0

29 תגובות   יום שבת, 11/8/07, 04:17

 


אתם יכולים לקרוא לזה סקרנות בלתי מסופקת,

אתם יכולים לקרוא לזה געגוע לחום אנושי,

אתם יכולים להגיד שאני חרמנית בהכחשה.

מה שתרצו.

 

שישי בלילה, תכניותa שהתבטלו, סרט מטופש בטלויזיה ושיחה עם חברה שלא מכחישה את זה שהיא חרמנית, העלו לי מחשבות שאולי עדיף היה שלא היו נכנסות לי לראש. ותרגיעו עם הראש הכחול. זה שום דבר בסגנון הזה.

 

טוב, אולי קצת.  לא יותר מדי. אבל כולנו חרמנים לפעמים, לא? זה לא היה נורמלי אם לא. אבל כדי להגיע לסיפוק, ואני בטוחה שאני לא מחדשת שום דבר לאף אחד כאן, אנחנו לא צריכים אף אחד. עבודת יד ושיטת עשו זאת בעצמכם יכולה לסדר את העניין במהירות ובקלות.

 

אז חשבתי, מה העניין, בעצם? סיפוק? אורגזמות? או שזה קצת מעבר לזה?

לא יודעת. לא ברור לי אם סקס זה כל העניין, או שאנחנו בעצם רוצים משהו מעבר. את המגע, את החיבוק, את ההרגשה שיש שם מישו שאכפת לו.

מצד שני, כבר היה לי את זה. ולא כל כך מזמן. היה סקס, היה חיבוק, היה מישו שאמר שאכפת לו. אבל לי, משום מה, זה לא הספיק. או יותר נכון, זה לא היה זה. לא יכולה לקבל חיבוק מכל מי שמציע. צריך להיות שם עוד משהו, סוג של חיבור, סוג של קשר שאין לי מושג איך להגדיר אותו. ואולי זה יותר מדי לבקש.

 

אז יודעים מה? כדאי להתחיל בקטן. לא לקפוץ מעל הפופיק.

 

אני לא רוצה סקס. אני לא רוצה חבר. אני לא רוצה מישו שיבטיח לי שהוא יאהב אותי לנצח ושלא ילך ממני לעולם (הו לא, רק לא זה).

אני מסתכנת כאן בכך שאשמע כמו סמרטוט רומנטי, אבל אני רוצה לרצות. פשוט לרצות מישהו.

אני לא פוגשת אף אחד שעושה לי את זה, ואני לא מבינה למה. הרי פעם הייתי נדלקת על בחורים כל שני וחמישי. עכשיו זה לא קורה.

 

אני רוצה לפגוש מישהו שיוציא אותי מפוקוס.  מישהו שלא אהיה מסוגלת להפסיק לחשוב עליו. מישהו שאוכל לשבת איתו ערב שלם, לפלרטט, לדבר, ולרצות שהכימיה בינינו תהפוך מתישהו לפיסיקה.  מישהו שבסוף הדייט יקח אותי הביתה, ילווה אותי לדלת, ולא ישאל אם הוא יכול לעלות. במקום זה הוא יסתכל לי לעיניים, ישפיל את המבט אל השפתיים, יחזור אל העיניים, אבל לא יעשה כלום. אני אדע שהוא רוצה לנשק אותי, אבל מהסס לעשות את הצעד הראשון.  ואני רוצה שהוא יהיה כזה שיגרום לי לרצות לעשות את הצעד הראשון בעצמי. לשלוח יד אל העורף שלו, לקרב את השפתיים שלי לשלו, לגעת בהיסוס ובכאילו ביישנות בשפתיו, ואז, אחרי שהוא יקבל קצת ביטחון... טוב, אני לא צריכה לספר לכם איך הדברים האלה נגמרים בדרך כלל. אני יוצאת מנקודת הנחה שאתם יודעים כבר.

 

אם אתם מכירים מישהו כזה, תעבירו לו את המספר שלי.

 

 

 

דרג את התוכן: