כותרות TheMarker >
    ';

    המרתף

    סיפור פרי עטו (גס)

    8 תגובות   יום רביעי, 17/6/09, 22:55

    אני שוקל לשים כאן רשימה של כל הפוסטים, ולפרסם את מורשת מוזטל על פי דרישת הקהל. נמאס לי להחליט בשבילכם. בכלל, כל הקטע הזה של אוצר מוזטל לא מתאים לי.

     

    וברוח זו אני מזמין את כולם לכתוב מיילים לישראבלוג ולבקש להחזיר את בלוג 7708. אם זה לא יעזור, אז נשקול צעדים חריפים יותר. החל ממסיבת מחאה מול בית העורך ועד מעשה דודו בגולו.

     

    מצ"ב תשובה שכבר קיבלתי מאתר ישראבלוג:

     

    "הבלוג של מוזטל נמחק יחד עם הרבה בלוגים לא פעילים (כאלה שלא עודכנו במשך שנה ולא נעשה לוגין אליהם במשך חצי שנה), בלי להתחשב בערכם הספרותי או הנוסטלגי (לאחר מתן התראה במייל). זאת כדי לפנות מקום בשרתים ולאפשר לאתר לרוץ מהר יותר.

    בקרוב, אנו מקווים, ייתכן שיעלה מנגנון אצלנו במערכת שיאפשר לשחזר גם את הבלוגים המחוקים האלה, לאחר פנייה במייל של בעל הבלוג."

     israblog@nana10.co.il

     

     

    בנתיים קצת מוזטל:

     


    סיפור פרי עטי (גס)


    עידית התנשפה ממאמץ עת עלתה בגרם המדרגות אל דירתה הקטנה. 'היום הוא יום הנישואים הראשון שלנו' חשבה בהתרגשות. היא העלתה בעיני רוחה את דמותו של בעלה האהוב נבו. 'איזה מתוק' חשבה וחיוך של נופת צופים התפשט על פניה הסמוקים. היא התאוותה שיהיה לצידה, ישכב למרגלותיה. היא תלטף את שערו החלק, ותיישר את משקפיו הרופפים. בידה היה זר פרחים גדול. מתנתה ליום הנשואים. אולי ילכו לסרט אחרי זה. יאכלו ארוחת ערב במסעדה יוקרתית ולסיום הערב הנפלא יירדמו חבוקים זה בזרועות זו.

    אזי חסם את דרכה גבר רזה וגדול מידות. "שלום עידית" אמר "את מזהה אותי?"

    עידית הצטחקה במבוכה, "בטח שאני מזהה אותך אתה השכן הערס שלנו. אני ובעלי נבו צוחקים עלייך לפעמים בבדיחות פרטיות. נבו חושב שאתה מחסל של המאפיה או משהו".

    "בואי אתי". תפס השכן את ידה. "אולי תעלי אלי לדירה ונשתה ביחד כוס קפה או שתיים. אם השותף שלי לא יתנגד".

    "היי היי. לאט לך. אני אשה נשואה!" מחתה עידית.

    "נו,רק קפה קטן מה את עושה עניין".

    "אדוני השכן הנכבד, אני באמת לא מעוניינת!"

    "תשמעי משהו גברת", התרגז השכן, "אם לא תבואי אני אראה בכך עלבון אישי, ואתחיל לחשוב שאת לא מאמינה ביחסי שכנות טובה".

    "טוב טוב, בסדר", אמרה עידית. "אל תילחץ. אבל באמת רק לחמש דקות. אין לי את כל היום אני צריכה לחגוג את יום הנשואין שלי עם בעלי היקר נבו".

    "שיחכה קצת נבו", אמר השכן, "לי קוראים מרקו".

    עידית נכנסה מהוססת לדירה. על הספה ישב גבר שעיר זרועות דמוי קוף. "זה אלברט".

    עידית ציפתה שאלברט יקום ויפתח בשיחת נימוסים אבל אלברט לא זע ממקומו.

    "עכשיו תורידי את החולצה ותרגישי בנוח", אמר לה מרקו.

    "מה השתגעת?" אמרה עידית. "זאת לא בדיחה מצחיקה פה".

    "עידית", לאט מרקו, "תחליטי, או שאת שכנה ידידותית או לא. את יכולה להיות רגועה אצלי בבית ולהוריד את החולצה, אני ואלברט ראינו כבר מספיק ציצים בחיים תאמיני לי".

    "לא". אמרה עידית. "יחסי שכנות טובים או לא. זה כבר עובר את הגבול".

    "אם זה יגרום לך להרגיש יותר בנוח גם אני אוריד את החולצה", אמר מרקו ומיד עשה. לזה לא יכלה עידית להתנגד, אחרי ככלות הכל היה זה ביתו שלו.

    הגוף של מרקו התגלה כמאוד מרשים. עידית הרגישה שהיא נרטבת קצת ושנאה את עצמה בשל כך.

    "תשמע משהו", אמרה למרקו, "אני באמת צריכה כבר ללכת".

    "רגע אחד", הצטחק מרקו בלגלוג. "עוד לא התיישבת בכלל. עוד לא שתינו כלום. מה קורה פה אתך היום עידית? מה הלחץ הזה?"

    "בסדר בסדר", התרצתה עידית, "אני אשב קצת, אבל באמת קצת. בעלי נבו אמור לבוא בכל רגע ורציתי להפתיע אותו עם הפרחים בהגיעו".

    "עוד פעם הנבו הזה", נאנח מרקו. "תדעי משהו עידית, את אשה מאד מאד לא רגועה וחבל לי על זה".

    מרקו לבש מכנס טרנינג כחול, הבליטה התפוחה בין רגליו הייתה בלתי ניתנת להתעלמות. "בואי תתקרבי אלי, אל תתביישי", אמר מרקו בעדינות לא אופיינית, תוך שהוא מתקרב לעידית, שהתיישבה במתח על קצה הכורסא, ושילבה את רגליה זו על זו. מרקו החל ללטף את שערה.

    "היי! אל תיגע בי!" גערה עידית.

    "למה? זה לא נעים לך?"

    "זה נעים מאד", נזהרה עידית לא לפגוע ברגשותיו, "אבל אני אשה נשואה. כמה פעמים עוד צריך להזכיר לך את זה, מרקו? אתה דפוק או משהו?" היא התלהטה בכעסה "אם אשתך הייתה מלוטפת ככה על ידי מישהו זר, איך היית מגיב?"

    אלברט השקט לא התאפק ונחר בגסות ממושבו. גם מרקו גיחך. הוא התעלם ממחאותיה והמשיך ללטף אותה ואף החל לנשק את צווארה. עידית הריחה את ריח הזיעה הגברית שנדפה ממנו, וזועזעה מיצר החרמנות הקל שהחל להתעורר בה, וניסתה ללא הועיל לדכאו במחשבתה. בינתיים, הסיר מרקו את הטרינינג, תחתיו לא לבש תחתונים. מבטה של עידית המזועזעת חלף על הזין שלו. הוא היה גדול ומכוער, מלא ורידים ואפילו עקום קצת. היא לא יכלה שלא לחשוב על הזין היפה של בעלה נבו, שהיה ורוד, סימטרי וחלק. תמיד נהנתה לצפות בו עת יצא מהמקלחת, אולם, כשהיה בעלה חש במבטה החמדני, היה מסתיר את הזין בידו, מבויש.

    פתאום חתכה כברק את עידית החולמנית המחשבה הנוראה: גבר זר מטריד אותה מינית. כשהתנערה מהרהוריה, היה מרקו, ערום לחלוטין, קרוב מאד אליה. קרוב מדי.

    "עידית, יש לי בקשה בנוגע למשהו שמאד חשוב לי", פתח שוב מרקו בשיחה, "רציתי לבקש ממך שתרדי לי. זה משהו שמזמן דמיינתי שאת עושה לי כשהייתי עובר לידייך במדרגות". בדברו חיכך את ראש הזין שלו בפיה של עידית, שנשאר קפוץ, וידיו חדרו תחת חולצתה, מדגדגות את שדיה. זה נעם לה גופנית.

    "לא!" זעקה עידית ההמומה, וניסתה לקום. אחר, בטון מרוכך מעט הוסיפה, "אל תעלב ממני מרקו. אני מפצירה בך. אני כבר שמתי לב שאתה קצת רגיש. לו הייתי רווקה יכול היה להתפתח ביננו משהו, אבל נבו, בעלי, לעולם לא יסלח לי על כזה דבר".

    "יאללה אתך עידית, אל תהיי קשוחה. אני לא רוצה לצאת מאנייק אתך". כל חושיה של עידית זעקו לה לקום ולברוח, אבל משהו חזק ממנה הקפיאה במקומה. משהו בה רצה להישאר.

    "למה לא תורידי כבר את הבגדים האלה?", החל מרקו לכפתר מעליה את החולצה.

    עידית נתפסה לבהלה מהתנהגותה היא, ולחשה, "נבו! נבו! תציל אותי!" מרקו החל להיות מוטרד מה מהתנגדותה המתישה. "נבו שלך הוא הומו. את לא רואה את זה עליו? אני מתפלא עלייך עידית. למה שלא תרצי לדעת איך זה עם גבר אמיתי?"

    עידית החליטה לצרוח, אבל משפתחה את פיה, הנמיך מרקו את איברו לכיוונו. כמעט באופן אינסטינקטיבי פיה לפת אותו, והיא החלה למצוץ, אבל משהבינה את מעשיה, חדלה באחת.

    "תמשיכי, תמשיכי זה טוב" דחק בה מרקו. "מה קרה לך? את רוצה להרגיש את כל הזין שלי בפה שלך!"

    עידית נזכרה איך הציעה פעם לנבו לרדת לו. הוא הסמיק וטען שזה מופקר מדי לטעמו ואין ברצונו לראות את אשתו האהובה במצב משפיל שכזה. היא חיבקה אותו חיבוק אמיץ.

    "כנסי כבר לקצב זונה!" עורר אותה מרקו, וסטר לה על לחיה האחת, ואף על השניה. עידית התחלחלה, נבו מעולם לא הרים עליה יד, למרות שלפעמים השתוקקה לכך מאד, לאחר שחטאה כלפיו בבגידות מחשבתיות עם אנשים אחרים. אבל עידית כבר הבינה שהגבר הזה, מרקו, נרגע כשמצייתים לו. היא החלה להכניס את הזין עמוק יותר למורד גרונה, נכנסת לקצב המציצה, קדימה ואחורה. סך הכל נעם לה להרגיש זין גברי בפה. בכל זאת קיוותה שמרקו יגמור מהר, שאז יירגע, והיא תוכל לחזור לדירתה ולהמשיך בהכנת ההפתעה לקראת בואו של נבו.

    "כן, כן... ככה זה טוב מתוקה. זה ישתלם לך. אני הולך למלא לך את הפה בשפיך. תבלעי הכל, את שומעת מאמוש?"

    עידית הנהנה וחשבה לעצמה שהמשימה נשמעת קצת קשה, 'אבל אעשה ככל יכולתי. שלא יחשוב שאני מין קצרת יכולת שכזו'.

    השותף אלברט, שעד כה היה אדיש לנעשה, קם ממקומו עם השלט ביד, וסגר את הטלוויזיה. הוא ניגש לאחוריה של עידית והפשיט בגסות את מכנסיה עם התחתונית. עידית הרגישה בצינה הנושפת על התחת החשוף שלה, ומיד אחר כך בחום חלציו. לפתע חשה כאב חד בחור התחת שלה. אלברט החל לדחוף את הזין שלו לתוך פי הטבעת שלה.

    "כן, זה כואב", הרגיע אותה מרקו, "אבל אין מה לעשות. אלברט אוהב את זה ככה", הוא הביט בה משועשע, "ואם את רוצה לדעת, גם בעלך נבו אוכל אצלו באופן קבוע".

    דמעות של מועקה עלו בעיניה של עידית. לכאב הגופני נוסף גם כאב של השפלה עם שנודע לה שבעלה בוגד בה עם אלברט. בהחלטה פתאומית, הידקה עידית את פיה על הזין של מרקו והתחילה למצוץ לו יותר בלהט, אולי תשכיח ממנה הפעילות המינית הנמרצת את מפח נפשה.

    הזין של אלברט היה כבר עמוק בתוך התחת שלה. היא התחרמנה מזה, והכוס שלה השפריץ גלונים של נוזל. היא הבינה שהכאב עבר והיא נהנית.

    "או, עכשיו מרגישים שיפור!", החמיא לה מרקו, "אבל לצערי את עדיין לא מגיעה לרמת המציצות של בעלך 'היקר' נבו".

    עכשיו עידית נעלבה באמת. מי כמוה ידע עד כמה ההשוואה הזאת לא מחמיאה. היא נתקפה תשוקה גדולה להוכיח שהיא יורדת יותר טוב מבעלה ההומו. היא מלאה את פיה רוק וליקקה בדבקות את הזין התפוח. לא עבר זמן רב ושפיך רב מילא את פיה. עידית אספה אותו בלהט לתוך חלל בליעתה, משתוקקת לרצות את מרקו. גם אלברט גמר בערך באותו הזמן, ומילא את מנהרת חור התחת שלה בשפיך סמיך. שני הגברים התנשפו.

