבט אל המגפיים האדומים שהחמיאו לרגליה המעוצבים היטב...הרגלים הם מקור הגאווה מאז ומעולם...כולם תמיד הביטו בקנאה או בהתלהבות ברגלים המושלמים...הרגלים שקיפצו לכל צליל ...היא שלחה לעצמה נשיקה אדומה שילחה את כל החסודות שבתוכה לישון....ויצאה מהבית מרוצה.."איזה פצצתית אני, אין כמוני...אני מדהימה..."חזרה ואמרה לעצמה כמו מנטרה...חייבת להאמין בעצמי...חייבת להאמין שאני הכי, הכי...אין כמוני ולא תהיה ואולי עדיף שכך...גיחכה לעצמה, כשהיא נוהגת לכיוון המועדון בו קבעה עם חברות ..מודעת בזמן נסיעתה למבטי תאווה ששולחים לה נהגים בדרך...מאושרת ממבטי הערצה או הזימה שנשלח היא הרגישה כיצד היא מונעת בכוח אחר כוח לא מהעולם הזה.."אווו החיים יכולים להיות י..פים.. היא מלמלה לעצמה בחיוך...אוף החיים...ממש ממש יפים הדליקה את הרדיו והתחילה לשיר..."אני אוהב אותך בגלל ש אני אוהב אותי...ואם תראי לי את שלך אני אראה לך את שלי...כי העולם הזה מלא באנשים ......." הוא עמד בכניסה למועדון, בפרצוף רציני, שלא אומר דבר אמד אותה מכף רגל ועד ראש. היא ידעה בתוך תוכה, שהוא מעריך על צעד וכל תנועה שהיא עושה לכיוונו...רחב כתפיים גבוהה שיער שחור קצוץ היטב..עיניים חומות ..חכמות ...מביעות ומסתירות כאחד..היא ניגשה אליו, התכופפה מעט ונישקה אותו על הלחי המגולחת למשעי..הריח הגברי שלו עלה באפה והעביר צמרמורת נעימה מהבטן כלפי מטה .."שלום חתיך עובד היום??" " כמו שאת יודעת עובד תמיד ..אבל היום אני מסיים מוקדם." ענה קצרות, היא נותרה צמוד אליו נהנית מהתחושה הנהדרת של חום גופו..הוא לא זז כמו חייל ממושמע, רק ליטף בעיניו את צווארה כשמבטו החודר שורף את תוך תוכה.."אהה אז זה רמז שאתה מסיים מוקדם????" שאלה ופתחה מעט את שפתיה בשרבוט מזמין..."אם תישארי צמודה כה עוד כמה דקות זה יהיה יותר מהזמנה.." הוא ענה, לוחש באוזנה בקול צרוד מעט, היא שלחה לשון זדונית וליקקה קלות את תנוך אוזנו..הוא שרבט חצי חיוך ואמר " שעה עשר, אני חותך מכאן ואת איתי! אני מקווה שהפעם לא תתרצי שום תרוץ ותבואי סוף סוף לראות את הבית שלי מקרוב..וכעת יפיפייה, אולי תתני לי לעבוד, כי אני מאבד ריכוז וזה לא דבר שאני נוטה לעשות בזמן העבודה..". קולו הפעם היה קר יותר וגרם לה להתנתק ולהתקדם קדימה.."גברים יכולים להיות כאלה מוזרים הא?". לחשה לה חברתה, שצפתה בהצגה בהנאה גמורה, וכעת נכנסה איתה למועדון בודקת בענייה כל פינה. מממ..תסכלי על הפינה שמאלית...מעניינת ביותר...בואי נלך לכיוון גם הם מעוניינים, תראי את המבטים שהם זורקים...." המשך יבוא אם תבקשו... |