יהיו את אלו שיגידו שהפוסט הזה הוא סוג של מניפולציה.

סביר להניח שאותם אלו שיטענו כך, פועלים מתוך מניעים שכאלו בעצמם ולכן הדבר הנוח ביותר הוא לחשוב שדרכך היא דרכם של הכל.

אני רק רוצה לומר כך.

כל שעשיתי ועושה אני בחיי, מגיע ממעמקים.

גם העבודה / העסק שילדתי השנה ביחד עם בתי (כן ממש תאומים לא זהים) החל מאותה תשוקה לכתיבה.

לפני כארבע שנים אמר לי בן זוגי לפתוח בלוג.

הוא נפתח ומאותו יום לא פסקתי מלכתוב. הכל  הכל הכל, את עצמי שזורה במילות ליריקה, במילות יום יום, במילים מרוחקות (אההה זה רק לכאורה) ואיפה לא.

חודשיים לאחר מכן כבר כתבתי בעיתון מקומי וכארבעה חודשים לאחר מכן כבר מצאתי עצמי כותבת כתבות תחקיר וראיון בעיתונות הארצית.

אחר כך "השתעשעתי" מעט בכתיבת טורים ל YNET  ואז כדרכי בקודש לכשאני משועממת. פסקתי.

תמיד זה הזכיר לי את הקטע ההוא מפורסט גאמפ. הקטע בו הוא מתחיל לרוץ בלא סיבה (ואולי זו הסיבה האמיתית להנעה, כי ז מגיע מבפנים) ולאחר שצלח את כל ארצות הברית (דבר שארך חודשים) פסק בבת אחת...פשוט עמד מלכת, קפא במקומו ושב על עקביו.

כזו אני. יאפ.

החלטתי להגשים עצמי. להגשים...מילה שהפכה לקלישאת המאה העשרים ואחת לנשים.

אבל לאחר כעשר שנות גידול ילדים, עבודות מזדמנות ומאבקים אישיים שעל חלקם כתבתי כאן, החלטתי שהגיע הזמן לעשות בעבור עצמי.

לא בכדי להביא "בוכטות" הביתה...(אם כי יהיה נחמד אם יהיה זה תוצר לוואי של אהבת העשייה), אלא מתוך כמיהה לחלוק את שיש לי ולהתפרנס ממה שאני אוהבת.

מדוע רק מה שאני אוהבת? האין זה ילדותי להגיד "אני עושה רק מה שאני אוהבת"? ברור שזה אינפנטילי אבל כזו אני, אשה בת 38, אינפנטילית ומלאת שמחת חיים ויצירה שעושה רק מה שהיא אוהבת, פשוט כי כשהיא אוהבת, היא עושה הכי טוב שיש.

אז זו אני, שמי גלית ואני עוסקת כעת בכתיבה שיווקיות וכן, בודאי שאשמח אם תכנסו לאתר האישי שלי...גם בכדי לקרוא עבודות עיתונאיות שלי ובכלל וגם כי יו, אולי במקרה אני בדיוק מה שחיפשתם בחייכם המקצועיים.

לא, לא שולחת את הפוסט לרשימת המכותבים שלי, לא רוצה להיות מואשמת בניצול המדיה, אך המקום הזה שלי ומה שאני עושה לפרנסתי הוא חלק בלתי נפרד ומשמעותי ממני ומחיי.

אשמח לתגובות ממש אישיות ולא מקצועיות, אשמח פשוט לדעת לאיזה סוג של אנשים אתם משתייכים:

1. לאלו שעושים הכל טוב, כל מה שהם מחליטים לעשות (גם אם אין בהם כמיהה גדולה לעניין...ברי מזל)

2. או שמא אלו שיכולים לעשות רק רק רק מה שהם אוהבים (מה שהם לא אוהבים נבעט מחמת המיאוס) אבל אז...הם עפים והשמיים לא גבולם, כזו היא התשוקה.

לאיזה סוג אתם שייכיים?

נחשו לאיזה אני?...

ואם יבוא לכם, זה האתר האישי שלי: http://www.e-sheet.co.il/

גלית