כותרות TheMarker >
    ';

    ניו מדיה ודוקומנטרי

    ארכיון

    0

    "צריך להבין שבן גוריון הוא ששבר את השביתה" ראיון עם נמרוד אשל מנהיג מרד הימאים

    42 תגובות   יום רביעי, 17/6/09, 14:58

    התמונה: נפתלי בזם "לעזרת הימאים" ציור בהשראת מרד הימאים משנת 1951
    "צריך להבין שבן גוריון הוא ששבר את השביתה" ראיון ממאי 2009 עם נמרוד אשל מנהיג מרד הימאים.  

    שביתת הימאים היתה מאבק מקצועי קשה של ימאי ישראל שעורר הד רב בדעת הקהל בשנות המדינה הראשונות. היא החלה בנובמבר 1951, לאחר סכסוך עבודה בין מועצת הימאים לבין ההסתדרות הכללית.

    באותה עת היה למדינת ישראל רק נמל ספנות אחד בים התיכון, נמל חיפה, וימאי ישראל היו מאוגדים במסגרת מועצת פועלי חיפה.

    בסוף שנת 1951 ניצחה בבחירות למועצת איגוד הימאים רשימת מועמדים על-מפלגתית ברוב של כמעט מאה אחוזים מן הקולות. המועצה הנבחרת רצתה להשתחרר מחסות מועצת פועלי חיפה ולייסד ארגון ארצי עצמאי של ימאים במסגרת ההסתדרות. כמו כן, טען האיגוד כי פקידי ההסתדרות בחיפה דואגים יותר לאינטרסים של חברת הספנות הגדולה צים שהייתה שייכת להסתדרות ולסוכנות היהודית, מאשר לאינטרסים של הימאים.ההסתדרות התנגדה לתביעות, והימאים, בהנהגת רב החובל יצחק (אייק) אהרונוביץ' ורב המלחים נמרוד אשל, אנשי תנועת ההעפלה לשעבר, התפטרו באופן קולקטיבי ממקומות עבודתם.

    ההסתדרות מצידה החלה להפעיל את הספינות בעזרת מפירי שביתה וימאים זרים. בתגובה החליטו הימאים על השבתת הספינות.בנמל חיפה פרצו תגרות קשות והמשטרה, בעזרת סדרני הפועל, ארגון רב כוח בחיפה באותה עת, שאומן להפעיל כוח פיזי כנגד מפגינים ושובתים, הורידה את הימאים השובתים מן הספינות, תוך שימוש בכוח. ההסתדרות הקימה ארגון ימאים חדש הנתון לחסותה.

    הממשלה התנגדה בחריפות לשביתה, וראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הכריז בכנסת כי "לא הייתה ואינה קיימת כל שביתה. נעשה ניסיון חבלה על ידי אויבי המדינה". כצעד לשבירת השביתה נשלחו צווי גיוס לכמה ממנהיגי הימאים, דבר שנתקבל בתגובה חריפה של דעת הקהל ותגובה חריפה (אך סמויה) של פיקוד הצבא. לצד השובתים עמדו המפלגות מפ"ם ומק"י.לאחר שביתה של שישה שבועות נקראו מנהיגי הימאים, בעודם משרתים במילואים, לשולחן הדיונים.

     השביתה הסתיימה בהסכמה לאחר שהימאים קיבלו הבטחה כי השובתים לא יפוטרו ויוחזרו לעבודה בספינותיהם.

    השביתה והאירועים האלימים שהיו כרוכים בה, וכן הפעלתו של צה"ל להתערבות בסכסוך עבודה אזרחי, עוררו סערה ציבורית במדינה הצעירה. לצד הימאים עמד במשך כל זמן השביתה השבועון "העולם הזה" בעריכתו של אורי אבנרי. סיוע נוסף קיבלו הימאים השובתים מנתן אלתרמן, שהקדיש שניים מטורי "הטור השביעי" שלו למאמרי תמיכה בהם.  

     

    ראיון עם נמרוד אשל

    ש. ספר לי על עצמך

    ת. נולדתי ב1925 בעין חרוד, הורי היו ממייסדי גדוד העבודה, שכשהוא עמד להתפרק הורי עברו לשכונת בורוכוב בגבעתיים.  

    ש. אביך היה קומוניסט?

    ת. לא, הוא היה איש שמאל, מגדוד העבודה, חלק מאנשי גדוד העבודה.. אבא שלי היה מהשומר, הצטרף לגדוד העבודה, הוא רוסי, וגם אמי מרוסיה במקור, הם נולדו בערך ב1900 ועלו לארץ ולמדו בגימנסיה באותה כיתה. אני בן בכור ויש לי אחות. הייתה לי ילדות מאושרת, לא הייתי ילד פוליטי במיוחד, אבל אין ספק שהושפעתי כמו כל ילד מאבא שלו ואבא שלי היה איש שמאלי, בבחירות בגבעתיים כשהיה אחד שלא הצביע מפא"י אלא  השומר הצעיר, מפ"ם אז ידעו שזה אבא שלי. כולנו היינו בנוער העובד, אני לא הייתי שם.   

    ש. בעצם את סיפורה של שביתת הימאים אפשר לקרוא בשלוש צורות אלטרנטיביות: האחת מאבק מוצדק של ימאים ישראלים עתירי זכויות שכבודם נרמס על ידי המנגנון ההסתדרותי ועסקניו המפורדים שלא הבינו את האופי המיוחד של העבודה באוניה וביקשו לשלוט על הימאים בעוד מה שהם ביקשו הייתה נציגות נבחרת ולא ממונה, השנייה: מאבק מקצועי מוצדק שגורמים פוליטים שונים התלבשו עליו במטרה להפיק ממנו רווח פוליטי. השלישית: מאבק שמלכתחילה מניעיו היו פוליטיים ואשר נוהל ונווט על ידי קבוצה רדיקלית מאורגנת בעלת שייכות פוליטית ואידיאולוגית מובהקת שראתה בספנות הישראלית בטן רכה ורגישה שלהכות בה בפירושו להכות במשטר. באיזו מהגרסאות אתה תומך?

    ת. זה היה צעד כוחני של בן גוריון ואלמוגי להשתלט, למפ"ם לא היה בזה חלק והיא כעסה עלינו שלא התייעצנו איתם, לא היה להם שום קשר, כשפרצה השביתה אז כל מפלגה נקטה עמדה והיא תמכה בנו. מי יכול היה להשתמש בנו? להיפך! הביקורת שלנו הייתה ביקורת נכונה, צריכים להבין, היינו בני עשרים וכמה אני הייתי בן 25, מה זה בן 25? צריך להבין שקבוצה כל כך קטנה של כאלף ימאים, יוצאת נגד ההסתדרות ונגד הממשלה ונגד הממשלה, ואז אמרו שאני אנרכיסט, היום אומרים את זה בגלל הנכד שלי יונתן פולק שהוא אנרכיסט פעיל שהושפע ממני, אבל לא הייתי אנרכיסט, וצריך להבין שבן גוריון הוא ששבר את השביתה, וגייסו אותי לצבא בכח, למרות שתביני, אני לא הייתי צריך להתגייס, אני הייתי אחרי קורס מ"כים וקצין במילואים,

    אנחנו הערכנו דבר שהיה נכון, הסכסוך היה מסיבות מוצדקות. לימאים אז לא היו שם תנאים, הם עבדו אינסוף שעות, בתנאים שלא יתוארו, רצינו לעשות בחירות והייתה רשימה אחת של מועצת הפועלים ואחת שלנו, ובסוף אנחנו נבחרנו, ואז רצו ללמד אותנו לקח. 

    ש. מי זה אלה שרצו?  יוסף אלמוגי? בן גוריון?

    ת. זה היינו הך, שניהם היו מסוכסכים קודם לכן, אבל בגלל השביתה הם שיתפו פעולה בניסיון לשבור את השביתה, אם זה על ידי הפלוגות של הבריונים שאלמוגי שלח אלינו כדי להכות אותנו.... 

    ש. ואתה כבחור צעיר נחשבת כאיש כוחני?

    ת. כוחני בטח לא, אני שירתי בפלי"ם, הייתי בפלמ"ח, עזרתי לחלץ ספינות מעפילים, זו הייתה שהות ששינתה אותי לגמרי, המפגש עם פליטי השואה. תראי את פרטי הפרטים לא ידענו עד שנפגשנו בהם, והרגשתי לידם אדם כל כך קטן, ליד כאלה שנלחמו בנאצים, מי אני בכלל לידם....זה שונה מאיש לאיש אבל אני הרגשתי התפעמות והרגשתי הערצה לחלק מהם. פגשתי שם כמה אנשים שהערצתי.

    אחר כך נתפסתי בשתי אוניות והייתי בקפריסין תקופה מסוימת ואחר כך בעתלית. לפני זה הייתי בלטרון.   

    ש. ואז בבחירות אתם זוכים ב99 אחוז מהקולות...

    ת. אז קרה משהו שלא הבנתי, נבחרנו, הייתה לנו רשימה התחלנו לנהל מו"מ על חוזה עבודה, בשביל זה נבחרנו.  לאט לאט ראינו שהתנאים מצטצמטמים ולא מכירים בתוצאות הבחירות, בחיפה של אותם ימים לא היו מסוגלים להפנים שיש איגוד מקצועי שלא קשור להסתדרות, ואז השבתנו את הנמל ובתגובה שלחו לנו פלוגות בריונים עם מקלות, אותי דחפו והכו ברחוב, ואנחנו פיזרנו את הפלוגות ששלחו אלינו ונתנו להם מכות, הפלוגות הללו היו מיליציות פרא צבאיות שהשלטון הפעיל.  

    ש. הם הזדהו כאנשי השלטון?

    ת. זה היה לגמרי ברור. תגידי לי בבקשה? כשאחרי הבחירות מודיעים שהבחירות מבוטלות, זה לא אקט טוטליטרי? 

    ש. הייתה לכם גם התנגדות לפירוק הפלמ"ח, אפשר לומר שההשבתה היתה גם חלק מהמאבק הזה?

    ת. תראי, מובן מאליו שהכל הוא שרשרת שהחלה בפירוק הפלמ"ח.  אף פעם לא הבנתי איזה שד דחף את בן גוריון לפרק את הפלמ"ח, אנחנו לא היינו משתמטים, היינו חלק מצה"ל אבל הוא הבין שהפלמ"ח הוא יחידה של משכילים יותר, שלא עומדים לפקודתו באופן גורף, פרס ודיין תמכו שם בבן גוריון.

    את צריכה להבין,  בימים ההם היו לימאים רק חובות, הם לא היו מאורגנים, ולא היה ועד, אגודת הימאים נוהלה על ידי מועצת הפועלים בחיפה ומונה לה מזכיר שבחייו לא היה יורד ים. בתחילה המאבק שלנו היה ספורדי, פה שביתה, שם שביתה, היו עשרות שביתות אבל לא הייתה הנהגה, לאט לאט התארגנה קבוצה מובילה שגיבשה קונספציה, ביקשנו הסכם עבודה קיבוצי של ההסתדרות וייצוג במזכירות האיגוד. 

    ההסתדרות סירבה להתדיין וב14 בנובמבר פרצה השביתה, ההסתדרות החליטה לשבור אותה.  

    למעשה לשביתה היו שני פרקים, הראשון החל בהשתת האוניה נגבה ושביתת סולידריות של שאר האוניות אחרי שימאיה הורדו בכח על ידי המשטרה וחברי ועד האוניה גויסו למלחמה, שביתה זו נמשכה ימים ועברה לבית הדין של ההסתדרות ופרק זה הסתיים בהפסקת המשפט ובכינוס ימאים שבו נבחרה נציגות חדשה,

    הפרק השני החל בסירובה של ההסתדרות להכיר בנציגות הנבחרת של הימאים, סירוב זה הוביל להתפטרות הימאים מעבודתם, לגיוס "מתנדבים" כדי לשבור את השביתה, ולשיא העימות ביום השישי השחור ב14 בדצמבר 1951 בו אירעו התנגשויות בין כוחות משטרה גדולים וחברי "פלוגות הפועל" לבין הימאים ותומכיהם בשער הנמל. העניין הלך והצטמצם בסופו של דבר לסעיף אחד אם יש נציגות נבחרת או אין, הם לא אישרו את תוצאות הבחירות, והאם זה אפשרי להכריז על בחירות ואחר כך לא לקבל את תוצאותיהם?

    אחרי השביתה לא היה לי כלום, אני הייתי מלח, לא היו לי אספירציות, זה לא משהו שבחור בן עשרים וכמה רוצה, לא הייתי עדין נשוי, לא הייתה לי משפחה, הייתי ימאי, השביתה נמשכה שישה שבועות נטו אבל כמה שבועות קודם ואחר כך היו עדין ריקושטים.  

    ש. למה בעצם זוכרים את השביתה הזאת יותר מכל השביתות האחרות?

    ת. ראשית כל, שישה שבועות שביתה כללית שבהתחלה קיוו לגייס עריקים שימלאו את מקומנו, אבל אף אחד לא ערק, שום דבר לא צלח, וזו הייתה שביתה משמעותית, כי מי שגייס אותנו לצבא בניגוד לחוקי המדינה, למשל לקחת אדם שיש לו תארי קצונה כמוני ולהכניס אותו למחנה טירונים, ובן גוריון לקח את כל הנבחרים, שלח אלינו משטרה צבאית, לא נתנו לנו לקחת אפילו משהו מהבית, ושלחו אותנו לשם. 

    ש. ומה היה הנימוק?

    ת. בן גוריון לא חשב שהוא צריך לנמק, הוא פשוט הכריז שהוא מגייס אותנו, הוא ידע מה שמספרים לו האנשים שסביבו, היו לו אנשים במועצת פועלי חיפה. 

    ש. היה פה בעצם מאבק מאוד מעניין של איגוד מקצועי כנגד ההסתדרות...

    ת. נכון. הייתי אומר נגד האנשים שמנהלים ההסתדרות, העסקנים, לא כנגד ההסתדרות עצמה.  כשלקחו אותנו למחנה הטירונים, לא התנגדנו, למרות ששקלנו להיעלם, אבל בסוף הלכנו, ומילאנו פקודה, היינו במחנה טירונים בסרפנד (צריפין נ.א.) . האנשים שהכירו אותי מהפ"לים היו רובם בחיל הים ועשו לנו קבלת פנים, היינו כשלושים וחמישה איש.  

    ש. רבים יצאו להגנתכם, העולם הזה, חיים גורי, נתן אלתרמן...

    ת. כן, אלתרמן למרות שהיה בן גוריוניסט, בא לבקר אותנו ואמר שזה מעשה נבלה, הוא לא היה פיון ממושמע שאומרים לו מה לעשות.  

    ש. הצד הימני של הקשת הפוליטית, המתנגדים למפא"י אבל מצד ימין, הרוויזיוניסטים, הביעו תמיכה במאבק שלכם?

    ת. כן, כן, אבל לא היה להם איתנו שפה כל כך משותפת,  כי מה שהם רצו זה מה שהאשימו אותנו זה לשבור את השלטון, זה בודאי לא רצינו. 

    ש. זה היה הרגע שהתנפץ לך החלום על מדינה ציונית סוציאליסטית?

    ת. כן, בודאי, גם האופן שבו נהגו כלפינו וגם האמצעים שנקטו כלפינו גרם לי לאכזבה קשה ועמוקה. 

    ש. בזמן שהייתם במחנה הטירונים מה קרה עם השביתה?

    ת. בהתחלה אלמוגי טען שהימאים התמוטטו, המציאו המצאות כמו במוסקבה, האמת שאפילו ביום אחד לא היינו קרובים להתמוטטות. העיתונים פשוט ציטטו את הכותרות שהשביתה נשברת, אבל הם למעשה צידדו בנו, הייתה כותרת "הימאים עומדים לפני שבירה" והיתה כותרת הייתה שעדין מתעקשים ולא נשברים....מיד באותו יום שהמשטרה הצבאית לקחה אותנו אחרי כמה שעות יצאו בהצהרה אלה המנהיגים שלנו ואין בלתם, ואני מדי פעם הייתי בורח משם ומתעדכן מה קורה, הפעילות של הפלוגות נגדנו המשיכה כל הזמן, עד שפיזרנו אותם, ואז בן גוריון הבין שלא יכול לשבור את השביתה וכל ההבטחות שהנה כבר הם נשברים לא עומדים, והחל מו"מ, לקחו אותנו במדי צבא ובמכוניות של צה"ל, למו"מ, וסיום השביתה היה ניצחון מוחץ שלנו, ההנהגה החדשה, בן גוריון נתן אז בלי שום היסוס הוראה לשחרר אותנו מהצבא, והיתה הוראה לא להעסיק אותי, כי אני הייתי מזוהה כמנהיג המאבק, ואז במשך 13 שנה עבדתי בכל מיני מקומות אחרים. 

    ש. הצטערת על הרגע שהצטרפת לשביתה בשנים שלא הייתה לך עבודה בארץ?

    ת. מה פתאום? אף לא לרגע, את צריכה להבין שמה שקרה שם היה דומה לשלטון טוטליטרי, מי שחי אז יכול להבין את זה, אבל לך קשה להבין מה שקרה שם, על כל צעד ושעל היה ביטוי לטוטליטריות הזאת. 

    ש. אבל גם התפיסות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות שאתה גדלת לתוכם הם גם תפיסות של איגוד מקצועי חזק מאוד.... ריכוזי.

    ת.  אני לא מתכחש לזה, אבל ההפתעה שלי הייתה שאף ימאי לא נשבר ולא הפר את השביתה. 

    ש. מה האימפקט של השביתה לטווח מתמשך?

    ת. אחרי השביתה ידעו שאי אפשר לשבור שביתה, עובדה שכל האיגודים תמכו בנו, מה לא עשו כדי לגייס שוברי שביתה ולא הצליחו אז לא הייתה ברירה אלא לשבת איתנו לשולחן הדיונים ולתת לנו את התנאים שדרשנו, ישבנו עם יו"ר ההסתדרות מרדכי נמיר. 

    ש. הנכד שלך יונתן פולק, שהוא אנרכיסט פעיל קיבל את ההשפעה ממך?

    ת. אני לא יודע  אם כי אין שום ספק שהיחסים בינינו טובים מאוד והוא מאוד מעריך אותי, ולעתים קוראים לי אנרכיסט בגללו... למרות שמעולם לא הייתי אנרכיסט, אני מאוד גאה בו, בתי תמר היא עובדת סוציאלית, והוא אחד מבניה, בת אחרת יעל היא צעירה ויש לי בן בארה"ב. אני וברכה אשתי נשואים 55 שנים. יונתן חוטף כדורים כל הזמן במאבק, ואני חרד לו, וגם אמא שלו מרחפת מפחד, אבל לא הייתי אומר לו להפסיק כי אני מצטער לומר... אבל אני מאוד גאה בו למרות שאני לא אנרכיסט. 

    ש. לבן גוריון היה נאום מפורסם על חשיבות הימאות?

    ת. פק פק פק  זה עולה כסף לומר דברים? הוא דבר על מה שהוא לא הבין בו.  

    ש. מה דעתך על התנהלותו בעניין אלטלנה?.

    ת. אני חושב שהוא צדק לגמרי, בן גוריון, עניין אלטלנה היה כולו באשמת הרוויזיוניסטים, כי אני גם הבאתי אוניות נשק לארץ, אבל הם רצו להביא אוניה ולהחליט לאן הנשק ילך, אין דבר כזה, הבאתם נשק יש צבא תתנו את מה שיש לצבא, כולנו באותו צבא! בן גוריון צדק לחלוטין בעניין הזה. האצ"ל היה שונה מהלח"י, לח"י היו בו אנשים מאוד רציניים ואידיאולוגים שמאוד התיידדתי איתם, באצ"ל היו באמת אנשי בית"ר, בלח"י היו לוחמים שצידדו במאבק מזוין וטרור נגד הבריטים, כשהיינו בלטרון היינו מתווכחים מהבוקר עד הצהרים, אבל הייתי מיודד עם חלק מהם, יצחק שמיר, שתביני היה מאוהדי בריה"מ בתקופה מסוימת, שתביני, זה משהו שלא כולם יודעים.  

    ש. לאחר השביתה עד 65 בעצם לא קיבלת עבודה בצי הסוחר.

    ת. כן, עבדתי באוניות זרות, אבל לא עזבתי את הימאות, הימאות זה החיים שלי, שבועות וחודשים על הים, אהבתי את זה מאוד, עבדתי בזה עד היום שבו מלאו לי שבעים, ביום שבו מלאו לי שבעים עזבתי את הימאות.  

    ש. הבנתי שיש לך הסתייגות מהכותרת שהדביק אורי אבנרי לשביתה ותפסה כשקרא לה "מרד הימאים"?

    ת. נכון, כי לא היה שם מרד. זו הייתה שביתת הימאים.  

    ש. אפשר לומר שהשביתה הזו סימנה גם מאבק נגד האוריינטציה המערבית שמדינת ישראל הצעירה אימצה?

    ת. כן, אבל זו לא הייתה הסיבה הרשמית, וגם חלק מאנשי הימין השתתפו בה, למרות שברובנו היינו אנשי שמאל, זה היה מאבק הרבה יותר גדול גם בתוצאות.   

    ש. מה אתה חושב על בן גוריון היום בדיעבד, ברטרוספקטיבה?

    ת. אני חושב שהוא היה איש עם יכולות גדולות מאוד, אבל משהו לא דמוקרטי, כל השביתה שלנו צריך לזכור היה על סעיף אחד שבו הבחירות לא מבוטלות וממנים ועד מטעם. היו בחירות ונלחמנו קשה שיהיו בחירות, והיו כל מיני עסקנים שהיו הנציגים שלנו, העניקו לנו נציגים, ואז תשעים ותשעה אחוז הצביעו בעד הועד שאנחנו רצינו.  

    ש. גם בחירות שנסגרות בתשעים ותשעה אחוזי תמיכה זה עלול להישמע לא כל כך דמוקרטי.  

    ת. זה היה יכול להישמע ככה אילו היה מדובר במפלגת שלטון, אבל אנחנו לא היינו בשלטון אנחנו היינו האופוזיציה.   

    ש. אחרי טביעת "דקר" כתבת מאמר חריף מאוד נגד הסובייטים ובו ביטויים כמו "צביעות בזויה" ו"ציניות מרושעת" האם השנאה הגדולה אינה תוצאה של אהבה נכזבת?

    ת. יתכן, במידה מסוימת. התקשרותי עם הקומוניסטים הייתה הרבה יותר קצרה מאשר חושבים, זאת עובדה, אולי קצת מצחיקה, אבל עובדה. עיני נפקחו מהר מאוד, ומהר מאוד נתגלה לי התהום בין מה שהם אמרו והם עשו, נכון, עליתי קצת אצלם, הייתי חבר הועד המרכזי, אבל תוך זמן קצר התפכחתי  והייתי לכבשה שכחורה שלהם, אפילו שלחו אלי חברים,  גם את משה סנה, שישפיעו עלי, וכשראו שלא הולך, שמו אותי קצת למקרר, נרתעתי מלתת לזה ביטוי ציבורי מסיבות אישיות. נתנו לי להפליג כמלח וכקצין, אבל כולם אמרו: רב חובל לא יתנו לך להיות כקומוניסט, גם אחרי שחדלתי מזמן לבוא לישיבות ולהשתתף לדיונים, לא רציתי להצהיר על ניתוק כיוון שזה היה עלול להתפרש כאילו התרחקתי מסיבות לא אמיתיות, וכך קרה שהרבה זמן הפלגתי כקומוניסט, אף שלמעשה ניתקתי כל הקשרים. 