    עידית, שעדיין לא סופקה, קמה בדכדוך והחלה להתלבש. טיפות סמיכות של זרע נזלו מזוויות פיה ובין מורד רגליה.

    "יאללה עופי מפה" אמר לה מרקו "ואל תבואי יותר. ותגידי לנבו שיבוא לפה היום בערב. אני צריך אותו דחוף".

    'זהו זה, הלכה ארוחת יום הנשואים' חשבה עידית בעצב מה. נבו כבר יאכל משהו אחר הערב. לרגע התאוותה לחבק שוב את בעלה, ללטף את שיערו, לישר את משקפיו, להחליף עמו חוויות על האקטים המיניים בחברת השכנים הזרים והסקסיים.. עם זאת הבינה שנישואיהם המונוטוניים יהיו שונים מעתה. לעולם תבוז לו כגבר, ולא תסכים לאקט חדירה מינית מצדו. שניהם יהיו שפוטים מינית של מרקו ואלברט, אם בכלל ימשיכו לחפוץ בהם שני אלה... אולי אף תתעורר תחרות ביניהם מי יורד יותר טוב למרקו.

    עידית פתחה את דלת הדירה. נבו כבר היה בבית, ממתין לה. הוא הביט בה וחייך בביישנות.

    "יום נשואים שמח!" עטה עליו עידית, מעניקה לו נשיקת פה לפה המלאה עדיין בשפיך של מרקו.

    'הממ...' חשב נבו, 'מה זה מזכיר לי? אני חושב שאני יודע', ואז, שלא כהרגלו, אימץ אותה אליו ונצמד אליה ממושכות. שניהם היו מלעלעים בפיהם את שאריות השפיך, וחולמים על אהובם המשותף.

    סוף.

     

    נכתב על ידי מוזטל , 23/7/2003 00:40  

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/09 22:41:

      זוועה.הייתי חייבת להגיד את זה

      בשביל שיהיה דוקומנט

        18/6/09 22:18:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-06-18 22:05:33

      מה זה העניין האנאלי הזה שלך עם הכוכבים? תגיד, אתה חושב שהשמש זורחת לך מה...

      אה...

      עזוב. שכח מזה.

      והנה ההסבר:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1087724

       

      עיקר שכחתי: סיפור לתפארת. 

       

      הוו... הנה עוד מיתמם שמשחק אותה כאילו הכוכבים זו לא הסיבה היחידה שהוא פה..

       

      סתם סיפור מוזטלי טיפוסי.  יש לי עוד מלא כאלה. מעניין כמה כוכבים אקבל עליהם.

       

       

        18/6/09 22:05:

      מה זה העניין האנאלי הזה שלך עם הכוכבים? תגיד, אתה חושב שהשמש זורחת לך מה...

      אה...

      עזוב. שכח מזה.

      והנה ההסבר:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1087724

       

      עיקר שכחתי: סיפור לתפארת. 

        18/6/09 17:46:

      חבורה של פחדנים הדמרקרס האלה. רק התחלתי להקליד פוסט נאצה על עורכי האתר... והם החזירו לי את כל הכוכבים!
        18/6/09 17:05:

      צטט: ראניה 2009-06-18 11:17:37

      סוגה עילית.

      נהנתי.תודה.

       

      לא לא.. תודה לך. במיוחד על הכוכב. הוא מרגיש לי כמו הכוכב הראשון שקיבלתי!

        18/6/09 17:03:

      צטט: רני123 2009-06-18 12:36:25


      תאמר לי, מוזטל הפסיק לכתוב באופן פעיל בגלל שאישפזו אותו?

       

      סיפור יוצא דופן. התהליך שעוברת הדמות הראשית נראה כמו תהליך שעוברת כל אישה נשואה במהלך חייה.

       

       

      לא ברור. יום אחד שם שלט "תיכף אשוב", ומאז לא שב. לדעתי הוא מממש את עצמו במרתף כלשהו.

       

      מישהו אולי מצא  675 כוכבים? נעלמו לי...  אולי זו דרכם של עורכי האתר לסמן לי את הדרך החוצה?

       

        18/6/09 12:36:


      תאמר לי, מוזטל הפסיק לכתוב באופן פעיל בגלל שאישפזו אותו?

       

      סיפור יוצא דופן. התהליך שעוברת הדמות הראשית נראה כמו תהליך שעוברת כל אישה נשואה במהלך חייה.

        18/6/09 11:17:

      סוגה עילית.

      נהנתי.תודה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      זייפאק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין