טוב, אף אחד לא מושלם. בטח שלא אני. קטונתי. אני פגום ומקולקל כמו כולם. לפני כמה ימים כתבתי כאן דבר שטות. דבר פזיז ושגוי. דבר שנכתב עקב שיקול דעת לקוי. רציתי להתנצל על כך לתקן את דרכיי, ולהעמיד דברים על דיוקם.
אלון אלמוג כתב בתגובות לפוסט הזה: "אני מקווה שאתה משתמש במוטיב גזעני לצורך זעזוע ושאינך באמת מאמין שקבוצת אנשים שלמה, שמגדירה את עצמה "ערבית", עושה כבשים"...
ותגובתי הפזיזה היתה:
"ברור. הכבשים זה בצחוק."
אלא שאז חבר שלי (חבר-ידיד, לא חבר-חבר, אתם בטח זוכרים את הפוסט הקודם שלי) האיר את עיניי והעמיד אותי בבושת פנים על טעותי.
אז זהו שלא. מיסתבר שחומייני, השם יקום דמו, מאוד עודד את עמו לשגל בעלי חיים. הוא סבר שעדיף שגברי האומה יתעסקו עם חיות מאשר להכתים תחתוניהן של עלמות פרסיות תמות ברעלות. אז הוא הטיף לבעילת חיות. ואז פנו אליו בשאלה המתבקשת: "האם מותר לאדם לאכול בעל חיים איתו קיים יחסי מין?" (האדם עם הבעל חיים, כמובן.) ואז חומייני הגדול, הוגה הדעות הרוחני, הוציא פאטווה, פסק הלכה מיוחד לנושא הזה והוא כדלהלן: אסור בשום פנים ואופן לאכול בעל חיים אותו בעלת. אבל ניתן למכור אותו ואז הוא מותר לאכילה לבעלים החדשים. בתנאי אחד: שהקונה יהיה במרחק "לפחות 2 דלתות" מהאיש הבועל. וזאת כמובן אם הוא יצליח לשלוט ביצריו ולא לבעול את החיה בעצמו. אז זהו. טעיתי והיטעתי. והכתמתי בכך עם שלם של אירנים שגם ככה שונאים אותנו. ועכשיו אתם מבינים שיש להם סיבה טובה. בורות היא אסון, רבותי. ולכן אני מתנצל בפני העם האירני, אללה ירחמו. ומבטיח לא להתלוצץ או לכתוב דברים שעלולים להישמע כפוגעים במינהגיו ובאורחות חייו
אני יודע שאין סיכוי שהערבים יאהבו אותי עכשיו אחרי ההתנצלות אבל דעו לכם בני דודי שהיא אמיתית והיא מהלב באמת אמן ואמן
נ.ב: הסיפור עם פסקי ההלכה של חומייני אמיתי. נשבע. כל מי שסקפטי מוזמן להרים טלפון לכל מזרחן ברמה.
|