    ש. האם ההתקשרות שלך עם הקומוניסטים הייתה תוצאה ישירה של שבירת שביתת הימאים? 

    ת. לא רק. לא בדיוק. האמת היא שהיה לי רקע שמאלי עוד מהבית, וכל הקשור בסוציאליזם היה תמיד קרוב אלי מבחינה נפשית, כשיצאתי לים רכשתי לי השכלה די יסודית בנושא זה, הייתי מנוי על פרסומי המכון על שם מרקס לנין בלונדון, הייתי סוציאליסט, ואפילו מרקסיסט, עוד לפני השביתה. אבל היה הייתה בשבילי ההוכחה לצידוק התורה על ניוון הסוציאל דמוקרטים, המחשה של נכונות התיאוריות שלהם. ך לזכור מה הייתה אז האטמוספרה בעולם. זה היה בעיצומה של המלחמה הקרה, של הסטאליניזם מצד אחד והמקרתיזם מצד שני. אנחנו במערב ידענו רק את המקרתיזם וראינו בו הוכחה לפרצופו האמיתי של הקפיטליזם, האימפריאליזם וכו'. אולי בנסיבות אחרות, לא הייתי מגיע למפלגה הקומוניסטית, הייתי מסתפק בקרבה אל מפ"ם.  
    נעמי אלון (C)

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/10 09:35:
      נמרוד אשל הוא אישיות אבל נכדו הוא חלאה.
        1/6/10 14:06:

      כל כך הרבה אפשר ללמוד מהראיונות המאלפים שלך,

      לדעת ולהכיר את הגישה והדרך כפי שהיו פעם ולעולם כניראה כבר לא יחזרו.

      תודה נעמי}{

        23/12/09 17:10:

      צטט: נעמית 2009-12-23 17:04:39


      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3824206,00.html

       

      דור הולך ונעלם. גם הראל נפטר לא מכבר וגם פול ניומן שגילם את דמותו בסרט

        25/6/09 12:09:

      את גדולה, וכל הראיונות הללו שאת יוזמת והשאלות שלך, ראוי להערצה, ידע אישי עצום, חוכמה, ניסיון, תודה וכל הכבוד שוב
        20/6/09 20:40:


      מרתק..

      יש לי הרבה מה לומר

      אבל כרגע זה לא מגובש לכדי משפטים.

       

       

        20/6/09 12:41:

      נתתי לך כוכב - גם על הוידיאוקליפ והתמונה של בזם (שהיה פעם שכן שלנו)

      וגם כדי שיהיה לך לתת לי בחזרה...

      (...סתם. אני רוצה רק את התגובה שלך. רוצה וצריכה:)

        19/6/09 23:31:

      אין עליך!נשיקה

        19/6/09 20:10:

      צטט: נעמית 2009-06-19 16:11:46

      צטט: חץ עין נץ 2009-06-18 23:19:41

      צטט: נעמית 2009-06-18 22:21:53

       

      ,תיראי זה קצת בעיתי אבל אני אנסה להסביר את קו המחשבה שלי. בן גוריון החליט בשלב מאד מוקדם שהממלכתיות חשובה מהתפיסה המעמדית. לדעתי? זה היתה השגיאה הכי גדולה שלו זה התחבר לו עם האורינטציה המערבית והמלחמה במפ"מ אני עכשיו כאן בפאנזיה של ההיפוטזות ההיסטורית וחשיבה בדיעבד . אבל אני מאמין שאפשר היה לשמור על המנגנונים המעמדים מבלי הלגרר לקומוניזם סטלינסטי הקיבוץ וחברת העבודים והתישבות העובדת הם הוכחה לכך. אבל הדילמה שעמדה לפני הימאים ונמרוד אשל היתה קשה ואכזרית. הם צדקו נקודתית אבל שיחקו לידים של בן גוריון כי באם הם רצו לשמור על העקרנות שלהם הם היו צריכים לעשות ויתור ענק לוותר על המאבק הצודק שלהם ולהלחם בתוך ההסתדרות ומתוך ההסתדרות. הם העדיפו להאבק בהסתדרות במקום להאבק בבן גוריון......עכישו זה המצב שבו גוף או אדם נבחן על עקרונותיו האם הוא מוכן הלקריב את החשוב לו בעבור עקרון חשוב יותר. הבחירה שלהם היתה טובה מאד לבן גוריון כי הם בחרו להלחם בהסתדרות וזה בדיוק מה שהוא רצה. (ואני בכלל אל בטוח שבאופן מודע)

       

      המאבק שלהם גם אם נכשל החשל הצליח במובן הזה שמאותו רגע בעצם עובדים יכלו לפנות נגד ההסתדרות אם זה כדאי להם ובעצם זרעו את הזרעים של שבירת הסולדאריות המעמדית בעבור האינטרסים של המגזר הספציפי שלהם.

      בוודאי שבן גוריון היה הרע בסיפור אבל הם בחרו בפתרון שהיה גם הוא רע......(וגם קונקרטית לא הצליח...)

       

      השאלה אם זה היה אכן אפשרי, אם ניתן היה להילחם במנגנון מתוכו כאשר אתה לא בו, אבל אני מבינה לגמרי למה אתה מתכוון, במידה מסוימת זה עשה אולי את הפתיח שהשלים שנים מאוחר יותר חיים רמון כשהחריב סופית את ההסתדרות כשעמד בראשה.

      והנה פה פרשנות מעניינת למרד הימאים:

      בן גוריון לא נתן את הטון לבד, שביתת הימאים שמשכה 43 ימים, והשביתה באופן חלקי את צי הסוחר הישראלי לא תוארה כשביתה מקצועית אלא כשביתה פוליטית. ועד מהרה התנקזו אליה מחלוקות ויריבויות עמוקות. למעשה היא נתפסה כמאבק על דמותה ואפילו על נשמתה של החברה הישראלית, אחר כך היו מי שראו בה את אחד מקרובת המאסף נגד הממלכתיות הבן גוריונית, האוריינטציה על המערב, הפיכתה של ישראל למדינת מנגנון, ומדינה קפיטליסטית.היו שראו בה ספיח למאבק נגד פירוק הפלמ"ח, והיו שראו בה גרסא ישראלי למרד המלחים בקרונשטט, מרד המלחים והצבא האדום שפרץ בבסיס הימי בקרונשטט, במארס 1921 על דיד מי שהאמינו בבואו של עידן החרות ומצאו עצמם מרומים. מנקודת תצפית כזאת נהפכה שביתת הימאים לא למאבק של קבוצת עובדים נגד האיגוד המקצועי שלה, אלא לחלק מהמאבק של השמאל הישראלי במפא"י ובתוך כך לחלק מהמאבק העולמי בין המערב למזרח, זנב של מלחמת קוריאה שהסתימה, זה מקרוב.אי אפשר שלא לראות את האירוניה בדברים, מי שיצאו נגד האיגוד המקצועי ההסתדרות ועסקניה, ומי שנגרפו במהירות לדמוניזציה של בן גוריון ומפאי דיברו בשמם של התאים החברתיים הוולונטריים ונאבקו על זכות ההתאגדות החופשית, היו בדרך כלל, מי שבאותה נשימה סגדו לקומוניזם הסטליניסטי הריכוזי והאלילו את הדיקטטור היושב בקרמלין.

       

       

       

       

      אז כנראה לא הסברתי את עצמי היטב. זאת  בדיוק טענתי. בן גוריון רצה להתנתק מארגון העובדים. ארגון העובדים שהיה המדינה שבדרך הממלכתיות היתה האנטי תזה. בן גרויון דחף אותם לפינה שבה או שהם היו בעד האורינטציה הסוביטית או נגד האינטרס שלהם עצמם. אז הם בחרו באינטרס של הימאים אבל בעצם הניחו את התשתית לחיים רמון (וליצחק רבין שהאו בעצם אבי ההפרטה המוטרפת של מדינת ישראל). בן גוריון הוריד מהשולחן את האופציה השלישית שהיא להיות בעד סולידריות מעמדית  אבל ללא אורינטציה סוביטית.
        19/6/09 16:18:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-06-19 00:06:22

      לפני ימים אחדים סיימתי לקרוא את "המיליון השביעי" של תום שגב, והראיון הזה נחווה אצלי כהמשך טבעי.

       

      מרתק ומחדש (לי לפחות). 

       

      האיש במיטבו בגיל 84 - הלוואי עלינו.

       

      אגב, אביה ז"ל של חמוטל נמנה עם חותמי הכרוז המצוטט בפונט אדום. 

       

       

      גם עבורי יש פה נגיעה אישית, אולי בגלל שהורי, שניהם עלו לארץ בספינות מעפילם, ואחר כך שהו בקפריסין ועתלית,

      זה מסקרן אותי אישית ולא רק בגלל שזה מרתק.

      ואכן, אגב נמרוד אשל הוא גם צייר (דור שני לציירים), כתב ספרים בין היתר על שביתת הימאים, ומתרגם.

        19/6/09 16:13:

      צטט: אפרים בלי מכנסיים 2009-06-17 15:57:04

      יוחזר לאלתר בן גוריון משדה בוקר,

      וסוף סוף יהיה במדינתנו מנהיג ראוי

      שיעשה פה סדר.

       

      ממש... חוץ מ"סדר"

      הוא גם עשה הרבה בלאגן

      אבל לפחות בעניין הצניעות

      הייתי רוצה יותר אנשים כמותו

        19/6/09 16:11:

      צטט: חץ עין נץ 2009-06-18 23:19:41

      צטט: נעמית 2009-06-18 22:21:53

       

      ,תיראי זה קצת בעיתי אבל אני אנסה להסביר את קו המחשבה שלי. בן גוריון החליט בשלב מאד מוקדם שהממלכתיות חשובה מהתפיסה המעמדית. לדעתי? זה היתה השגיאה הכי גדולה שלו זה התחבר לו עם האורינטציה המערבית והמלחמה במפ"מ אני עכשיו כאן בפאנזיה של ההיפוטזות ההיסטורית וחשיבה בדיעבד . אבל אני מאמין שאפשר היה לשמור על המנגנונים המעמדים מבלי הלגרר לקומוניזם סטלינסטי הקיבוץ וחברת העבודים והתישבות העובדת הם הוכחה לכך. אבל הדילמה שעמדה לפני הימאים ונמרוד אשל היתה קשה ואכזרית. הם צדקו נקודתית אבל שיחקו לידים של בן גוריון כי באם הם רצו לשמור על העקרנות שלהם הם היו צריכים לעשות ויתור ענק לוותר על המאבק הצודק שלהם ולהלחם בתוך ההסתדרות ומתוך ההסתדרות. הם העדיפו להאבק בהסתדרות במקום להאבק בבן גוריון......עכישו זה המצב שבו גוף או אדם נבחן על עקרונותיו האם הוא מוכן הלקריב את החשוב לו בעבור עקרון חשוב יותר. הבחירה שלהם היתה טובה מאד לבן גוריון כי הם בחרו להלחם בהסתדרות וזה בדיוק מה שהוא רצה. (ואני בכלל אל בטוח שבאופן מודע)

       

      המאבק שלהם גם אם נכשל החשל הצליח במובן הזה שמאותו רגע בעצם עובדים יכלו לפנות נגד ההסתדרות אם זה כדאי להם ובעצם זרעו את הזרעים של שבירת הסולדאריות המעמדית בעבור האינטרסים של המגזר הספציפי שלהם.

      בוודאי שבן גוריון היה הרע בסיפור אבל הם בחרו בפתרון שהיה גם הוא רע......(וגם קונקרטית לא הצליח...)

       

      השאלה אם זה היה אכן אפשרי, אם ניתן היה להילחם במנגנון מתוכו כאשר אתה לא בו, אבל אני מבינה לגמרי למה אתה מתכוון, במידה מסוימת זה עשה אולי את הפתיח שהשלים שנים מאוחר יותר חיים רמון כשהחריב סופית את ההסתדרות כשעמד בראשה.

      והנה פה פרשנות מעניינת למרד הימאים:

      בן גוריון לא נתן את הטון לבד, שביתת הימאים שמשכה 43 ימים, והשביתה באופן חלקי את צי הסוחר הישראלי לא תוארה כשביתה מקצועית אלא כשביתה פוליטית. ועד מהרה התנקזו אליה מחלוקות ויריבויות עמוקות. למעשה היא נתפסה כמאבק על דמותה ואפילו על נשמתה של החברה הישראלית, אחר כך היו מי שראו בה את אחד מקרובת המאסף נגד הממלכתיות הבן גוריונית, האוריינטציה על המערב, הפיכתה של ישראל למדינת מנגנון, ומדינה קפיטליסטית.היו שראו בה ספיח למאבק נגד פירוק הפלמ"ח, והיו שראו בה גרסא ישראלי למרד המלחים בקרונשטט, מרד המלחים והצבא האדום שפרץ בבסיס הימי בקרונשטט, במארס 1921 על דיד מי שהאמינו בבואו של עידן החרות ומצאו עצמם מרומים. מנקודת תצפית כזאת נהפכה שביתת הימאים לא למאבק של קבוצת עובדים נגד האיגוד המקצועי שלה, אלא לחלק מהמאבק של השמאל הישראלי במפא"י ובתוך כך לחלק מהמאבק העולמי בין המערב למזרח, זנב של מלחמת קוריאה שהסתימה, זה מקרוב.אי אפשר שלא לראות את האירוניה בדברים, מי שיצאו נגד האיגוד המקצועי ההסתדרות ועסקניה, ומי שנגרפו במהירות לדמוניזציה של בן גוריון ומפאי דיברו בשמם של התאים החברתיים הוולונטריים ונאבקו על זכות ההתאגדות החופשית, היו בדרך כלל, מי שבאותה נשימה סגדו לקומוניזם הסטליניסטי הריכוזי והאלילו את הדיקטטור היושב בקרמלין.

       

       

      לפני ימים אחדים סיימתי לקרוא את "המיליון השביעי" של תום שגב, והראיון הזה נחווה אצלי כהמשך טבעי.

       

      מרתק ומחדש (לי לפחות). 

       

      האיש במיטבו בגיל 84 - הלוואי עלינו.

       

      אגב, אביה ז"ל של חמוטל נמנה עם חותמי הכרוז המצוטט בפונט אדום. 

        18/6/09 23:19:

      צטט: נעמית 2009-06-18 22:21:53

       

      תודה עדי, יונתן פולק הוא בנה של בתו של אשל תמר ושל בעלה השחקן יוסי פולק. זו באמת שאלה שמעלה הרהור, למרות שאני די

      בטוחה שאשל עצמו היה בטוח שאסור לאפשר להם להעמיד ועד שלא נבחר בשיטה דמוקרטית. וגם כאן לא היה כל עובד לנפשו וזה נוסח הכרוז שפורסם בעיתונות באותה תקופה:

      ." אתם הימאים שכיונתם את צי הספינות העברי בלילות ההעפלה האפלים- אתם הנחשונים שזינקו אל הים הסוער ,בנשם את עמם עלי שכם- אתם שמתוך שורותיהם יצאו גדודי הפורצים וההורסים: צי האויב בים- אתם קצינים ומלחים פשוטים ,מניחי היסודות לצי הישראלי ונושאי דגלו על פני ימים.......אתם המוקעים היום כ"ספסרי שוק שחור" אנו חבריכם למאבק ביבשה מסרבים להאמין בעלילות אלו..... יודעים אנו כי לוחמים אתם על זכותו הראשונית של כל ימאי בעולם, כי לוחמים אתם על נציגות נבחרת וחוקית, נגד משטר של "כל אנשי המלך" הפושה לאסוננו, בארץ זו, נגיד מנויים מטעם של "אנשי שלומנו" אנחנו קוראים לכם- התחזקו במלחמתכם! מנגד, ליד החוף, רואים אתם את ספינותיכם, בתיכם המשותקים, אולם הצי שכל כבל מכבליו קושר אותו אליכם לא יניח לנתקכם ממנו. לא יופעל צי ישראל על ידי "מתנדבים" במשכורת, להפרת אחוות ימאים, אשר לא חזון הימאות העברית מפעם בליבם! יוסר החרם וההסגר מאגוד הימאים הישראלים, תוכל הנציגות הנבחרת. יופעל הקיטור מחדש בידי בניהן החוקים של הספינות!על החתום: יצחק שדה חיים גורי אורי אבנרי חיים חפר אברהם ניניו ,ירוחם כהן ,שמעון צבר ,מיכאל קון ,נפתלי בזם ,אורי סלע, גרשון פלוטקין א.ב יפה נועה אשכול נתן שחם אבא קובנר.

       

       

       

       

      ,תיראי זה קצת בעיתי אבל אני אנסה להסביר את קו המחשבה שלי. בן גוריון החליט בשלב מאד מוקדם שהממלכתיות חשובה מהתפיסה המעמדית. לדעתי? זה היתה השגיאה הכי גדולה שלו זה התחבר לו עם האורינטציה המערבית והמלחמה במפ"מ אני עכשיו כאן בפאנזיה של ההיפוטזות ההיסטורית וחשיבה בדיעבד . אבל אני מאמין שאפשר היה לשמור על המנגנונים המעמדים מבלי הלגרר לקומוניזם סטלינסטי הקיבוץ וחברת העבודים והתישבות העובדת הם הוכחה לכך. אבל הדילמה שעמדה לפני הימאים ונמרוד אשל היתה קשה ואכזרית. הם צדקו נקודתית אבל שיחקו לידים של בן גוריון כי באם הם רצו לשמור על העקרנות שלהם הם היו צריכים לעשות ויתור ענק לוותר על המאבק הצודק שלהם ולהלחם בתוך ההסתדרות ומתוך ההסתדרות. הם העדיפו להאבק בהסתדרות במקום להאבק בבן גוריון......עכישו זה המצב שבו גוף או אדם נבחן על עקרונותיו האם הוא מוכן הלקריב את החשוב לו בעבור עקרון חשוב יותר. הבחירה שלהם היתה טובה מאד לבן גוריון כי הם בחרו להלחם בהסתדרות וזה בדיוק מה שהוא רצה. (ואני בכלל אל בטוח שבאופן מודע)

       

      המאבק שלהם גם אם נכשל החשל הצליח במובן הזה שמאותו רגע בעצם עובדים יכלו לפנות נגד ההסתדרות אם זה כדאי להם ובעצם זרעו את הזרעים של שבירת הסולדאריות המעמדית בעבור האינטרסים של המגזר הספציפי שלהם.

      בוודאי שבן גוריון היה הרע בסיפור אבל הם בחרו בפתרון שהיה גם הוא רע......(וגם קונקרטית לא הצליח...)

       

        18/6/09 23:17:

      צטט: שטוטית 2009-06-18 23:05:31


      .....אומרים שפעם היה פה שמייח ו/או פעם עלו על בריקדות !

      והיום השלטונות יכולים לעשות בנו מה שרוצים

      ואף אחד לא קם !!

      *

      נעמיל'ה:)

      לא יודעת מדוע לא הופיע הפוסט שלך בעידכוני התכנים שאני מקבלת למייל

      .

      שבת שלום

      }{שטוטית

      את צודקת שטוטי, אבל גם נדמה לי שאחרי המשבר הכלכלי האחרון בכל זאת יש איזה רביזיה לעבר ערכים

      של הצורך לשמור על זכויותיהם של הפועלים, נדמה לי שקראתי רק לפני כמה ימים על מגמה להקים ועדי עובדים

      אפילו לעובדי ההייטק.

       

        18/6/09 23:05:


      .....אומרים שפעם היה פה שמייח ו/או פעם עלו על בריקדות !

      והיום השלטונות יכולים לעשות בנו מה שרוצים

      ואף אחד לא קם !!

      *

      נעמיל'ה:)

      לא יודעת מדוע לא הופיע הפוסט שלך בעידכוני התכנים שאני מקבלת למייל

      .

      שבת שלום

      }{שטוטית

        18/6/09 23:01:

      צטט: רונן מאיר 2009-06-18 22:06:10

      טוב, אז גרמת לי לרענן קצת את הידע.

      צריך להסכיר גם את ההיבט הפוליטי. בערך חודש לפני שביתת הימאים בן גוריון הציג ממשלה מס' 3 (של מדינה בת 3).
      שנה אחרי הוא הציג עוד ממשלה.
      יכול להיות שכל העניין הזה נפל לו כפרי בשל להפגין סמכות ושליטה במצב פוליטי לא יציב (כן, זה מלווה אותנו מאז) או בדיוק להיפך - שמתוך הלחצים הפוליטיים הוא הגיב בפראות.

      המרואיין לא התייחס לזה בכלל. אני לא בטוח שאפשר לבודד את כל האידיאולוגיות שהוא מזכיר מתוך ההקשר הפוליטי של מדינה במצב לא פשוט.

       

       

      סביר להניח אכן, שהיו שם גורמים פוליטים משני הצדדים: מצד אחד בן גוריון שרוצה לייצב את משטרו, ומולו אלה המתנגדים לו

      וחיזקו את הימאים במאבקים, ביניהם למשל מפ"ם.

        18/6/09 22:30:

      צטט: life3 2009-06-18 21:15:22

      מרתק. תזכורת לטוטאליות בה הופעל כח פוליטי בעבר - לפעמים גם בהווה.  

       

       


      נכון, אבל קשה לי לחשוב על דוגמא שהמדינה שולחת בריונים להכות שובתים, פלוגות מטעמה. למרות שהפגנות נגד הגדר, או הפגנות הסטודנטים או הפגנות של ערבים תושבי ישראל מדוכאות בכח, אבל נדמה לי שזה לא דומה באותה צורה לרצון לשבור שביתה.
        18/6/09 22:28:

      צטט: רונן מאיר 2009-06-18 18:12:59


      יש פה פרטים שלא ידעתי.
      ממש מעניין, כרגיל רגוע

      נקודה אולי לא חשובה;
      הוא קצת סותר את עצמו בין הפלמ"ח לבין אלטלנה, לא?

      תודה :)

      למה סותר? אני הבנתי את זה כעקבי למדי, הוא מעולם לא רצה למרוד במרותה של המדינה היהודית, וגם חשב שהפלמ"ח היה צריך להיות מסונף כעוד יחידה לצה"ל. לגבי אלטלנה הוא כן חשב שספינה שמביאה נשק לא יכולה להחליט לאן הנשק שלה ישלח כשמדובר במדינה ריבונית עם צבא משלה.

       

        18/6/09 22:25:

      צטט: שרון אבני 2009-06-17 22:49:49

      איזה יופי.

      ההפרדה בין הבנתו שבו גוריון עשה נכון באלטלנה לבין סלידתו 

      מהדרך בה שבר את הימאים מעידה על יכולת הבחנה שלא 

      מלוכלכלת בפוליטיקה כמו היום.

       

      הענווה להביט בניצולי שואה רזים ושדופים ולומר: מי אני לעומתם.

      בקיצור, אומרים שהיה פה אחרת לפני שנולדנו.

       

      תודה.

      נכון, זה מזכיר גם את יורם קניוק הצבר שמספר שהנקודה שהשפיעה באופן הכי משמעותי על חייו היה המפגש עם הפליטים העקורים בספינות, וההערצה שחש כלפיהם.

       

      לגבי יורדי הים, בעבר עבדתי על ביוגרפיה שלא פורסמה יחד עם העתונאי ראובן פדהצור, הנושא היה האלוף יוחאי בן נון, שהקים את הקומנדו הימי והיה בפלי"ם, ובמהלך העבודה יצא לי לפגוש די הרבה מותיקי הפלי"ם, ההעפלה, הקומנדו וחיל הים, שגם שנים רבות אחרי הים ותקופת הפלי"ם, הייתי מרותקת לסיפוריהם.

       

        18/6/09 22:21:

      צטט: חץ עין נץ 2009-06-17 22:16:15


      מדהים ומקסים (רציתי לכתוב כרגיל....אבל יש בזה משהו מעליב בעצם. כי זה מקסים בכל פעם מחדש.) ובעיני זה ממש סקופ שיונתן פולק נכד שלו...מדהים.

       

      אבל אני רוצה להתוכח איתך קצת (ואיתו..) על השביתה עצמה. זה נכון שזאת היתה שביתה מכוננת כי בעצם עד השביתה הזאת האיגוד המקצועי והמדינה היו אחד ואין ויכוח שהשביתה היתה מכוננת כי בעצם מהשביתה הזאת מתחיל הכירסום בזכויות העובדים ובמיוחד בזכות הארגון . הפגיעה היא במיוחד שזוכרים איך השביתה פוזרה והתחשבנות איתו לאורך שנים. אבל וכאן האבל הגדול השביתה הזאת היתה גם התחלת ה"ההפרטה" ל זכות הארגון. כי בעצם מה שאם אמרו זה שאין סולידאריות מעמדית אלא כל ארגון עובדים לנפשו. ושיבוא מי שיובא לבדוק איך הוחרבה ונכתשה זכות הארגון בארץ יש לברר בזהירות מי הזיק יותר? בן גוריון שפירק  אותם לרסיסים או הם עצמם שבעצם מרדו בהסתדרות ואמרו "כל עובד לנפשו...." וזאת אולי השאלה שלא שאלת והיית צריכה לשאול (או לפחות אני הייתי שואל..) האם בדיעבד הוא חושב שהם צדקו במובן שהמרד נגד ההסתדרות היה צודק או שהם היו צריכים להרכין ראש ולחכות עוד קצת ולנסות ולפעןל מתוך ההסתדרות ולא מחוץ לה.

       

      עדיין נהדר (כרגיל..)

       

      עדי

       

      תודה עדי, יונתן פולק הוא בנה של בתו של אשל תמר ושל בעלה השחקן יוסי פולק. זו באמת שאלה שמעלה הרהור, למרות שאני די

      בטוחה שאשל עצמו היה בטוח שאסור לאפשר להם להעמיד ועד שלא נבחר בשיטה דמוקרטית. וגם כאן לא היה כל עובד לנפשו וזה נוסח הכרוז שפורסם בעיתונות באותה תקופה:

      ." אתם הימאים שכיונתם את צי הספינות העברי בלילות ההעפלה האפלים- אתם הנחשונים שזינקו אל הים הסוער ,בנשם את עמם עלי שכם- אתם שמתוך שורותיהם יצאו גדודי הפורצים וההורסים: צי האויב בים- אתם קצינים ומלחים פשוטים ,מניחי היסודות לצי הישראלי ונושאי דגלו על פני ימים.......אתם המוקעים היום כ"ספסרי שוק שחור" אנו חבריכם למאבק ביבשה מסרבים להאמין בעלילות אלו..... יודעים אנו כי לוחמים אתם על זכותו הראשונית של כל ימאי בעולם, כי לוחמים אתם על נציגות נבחרת וחוקית, נגד משטר של "כל אנשי המלך" הפושה לאסוננו, בארץ זו, נגיד מנויים מטעם של "אנשי שלומנו" אנחנו קוראים לכם- התחזקו במלחמתכם! מנגד, ליד החוף, רואים אתם את ספינותיכם, בתיכם המשותקים, אולם הצי שכל כבל מכבליו קושר אותו אליכם לא יניח לנתקכם ממנו. לא יופעל צי ישראל על ידי "מתנדבים" במשכורת, להפרת אחוות ימאים, אשר לא חזון הימאות העברית מפעם בליבם! יוסר החרם וההסגר מאגוד הימאים הישראלים, תוכל הנציגות הנבחרת. יופעל הקיטור מחדש בידי בניהן החוקים של הספינות!על החתום: יצחק שדה חיים גורי אורי אבנרי חיים חפר אברהם ניניו ,ירוחם כהן ,שמעון צבר ,מיכאל קון ,נפתלי בזם ,אורי סלע, גרשון פלוטקין א.ב יפה נועה אשכול נתן שחם אבא קובנר.

       

       

        18/6/09 22:18:

      צטט: solix73 2009-06-17 22:03:19

      מעניין גם 'אל-על' הייתה אז כמו 'צים' בבעלות משותפת מדינה-סוכנות-הסתדרות .

      ושם לא היו שביתות .

      אולי זה קשור בחושי שמוזכר רק כ"נושא" ולא מוזכר בכתבה .

      בזכות שבירת השביתה אלמוגי עלה לגדולה .

       

       


      נכון, אכן אבא חושי, אז ראש עירית חיפה הוזכר בראיון הרחב יותר שלי עם נמרוד אשל.
        18/6/09 22:17:

      צטט: @אורית 2009-06-17 21:16:07

      ראיון וכתיבה מרתקת .

      לקרוא אודות  הנחישות ,והנאמנות להבטחה ,והעמידה מאחורי המילה ,

      מתחבר לי להסיפור של הימים האחרונים , אודות הקשיש ברל קרן בן ה-97 ,מרמת השופט,

      שלא הסכים לגלות היכן הסליק שהוא וחבריו מההגנה חפרו לפני 64 שנים.

      הם נשבעו לא לגלות והוא דבק בהבטחתו עד לימים אלה.

       

      נכון, וסיפור דומה היה לדעתי גם ביגור. סליק שנחפר בשבת השחורה ונחשף רק לפני שנים מעטות אחרי שחבר הקיבוץ

      הקשיש שהיה אחראי לו הסכים להסגיר אות מקומו.

        18/6/09 22:16:

      צטט: פסיכית על 2009-06-17 19:40:10

      "אבל ההפתעה שלי הייתה שאף ימאי לא נשבר ולא הפר את השביתה."

      הצמדות לאידאולגיה. היומ זה כמעט ולא קיימ.

      נכון, למרות שלדעתי מאז גם לא ניסו לשבור שביתה בכח באותם אמצעים שנקט בן גוריון כלפי השובתים.

       

        18/6/09 22:15:

      צטט: הלנה היפה 2009-06-17 19:29:48

      נעמי יקרה. ראיון מרתק. שאלות נוטקבות ותשובות מעניינות. את שביתת הימאים אני זוכרת במעומעם היות והייתי ילדה אז אבל במבט לאחור, ברור לגמרי שבן גוריון היה מנהיג חזק, בלתי מתפשר וכוחני מאוד. משום מה נוהגים לשכוח לו את הכוחנות שלו שהייתה די קרובה, לדעתי, לדיקטטורה ומשום כל מתגעגעים אליו. 

      תודה נעמי, ו*

      לאה 

       

       

      כן, כנראה כמו מנהיג ענק הכל היה אצלו בגדול, הטעויות והההחלטות הנכונות. קשה להצטער שזה היה הוא שניצב בראש

      המדינה היהודית הצעירה בראשית דרכה.

        18/6/09 22:14:

      צטט: חולם סדרתי 2009-06-17 18:54:00

      ריאיון מעניין עם דרך מחשבה שכבר כמעט לא שומעים היום :)

      אגב שלמה אבינרי טוען שאצל בן גוריון הלאומית היתה תמיד המטרה, והסוציאליזם רק אמצעי.

       

       


      העובדה היא שאכן בן גוריון החליט על האוריינטציה לארה"ב ולא כפי שרצתה מפ"ם לבריה"מ.
        18/6/09 22:12:

      צטט: ~רחל~ 2009-06-17 18:08:42

      את כרגיל  שואלת את השאלות הנכונות שהופכות את הראיון, למרות אורכו,למרתק.

      יופי!

       

       


      תודה, רחל :)
        18/6/09 22:11:

      צטט: eastern oak 2009-06-17 17:40:08

      איזו עבודה נהדרת, נעמית, ואיזה פרק חשוב בתולדות המדינה.אותי מעניינים במיוחד בז'רגון והטון של כל המשתתפים באירוע הזה - שמעידים כמה בריה"מ והאידיאולוגיה הסוציאליסטית מרקסיסטית היו חזק בתודעה אז (המלחים בצי הרוסי, כמובן, שיחקו תפקיד מכריע במההפכה הקומוניסטית) (ויש לי תחושה שהמורדים ידעו את זה (:). 

       

       

       

      נכון, וצריך לזכור שמדובר בשנת 51 לפני נאום כרוחצ'וב ב56, שחשף את פשעי סטאלין

      בשנים שבריה"מ היתה זו שנלחמה ומגרה את הצבא הנאצי. הרעיונות והאידיאות של הסוציאליזם המארקסיסטי

      עדין יפים בעיניי. הם גם הבסיס לחשיבה הפרולטריונית של אשל וחבריו. ואכן למלחים היה תפקיד מפתח במהפכה הקומוניסטית.


      http://www.youtube.com/watch?v=kVdVTVR-j0Q
        18/6/09 22:06:
      טוב, אז גרמת לי לרענן קצת את הידע.

      צריך להסכיר גם את ההיבט הפוליטי. בערך חודש לפני שביתת הימאים בן גוריון הציג ממשלה מס' 3 (של מדינה בת 3).
      שנה אחרי הוא הציג עוד ממשלה.
      יכול להיות שכל העניין הזה נפל לו כפרי בשל להפגין סמכות ושליטה במצב פוליטי לא יציב (כן, זה מלווה אותנו מאז) או בדיוק להיפך - שמתוך הלחצים הפוליטיים הוא הגיב בפראות.

      המרואיין לא התייחס לזה בכלל. אני לא בטוח שאפשר לבודד את כל האידיאולוגיות שהוא מזכיר מתוך ההקשר הפוליטי של מדינה במצב לא פשוט.
        18/6/09 22:05:

      צטט: אפרים בלי מכנסיים 2009-06-17 15:57:04

      יוחזר לאלתר בן גוריון משדה בוקר,

      וסוף סוף יהיה במדינתנו מנהיג ראוי

      שיעשה פה סדר.

       

       אני אתך בזה!

        18/6/09 21:15:

      מרתק. תזכורת לטוטאליות בה הופעל כח פוליטי בעבר - לפעמים גם בהווה.  

        18/6/09 18:12:

      יש פה פרטים שלא ידעתי.
      ממש מעניין, כרגיל רגוע

      נקודה אולי לא חשובה;
      הוא קצת סותר את עצמו בין הפלמ"ח לבין אלטלנה, לא?
        17/6/09 22:49:

      איזה יופי.

      ההפרדה בין הבנתו שבו גוריון עשה נכון באלטלנה לבין סלידתו 

      מהדרך בה שבר את הימאים מעידה על יכולת הבחנה שלא 

      מלוכלכלת בפוליטיקה כמו היום.

       

      הענווה להביט בניצולי שואה רזים ושדופים ולומר: מי אני לעומתם.

      בקיצור, אומרים שהיה פה אחרת לפני שנולדנו.

       

      תודה.

        17/6/09 22:16:


      מדהים ומקסים (רציתי לכתוב כרגיל....אבל יש בזה משהו מעליב בעצם. כי זה מקסים בכל פעם מחדש.) ובעיני זה ממש סקופ שיונתן פולק נכד שלו...מדהים.

       

      אבל אני רוצה להתוכח איתך קצת (ואיתו..) על השביתה עצמה. זה נכון שזאת היתה שביתה מכוננת כי בעצם עד השביתה הזאת האיגוד המקצועי והמדינה היו אחד ואין ויכוח שהשביתה היתה מכוננת כי בעצם מהשביתה הזאת מתחיל הכירסום בזכויות העובדים ובמיוחד בזכות הארגון . הפגיעה היא במיוחד שזוכרים איך השביתה פוזרה והתחשבנות איתו לאורך שנים. אבל וכאן האבל הגדול השביתה הזאת היתה גם התחלת ה"ההפרטה" ל זכות הארגון. כי בעצם מה שאם אמרו זה שאין סולידאריות מעמדית אלא כל ארגון עובדים לנפשו. ושיבוא מי שיובא לבדוק איך הוחרבה ונכתשה זכות הארגון בארץ יש לברר בזהירות מי הזיק יותר? בן גוריון שפירק  אותם לרסיסים או הם עצמם שבעצם מרדו בהסתדרות ואמרו "כל עובד לנפשו...." וזאת אולי השאלה שלא שאלת והיית צריכה לשאול (או לפחות אני הייתי שואל..) האם בדיעבד הוא חושב שהם צדקו במובן שהמרד נגד ההסתדרות היה צודק או שהם היו צריכים להרכין ראש ולחכות עוד קצת ולנסות ולפעןל מתוך ההסתדרות ולא מחוץ לה.

       

      עדיין נהדר (כרגיל..)

       

      עדי

        17/6/09 22:03:

      מעניין גם 'אל-על' הייתה אז כמו 'צים' בבעלות משותפת מדינה-סוכנות-הסתדרות .

      ושם לא היו שביתות .

      אולי זה קשור בחושי שמוזכר רק כ"נושא" ולא מוזכר בכתבה .

      בזכות שבירת השביתה אלמוגי עלה לגדולה .

        17/6/09 21:16:

      ראיון וכתיבה מרתקת .

      לקרוא אודות  הנחישות ,והנאמנות להבטחה ,והעמידה מאחורי המילה ,

      מתחבר לי להסיפור של הימים האחרונים , אודות הקשיש ברל קרן בן ה-97 ,מרמת השופט,

      שלא הסכים לגלות היכן הסליק שהוא וחבריו מההגנה חפרו לפני 64 שנים.

      הם נשבעו לא לגלות והוא דבק בהבטחתו עד לימים אלה.

        17/6/09 19:40:

      "אבל ההפתעה שלי הייתה שאף ימאי לא נשבר ולא הפר את השביתה."

      הצמדות לאידאולגיה. היומ זה כמעט ולא קיימ.

        17/6/09 19:29:

      נעמי יקרה. ראיון מרתק. שאלות נוטקבות ותשובות מעניינות. את שביתת הימאים אני זוכרת במעומעם היות והייתי ילדה אז אבל במבט לאחור, ברור לגמרי שבן גוריון היה מנהיג חזק, בלתי מתפשר וכוחני מאוד. משום מה נוהגים לשכוח לו את הכוחנות שלו שהייתה די קרובה, לדעתי, לדיקטטורה ומשום כל מתגעגעים אליו. 

      תודה נעמי, ו*

      לאה 

        17/6/09 18:54:

      ריאיון מעניין עם דרך מחשבה שכבר כמעט לא שומעים היום :)

      אגב שלמה אבינרי טוען שאצל בן גוריון הלאומית היתה תמיד המטרה, והסוציאליזם רק אמצעי.

        17/6/09 18:08:

      את כרגיל  שואלת את השאלות הנכונות שהופכות את הראיון, למרות אורכו,למרתק.

      יופי!

        17/6/09 17:40:

      איזו עבודה נהדרת, נעמית, ואיזה פרק חשוב בתולדות המדינה.אותי מעניינים במיוחד בז'רגון והטון של כל המשתתפים באירוע הזה - שמעידים כמה בריה"מ והאידיאולוגיה הסוציאליסטית מרקסיסטית היו חזק בתודעה אז (המלחים בצי הרוסי, כמובן, שיחקו תפקיד מכריע במההפכה הקומוניסטית) (ויש לי תחושה שהמורדים ידעו את זה (:). 

       

       

      יוחזר לאלתר בן גוריון משדה בוקר,

      וסוף סוף יהיה במדינתנו מנהיג ראוי

      שיעשה פה סדר.